גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה חושבת הווירולוגית הבכירה בישראל על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה

פרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן גוריון, מהווירולוגים הבכירים בישראל, חשבה בתחילת הקריירה שלה שחיסונים יעשו לווירוסים מה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים • באופן אירוני, היא אומרת ל"גלובס", הצלחתם הובילה לנטישת התחום ומענקי המחקר נעלמו • עכשיו אנחנו משלמים את המחיר

פרופ’ ברכה רגר / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ’ ברכה רגר / צילום: איל יצהר, גלובס

תחום המחקר של חיסונים הוא קורבן של ההצלחה שלו עצמו, אומרת הווירולוגית פרופ' ברכה רגר. בשנות ה-50 של המאה ה-20, כשהחלה רגר להתמחות בתחום הזה, העולם נפעם מהאופן שבו חיסונים שינו את מהלכן של מגפות באופן מוחלט. אלא שבתוך עשורים ספורים הפך הדבר למובן מאליו, ההשקעות בתחום פחתו, והנה היום אנחנו מרשים לווירוסים לתפוס אותנו לא מוכנים.

"התחלתי ללמוד וירולוגיה על רקע השתאות עצומה מהחיסון לפוליו שגילה פרופ' יונה סאלק", מספרת רגר, חוקרת מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון. "זו הייתה מגפה נוראית בארץ. היא אמנם פוגעת רק ב-0.1% מהחולים בה באופן משמעותי, אבל זה מספיק, ובתי החולים היו מלאים בקורבנותיה.

"הייתי אז סטודנטית במעבדה של פרופ' נתן גולדבלום מהאוניברסיטה העברית, שנשלח ב-1956 ללמוד מסאלק איך להכין את החיסון ופיתח את היכולות הללו בישראל. היום היו רואים את החיסון הזה כפרימיטיבי, הוא מבוסס על חיידק מוחלש, אבל הנה, בזכות החיסון הזה הצילו אלפי ילדים רק בארץ מנכות וממוות, והמחלה הזאת נעלמה.

"הגילוי של סאלק נתן השראה לדור של וירולוגים. גם אני אמרתי לעצמי, החיידקים כבר תחת שליטה בזכות האנטיביוטיקה - מי היה מאמין שהבעיה הזו תחזור - והגיע הזמן לעשות אותו דבר לגבי הווירוסים".

"מחלות זיהומיות הפכו לסיפור פחות מעניין"

אלא שעם השנים חלה תפנית מצערת. "החיסונים הם ההצלחה הרפואית הגדולה ביותר של המאה ה-20. הם חיסלו את החצבת ואת האבעבועות השחורות והפוליו, ופתאום קרה לנו הווירולוגים דבר מוזר. מחלות זיהומיות הפכו לסיפור פחות מעניין. בתחילת הקריירה שלי, מחלות ויראליות היו גורם המוות השלישי בעולם המערבי, ואני תמיד חוששת שאנחנו עלולים לחזור לשם. באפריקה הן כמובן גורם המוות הראשון, אבל מי שם לב למה שקורה באפריקה?".

על רקע ההצלחה של תחום החיסונים, בשנות ה-80 וה-90, האתגר הגדול של וירולוגים היה גיוס מענקי מחקר, אומרת רגר. רק מתחילת המילניום, אחרי שכמה מגפות הרימו ראש "בזכות" מתנגדי החיסונים, מענקים החלו לזרום למעבדה של רגר. לדוגמה לחקר החצבת. "אבל אז גילו בעולם שלא קם דור של חוקרי וירוסים כמו שהיה בתקופתי. עדיין מבקשים ממני לבוא ללמד קורסים בווירולוגיה, במקום אותה שכבת ביניים. עד היום אני מדברת עם אותה קבוצה של חוקרים שלמדתי איתה בירושלים, על כמה מעטים נשארו מאיתנו וכמה חסרים וירולוגים ומיקרוביולוגים".

חוקרי וירוסים חסרים היום. חוקרי מערכת חיסון למרבה המזל דווקא יש, בזכות ההבנה שמערכת החיסון משמעותית במחלות אוטואימוניות רבות, וכן בזכות התפקיד של מערכת החיסון בסרטן. אולם כדי לפתח חיסונים מפני וירוסי העתיד, לא מספיק להבין את מערכת החיסון. צריך להבין גם את הווירוסים עצמם.

