בין שלל הציוצים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צצו בימים האחרונים גם ציוצים בנושא אזוטרי למדי בזמן רגיל, אך משמעותי בימי קורונה: סטריליזציה (עיקור) של מסכות. ב-29 במרץ צייץ טראמפ שהוא מקווה שה-FDA (רשות המזון והתרופות של ארה"ב) "תאשר סטריליזציה של מסכות בהקדם האפשרי". למחרת, ה-FDA אכן אישרה טכנולוגיה מסוימת לעיקור מסכות, וטראמפ הריע בציוץ נוסף.
הצורך בעיקור מסכות הגיע מהמחסור הגדול, בעיקר במסכות מסוג N95 שמשמשות צוותים רפואיים, בשל הביקושים הגבוהים שיוצרת מגפת הקורונה בקרב האוכלוסייה הכללית.
חברה ישראלית העוסקת בתחום של ייצור ושיווק מכשירי סטריליזציה, היא טוטנאור מבית שמש. החברה נוסדה ב-1960 על-ידי זאב טוטנאור ז"ל ונוהלה עד לאחרונה על ידי בני המשפחה, נסחרה בבורסה תקופה מסוימת, וב-2017 נרכשה תמורת 100 מיליון דולר על-ידי קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו, בראשות יובל כהן. לקוחות החברה מגיעים מכ-100 מדינות, ובהם בתי חולים, מרפאות, מכוני מחקר ומעבדות.
"סטריליזציה היא תהליך שמחסל נגיפים וחיידקים מכלים וציוד רפואי וכן ממשטחי עבודה", מסביר מנכ"ל טוטנאור, ניר כנורי. "במילים אחרות, זה הנשק האולטימטיבי - ה-F15 של התעשייה כדי למנוע התפשטות חיידקים. ההגדרה ברמה המדעית אומרת שאם יש מיליון חיידקים בתחילת התהליך, בסיום אסור שיישאר אפילו אחד".
ישנן שלוש טכנולוגיות: עיקור חם - השיטה הרווחת, על בסיס קיטור; עיקור קר - באמצעות חומרים כימיים כמו מי חמצן, המפוזרים בחלל שבו קיים ואקום; ועיקור באמצעות קרינה אולטרה סגולה, שהוא נדיר יותר.
על נושא עיקור המסכות, שהגיע עד טראמפ, אומר כנורי כי "יש לנו נוכחות נרחבת בבתי חולים ומרפאות בעולם, ואנחנו רואים שקיים מחסור אדיר במסכות בעיקר מסוג N95 ובציוד נלווה. כתוצאה מהמחסור בציוד, החל שימוש בעיקור מוצרים שהם בעיקרון חד-פעמיים כדי לאפשר שימוש חוזר. בימים האחרונים, בתי חולים בקליפורניה, סיאטל וספרד החלו לעשות שימוש במעקרים, כולל של טוטנאור לטובת מסכות".
"כל עוד הקורונה פה, יחסרו מסכות"
לדבריו, המסכות שבשימוש בבתי החולים כוללות שכבת סינון, ויש לוודא שאיכות הסינון לא נפגעת בסטריליזציה. אם בנושא התרופה לקורונה, שעדיין לא קיימת, ב-FDA אישרו כשימוש חירום תרופות קיימות למלריה אף שאין מספיק עדויות רפואיות - במקרה זה, נראה שיש די ראיות תומכות.
כנורי מצביע על מספר מחקרים שהראו שניתן לבצע 3-7 סבבי עיקור מבלי לפגוע במסכה. לדבריו, "בעקבות התפרצות מגפת הסארס נערכו מחקרים של מוסדות מובילים, שהצביעו על מתודולוגיות לטיפול במחסור של פריטים של מתכלים. לא ממציאים היום את הגלגל. הסיפור היום הוא שהיקף השימוש במסכות גדל כנראה במאות אחוזים, ולכן כל עוד הקורונה פה, יהיה מחסור במסכות".
כנורי מוסיף שהקריאה של טראמפ "נפלה על אוזניים קשובות וב-FDA פרסמו אישורים לפתרונות בטיפול בחוסרים של ציוד רפואי וציוד מגן אישי עקב התפרצות הקורונה". להערכתו, "זה בהחלט דבר שיעשה מהפכה בתחום הזה בימים הקרובים".
נוצרו אצלכם ביקושים מידיים?
"בטווח המיידי זה לא יוצר ביקוש. בנינו מלאי לביקושים המידיים, ידידינו ברשות הפלסטינאית מקבלים מאיתנו סדרה של מכונות וכנ"ל במקומות נוספים בעולם, ואנו מספקים גם לתעשייה הישראלית לפי דרישה, אבל לא רואים כרגע עלייה בביקוש. זה יגיע בהמשך. אני בהחלט חושב שביציאה מהמשבר יהיה ביקוש גדול לציוד שלנו, אבל בעין הסערה מתמקדים בדברים המיידיים".
