גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה לבג"ץ: לשלם דמי אבטלה גם לעצמאים ולבעלי שליטה שכירים

לשכת יועצי המס טוענת לאפליה חמורה בין השכירים לעצמאים במתן סיוע בסיסי לצורכי מחיה בעת משבר הקורונה ● לדברי נשיא הלשכה ירון גינדי, יש חשש גדול שהמגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי / צילום: מגד גוזני
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי / צילום: מגד גוזני

מאבק העצמאים לקבלת סיוע בתקופת משבר הקורונה ממשיך לייצר עתירות לבג"ץ, והפעם בדרישה לקבלת דמי אבטלה לעצמאים ולבעלי שליטה שכירים.

את העתירה הגישה הבוקר (ה') לשכת יועצי המס בישראל, ובמסגרתה נטען לאפליה חמורה בין השכירים לעצמאים במתן סיוע בסיסי לצורכי מחיה בעת המשבר. לטענת לשכת יועצי המס, כשם שהמדינה הרחיבה את מנגנון הסיוע, שמאפשר מתן דמי אבטלה לשכירים בתנאים מורחבים יותר (לצד הטבות נוספות) היא נדרשת להעניק רשת ביטחון זהה לעצמאים ולבעלי שליטה, ובאותו היקף תקציבי.

"העולם כולו נמצא במתקפה של מגפה על כלל האנושות אשר מצריכה מממשלות בכל העולם לנקוט צעדים חריגים וקיצוניים על מנת לשמור על חייהם של האזרחים. צעדים, אשר בימים רגילים לא היו עולים על הדעת במדינות רבות. צעדים, אשר בחברה דמוקרטית ליברלית חופשית לא מקובלים ואף אסורים. למרות זאת, נוקטים אותן ממשלות בצעדים הכרחיים נדרשים, ומדינת ישראל, נדרשת אף היא לנקוט בכך", נכתב בעתירה.

"המלחמה של מדינות העולם איננה רק מלחמת בריאות, והמתקפה של נגיף הקורונה איננה פוגעת אך ורק בגופו של האדם, אלא גם ובעיקר פוגעת בפרנסת האדם ובאפשרות שלו להמשיך ולכלכל את משפחתו ולהביא את פת לחמו. לאור זאת, רוב מדינות העולם, בצדק, וכחלק ממלחמה בנגיף הקורונה, קיבלו החלטה לפעול לא רק בכדי לתת לתושביהם ביטחון בריאות, אלא גם לתת להם ביטחון כלכלי על מנת שיוכלו לשרוד את המתקפה".

בעתירה נטען כי "על אף שרבים ממדינות העולם הרחיבו את כיסיהן, והעניקו סיוע משמעותי שוויוני לתושביהם, בחרה מדינת ישראל לפעול אחרת מרוב מדינות המפותחות ובחרה להפלות בין התושבים, והחליטה לסייע רק לחלק אחד ולהפלות חלק אחר. בפעולותיה של מדינת ישראל עולה כי האמרה 'שבת אחים ואחיות' נכונה רק בנטל אבל לא בזכויות".

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ליאור דץ ויוסי אור-הכהן, נטען כי הוראות חוק הביטוח הלאומי מאפשרות למדינה להרחיב ולכלול את העצמאים ובעלי השליטה בין הזכאים לקבלת דמי אבטלה או פרישת רשת בטחון סוציאלית במקרים חריגים, כפי שהרחיבה במקרה של ציבור השכירים.

עתירה זו מצטרפת לעתירות שונות שהוגשו מאז פרוץ המשבר ועוסקות בדרישות לפיצוי העצמאים על הנזקים הנגרמים להם בעקבות המשבר.

סבתא בישלה דייסה, ולמי לא נשאר?

לטענת העותרת, לשכת יועצי המס, מהתנהלות המדינה כיום זועקת אפליה קשה בסיוע הכלכלי והסוציאלי בעקבות משבר הקורונה בין ציבור העצמאיים, הנושא בעיקר הנטל הכלכלי בימים כתיקונם, ובין ציבור השכירים. "פעולותיה המפלות של המדינה בין קבוצות שונות מקרב תושביה באופן פסול, מזכירה, למרבה הצער, את סיפור הילדים המפורסם 'סבתא בישלה דייסה'. במקרה כאן העניקה המדינה הטבות סוציאליות לשכירים, שלא הייתה להם תקופת הכשרה מספקת לצורך קבלת דמי אבטלה. נתנה גם הטבות סוציאליות לשכירים בני הגיל השלישי (מעל גיל 67) ושכירים נוספים שהחוק לא מאפשר להעניקם. ולמי לא נשאר? לעובדים העצמאים ולשכירים בעלי השליטה בחברות. ברור כי מדובר במעשה פסול מצד המדינה הזועק לשמיים".

