גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם לשעבר בטור מיוחד: אחרי גל הקורונה לאן?

לדעת פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם, "מוטל עלינו כבר היום לתכנן ולתקצב את הערכות בתי החולים והקהילה לתקופה שאחרי המלחמה, תוך ראייה רחבה של כלל צורכי הרפואה והמחקר הישומי בישראל"

פרופ' רפי ביאר / צילום: אלון רון
פרופ' רפי ביאר / צילום: אלון רון

מלחמת הקורונה העולמית בעיצומה. כל מדינה בעולם מציירת את קצב העלייה שלה, נערכת כמיטב יכולתה, סופרת את מונשמיה ואת מתיה ונכנסת למגננה, כל אחת בדרכה שלה תוך הסתכלות מתמדת על העולם המרושת כולו. מערכות הבריאות הציבוריות מתכננות את המלחמה בהתפשטות הנגיף יחד עם הפוליטיקאים, והתוצאה: שונות גדולה בעולם באמצעים שננקטים לעצירת המגפה ובהשפעותיה על הרפואה ועל הכלכלה. בתי החולים הפכו לחזית במלחמה הזאת כאשר הלוחמים "החשופים בצריח" הם הרופאים, האחיות והצוות הרפואי שבא במגע יומיומי עם החולים.

הווירוס הנוכחי התאים עצמו לעולם המודרני כמו שאף גורם ביולוגי עשה זאת לפניו. הוא לא צריך לקנות כרטיס טיסה, כרטיס אוטובוס או רכבת כדי לנצל את התחבורה העולמית, את אינטראקציית הסחר העולמית ואת האצטדיונים ומקומות ההתקהלות שבתרבות המודרנית. הוא מנצל את מיטב המודרניזציה כדי להתפשט בעולם כולו, בקצב שלא היה ידוע באף אחת מהמגפות בהיסטוריה של האנושות.

בארצנו הקטנטונת נקטנו בצעדים מתחילה ההתפשטות תוך מעורבות אינטנסיבית של הנהגת משרד הבריאות ושותפות חזקה עם מנהיגות הממשלה. החיבור בין הרפואה והמנהיגות הממשלתית מעולם לא היה הדוק יותר. לאחר שנים של מצוקה תקציבית במערכת הבריאות הרזה בישראל, הצליח וירוס הקורונה הקטן עם המעטפת היפהפייה לכבוש את התקשורת, לחולל את הנס ולשים את הבריאות במרכז, לפני הכלכלה, לפני הכסף, לפני התעסוקה וכמובן שלפני הפנאי ואפילו לפני המשפחה המורחבת. הווירוס הצליח לקדם את המודעות לרפואה ולחיים במקום בו הזקנה במסדרון בבתי החולים, הצפיפות במיונים, התורים הארוכים לניתוחים והזיהומים הצולבים בבתי החולים נכשלו. ואת כל זה הוא חולל עם מספר מזערי של נפטרים נוספים שאפילו לא העלה עד כה את התמותה העונתית לעומת השנים הקודמות (עד היום 15 נפטרים כאשר מתחילת התפשטות המגפה בישראל נפטרו כ 4000 אנשים בישראל).

המלחמה בוווירוס הציבה לנו אתגרים חדשים ותובנות רבות בתחום הרפואה. הצורך לשמור על צוותי הרפואיים במצב של אי ודאות; הצורך לטפל בחולים הקשים תוך כדי מיגון המקשה על הפעילות והתקשורת; הצורך לאבחון מהיר של המחלה לצורך שמירה על סביבת החולים והמטפלים; הצורך המתגבר במכשירי הנשמה ובצוותים מקצועיים להפעלתם, בקצב שהעולם לא מסוגל לעמוד בו; הצורך לקדם טכנולוגיות של טיפול מרחוק באותם החולים הנשארים בבית או באתרי בידוד וטיפול ציבוריים, וכמובן הצורך לפתח או לזהות במהירות תרופה יעילה נגד הווירוס במקביל לפיתוח חיסון יעיל לווירוס החדש.

זכורה לי היטב מלחמת לבנון השנייה בה טיפלנו בחולים תוך סיכון הצוות הרפואי ועסקנו במיגון והצטיידות. גם אז היינו "חשופים בצריח". אצלינו ברמב"ם, עוד לפני תום מתקפות הטילים במקביל לאתגרי המיגון והטיפול בחולים תחת אש, החלנו בחשיבה על תוכניות מיגון בתי החולים וברמב"ם לטווח הרחוק. באופן מיידי בתום המלחמה בנינו חדר מיון ובית חולים תת-קרקעי ממוגנים. כיום המתקנים שבנינו אז כנגד טילים משמשים אותנו במלחמה באויב הלא פחות נפיץ - וירוס הקורונה.

הגל הנוכחי יגיע לשיא וישכח במהרה בימינו ואני תקווה שנמשיך לשמור על מקום מוביל העולם בנתוני התחלואה והתמותה. עם זאת, אנו יודעים בוודאות שיהיו גלים נוספים של צורך בטיפול תוך מיגון שיתמשכו לאורך שנים. בעוד כולנו עסוקים במלחמה בקורונה כיום, חובה עלינו לתכנן את מערכת הבריאות בתקופה שאחרי המלחמה. בדומה לסיכון לטילים בעתיד גם במלחמת הקורונה אנו יודעים שהגלים הבאים יחזרו וחובה עלינו להיערך להם.

