גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך לחלץ אנשים לפני שמחלצים תאגידים גדולים": תוכנית היציאה מהמשבר של פרופ' ענת אדמתי

פרופ' ענת אדמתי, אחת הכלכלניות המשפיעות בעולם בעשור האחרון, מסבירה בראיון מיוחד "לגלובס" איך הקורונה הציפה למעלה סתירות בקפיטליזם האמריקאי, עוקצת את טראמפ ("האמת היא הקורבן") וגם נותנת טיפ למקבלי ההחלטות בישראל

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי
ענת אדמתי / צילום: ענבל מרמרי

"בעשרות השנים האחרונות התפוררה בארצות הברית כל מערכת התמיכה באנשים", אומרת פרופ' ענת אדמתי. "אין לאנשים ביטוחי בריאות. אין לאנשים כסף לספוג זעזוע של 400 דולר. השבירות של האנשים כאן, והאי-שוויון, הם פשוט מדהימים. זה מה שהמשבר חשף: את האי-השוויון ואת חוסר הביטחון של אנשים פה. בנוסף, מדובר במשבר בריאותי. כרגע יש צוותים באמבולנסים, רופאים, אחיות, ששמים אותם בקו החזית בלי ציוד. זה פשוט מזעזע. זו מדינה מפותחת שלא מצליחה לתת להם מספיק מסכות שיאפשרו להם לטפל באנשים. אז כרגע, קודם כל יש פה משבר שמצריך משאבים לבריאות ולאנשים. והמשקיעים - להם צריך לדאוג באופן עקיף".

אדמתי, המלמדת באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, הפכה בעשור האחרון לאחת הכלכלניות המשפיעות בעולם. אחרי משבר 2008, היא ניהלה קמפיין מכה גלים לרפורמה במערכת הבנקאות, תדרכה את הנשיא אובמה ואת בכירי הבנקאים המרכזיים בעולם, פרסמה רב-מכר מדובר בנושא ("בגדי הבנקאים החדשים"), ונבחרה לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם של המגזין טיים. בשבוע שעבר, אדמתי הייתה גם אחת משורה של אקדמאים בולטים שחתמו על עצומה פומבית שמבקרת את תכנית החירום הכלכלית שעברה בקונגרס. המסר שלהם היה חד וברור: "צריך לחלץ אנשים לפני שמחלצים תאגידים גדולים".

עכשיו, בראיון נרחב לפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט', אדמתי מסבירה כי עיקר ההתנגדות שלה נוגע להחלטה להקצות סכומי עתק כ-500 מיליארד דולר לחילוץ תאגידים גדולים, סכום שרובו ימונף על ידי הפדרל רזרב, ויתורגם בסופו של דבר להזרמת כספים בטריליוני דולרים.

סכום העתק הזה, היא מסבירה, יוקדש לחילוץ המשקיעים בחברות ובאגרות החוב שלהן - במקום לעבור ישירות לעובדים ולאנשים מהשורה. "אנחנו רוצים כמה שפחות חילוץ של המשקיעים", היא אומרת. "המשקיעים הם החזקים ביותר בציבור. המשקיעים הם לא אוכלוסייה חלשה. הם לקחו סיכון - ולא הלך להם. ביום טוב, המשקיעים לקחו דיבידנדים, ועכשיו הם רוצים שהממשלה תבוא ותפצה אותם. אז הם צריכים להיות אחרונים בתור".

ומה לדוגמה לגבי רשת מלונות כמו 'מריוט', שיש לה עשרות אלפי עובדים בארה"ב?

"צריך להגיד להם: אנחנו נשלם אחוז מסוים, ובתמורה אל תפטרו עובדים. זו ההתחלה. ועכשיו, בואו נעשה מו"מ על בתי המלון. אולי נשתמש בהם לבידוד? אולי בחלק מהם כבתי חולים? יש לכם נכסים? אז בואו נדבר איך להשתמש בהם. צריך לבדוק טוב טוב לפני שנותנים חילוץ למשקיעים. יש כאן כספי ציבור של משלמי מסים, ובכסף של משלמי מסים צריך להשתמש מאוד בזהירות, וצריך לנתב אותו למי שצריך".

בואי נדבר על מנהיגות בעת משבר, והאופן שבו מתנהל הנשיא טראמפ.

"אין פה מנהיגות ברמה הפדראלית. פער המנהיגות הוא מפחיד. אנשים ימותו בגלל זה. מההתחלה הייתה כאן פאשלה שאין כמותה, עם כמה שחיכו. מקרה הקורונה הראשון התגלה בדרום קוריאה באותו יום שהתגלה המקרה הראשון פה בארה"ב. האופן שבו הגיבו בדרום קוריאה ואיך שהגיבו פה זה הבדל של יום ולילה".

