גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך לחלץ אנשים לפני שמחלצים תאגידים גדולים": תוכנית היציאה מהמשבר של פרופ' ענת אדמתי

פרופ' ענת אדמתי, אחת הכלכלניות המשפיעות בעולם בעשור האחרון, מסבירה בראיון מיוחד "לגלובס" איך הקורונה הציפה למעלה סתירות בקפיטליזם האמריקאי, עוקצת את טראמפ ("האמת היא הקורבן") וגם נותנת טיפ למקבלי ההחלטות בישראל

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי
ענת אדמתי / צילום: ענבל מרמרי

"בעשרות השנים האחרונות התפוררה בארצות הברית כל מערכת התמיכה באנשים", אומרת פרופ' ענת אדמתי. "אין לאנשים ביטוחי בריאות. אין לאנשים כסף לספוג זעזוע של 400 דולר. השבירות של האנשים כאן, והאי-שוויון, הם פשוט מדהימים. זה מה שהמשבר חשף: את האי-השוויון ואת חוסר הביטחון של אנשים פה. בנוסף, מדובר במשבר בריאותי. כרגע יש צוותים באמבולנסים, רופאים, אחיות, ששמים אותם בקו החזית בלי ציוד. זה פשוט מזעזע. זו מדינה מפותחת שלא מצליחה לתת להם מספיק מסכות שיאפשרו להם לטפל באנשים. אז כרגע, קודם כל יש פה משבר שמצריך משאבים לבריאות ולאנשים. והמשקיעים - להם צריך לדאוג באופן עקיף".

אדמתי, המלמדת באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, הפכה בעשור האחרון לאחת הכלכלניות המשפיעות בעולם. אחרי משבר 2008, היא ניהלה קמפיין מכה גלים לרפורמה במערכת הבנקאות, תדרכה את הנשיא אובמה ואת בכירי הבנקאים המרכזיים בעולם, פרסמה רב-מכר מדובר בנושא ("בגדי הבנקאים החדשים"), ונבחרה לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם של המגזין טיים. בשבוע שעבר, אדמתי הייתה גם אחת משורה של אקדמאים בולטים שחתמו על עצומה פומבית שמבקרת את תכנית החירום הכלכלית שעברה בקונגרס. המסר שלהם היה חד וברור: "צריך לחלץ אנשים לפני שמחלצים תאגידים גדולים".

עכשיו, בראיון נרחב לפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט', אדמתי מסבירה כי עיקר ההתנגדות שלה נוגע להחלטה להקצות סכומי עתק כ-500 מיליארד דולר לחילוץ תאגידים גדולים, סכום שרובו ימונף על ידי הפדרל רזרב, ויתורגם בסופו של דבר להזרמת כספים בטריליוני דולרים.

סכום העתק הזה, היא מסבירה, יוקדש לחילוץ המשקיעים בחברות ובאגרות החוב שלהן - במקום לעבור ישירות לעובדים ולאנשים מהשורה. "אנחנו רוצים כמה שפחות חילוץ של המשקיעים", היא אומרת. "המשקיעים הם החזקים ביותר בציבור. המשקיעים הם לא אוכלוסייה חלשה. הם לקחו סיכון - ולא הלך להם. ביום טוב, המשקיעים לקחו דיבידנדים, ועכשיו הם רוצים שהממשלה תבוא ותפצה אותם. אז הם צריכים להיות אחרונים בתור".

ומה לדוגמה לגבי רשת מלונות כמו 'מריוט', שיש לה עשרות אלפי עובדים בארה"ב?

"צריך להגיד להם: אנחנו נשלם אחוז מסוים, ובתמורה אל תפטרו עובדים. זו ההתחלה. ועכשיו, בואו נעשה מו"מ על בתי המלון. אולי נשתמש בהם לבידוד? אולי בחלק מהם כבתי חולים? יש לכם נכסים? אז בואו נדבר איך להשתמש בהם. צריך לבדוק טוב טוב לפני שנותנים חילוץ למשקיעים. יש כאן כספי ציבור של משלמי מסים, ובכסף של משלמי מסים צריך להשתמש מאוד בזהירות, וצריך לנתב אותו למי שצריך".

בואי נדבר על מנהיגות בעת משבר, והאופן שבו מתנהל הנשיא טראמפ.

"אין פה מנהיגות ברמה הפדראלית. פער המנהיגות הוא מפחיד. אנשים ימותו בגלל זה. מההתחלה הייתה כאן פאשלה שאין כמותה, עם כמה שחיכו. מקרה הקורונה הראשון התגלה בדרום קוריאה באותו יום שהתגלה המקרה הראשון פה בארה"ב. האופן שבו הגיבו בדרום קוריאה ואיך שהגיבו פה זה הבדל של יום ולילה".