מה נדרש ממערכת הבריאות בישראל:

אחלק את זה לשלוש, בקהילה, בבתי החולים ובמוסדות המחקר.

בקהילה: לחזק את הרפואה הדיגיטלית מרחוק. לחזק את כל היוזמות לטיפול וירטואלי, לפתח טכנולוגיות חדשות וידידותיות שיאפשרו גישה רחבה ויעילה לכל תחומי המקצועות ברפואה האמבולטורית תוך שילוב ואינטגרציה של בתי החולים במאמץ הזה. ביקורים דיגיטליים בבתי החולים יכולים להחליף את רוב המרפאות ויש לבסס גם את מנגנוני התשלום כפי שהם קיימים כיום בביקורים בקהילה במסגרת הקופות.

פתוח אישפוז הבית הוא חלק מרכזי בתכנון מערכת הבריאות ויש לנצל כבר היום ולחזק את היכולות גם עכשיו וגם בימים שאחרי שוך גל הקורונה הראשון. חובה עלינו לצמצם אשפוזים בבתי החולים למינימום הכרחי. חלק גדול מהחולים אפשר להעביר לבית מבלי לפגיע באיכות הטיפול. גם כאן אנו נדרשים לפתח את הטכנולוגיה שתאפשר לעשות זאת בצורה רחבה, נוחה וחסכונית תוך שימוש בבינה מלאכותית, ובמערכות ניתור חכמות.

יש לבנות קריטריונים ואכיפה לטיפול נאות בבתי האבות ובמוסדות לחולים כרונים לסוגיהם. יש להכיר בזאת שאוכלוסית הסיכון הזאת זכאית לתשומת-לב מרבית, ולהתגבר על הבדידות המעיקה כיום עם הבידוד החברתי. הבידוד החברתי בשלבים המתקדמים של החיים יכול להיות יותר גרוע מהווירוס. איכות החיים של הגיל השלישי תלויה בקשר עם היקרים להם איכות החיים כאן חשובה יותר מאורך החיים. הדרך חייבת להיות בדיקות מקיפות וטיפול נקודתי והקשר עם בני המשפחה חייב להמשך.

בבתי החולים: יש לחזק את האשפוז החריף בבתי החולים, להוסיף מיטות למחלקות הפנימיות ולהכפיל את מיטות הטיפול הנמרץ בישראל. עם צפי לחולי קורונה שידרשו לטיפול נמרץ נשימתי יש מקום לתכנון מחלקות נפרדות לטיפול נמרץ נשימתי לחולים הנדרשים לבידוד. אין כל צורך בבתי חולים ייעודיים לקורונה בתקופה שאחרי המלחמה. חולי הקורונה יכולים להיות במקום יעודי ועם צוות יעודי. הטיפול המצוין בחולים המונשמים במחלות הייעודיות הוא שעושה את ההבדל בין חיים ומות והוא אחראי לחלק מההבדלים הגדולים בתמותה בין ארצות. אנו צריכים להיערך לכך שחולי הקורונה ימשיכו להגיע אלינו באופן מחזורי בדומה למקרי השפעת, אך בגלים הולכים וקטנים.

במוסדות המחקר: כבר כיום יש אלפי מחקרים בעולם על שימוש בתרופות קיימות ופיתוח תרופות חדשות לווירוס, מאות ניסיונות לפתח חיסון, התגייסות צוותי מחקר נתונים ובינה מלאכותית באקדמיה בתעשייה ובמוסדות המחקר. אין לי ספק שגם לישראל תהיה תרומה מרכזית לטיפול באתגרי הקורונה. ההתגייסות של התעשייה והאקדמיה סביבנו ברמב"ם היא מדהימה עם פתרונות יצירתיים. רק בישראל יש למעלה מ 70 חברות בתחום, כ20 חברות העוסקות בניתור מרחוק וטיפול ביתי, 10 חברות העוסקות בהיבטים חברתיים ונפשיים, 17 חברות העוסקות בהגנה ומניעה ו27 חברות בתחום הדיאגנוסטיקה ותמיכת החלטות.

לסיכום, המלחמה בעיצומה ואני כולי תקווה שבקרוב נגיע להפסקת אש זמנית. אין לי ספק שימצאו החיסונים והתרופות למחלה בשנים הקרובות. עם זאת הכתובת ברורה באותיות קידוש הלבנה: מוטל עלינו כבר היום לתכנן ולתקצב את הערכות בתי החולים והקהילה לתקופה שאחרי המלחמה, תוך ראייה רחבה של כלל צורכי הרפואה והמחקר הישומי בישראל.

הכותב הוא פרופסור להנדסה רפואית ורפואה בטכניון ומנהל מרכז רפואי רמב"ם שלעבר 

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוז לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים ווי וורק, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת ב-12% אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

דיון בבג"ץ על חוסר שיתוף-הפעולה בין לוין ועמית: "סיטואציה משברית מאוד"

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט אלכס שטיין: "אם אין לי נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט עופר גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם השופט עמית אינה קבילה"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?