"איבדנו את תשתית של הידע בתחום הזה", אומרת רגר. "הרופאים בטלוויזיה הם אפידמיולוגים ורופאי בריאות הציבור, אבל לא אנשי מעבדה שמבינים את הביולוגיה של הווירוס. זה חסר וזה עצוב מאוד. ובתחום הזה, יותר מאחרים, אסור להיות תלויים במדינות אחרות בעולם, כי כל אחד רוצה להחזיק את הידע אצלו והן לא יחלקו אותו בקלות".

התרומה של מיידוף התנדפה

רגר כיהנה בעבר כמדענית הראשית של משרד הבריאות, חקרה מנגנוני הגנה ממחלות ויראליות, ואף פיתחה שני חיסונים שלא הגיעו לבסוף לשוק. "עבדנו על חיסון ל-CMV ולקדחת הנילוס המערבית. המוצרים כבר היו מוכנים לפיתוח מסחרי, אבל המענקים שלנו בתחום הזה התבססו על הכסף של ברני מיידוף (הברוקר היהודי שהיה תורם גדול לרפואה ולאקדמיה הישראלית. אלה גם השקיעו אצלו את כספן, אך הוא הונה את ציבור משקיעיו, וכספי התרומה וכספי ההשקעה התנדפו - ג"ו).

"כמה מיליונים שקיבלנו נעלמו, ואני כבר עמדתי לצאת לפנסיה ולא יכולנו להמשיך בפיתוח המוצרים הללו. אבל הפלטפורמה שפיתחנו אז מתאימה גם לקורונה. בשבילי זה כבר מאוחר, אבל יש גם אחרים. אפשר להמשיך את מה שאנחנו עשינו. הכול פורסם במאמרים גלויים, אבל אני חושבת שהיום כל אחד עושה את הדבר שלו".

עוד לפני כן, כאשר החלו התפרצויות חדשות של חצבת ביישובים שבהם שיעורים גבוהים של אי-התחסנות, החל הכסף לזרום אחרי שנים של יובש. "קיבלתי מענק גדול מהקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב יחד עם חוקרים אמריקאים ובדקנו את רמות החיסוניות של הילדים שקיבלו את החיסון לחצבת. גילינו שחיסון אחד לא מספיק, ודרושות שתי מנות. למרות החיסון השני, עדיין חלק מהילדים המחוסנים חלו, והסיבה היא כנראה שהווירוס קצת השתנה כשנתנו לו להתפתח בתוך הגוף האנושי".

אם ימשיכו להיות התפרצויות חצבת בקבוצות שבהן שיעורי החיסוניות נמוכים, יכול להיות שתתפתח חצבת עמידה לחיסון שיש לנו היום?

"ודאי. זה יכול לקרות עם כל מגפה שכבר יש לה חיסון, אם החיסוניות באוכלוסייה תרד מתחת לרף מסוים. מדהים בעיניי שכולם זועקים שצריך חיסון לקורונה, ובינתיים יש לנו חיסון נהדר נגד חצבת והורים מסוימים לא מחסנים.

"לצערי, גם אחרי שיפותח החיסון לקורונה, כנראה יהיו מתנגדי חיסונים והמחלה לא תוכחד לגמרי. ואז תגיע מוטציה נוספת של קורונה, שהדור הבא יצטרך להתמודד איתה מחדש".

מה הסיכוי שיפותח חיסון לקורונה בטווח הזמן של שנה וחצי-שנתיים שעליו מדברות חברות החיסונים?

"אי-אפשר לדעת בוודאות לגבי פיתוח חיסונים. אתה פתאום נופל על משהו שעובד. אבל אני מאוד מאמינה בכוחות שעובדים על פיתוח החיסון, כולל חוקרי מערכת החיסון מאוניברסיטת בן גוריון. תהליך התקיפה של וירוסים על ידי מערכת החיסון הוא תהליך מאוד מובנה ומסודר, שאנחנו מבינים אותו יחסית היטב: בתחילה מגיע חיל חלוץ שמגיב מהר אבל יש לו כוח מוגבל מאוד, ואלה הנוגדנים הלא ספציפיים, ואחרי כן מגיעים הנוגדנים הספציפיים ותאי ה-T, אך התגובה המאוחרת היא לווירוס מסוים, ורק נגדו.