בעתירה, שהוגשה נגד ראש הממשלה, הממשלה, שר האוצר, שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים והביטוח הלאומי, מבוקש לחייבם להסביר מדוע המדינה בחרה להוציא תקנות לשעת חירום אשר העניקו לשכירים בלבד פיצוי משבר מיוחד (המכונה דמי אבטלה) והטבות סוציאליות נוספות בשיעור שעשוי להגיע לכ-17 מיליארד שקל, בניגוד לאמור בחוק, ולא תיקנו תקנות דומות המעניקות את הסיוע האמור לכלל תושבי מדינת ישראל, והכל תוך בחוסר שוויון ואפליה בין תושבים במתן סיוע לצורכי מחיה בעת משבר; מדוע המדינה לא התקינה תקנות דומות גם כלפי העצמאיים והשכירים בעלי שליטה בחברות מעטים, והקצתה לעובדים העצמאים בתוכנית הסיוע הכלכלית עד 2.6 מיליארד שקל לצורך רשת ביטחון, וזאת על אף שאין כל שוני בין העובדים העצמאיים לעובדים השכירים ושתי הקבוצות איבדו באחת את מקור פרנסתם בעקבות המשבר ועל פי הוראות הממשלה וצווי החירום? מדוע הרחיבה המדינה את הזכאים מקרב השכירים שיצאו לחל"ת ושכירים בני 67 ומעלה בקבלת דמי אבטלה או תשלומים סוציאליים אחרים בניגוד לאמור בחוק הביטוח הלאומי, ולא עשתה זאת כלפי כלל העובדים העצמאיים? מדוע לא כללה המדינה גם את העובדים העצמאיים בהרחבתה את מעגל מקבלי דמי האבטלה או התשלומים הסוציאליים האחרים בהיקף דומה כפי שעשתה זאת לשכירים?

המגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים

לדברי נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, "מדובר באפליה ובחוסר שוויון. לא יעלה על הדעת, שאנחנו חיים במדינה אחת לשני עמים - שכירים, שהמדינה דואגת להם לפיצוי בסיסי למחיה בעת משבר, ובצדק רב, ועצמאים ובעלי שליטה, שהמדינה מפקירה אותם לחלוטין, במיוחד לאור העובדה שכאשר יסתיים המשבר הבריאותי, הם אלו שיצטרכו לקלוט מחדש את מיליון השכירים המובטלים, להחזיר את המשק לפעילות ולהניע את הכלכלה שלנו, לרווחת כלל אזרחי וילדי ישראל.

"הדרך היחידה להציל את הכלכלה הישראלית היא להחזיר את המשק לפעילות מלאה בסיום המשבר הבריאותי. ולא נצליח לעשות את זה, כי לאור התוכנית שהאוצר מציע, המגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים, אגף תקציבים באוצר לא מבין את גודל האירוע, שאנו נמצאים בו, ומוביל אותנו לאסון כלכלי, חברתי ובטחוני, ואני שואל היכן ראש הממשלה שלנו? האם שאול מרידור, ראש אגף תקציבים, שמוביל אותנו לאסון, הוא ראש ממשלת ישראל?".

השבוע פרסם "גלובס" על התאגדותם של בעלי השליטה השכירים וטענותיהם על כך שהמדינה מפקירה אותם. העתירה של לשכת יועצמי המס מתייחסת גם למאבק זה.

במקביל לבג"ץ, פנה היום ח"כ בועז טופורובסקי במכתב לשר האוצר, במסגרתו הוא תוקף את מחדל תוכנית הסיוע הכלכלית שלא מתיחחסת כלל לשכירים בעלי השליטה - "80,000 אזרחים משלמים ביטוח לאומי ואינם זכאים לדמי אבטלה".

בפנייה של ח"כ טופורובסקי לשר האוצר הוא דורש שינוי ותיקון תוכנית הסיוע לאלתר.

"התוכנית הכלכלית היא מחדל, התעלמות והפקרה של כ-80,000 אזרחים, המשלמים ביטוח לאומי במעמד של שכירים, אך מאחר והם בעלי שליטה בחברות שבבעלותם אינם זכאים לדמי אבטלה.

"התפיסה בקרב מקבלי ההחלטות שבעלי שליטה בחברה הם בהכרח עשירים היא זו שמביאה לפגיעה קשה ואפלייה בקרב 80,000 אזרחים. גם גנן, שיפוצניק או מוסכניק, המשלמים ביטוח לאומי כמו כל שכיר, יכולים להיות בעלי שליטה, אך בגלל העיוות התפיסתי והחקיקתי הם נותרו למול שוקת שבורה וללא שוויון זכויות מתבקש".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI