גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאחורי החודש הגרוע בתולדות תעשיית הקרנות: כולם נדבקו בווירוס, אבל היו כמה שיותר

שוק קרנות הנאמנות בישראל איבד כמעט רבע משוויו ברבעון הראשון של 2020 ● היקף חסר תקדים של פדיונות מהקרנות ברבעון, שעיקרם נעשה בחודש מרץ בשל השפעות משבר הקורונה, שבר את כל השיאים השליליים בשוק

קובי שגב, מנכ"ל קרנות אילים הפורש / צילום: תמר מצפי, גלובס
קובי שגב, מנכ"ל קרנות אילים הפורש / צילום: תמר מצפי, גלובס

מתחילת השנה ועד לסוף חודש מרץ איבד שוק קרנות הנאמנות בישראל נכסים בשווי כולל של 80 מיליארד שקל - כמעט רבע משוויו. לאחר החודש הגרוע ביותר שידעה התעשייה מעודה, מסתכם שווי נכסי הקרנות בסוף מרץ בכ-272 מיליארד שקל, לאחר שבסוף 2019 הוא הסתכם ב-352 מיליארד שקל.

כפי שפורסם בהרחבה בימים האחרונים, מדובר בהצטמקות של 22.7% בשוק הקרנות. הנה המספרים הבולטים מאחורי ההצטמקות האדירה הזאת.

לחצו לטבלת הגיוסים והפדיונות ברבעון הראשון של 2020

44.5 מיליארד שקל. זהו היקף הכספים שנפדו מקרנות הנאמנות ברבעון הראשון של 2020. מדובר בהיקף חסר תקדים, שנובע בעיקרו מפדיונות של כ-41.6 מיליארד שקל בחודש מרץ בלבד, ששבר את כל השיאים השליליים בשוק הקרנות. למעשה, כל הפדיונות השנה נרשמו במרץ ובמחצית השנייה של פברואר, כשעד אז שוק הקרנות היה במגמת גיוסים.

הפדיונות האדירים האלה התרחשו בשל השפעות התפרצותו של וירוס קורונה על שוקי ההון בישראל ובעולם. השפעות אלה הובילו לחששות ניכרים בקרב מחזיקי הקרנות, שחוו בחודש החולף הפסדי תשואה שגרעו מהקרנות סכום דומה, בהיקף חריג במיוחד של יותר מ-10% ושל יותר מ-40 מיליארד שקל.

36%. זהו שיעור התרומה של הפדיונות מהקרנות המסורתיות ביחס לכל הקיטון שנרשם בשווי הנכסים המנוהלים בשוק הקרנות מתחילת 2020.

בחלוקה לפי סוגי ניהול - אקטיבי, שמנסה להכות את המדדים באמצעות הקרנות המסורתיות והקרנות הכספיות, ופאסיבי, שבמסגרתו קרנות הסל והקרנות העוקבות - לא נמצא הבדל מהותי. בקרנות הפאסיביות שעוקבות אחר מדד, היתה ירידה של 22.7% ברבעון הראשון, בעוד שבקרנות האקטיביות הירידה בשווי עמדה על שיעור דומה.

עם זאת, בתמונת הפדיונות התמונה שונה, ויש הבדלים בין הפדיונות שבוצעו במרץ וברבעון הראשון כולו, בין הקרנות האקטיביות לקרנות הפסיביות. בדיקת "גלובס" לנתונים ששלחו גופי ניהול קרנות הנאמנות, מעלה כי 24% מהפדיונות הכוללים בשוק, בסך כ-10.6 מיליארד שקל, נרשמו מתחילת השנה בקרנות הפסיביות, כשהיתרה, 76%, נרשמה בקרנות האקטיביות.

לגבי הקרנות הפאסיביות נציין כי הפדיונות בהן נחלקו לפדיונות של 6.3 מיליארד שקל בקרנות הסל, לעומת פדיונות של כ-4.3 מיליארד שקל בקרנות העוקבות, בעוד שבקרנות האקטיביות רוב הפדיונות באו מהקרנות המסורתיות. למעשה, ברבעון הראשון של 2020 נרשמו פדיונות בהיקף 5.4 מיליארד שקל בקרנות הכספיות, לעומת פדיונות חסרי תקדים בגודלם של 28.9 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות - דבר שמצביע על כך שכמעט 2 שקלים מכל 5 שקלים ששוק הקרנות איבד, הוצאו בכוונת מכוון מהקרנות המסורתיות. מדובר בקרנות שתפקידן להכות את השוק בתשואות, אבל בפועל היכו את השוק בהיצע ניירות ערך למכירה כדי לממן את התשלומים ללקוחות שפדו את הקרנות - דבר שהיווה דלק נוסף לירידות החדות בשוקי החוב והמניות בישראל.