"במשך חודש וחצי הנשיא טראמפ צעק על כל מי שאמר שיש בעיה. הוא לא שמע למומחים. הוא הכחיש, כמו שהוא מכחיש את איומי האקלים. הנשיא לא שומע למומחים ולא שומע למדענים, ורוצה להמציא את המציאות. והנה הוא פגש וירוס שהוא לא יכול להמציא לגביו שום דבר. אבל הוא עדיין רוצה, והממשל שלו עדיין רוצה. בחלק מהמדינה עדיין לא מאמינים שזה כזה משבר. עד שלא ימותו להם השכנים. הבעיה פה אדירה. מה שקורה במקרה של סין וגם במקרה של טראמפ, הוא שהאמת היא הקורבן. זו הבעיה. זה שלא רוצים לספר לאנשים את האמת זה הכי גרוע".

ארצות הברית מתגלה במערומיה

אחרי המשבר של 2008 עמדת בקשר עם הנשיא אובמה ויו"ר הפד ג'נט ילן. המשבר הנוכחי מגלה לך משהו שלא הכרת בוושינגטון?

"הכל מתגלה במערומיו. כל הפוליטיקה של ארצות הברית. הם אישרו פה אחד את חבילת החילוץ. מה שאני פגשתי בוושינגטון הוא בעיה של ערבוב כסף בפוליטיקה, וזו בעיה היא של שתי המפלגות. התהליכים שקרו כאן בחמישים השנים האחרונות התחוללו תחת ממשלים דמוקרטיים ורפובליקאים. זה לא התחיל אתמול. אבל הגענו למצב עוד יותר גרוע, שנוצר בחלקו בגלל הכעס על המשבר של 2007-2009. המשבר רק האיץ את התהליכים האלה, שהביאו לנו את טראמפ וגרמו להתפוררות של הדמוקרטיה הגדולה הזאת ברמה הפדרלית, בצורה מאוד מפחידה".

יש סיכוי שארה"ב תצא מהמשבר הזה עם הבנה של הצורך בתוכנית בריאות, או עם רשת ביטחון חזקה יותר?

"אם נצא מהמשבר הזה וכולם יחשבו: מה קרה לנו שנעשינו כל כך שבירים, ויעשו חשיבה מחדש - אז יכול להיות. אבל מה שאני חוויתי אחרי המשבר של 2007-2009 הוא שיש נרטיב למשברים, סיפור. אפשר למשל להגיד: 'דברים קורים, לא יכולנו לראות את זה, לא יכולנו לדעת מה יקרה - ועכשיו הכול בסדר'".

זה כמובן הנרטיב שרווח אחרי המשבר הפיננסי, שאותו לכאורה אי אפשר היה לצפות - נרטיב שנגדו אדמתי נאבקה. "מה שאני ראיתי בעשור האחרון הוא שהסיפורים ניצחו. למרות שהיה משבר כזה גדול לא למדו כמעט. למדו טיפונת, אבל לא הרבה. זה מה שקצת מדכא: כמה המשבר צריך להיות גדול כדי שילמדו ממנו".

"עברנו לעולם של פוסט-עובדות"

כבר עכשיו אפשר לראות איך הנשיא טראמפ מנסה להשתלט על הנרטיב.

"בדיוק. כרגע, עם הפייק ניוז והמדיה החברתית, וזה שכל אחד מאמין במה שהוא רוצה - עברנו לעולם פוסט-עובדות. אם אנחנו חיים בעולם פוסט-עובדות, אז מצבנו קשה מאוד. טראמפ יגיד שזה בא מסין, והם רימו אותנו, והכל אשמה של מישהו אחר. כל החיים שלו הוא ככה: שום דבר אינו באשמתו, הוא אף פעם לא מתנצל. אז עכשיו הוא נעשה גיבור".

בואי נדבר על ישראל. מה היית ממליצה לקברניטים שלנו?

"חייבים הרבה יותר בדיקות, אם רוצים שיחזרו לעבודה כמה שיותר מהר. הרבה הרבה יותר בדיקות. וחוץ מזה, צריך לסייע לאנשים, שצריכים עזרה באופן כמה שיותר ישיר, ולנסות לא להעביר את זה דרך החברות. אם החברות ייהנו מזה באופן עקיף, אז אוקיי. אני לא רוצה בהכרח שהן יילכו לפשיטת רגל. כל מקרה לגופו. לעסקים הקטנים בהחלט צריך לסייע לעבור את זה איכשהו.
"אבל אולי יהיה שינוי בכלכלה כולה. אם כמה בתי מלון ייסגרו, אולי ייבנו משהו אחר במקום. לא כל עסק חייב לשרוד כל זעזוע. אולי הכלכלה תשתנה ,ונעשה דברים אחרת. צריך לחשוב גם על זה".

עוד כתבות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש