גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת הבריאות טובה, אבל נמתחת לקצה שלה

בדיון על מערכת הבריאות רה"מ בוחר להבליט מדדים שמתמקדים ביחס עלות–תועלת, שבהם ישראל מצטיינת • אבל העובדה שאנחנו בריאים יותר בשגרה לא מבטיחה שנתמודד היטב בחירום • רק תסתכלו על איטליה וספרד, שמדורגות בראש המדד שבו מתגאה נתניהו ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדיון שהתחולל סביב דוח מבקר המדינה האחרון היה מתעתע. אנשי המבקר בדקו ומצאו שמשרד הבריאות ובתי החולים לא היו ערוכים היטב להתמודד עם התפרצות מגיפה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתגובה, שיגר לכלי התקשורת נתונים משלו. בין היתר הוא סיפר ש"מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד "בלומברג" 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם".

מול העובדות של נתניהו נשלפו עובדות אחרות. ח"כ איציק שמולי (העבודה), למשל, טען מעל כל במה אפשרית שישראל "הרעיבה" את מערכת הבריאות שלה במשך שנים, ולפיכך היא אינה מסוגלת להתמודד עם בעיות שגרתיות, קל וחומר עם מגפות. "ההוצאה הלאומית לבריאות נמוכה ב-17 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במערב", הוא אמר, והזכיר גם פערים במספר מיטות האשפוז והרופאים.

קשקוש, הגיבו אחרים. "איך לעזאזל השקר על הרעבת המערכת עדיין מהדהד בלי שאף עיתונאי לא יסתור אותו?", שאל פוסט פופולרי שפרסם בטוויטר ברק הרשקוביץ. "תקציב הבריאות גדל כבר עשור. די לפופוליזם".

איך מגשרים על פערים כאלה? איך מערכת מורעבת מדורגת כ"אחת הטובות בעולם"? מה מודד בעצם כל אחד מהצדדים בוויכוח? ננסה לעשות סדר.

כמה חיים אפשר לקנות בדולר

"בלומברג" מפרסמת שני מדדים שקשורים לבריאות. אחד, שפורסם לאחרונה בפברואר 2019, דירג את ישראל במקום העשירי בין המדינות "הבריאות בעולם". השני, שפורסם בספטמבר, הציב את ישראל במקום השישי ב"יעילות מערכת הבריאות". מה מבטאים המדדים האלה?

המדד הראשון אינו עוסק במערכת הבריאות כשלעצמה, אלא בבריאות התושבים. בין השאר הוא מביא בחשבון תוחלת חיים ממוצעת, שיעור תמותה של ילדים, בעיות כמו לחץ דם ורמת סוכר בדם, וכן נתוני איכות סביבה וגישה למים נקיים. מקצת הפרמטרים נובעים בעקיפין מאיכות השירות הרפואי, למשל תפוצה של חיסונים. רמז לקשר החלקי בין בריאות התושבים במובן הזה ובין היכולת להתמודד עם משברים רפואיים כמו מגפות נמצא בשתי המדינות שהגיעו לראש המדד: ספרד ואיטליה - מוקדי הקורונה הקשים ביותר עד כה.

"בריאות מוכתבת על ידי דברים שהם מעבר למערכת הבריאות", אומר פרופ' דב צ'רניחובסקי, פרופסור לכלכלה ומדיניות מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון וראש תכנית הבריאות במרכז טאוב. לדבריו, מדד הבריאות של "בלומברג" "נותן למערכת הבריאות הישראלית את הפרמיה של התזונה הים תיכונית". אחת הסיבות לכך ששיעור התמותה מקורונה בישראל נמוך יחסית היא דווקא העובדה ש"הצלחנו להרחיק את האוכלוסייה ממערכת הבריאות", שנמצאת דרך קבע קרוב לקצה גבול היכולת שלה.
נעבור למדד היעילות. גם הוא לא מדרג את איכות שירותי הרפואה במישרין. החוקרים בדקו כמה דולרים מושקעים במדינה בשירותי בריאות לכל תושב (במונחים מוחלטים וביחס לתוצר), והשוו אותם לתוחלת החיים. הציון שהתקבל מבטא, אם נפשט את הדברים, כמה "שנות חיים" קונה כל דולר שאנחנו משלמים על רפואה. שתי המדינות שסיימו בראש המדד הן מדינות קטנות וצפופות, טאיוואן וסינגפור, ואחריהן שוב ספרד ואיטליה.

ציון גבוה במדד היעילות אין פירושו בהכרח תוחלת חיים ארוכה יותר. השווייצרים חיים בממוצע שנה יותר מהישראלים, אבל במונחים דולריים הם מוציאים על בריאות פי חמישה. לכן הם משתרכים במדד שישה מקומות אחרינו.

