גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה לבג"ץ: לשלם דמי אבטלה גם לעצמאים ולבעלי שליטה שכירים

לשכת יועצי המס טוענת לאפליה חמורה בין השכירים לעצמאים במתן סיוע בסיסי לצורכי מחיה בעת משבר הקורונה ● לדברי נשיא הלשכה ירון גינדי, יש חשש גדול שהמגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי / צילום: מגד גוזני
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי / צילום: מגד גוזני

מאבק העצמאים לקבלת סיוע בתקופת משבר הקורונה ממשיך לייצר עתירות לבג"ץ, והפעם בדרישה לקבלת דמי אבטלה לעצמאים ולבעלי שליטה שכירים.

את העתירה הגישה הבוקר (ה') לשכת יועצי המס בישראל, ובמסגרתה נטען לאפליה חמורה בין השכירים לעצמאים במתן סיוע בסיסי לצורכי מחיה בעת המשבר. לטענת לשכת יועצי המס, כשם שהמדינה הרחיבה את מנגנון הסיוע, שמאפשר מתן דמי אבטלה לשכירים בתנאים מורחבים יותר (לצד הטבות נוספות) היא נדרשת להעניק רשת ביטחון זהה לעצמאים ולבעלי שליטה, ובאותו היקף תקציבי.

"העולם כולו נמצא במתקפה של מגפה על כלל האנושות אשר מצריכה מממשלות בכל העולם לנקוט צעדים חריגים וקיצוניים על מנת לשמור על חייהם של האזרחים. צעדים, אשר בימים רגילים לא היו עולים על הדעת במדינות רבות. צעדים, אשר בחברה דמוקרטית ליברלית חופשית לא מקובלים ואף אסורים. למרות זאת, נוקטים אותן ממשלות בצעדים הכרחיים נדרשים, ומדינת ישראל, נדרשת אף היא לנקוט בכך", נכתב בעתירה.

"המלחמה של מדינות העולם איננה רק מלחמת בריאות, והמתקפה של נגיף הקורונה איננה פוגעת אך ורק בגופו של האדם, אלא גם ובעיקר פוגעת בפרנסת האדם ובאפשרות שלו להמשיך ולכלכל את משפחתו ולהביא את פת לחמו. לאור זאת, רוב מדינות העולם, בצדק, וכחלק ממלחמה בנגיף הקורונה, קיבלו החלטה לפעול לא רק בכדי לתת לתושביהם ביטחון בריאות, אלא גם לתת להם ביטחון כלכלי על מנת שיוכלו לשרוד את המתקפה".

בעתירה נטען כי "על אף שרבים ממדינות העולם הרחיבו את כיסיהן, והעניקו סיוע משמעותי שוויוני לתושביהם, בחרה מדינת ישראל לפעול אחרת מרוב מדינות המפותחות ובחרה להפלות בין התושבים, והחליטה לסייע רק לחלק אחד ולהפלות חלק אחר. בפעולותיה של מדינת ישראל עולה כי האמרה 'שבת אחים ואחיות' נכונה רק בנטל אבל לא בזכויות".

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ליאור דץ ויוסי אור-הכהן, נטען כי הוראות חוק הביטוח הלאומי מאפשרות למדינה להרחיב ולכלול את העצמאים ובעלי השליטה בין הזכאים לקבלת דמי אבטלה או פרישת רשת בטחון סוציאלית במקרים חריגים, כפי שהרחיבה במקרה של ציבור השכירים.

עתירה זו מצטרפת לעתירות שונות שהוגשו מאז פרוץ המשבר ועוסקות בדרישות לפיצוי העצמאים על הנזקים הנגרמים להם בעקבות המשבר.

סבתא בישלה דייסה, ולמי לא נשאר?

לטענת העותרת, לשכת יועצי המס, מהתנהלות המדינה כיום זועקת אפליה קשה בסיוע הכלכלי והסוציאלי בעקבות משבר הקורונה בין ציבור העצמאיים, הנושא בעיקר הנטל הכלכלי בימים כתיקונם, ובין ציבור השכירים. "פעולותיה המפלות של המדינה בין קבוצות שונות מקרב תושביה באופן פסול, מזכירה, למרבה הצער, את סיפור הילדים המפורסם 'סבתא בישלה דייסה'. במקרה כאן העניקה המדינה הטבות סוציאליות לשכירים, שלא הייתה להם תקופת הכשרה מספקת לצורך קבלת דמי אבטלה. נתנה גם הטבות סוציאליות לשכירים בני הגיל השלישי (מעל גיל 67) ושכירים נוספים שהחוק לא מאפשר להעניקם. ולמי לא נשאר? לעובדים העצמאים ולשכירים בעלי השליטה בחברות. ברור כי מדובר במעשה פסול מצד המדינה הזועק לשמיים".