"אבל לא כל הווירוסים אותו דבר. לכל וירוס יש אסטרטגיה משלו, איך הוא נכנס לגוף, אילו מנגנונים בתא הוא מפעיל ואיך הוא משפיע על התאים של המאכסן. אנחנו רואים בווירוס הקורונה מנגנון היקשרות לתא שקצת דומה לזה של וירוס האיידס, ולכן חושבים שאולי התרופות הקיימות לאיידס יעזרו. אנחנו לא יודעים אם בווירוס הקורונה המנגנון הזה הוא השולי או העיקרי. אולי כמו באיידס, יידרש קוקטייל של תרופות אנטי-ויראליות כדי לוודא שמדכאים את כל מנגנוני הפעולה שלו.

"היום הגישה היא לפתח חיסון שמבוסס על חלק קטן מן הווירוס. צריך למצוא את החלק בווירוס שהוא המשמעותי ביותר לפעילות שלו בגוף, ואז לסנתז אותו יחד עם חלבונים אחרים שמעוררים יותר את מערכת החיסון. אני מאמינה שהחיסון יפותח מהר כי יושקע בו הרבה כסף. הסינים שופכים אינסוף כסף על התחום".

מה אנחנו לא יודעים על הקורונה

לדברי רגר, כדי לפתח את החיסון, נצטרך לדעת הרבה יותר על וירוס הקורונה. "יש נתון שאנחנו קוראים לו ‘קצה הקרחון'. הכוונה היא שלגבי כל וירוס, מספר החולים שמציגים תסמינים הוא שונה. למשל, מחלת החצבת תיצור תסמינים כלשהם ב-100% מהנדבקים כמעט. בפוליו, רק 0.1% מהנחשפים מפתחים מחלה, ורק 0.1% מפתחים שיתוק. לגבי הקורונה אנחנו מעריכים היום שהחשיפה היא הרבה יותר רחבה מאשר ההתבטאות הקלינית של הנגיף.

"אנחנו יודעים היום איך נגיף הקורונה נכנס לגוף - דרך האף, הפה והעיניים - ואיך הוא מדביק את ריריות הריאות, אבל לא אם ואיך הוא מתפשט הלאה. אנחנו לא יודעים אם הווירוס נשאר בגרסה רדומה בגוף אחרי ההדבקה, ולא יודעים אם הוא מגיע למוח. אם כן, הוא יכול לעשות שם שמות".

כך היה, לדוגמה, במקרה של מחלת החצבת, שנותרה רדומה בגוף ובאחוזים קטנים גרמה למחלות נוירולוגיות קשות בילדים, שנים אחרי שנראה היה שכבר חלפה. "אנחנו גם לא יודעים מה ההשפעה של הקורונה על המעי ואם הווירוס שורד בצואה, ולכן עלול להיות מסוכן בזיהום של מים. הסינים בודקים את הדברים האלה ראשונים, כי יש להם את כמויות החולים לפנינו.

"לרוב חוקרים את הדברים האלה באמצעות מודל חיה לווירוס. היום אין עדיין מודל חיה לקורונה, אף שבמקור זהו וירוס של חיות. חבל שנולדתי 15 שנים מוקדם מדי, כי הייתי שמחה לעשות זאת, אבל אני כבר יחסית בסוף הקריירה שלי. נראה לי שאנחנו הולכים לקראת עדנה חדשה לתחום הווירולוגיה".

עוד כתבות

גיל עומר / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי

ועדת האיתור ממליצה להאריך את כהונתו של גיל עומר כיו"ר תאגיד השידור

ההמלצה הועברה לשר התקשורת ביחד עם המלצה על עוד חמישה חברי מועצה מכהנים ושלושה מומלצים נוספים ● האם יש מי שפועל לסכל את המינוי מאחורי הקלעים?