גם בארה"ב?
"אתמול עד אמצע הלילה הייתי בקשר עם החברה הבת שלנו בניו יורק. הם קיבלו שם אינסוף פניות בעיקר למידע, אבל בשלב זה עוד לא ראינו רכש משמעותי של מכונות מעבר למספר בתי חולים שהצטיידו".
איך הפעילות כיום בחברה?
"אנחנו מפעל חיוני ועובדים באופן מלא, אך גם אנחנו נאלצנו להוציא חלק מהעובדים לחל"ת בשביל לשמור על יכולת עבודה רציפה לאורך זמן. בסך הכול הוצאנו כ-120 עובדים לחל"ת - 70 מהייצור ו-50 מהמטה (בחברה 500 עובדים, מתוכם 380 בישראל)".
כנורי אומר שטוטנאור מסייעת למערכת הרפואית ככל הניתן. לדבריו, במלוניות שבהם משתכנים חולי קורונה יש לבצע סטריליזציה לכל הפסולת שיוצאת מהמקום, "כדי למנוע מצב שבו בגדים או רכיבים אחרים יסתובבו בפחי אשפה לאחר שחולי קורונה באים איתם במגע". טוטנאור עובדת עם משרד הביטחון אך לא בתחום זה, וכנורי לא יודע האם זה נעשה, אך לדבריו "אין ספק שזה חיוני".
מהשחקניות הגדולות בארה"ב בתחום המרפאות
כחברה פרטית טוטנאור אינה מפרסמת דוחות, אך כנורי אומר שהכנסותיה השנתיות הן כ-250 מיליון שקל. הוא לא מספק פרטים על הרווחיות ומציין את ההשקעות: "אנחנו משקיעים הרבה מאוד בפיתוח ורגולציה של מכשירים, ולאחרונה הרחבנו את סל המוצרים שלנו מעבר לעיקור לשלב המקדים, של חיטוי, שמתבצע במכונות אחרות".
לחברה יש מתחרות שונות בכל תחום פעילות, כולל חברות גדולות. כנורי אומר שטוטנאור היא שחקן מרכזי בארץ, יש לה נתח מרכזי באירופה בתחום המעבדות ובארה"ב היא השחקנית ה-3-4 בגודלה בתחום המרפאות, כאשר בשאר המקומות היא שחקנית נישתית יותר.
לאחר הרכישה על-ידי פורטיסימו נבחנו כל תחומי הפעילות בחברה, ובמקומות מסוימים בוצע שינוי במודל העסקי. כך למשל, במדינה מסוימת החברה מספקת ציוד לבית החולים שמוקם בה, כשהציוד נותר בבעלות טוטנאור, היא מפעילה אותו ומקבלת תשלומים בהתאם לשימוש.
התפתחות נוספת בחברה בשנים האחרונות הייתה רכישת חברה איטלקית העוסקת בתחום החיטוי, וכניסה לתחום ה-biological indicator, שמוודאים שהעיקור בוצע כנדרש. בתחום הרגולציה החברה עסקה ברישום בטריטוריות שונות, "כהכנה לשלב בו נגדיל את המכירות", אומר כנורי.
מה המצב בחברה הבת האיטלקית?
"זה יפתיע אותך, אבל לפי שיחה שקיימתי עם המנכ"ל שלהם אתמול, החברה שיושבת אמנם בלב האזור הבעייתי באיטליה (ורונה שבצפון), לא הפסידה אפילו יום עבודה אחד בייצור, והעבודה במטה מתנהלת במתכונת דומה לישראל - בין שליש לחצי מהעובדים נוכחים, והיתר עובדים מהבית. לשמחתנו, אף אחד מהם ומהמשפחות שלהם לא חלה, וזה מעודד מאוד. אנחנו בקשר יומיומי איתם והמצב שונה ממה שנראה בתקשורת: יש אזורים כמו שכונות בברגמו וכפרים במצב קשה, אבל באזורים אחרים הקורונה לא מתפשטת כמו הרושם שנוצר על איטליה".
מה יקרה ביום שאחרי הקורונה בעולם בו אתם פועלים?
"אנחנו מעריכים שביום שאחרי, עולם הסטריליזציה יהיה שונה לחלוטין מהיום שלפני. תהיה כניסה לסטנדרטים חדשים, יועדפו מכונות עם רמת סטריליזציה גבוהה יותר על פני מכונות פשוטות ויוגדרו סטנדרטים לאירועים מהסוג הזה. היקף הפעילות בבתי חולים ומרפאות יגדל, אבל זה ייקח זמן, לא מהיום שאחרי אבל החל מהשנה שאחרי".