בעתירה, שהוגשה נגד ראש הממשלה, הממשלה, שר האוצר, שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים והביטוח הלאומי, מבוקש לחייבם להסביר מדוע המדינה בחרה להוציא תקנות לשעת חירום אשר העניקו לשכירים בלבד פיצוי משבר מיוחד (המכונה דמי אבטלה) והטבות סוציאליות נוספות בשיעור שעשוי להגיע לכ-17 מיליארד שקל, בניגוד לאמור בחוק, ולא תיקנו תקנות דומות המעניקות את הסיוע האמור לכלל תושבי מדינת ישראל, והכל תוך בחוסר שוויון ואפליה בין תושבים במתן סיוע לצורכי מחיה בעת משבר; מדוע המדינה לא התקינה תקנות דומות גם כלפי העצמאיים והשכירים בעלי שליטה בחברות מעטים, והקצתה לעובדים העצמאים בתוכנית הסיוע הכלכלית עד 2.6 מיליארד שקל לצורך רשת ביטחון, וזאת על אף שאין כל שוני בין העובדים העצמאיים לעובדים השכירים ושתי הקבוצות איבדו באחת את מקור פרנסתם בעקבות המשבר ועל פי הוראות הממשלה וצווי החירום? מדוע הרחיבה המדינה את הזכאים מקרב השכירים שיצאו לחל"ת ושכירים בני 67 ומעלה בקבלת דמי אבטלה או תשלומים סוציאליים אחרים בניגוד לאמור בחוק הביטוח הלאומי, ולא עשתה זאת כלפי כלל העובדים העצמאיים? מדוע לא כללה המדינה גם את העובדים העצמאיים בהרחבתה את מעגל מקבלי דמי האבטלה או התשלומים הסוציאליים האחרים בהיקף דומה כפי שעשתה זאת לשכירים?

המגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים

לדברי נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, "מדובר באפליה ובחוסר שוויון. לא יעלה על הדעת, שאנחנו חיים במדינה אחת לשני עמים - שכירים, שהמדינה דואגת להם לפיצוי בסיסי למחיה בעת משבר, ובצדק רב, ועצמאים ובעלי שליטה, שהמדינה מפקירה אותם לחלוטין, במיוחד לאור העובדה שכאשר יסתיים המשבר הבריאותי, הם אלו שיצטרכו לקלוט מחדש את מיליון השכירים המובטלים, להחזיר את המשק לפעילות ולהניע את הכלכלה שלנו, לרווחת כלל אזרחי וילדי ישראל.

"הדרך היחידה להציל את הכלכלה הישראלית היא להחזיר את המשק לפעילות מלאה בסיום המשבר הבריאותי. ולא נצליח לעשות את זה, כי לאור התוכנית שהאוצר מציע, המגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים, אגף תקציבים באוצר לא מבין את גודל האירוע, שאנו נמצאים בו, ומוביל אותנו לאסון כלכלי, חברתי ובטחוני, ואני שואל היכן ראש הממשלה שלנו? האם שאול מרידור, ראש אגף תקציבים, שמוביל אותנו לאסון, הוא ראש ממשלת ישראל?".

השבוע פרסם "גלובס" על התאגדותם של בעלי השליטה השכירים וטענותיהם על כך שהמדינה מפקירה אותם. העתירה של לשכת יועצמי המס מתייחסת גם למאבק זה.

במקביל לבג"ץ, פנה היום ח"כ בועז טופורובסקי במכתב לשר האוצר, במסגרתו הוא תוקף את מחדל תוכנית הסיוע הכלכלית שלא מתיחחסת כלל לשכירים בעלי השליטה - "80,000 אזרחים משלמים ביטוח לאומי ואינם זכאים לדמי אבטלה".

בפנייה של ח"כ טופורובסקי לשר האוצר הוא דורש שינוי ותיקון תוכנית הסיוע לאלתר.

"התוכנית הכלכלית היא מחדל, התעלמות והפקרה של כ-80,000 אזרחים, המשלמים ביטוח לאומי במעמד של שכירים, אך מאחר והם בעלי שליטה בחברות שבבעלותם אינם זכאים לדמי אבטלה.

"התפיסה בקרב מקבלי ההחלטות שבעלי שליטה בחברה הם בהכרח עשירים היא זו שמביאה לפגיעה קשה ואפלייה בקרב 80,000 אזרחים. גם גנן, שיפוצניק או מוסכניק, המשלמים ביטוח לאומי כמו כל שכיר, יכולים להיות בעלי שליטה, אך בגלל העיוות התפיסתי והחקיקתי הם נותרו למול שוקת שבורה וללא שוויון זכויות מתבקש".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%