רון וקסלר / צילום: איל יצהר

ישראכרט: ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו פי 4, והרווח הצטמק ב-86%

ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה  / צילום: ישראל הדרי

אלקטרה תנהל מתקנים עבור רפאל תמורת מאות מיליוני שקלים

אלקטרה זכתה במכרז שפרסמה רפאל לניהול כל מתקניה למשך שנתיים, עם אופציה לשש שנים נוספות ● לפי הודעת אלקטרה, ההיקף הכספי הכולל לתקופה של שמונה שנים צפוי לעמוד על כ-650 מיליון שקל

איירין טריפלט – האדם האחרון שקיבל פנסיה ממלחמת האזרחים האמריקאית / צילום: צילום מסך מפייסבוק

הלכה לעולמה איירין טריפלט – האדם האחרון שקיבל פנסיה ממלחמת האזרחים האמריקאית

אביה של איירין, מוס טריפלט, נלחם במלחמה בין השנים 1862 ל-1865 ● כבת נכה של ותיק מלחמה, זכתה טריפלט לפנסיה בגובה 73.13 דולר בחודש מהממשל האמריקאי

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

מספר החוזרים למעגל העבודה השבוע – פי עשרה ממספר היוצאים

ב-24 השעות האחרונות התקבלו בשירות התעסוקה 12,451 דיווחים על חזרה לעבודה ● במקביל, נרשמו 1,263 דורשי עבודה חדשים

טיסת מטען של אל על  / צילום: יח"צ

מחזיקי אג"ח כנפיים מתנגדים להעמדת מימון לאל על

מחזיקי האג"ח דורשים מכנפיים אחזקות, בעלת השליטה באל על, להימנע מביצוע "פעולות מהותיות" ללא התראה מראש ● "החברה עלולה להיגרר להרפתקה מסוכנת אם תעמיד מימון לאל על"

לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

300 אלף איש יושבים בבית. החל מעוד שבועיים הם לא יקבלו יותר דמי אבטלה

מאות אלפים כבר חזרו מהחל"ת לשוק העבודה, אבל מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר עדיין פסימי ומפנה אצבע מאשימה: "העלינו כל מיני רעיונות כדי לדרבן את החזרה לשוק העבודה, וכדרכו, אגף התקציבים סירב לכולם"

ליאור ורונה, בעלי חברת השיווק “סילקרואוד” הפועלת מול השוק הסיני / צילום: איל יצהר, גלובס

מייסד סילקרואוד: "מי שחושב שהוא יגיע לשוק הסיני ויחנך אותו, נועד לכישלון"

ליאור ורונה הוא מנכ"ל ומייסד "סילקרואוד", חברת שיווק לשוק הסיני ● "בתקופה הזו הסינים חוששים לפגוש אזרחים זרים, משום שהם חושבים שהזרים לא לוקחים את הקורונה ברצינות, למשל שהם לא עוטים מסכות"

סניף של רשת עדיקה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

גל העזיבות בעדיקה: גם סמנכ"ל הכספים יסיים את תפקידו בחברה

סמנכ"ל הכספים של קמעונאית האופנה, ישי שמע, יסיים את תפקידו "בהסכמת הצדדים", כך עולה מדיווח שמסרה החברה לבורסה ● שמע שימש כסמנכ"ל הכספים של עדיקה מאז אוקטובר 2017, והוא צפוי לסיים את כהונתו בתחילת באוגוסט

כרטיסי אשראי / צילום: שאטרסטוק

בנק ישראל לבנקים: אפשרו לחברות כרטיסי האשראי לסלוק במס"ב

בבנק המרכזי רוצים להביא לכך שהיכולת להתממשק למערכות הסליקה של הבנקים תיפתח מיידית לחברות כרטיסי האשראי ובעתיד ליתר חברות נותנות שירותי אשראי ופינטק

מחאת המסעדנים שנפגעו ממגפת הקורונה מול הבונדסטג בברלין / צילום: DPA, Associated Press

המודל הגרמני לשיקום הכלכלה: לשפוך הרבה כסף על הבעיה, במהירות רבה

גרמניה החליטה על חבילת תמריצים נוספת במסגרתה היא תוציא 130 מיליארד אירו שיתווספו ל־50 מיליארד אירו לעצמאים ובעלי עסקים – פי ארבעה משיעור ההוצאה כחלק מהתמ"ג בישראל ● זאת בנוסף להלוואות וערבויות בשווי 1.5 טריליון אירו לחברות גרמניות