(19.4%-). זוהי התשואה החציונית השלילית החריגה שנרשמה במרץ לבדו בקרנות מקטגוריית מניות ישראל. בקטגוריית מניות חו"ל נרשמה תשואה חציונית שלילית מתונה יותר, של מינוס 11.8% "בלבד", כשבקטגוריית הקרנות הגמישות נרשמה תשואה חציונית של מינוס 16.4%. אלה הן הקטגוריות הכי מוטות נכסי סיכון, במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, ושבאופן לא מפתיע חוו את המכה הכי גדולה בעקבות הנפילות בשווקים.

ואולם, גם הקטגוריות הסולידיות יותר ספגו מהלומות בחודש החולף, וכפועל יוצא מתחילת השנה. כך, התשואה החציונית בקטגוריות קרנות אג"ח מדינה, אג"ח כללי ללא מניות, קרנות 90/10, קרנות 80/20, קרנות 30/70 וקרנות אג"ח חברות והמרה, היתה במרץ בטווח שנע ממינוס 4.35% עד למינוס 9.1%.

"התשואות במרץ - מהנמוכות שנראו בשוק"

בסיכומו של דבר, הן במרץ והן ברבעון הראשון של 2020, נרשמו תשואות שליליות בכל האפיקים בשוק הקרנות. בהקשר זה אומר גורם בכיר בשוק הקרנות כי "בשבוע האחרון של החודש אמנם נרשמו עליות משמעותיות דו-ספרתיות במדדי המניות ובחלק מהאג"ח הקונצרניות, אבל גם לאחר העליות החדות בסוף החודש, התשואות שרשמו שוקי ההון בסיכום חודשי, הן מהנמוכות שראינו מאז ומעולם".

14%. זהו שיעור הפדיונות שנרשמו בכל שוק קרנות הנאמנות המקומי מתחילת השנה, ביחס לשווי הממוצע של שוק הקרנות בתקופה זו. מדובר בשיעור חריג מאוד ביחס לעבר.

בחלק מהגופים, ובעיקר מהגופים הקטנים שאינם איתנים כמו הגדולים בשוק, שבו ההכנסה נגזרת מהיקף הנכסים המנוהל, מדובר אפילו בשיעור פדיונות של יותר מ-20% מהנכסים הממוצעים לתקופה, ובשניים הקטנים בשוק אף בשיעור של יותר מ-30%.

הפדיונות עד כה ב-2020 באו לאחר שבכל 2019 הקרנות גייסו כ-14 מיליארד שקל - כך שבמהלך מרץ היקף הכספים שנפדה מקרנות הנאמנות היה בשיעור של פי שלושה מסך הכספים שגויסו בכל השנה שעברה.

הפדיונות השקליים הכי גבוהים מתחילת השנה נרשמו בגופים הגדולים בשוק, ובראשם פסגות, מיטב דש, מור וילין לפידות, בעוד שבמרץ בלבד הפודה הכי גדול היה עדיין פסגות, אבל אחריו היו הראל, מיטב דש וילין לפידות.

כמו כן, הפדיונות העצומים גרמו לכך שבסוף מרץ יש שלושה מנהלי קרנות לניהול של הרבה פחות ממיליארד שקל בנכסים. בראש ובראשונה מדובר במודלים, שירדו ל-100 מיליון שקל, לצד עוד סכום לא ידוע, אבל לא מהותי ברמת השוק, בהוסטינג (החברה חוברת בימים אלה לשחקן קטן אחר בשוק - יצירה).

לצדו של מודלים יש את קרנות תמיר פישמן, שבהן מנוהלים 616 מיליון שקל, וקרנות אילים, שבהן מנוהלים עתה 744 מיליון שקל. היום דיווחה אילים, שנמצאת בבעלות אמיר איל, המחזיק בבית ההשקעות אינפיניטי, כי מנכ"ל אילים, קובי שגב, פורש מתפקידו, כשלוש שנים לאחר שבמחצית הראשונה של 2017 רשמה אילים רמת שיא של כ-10.8 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות על ידו.

בשוק מציינים כי בחודש החולף "קרנות שהוחזקו במסגרת תיקים מנוהלים שמרו על יציבות גבוהה יותר, לעומת קרנות שהוחזקו על ידי לקוחות פרטיים עצמאיים". נוסף על כך, "למעלה ממחצית הפדיונות במרץ, כ-24 מיליארד שקל, התמקדו בשלושה אפיקים: קרנות אג"ח בארץ כללי, קרנות אג"ח מדינה וקרנות כספיות. מנהלי הקרנות המנהלים היקף נכסים גדול באפיקים אלה, ספגו פדיונות גדולים יותר". 

עוד כתבות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"