מוטי ימין ממשרד ארדינסט, בן נתן טולידאנו ושות', בעבר מנהל מחלקת תאגידים ברשות: "עסקאות SWAP הן כלי מימוני מקובל בשוקי הון משוכללים בעולם. אם רוצים להבטיח שוק מניות בריא, חשוב להבטיח כי לצידו יתקיים שוק נגזרים פעיל"
לפני ימים ספורים הודיעה רשות ניירות ערך, שבראשות היו"רית ענת גואטה, כי היא מקפיאה הוראה שהיא עצמה קבעה לפני כשנה, שלפיה שני הצדדים לעסקת החלף (Swap) ייחשבו כמחזיקים בנייר הערך. עתה, במטרה למתן את פוטנציאל התנודתיות בשוק המניות, הרשות הקפיאה את ההנחיה והיא למעשה מתירה לגופים מוסדיים לפעול בשוק באמצעות הסכמי החלף. בשוק מברכים על ההקלה אך אומרים כי כדי להביא לשינוי של ממש בנזילות בשוק, כדאי שהרשות תשקול סדרה של הקלות במישורים נוספים כגון התאמה של כללי "נמל מבטחים" לעסקאות רכישה עצמית של ניירות ערך ועסקאות לרכישת מניות בידי נושאי משרה. זאת לצד הוספת כללי "נמל מבטחים" חדשים במטרה להגביר את הוודאות בשוק ולהפחית את החשש שקיים בשוק מפני פעולות אכיפה של הרשות אם וכאשר פעולות אלה ייחשבו בדיעבד כהפרה של הוראות הדין.
לדברי עו"ד מוטי ימין, ראש מחלקת שוק הון במשרד ארדינסט, בן נתן טולידאנו ושות', ובעבר מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, "בעקבות הסרת החסם לגבי עסקאות החלף נראה גופים מוסדיים משתמשים יותר בכלי של הסכמי החלף". זאת, הוא מסביר, משום ש"עסקאות SWAP הן כלי מימוני מקובל בשוקי הון משוכללים בעולם. אם רוצים להבטיח שוק מניות בריא, חשוב להבטיח כי לצידו יתקיים שוק נגזרים פעיל".
עוד אומר ימין, כי ההקלה שפרסמה הרשות היא "מבורכת ומצביעה על רגישות מצד הרגולטור לצורכי השעה. לדבריו, שימוש נכון בעסקאות החלף עשוי למתן תנודות בשוק הודות למתן פתח למוסדיים להיות מעורבים יותר בהזרמת ביקושים למניות של תאגידים שמחייבים קבלת "היתר החזקה" רגולטורי (כגון בנקים, חברות ביטוח, אנרגיה ותקשורת)".
ביחס ל"נמל המבטחים", אומר ימין, כי "יצירת ודאות בשוק היא דבר משמעותי בראיית השחקנים, ומשכך הבטחת כללי "נמל מבטחים" תסייע להגדלת המעורבות של שורה ארוכה של שחקנים בשוק". עוד הוסיף, כי "טוב שכל הרגולטורים הפיננסיים מקילים על השוק בימים אלה, וטוב אם ימשיכו בצעדי הקלה נוספים".
במה מדובר? בעקבות הוראת השעה גופים מוסדיים שהחזיקו קרוב ל-5% ממניות תאגידים שמחייבים קבלת היתרי החזקה (כגון בנקים, ביטוח, תקשורת, אנרגיה) לא יכלו להשתתף כרוכשים בעסקאות מכירה של אותן מניות, ולמעשה "שוק הרוכשים" הפוטנציאליים הצטמצם בעקבות זאת בשנה האחרונה. כעת, כשמוסדיים רשאים לבצע עסקאות SWAP הם יכולים למכור חלק מהמניות שהם מחזיקים כנגד התקשרות בעסקת SWAP (שמשמרת להם את החשיפה לשערי המניה מבלי להחזיק במניה) ובמקביל "תתפנה" להם מכסה חדשה לרכישת מניות בתאגיד, והם יוכלו לשוב לשוק כרוכשים פוטנציאליים. ההנחה היא כי הגדלת שוק הרוכשים הפוטנציאלי משמעותה הגדלת ביקושים, שתמתן את ההיצעים ותפחית לחץ להפחתת מחיר המניות בעסקאות המכירה.
לפני כשנה הפתיעה רשות ניירות ערך את הפעילים בשוק כשפרסמה עמדה אשר הגבילה באופן משמעותי את השימוש בעסקאות החלף ככלי עבור גופים מוסדיים ליצירת חשיפה פיננסית לשערי מניות שרשומות למסחר בבורסה. אז חששה הרשות כי בעסקאות אלה יש ניסיון לעקוף באופן מלאכותי הוראות רגולטוריות וליצור מצג שווא לפיו בעלי עניין בתאגיד מכרו החזקותיהם לציבור הרחב, כשהטריגר למהלך של הרשות, ולמהלך אחר בהקשר זה של רשות שוק ההון, היה רצף עסקאות החלף שבוצעו על ידי אי.די.בי שבשליטת אדוארדו אלשטיין במניות כלל ביטוח, ושאף עוררו את הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, לטעון בשעתו כי מדובר ב"פיקציה". על פי עמדת רשות ניירות ערך, צד שהתקשר בעסקת החלף ייחשב כמי שמחזיק במניה ביחד עם הצד השני לעסקה. במלים אחרות, לא ניתן לייצר ניתוק בין המחזיק לבין המניה על-ידי שימוש בעסקת החלף.
בשוק מסבירים, כי "עמדת הרשות גררה ביקורת מצד גופים מוסדיים אשר התרעמו על כך שנחסמה בפניהם, ללא בסיס מוצדק לתפיסתם, חלופה לגיטימית ומוכרת בשוקי הון בעולם לייצר חשיפה פיננסית לשערי מניות באמצעות עסקת נגזרים כתחליף להחזקה במניות עצמן". לתפיסת אלה, "עיקר הקושי בא לידי ביטוי במצבים שבהם החזקת מניות מעל שיעור מסוים בתאגיד מפוקח (כגון בנק או חברת ביטוח) מחייבת קבלת היתר החזקה, ועל כן הדרך היחידה להגדיל חשיפה לתשואה בתאגיד כאמור היא באמצעות רכישת מכשיר נגזר על מניות התאגיד חלף רכישת מניות התאגיד".
על כן, כאמור, השבוע סטתה רשות ניירות ערך מהעמדה שפורסמה על-ידיה רק לפני שנה, תוך שהבהירה כי הגופים המוסדיים יהיו משוחררים מתחולתה. זאת בשל משבר הקורונה שמרעיד את השווקים ומביא את הרגולטורים לפרסם שורת הקלות לשוק ההון ולגופי הפיננסים בכללותם. גם מי שאינם גופים מוסדיים יורשו לפעול בעסקאות החלף שלא בהתאם לעמדת הסגל משנה שעברה, וזאת כל עוד הם לא משתמשים בעסקאות החלף כדי להתחמק מהחובה להגיש הצעת רכש מיוחדת (במקרה של רכישת שליטה לראשונה בחברה ציבורית) או כדי לעקוף את כללי השימור של הבורסה לעניין שיעור החזקות ציבור מזערי.