תוכנית עבודה / עיבוד: גלובס

איך משבר הקורונה שינה את עולם הסייבר? הצטרפו לשידור החי

האם תקיפות הסייבר גדלו בחודשים האחרונים, איך סטארט-אפים ישראליים מסוגלים למכור מרחוק, מה ניתן ללמוד ממתקפת הסייבר של איראן בישראל, ואיך אנחנו צריכים להגן על עצמנו? ● אימוץ טכנולוגיות: האתגרים הניהוליים

רכבת ישראל / צילום: דוברות רכבת ישראל

שרת התחבורה מירי רגב: הרכבת תחזור ביום שני כמובטח

הרכבת תחזור לפעילות מלאה ב-8 ביוני, ולא תהיה חזרה הדרגתית כפי שנשקל בעבר

מיכה אבני/ צילום: שלומי יוסף

בדרך למיזוג אגוד במזרחי טפחות: פנינסולה במו"מ מתקדם לרכישת תיק האשראי ליהלומנים

אגוד ומזרחי טפחות חייבים למכור את התיק על מנת לקבל את אישור רשות התחרות למיזוג ● עם השלמת מיזוג אגוד בבנק מזרחי טפחות יהיו בישראל רק 6 קבוצות בנקאות מסחריות נפרדות

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

שוב התפוצץ המו"מ בין הנהלת אל על לנציגי הטייסים

נציגי הטייסים טוענים שהפיצוץ במו"מ הגיע על רקע הסירוב של בעלי החברה להזרים הון לחברה לפי דרישות האוצר ● עוד נטען לאי נכונותם של בעלי החברה, משפחת בורוביץ המחזיקה בחברת כנפיים, לדון עם הטייסים על התמורה להשקעה הנדרשת מהם, כלומר מתווה של אופציות או חלוקה של רווחים עתידית

דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

טראמפ צדק? חורים במחקר נגד שימוש בתרופת המלריה לקורונה

האם זה אומר טראמפ צדק כשהחליט על דעת עצמו לקחת את התרופה למניעה? לא בהכרח ● מחקרים נוספים הראו כי תרופת ההידרוקסיכלורוקווין לא יעילה בטיפול בקורונה, ובימים אלה מתפרסם מחקר נוסף המעיד כי אין לה תועלת במניעה

שדה נפט בקנדה / צילום: Todd Korol, רויטרס

עלייה של יותר מ-100%: זוכרים שמחיר הנפט ירד אל מתחת לאפס? התרגשתם? הפסדתם

העימות בין רוסיה לסעודיה הומר בהסכם, המלאי בארה"ב ירד, הנהגים חוזרים לכביש - ומחיר הזהב השחור רשם קאמבק מהשפל ההיסטורי • גיל בפמן, לאומי שוקי הון: "מי שבעיקר ירוויח הן יצרניות הנפט הגדולות עם יכולת יצוא ומגזר האנרגיה בארה"ב" • האם פגישת אופ"ק הקרובה תשנה את התמונה?

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

שש השנים הרעות של אדוארדו אלשטיין: יוצא להסדר חוב באי.די.בי לאחר ששפך לתוכה כ-3 מיליארד שקל

טיוטת ההצעה של אלשטיין לחיזוק מבנה ההון של חברת אי.די.בי כוללת הזרמת הון של 300 מיליון שקל ותספורת לנושים בהיקף של 600-700 מיליון שקל - כשליש מהחוב ● מניות ישראייר יירשמו למסחר בבורסה

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס  ERIN SCOTT

צוקרברג על ההחלטה להשאיר את הפוסט של טראמפ: "זו אינה החלטה עם תשובה שנכונה ב-100%"

"למה זה חייב להיות בינארי? למה זה חייב להיות להסיר או להשאיר?", שאל צוקרברג במסגרת שיחה בת 90 דקות שקיים עם עובדי פייסבוק ● עם זאת, כשנשאל כמה אנשים שחורים ומרקעים אתניים אחרים היו מעורבים בהחלטה על הפוסט של טראמפ, הוא לא ידע לענות

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

ממשלות, בנקים וחברות גייסו 150 מיליארד דולר ממכירת אג"ח קורונה

המגפה יצרה סוג חדש של אגרות חוב ואפשרה למנהלי קרנות לעבור מהשקעות של אחריות חברתית להשקעות ברפואה ובריאות