"במשך חודש וחצי הנשיא טראמפ צעק על כל מי שאמר שיש בעיה. הוא לא שמע למומחים. הוא הכחיש, כמו שהוא מכחיש את איומי האקלים. הנשיא לא שומע למומחים ולא שומע למדענים, ורוצה להמציא את המציאות. והנה הוא פגש וירוס שהוא לא יכול להמציא לגביו שום דבר. אבל הוא עדיין רוצה, והממשל שלו עדיין רוצה. בחלק מהמדינה עדיין לא מאמינים שזה כזה משבר. עד שלא ימותו להם השכנים. הבעיה פה אדירה. מה שקורה במקרה של סין וגם במקרה של טראמפ, הוא שהאמת היא הקורבן. זו הבעיה. זה שלא רוצים לספר לאנשים את האמת זה הכי גרוע".

ארצות הברית מתגלה במערומיה

אחרי המשבר של 2008 עמדת בקשר עם הנשיא אובמה ויו"ר הפד ג'נט ילן. המשבר הנוכחי מגלה לך משהו שלא הכרת בוושינגטון?

"הכל מתגלה במערומיו. כל הפוליטיקה של ארצות הברית. הם אישרו פה אחד את חבילת החילוץ. מה שאני פגשתי בוושינגטון הוא בעיה של ערבוב כסף בפוליטיקה, וזו בעיה היא של שתי המפלגות. התהליכים שקרו כאן בחמישים השנים האחרונות התחוללו תחת ממשלים דמוקרטיים ורפובליקאים. זה לא התחיל אתמול. אבל הגענו למצב עוד יותר גרוע, שנוצר בחלקו בגלל הכעס על המשבר של 2007-2009. המשבר רק האיץ את התהליכים האלה, שהביאו לנו את טראמפ וגרמו להתפוררות של הדמוקרטיה הגדולה הזאת ברמה הפדרלית, בצורה מאוד מפחידה".

יש סיכוי שארה"ב תצא מהמשבר הזה עם הבנה של הצורך בתוכנית בריאות, או עם רשת ביטחון חזקה יותר?

"אם נצא מהמשבר הזה וכולם יחשבו: מה קרה לנו שנעשינו כל כך שבירים, ויעשו חשיבה מחדש - אז יכול להיות. אבל מה שאני חוויתי אחרי המשבר של 2007-2009 הוא שיש נרטיב למשברים, סיפור. אפשר למשל להגיד: 'דברים קורים, לא יכולנו לראות את זה, לא יכולנו לדעת מה יקרה - ועכשיו הכול בסדר'".

זה כמובן הנרטיב שרווח אחרי המשבר הפיננסי, שאותו לכאורה אי אפשר היה לצפות - נרטיב שנגדו אדמתי נאבקה. "מה שאני ראיתי בעשור האחרון הוא שהסיפורים ניצחו. למרות שהיה משבר כזה גדול לא למדו כמעט. למדו טיפונת, אבל לא הרבה. זה מה שקצת מדכא: כמה המשבר צריך להיות גדול כדי שילמדו ממנו".

"עברנו לעולם של פוסט-עובדות"

כבר עכשיו אפשר לראות איך הנשיא טראמפ מנסה להשתלט על הנרטיב.

"בדיוק. כרגע, עם הפייק ניוז והמדיה החברתית, וזה שכל אחד מאמין במה שהוא רוצה - עברנו לעולם פוסט-עובדות. אם אנחנו חיים בעולם פוסט-עובדות, אז מצבנו קשה מאוד. טראמפ יגיד שזה בא מסין, והם רימו אותנו, והכל אשמה של מישהו אחר. כל החיים שלו הוא ככה: שום דבר אינו באשמתו, הוא אף פעם לא מתנצל. אז עכשיו הוא נעשה גיבור".

בואי נדבר על ישראל. מה היית ממליצה לקברניטים שלנו?

"חייבים הרבה יותר בדיקות, אם רוצים שיחזרו לעבודה כמה שיותר מהר. הרבה הרבה יותר בדיקות. וחוץ מזה, צריך לסייע לאנשים, שצריכים עזרה באופן כמה שיותר ישיר, ולנסות לא להעביר את זה דרך החברות. אם החברות ייהנו מזה באופן עקיף, אז אוקיי. אני לא רוצה בהכרח שהן יילכו לפשיטת רגל. כל מקרה לגופו. לעסקים הקטנים בהחלט צריך לסייע לעבור את זה איכשהו.
"אבל אולי יהיה שינוי בכלכלה כולה. אם כמה בתי מלון ייסגרו, אולי ייבנו משהו אחר במקום. לא כל עסק חייב לשרוד כל זעזוע. אולי הכלכלה תשתנה ,ונעשה דברים אחרת. צריך לחשוב גם על זה".

עוד כתבות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"