"אין לנו קריטריון לומר מהי מערכת בריאות טובה או יעילה לעומת צרכים" טוען צ'רניחובסקי. ליעילות במובן של "בלומברג" יש פנים לכאן ולכאן: במקרה של ישראל היא עשויה להתגלות כחרב פיפיות, גם לדעת אנשי משרד הבריאות שלנו. בתגובה לדוח הבריאות השנתי של OECD, שקבע בנובמבר שמערכת הבריאות הישראלית "יעילה במיוחד", הסבירו במשרד כי יעילות גבוהה משמעה גם ניצול מקסימלי של התשתיות הקיימות. לצד היתרונות הכלכליים, הישג כזה עלול לגרום "מחסור משאבים אקוטי במערכת הבריאות בעשור הקרוב, ובעיקר במקרה של גידול פתאומי בתחלואה".

מה בודק מדד הבריאות שנתניהו מציג

איך להתקדם ולהישאר מאחור

המדדים שנתניהו בוחר להבליט, ושבהם ישראל מצטיינת, מתמקדים ביחס בין עלות לתועלת. זה לא מקרי: נתניהו הסביר את ההיגיון הזה בכנס לפני שנתיים. לדבריו, "בשירות הציבורי אתה מסתכל רק על תשומות. אני מסתכל על תפוקות: מה אתה נותן בכסף שאתה מקבל".

יש בעולם מדדים שבוחנים לא את "תפוקת הבריאות", אלא את שירותי הבריאות עצמם. בהם ישראל מצליחה קצת פחות. יחידת המחקר של "אקונומיסט" פרסמה ב-2017 מדד נגישות לשירותי בריאות, שמורכב משני חלקים עיקריים: נגישות לשירותים וטיב שירותי הבריאות. ישראל לא נכנסה לעשירייה הראשונה בדירוג הכללי, אם כי היא חולקת את המקום התשיעי בגישה לשירותי בריאות, בעיקר בזכות הזמינות של תרופות. מדד אחר, של פירמת היועצים האסטרטגיים BCG, מדרג את ישראל במקום 20 בגישה לשירותי בריאות ובבריאות התושבים.

אבל גם אלה שמסתכלים בתשומות - כלומר במשאבים שאנחנו מקצים ל"ייצור" בריאות - מגיעים למסקנות מנוגדות. אשר לתקציב הבריאות, למשל, הרשקוביץ טוען שהוא גדל בעשור החולף, גם בשקלים, גם כאחוז מהתמ"ג, וגם במונחי הוצאה לנפש. שמולי הדגיש שנתח התוצר שאנחנו מקדישים לבריאות נמוך יחסית למדינות המפותחות.

אין סתירה. שר האוצר משה כחלון התגאה בשעתו שהוא נתן לבריאות "מה שלא נתנו פה 30 שנה". אכן - בתקופתו תקציב הבריאות גדל מ-27 מיליארד שקל ל-41 מיליארד, מהר יותר מתקציב המדינה, מהתמ"ג ומהאוכלוסייה. ועדיין, הוצאות הממשלה על בריאות ב-2018 עמדו על 4.8% תמ"ג, לעומת 6.6% ב-OECD.

דוגמה אחרת: סורקי MRI, ציוד אבחון יקר וחיוני שהתורים להיבדק באמצעותו ארוכים מאוד. לא מזמן בדקנו ומצאנו שמספר מכשירי ה-MRI בישראל גדל בעשור האחרון מ-10 ל-43. מצד אחד - שיפור עצום. מצד שני - מספר המכשירים לתושב הוא עדיין שליש מהממוצע ב-OECD.

דוגמה נוספת: שר הבריאות יעקב ליצמן התגאה בזמנו בתוספת של מאות מיטות אשפוז לבתי החולים. מיטות אכן נוספו, גם אם לא במספר שליצמן ציין. מצד שני, גם לאחר השינוי, מספר המיטות לאלף נפש בישראל נמוך בהרבה מהממוצע ב-OECD. אם נרצה לסגור את הפער, דרושות יותר מ-12 אלף מיטות חדשות.

אם כן, כל התשובות נכונות. מערכת הבריאות הישראלית טובה, אבל נמתחת לקצה גבול היכולת. התשומות גדלו, אבל עדיין דרוש מקצה שיפורים. פרופ' צ'רניחובסקי אומר שהקורונה אילצה אותנו "לזרוק למערכת כספים" שלא הוקצו בעבר. כעת הוא אומר, "חשוב לנצל את המשבר כדי לעבור למתווה חדש". 

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה