ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
השבוע גייסה מדינת ישראל חוב בסך מיליארד דולר אשר מועד תשלום הקרן שלו הוא בעוד מאה שנה. במקביל, נטלה המדינה הלוואות דולריות ארוכות טווח נוספות בהיקף מצטבר של 4 מיליארד דולר לטווחים של 10 ו- 30 שנה. כל הריביות שנקבעו בהלוואות הללו אטרקטיביות במיוחד.
היכולת של מדינת ישראל לגייס בעיצומה של סערה כלכלה עולמית הלוואות לטווחים אולטרה-ארוכים, היא פרי המדיניות התקציבית האחראית של ממשלותיה בעשורים האחרונים.
למרות הבעת האמון של המשקיעים הבינלאומיים באופק הכלכלי של ישראל, בעצם הנכונות להעמיד הלוואות לטווחי זמן דמיוניים בעת הנוכחית, ראוי לומר כי אל לנו להיות שאננים בכל האמור לגבי כושר הגיוס של המדינה בעתיד.
משבר הקורונה ריסק לחתיכות את המדיניות הפיסקאלית המבוקרת במרבית השווקים המפותחים, וכל הממשלות נאלצות להגדיל בצורה חדה את הגירעונות שלהן מתוך מטרה למנוע את קריסת הכלכלה המקומית.
מדובר בפעילות כלכלית אנטי מחזורית במלוא מובן המילה, ובנסיבות הקיימות היא מתקבלת בטולרנטיות על ידי סוכנויות הדירוג הגלובליות והמשקיעים. במצב הכלכלי העולמי שנוצר כיום, הרע הפיסקאלי הוא רע יחסי, ולפיכך ככל שהמתירנות התקציבית מתונה יותר, ונקודת הפתיחה של יחס החוב-תוצר נמוכה יותר, המשקיעים מסכימים לעצום את העיניים, לסתום את האף ולפתוח את הארנק נוכח הגירעון השוטף החזוי וההזוי.
העובדה שבנק ישראל הודיע על הרחבה כמותית בהיקף של 50 מיליארד שקל, אשר במסגרתה הוא עתיד לרכוש חוב ממשלתי ארוך, מייצרת עבור המשקיעים בחוב זה את הביטחון כי גוף פיננסי חזק יבצע מניפולציה-ברישיון בתשואות החוב על מנת למנוע עליית תשואות חדה, אשר תייקר את עלות המימון של החוב הממשלתי. לכולם ברור כי הבנק המרכזי הישראלי יגדיל את היקף ההרחבה הכמותית במידת הצורך, ולפיכך הם לא מודאגים במיוחד מעליית תשואות חריפה.
העובדה שתשואות החוב של אג"ח ממשלת ארה"ב, אשר מהוות את מדד הייחוס העולמי בשוק האג"ח, ירדו בחדות בשבועות האחרונים, נוכח איפוס הריבית המוניטרית בארה"ב והפעילות האגרסיבית של הפדרל ריזרב בשוק האג"ח, הכשירה אף היא את הנכונות של המשקיעים לממן את מדינת ישראל לתקופות כל כך ארוכות.
המציאות הכלכלית הנוכח ית בעולם קיבעה במסמרות את הקונצנזוס לפיו הריביות בעולם המערבי יישארו אפסיות ואף שליליות למשך זמן רב, והאינפלציה תיוותר נמוכה ואף שלילית למשך תקופה ארוכה. מציאות כלכלית שכזו מגבירה את התמריץ להלוות כסף לטווחים ארוכים ולא לפחד מסיכון משך-החיים-הממוצע הארוך, שהוא אדיר בחוב לפדיון בעוד עשרות שנים.
עבור מרביתנו גיוס של 5 מיליארד דולר הוא כסף גדול מאוד, אולם עבור המשקיעים הגלובליים מדובר על כסף קטן בעולם שבו המירוץ אחר נכסים בטוחים מצוי בעיצומו.
המשקיעים המוסדיים בעולם נדרשים להקביל ככל שניתן בין נכסי החוסכים לפנסיה והתחייבות הביטוחיות ארוכות הטווח, לבין משך החיים הממוצע (מח"מ) של הנכסים, ולפיכך מוצרי חוב בעלי מח"מ ארוך זוכים באופן טבעי לביקוש רב גם בימי קורונה מפחידים.
להתכונן לתרחיש קיצון של גל שני אלים בחורף הבא
אני סבור שאין מקום לאופוריה מעצם גיוס החוב הנוכחי, ככל שזה נוגע לכושר ולעלות גיוס החוב הלאומי בתרחישי קיצון. היה ואירוע הקורונה העולמי והמקומי יהיה ממושך, והעולם וישראל יחוו גל אלים שני של המחלה בחורף הבא, אזי התוכניות הפיסקאליות המרחיבות של היום יהפכו ל"מנה ראשונה" של הסיוט הבריאותי-כלכלי העולמי, ולכך יש להתכונן.
הדרך להתכו נן לאירוע מצמרר שכזה, שהלוואי שלא יתרחש, היא תוכנית צנע לאומית, שתגובש כבר בימים אלו בשילוב כל המנהיגות הכלכלית של המשק. התוכנית צריכה להתבסס על קיצוץ שכר רוחבי מהותי ודיפרנציאלי בכלל המשכורות בשירות הציבורי לתקופה של שנתיים, ובמקביל קיצוץ דיפרנציאלי בפנסיות התקציביות.
הכסף שיתקבל מהתוכנית האמורה יוזרם במלואו לתמיכה במובטלים החדשים, באמצעות עידוד מעסיקים לגייס עובדים, וכן כרשת סוציאלית למחוסרי העבודה. בסקטור הפרטי על הנהלות החברות להגיע להבנות על מנגנון דומה, אך תוך התחייבות כי החיסכון בעלויות לחברות יבטיח את מקום עבודתם של כל העובדים למשך התקופה האמורה.
הקורונה לא תישאר איתנו לעולם, היא תתפוגג בעתיד הלא רחוק. אולם חשוב כי מדינת ישראל והמגזר העסקי יכינו את עצמם למשבר ארוך יחסית, ויאמצו כבר כיום תוכניות צנע מהותיות שיבטיחו את תקומת המשק, החוסן האישי והחוסן הלאומי של כולנו. היה והקורונה תסתלק מוקדם מהצפוי, יופעל נוהל חזרה לשגרה, ובא לציון גואל.
היה ולא יופעלו תוכניות צנע רציניות, כאלו או אחרות, הרי שגל שני וחריף של הקורונה יפגוש את כולנו במצב קשה ואולי בלתי הפיך. ואז, כבר אף אחד בעולם לא יהיה מוכן להלוות למדינת ישראל כסף ל-100 שנה.
הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם