גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

רשות שוק ההון יוצאת במהלך שנועד לאפשר למוסדיים לדחות לוחות סילוקים של הלוואות ושל אגרות חוב לתקופה של עד שנה, או להחליף סדרות אג"ח של חברות טובות שעומדות בשורת סטנדרטים אך שבגלל משבר הקורונה נקלעו לקשיים תזרימיים ניכרים.

מחר תפרסם הרשות, שבראשות הממונה ד"ר משה ברקת, נייר התייעצות עם השוק שמטרתו ליצור מנגנון שיאפשר מסלול מקל וירוק להקלות על חברות לוות במיחזור או דחיית החוב שלהן, כך שישרדו את משבר הקורונה ויוכלו לשוב לפעילות בשוך המשבר תוך שישלמו את כל החוב שלהן למוסדיים ללא תספורות ועם פיצוי בדמות תוספת ריבית.

בסביבת רשות שוק ההון מסבירים כי "הממונה על רשות שוק ההון לא בעד לחלץ חברות שהמודל העסקי שלהן כושל. אם חברה שאינה סולבנטית צריכה לשנות את תנאי החוב שלה אז היא צריכה לעשות הסדר חוב מול המוסדיים, ועל המוסדיים להתכבד ולעשות הסדר מיטבי לטובת העמיתים, עם נציגות מחזיקי אג"ח כפי שהיה בעבר.

"אבל, יש חברות טובות שייתכן ונקלעו למשבר נזילות ושהרשות רוצה שישמרו את כוחן ועל עובדיהן כדי שכשנצא מהמשבר לא יקרסו חברות טובות ושהיציאה מהמשבר תהיה חלקה יחסית". בהקשר זה, מציינים בסביבת הרשות, היא זיהתה שהמשבר הנוכחי כבר פוגע ממש גם בחברות טובות ולכן הם רוצים לשמור על זה שלא תהיה פגיעה רוחבית. ככל הידוע מבחינת הרשות מדובר למשל בחברות קמעונאות אופנה טובות וחזקות שכיום, ובמפתיע, אין להן הכנסות אך עדיין יש להן הוצאות.

"חברות כאלה צריכות גשר נזילות, והרעיון הוא לתת להן דרך לקבל נזילות מהמוסדיים באמצעות דחייה של לוחות הסילוקין. זה יכול להיעשות בשוק בלי הרגולטור, בהחלפת אג"ח והחלפת מח"מ. הבעיה היא שהשוק הקונצרני לא מתפקד כתמיד ולכן יש לעשות מנגנון ברור", מסביר גורם שמכיר את תנאי הנייר שרשות שוק ההון עמלה עליו. לדבריו, "המשבר הנוכחי הוא שונה ואין בו בהכרח בעיות סולבנטיות אלא בעיות נזילות שנובעות מכך שזהו משבר ריאלי".

על כן אומרת הרשות הגולטורית שאחראית על המערכת המוסדית שמנהלת נכסי ציבור בהיקף כולל של כ-1.6 טריליון שקל, כי יש קבוצה של חברות סולבנטיות שרוצות נזילות ו"במצב דברים זה רשות שוק ההון מבקשת להדגיש כי כדי לשמור על טובת העמיתים עשוי להידרש דיאלוג אקטיבי בין הגופים המוסדיים לבין אותם לווים סולבנטיים, שנקלעו למשבר נזילות זמני באופיו, לשם ביצוע התאמות לחוב".

לפיכך, ברקת שהיה בעבר בכיר ברשות ניירות ערך כראש מחלקת תאגידים, בא עם ניסיון ממשבר קודם, ויוצר מנגנון שעיקריו עולים בנייר התייעצות בעניין "מתווה דגל - אספקת נזילות לחברות סולבנטיות עקב השלכות מגיפת הקורונה: עקרונות מנחים למתווה החלפה ודחייה זמנית של לוחות סילוקין של הלוואות ואגרות חוב, שהועמדו על ידי גופים מוסדיים, בנסיבות הללו".

ככל הידוע ברשות שוק ההון צופים ומקווים כי תהיה החלפה רחבה בשוק, כאשר ברשות שוק ההון מאמינים שאם בנק ישראל יהיה מרוצה מהמהלך שבו בכוונתם לנקוט אז בנק ישראל עשוי להצטרף ואולי לרכוש 10% מסדרות האג"ח החדשות, דבר שייתן לבנק ישראל מסלול נוח לכניסה לתמיכה בנזילות בשוק האג"ח הקונצרניות המשני וגם יקל על המוסדיים ועל החברות עצמן עם יצירת נזילות בשוק.

במה מדובר בתוכנית הנרקמת לשיקום שוק החוב הקונצרני מהזווית המוסדית? בנייר ההתייעצות שהרשות מפיצה לראשי הגופים המוסדיים היא קובעת כי "עקרונות מנחים לגיבוש מתווה החלפה ודחייה זמנית של לוחות סילוקין של הלוואות ואגרות חוב העקרונות המנחים לגיבוש מתווה של גוף מוסדי עם הגוף הלווה, לדחייה זמנית במועד פירעון אגרות חוב או הלוואה" יהיו דחייה זמנית של עד שנה בהחזרי הקרן או הריבית, "לרבות אפשרות של דחייה בכל התשלומים שנותרו או חלקם, וזאת ללא ביצוע תספורת לכספי ציבור החוסכים" כאשר "המתווה ילווה בנטילה של תנאים מגבילים על ידי התאגיד הלווה, שתכליתם הגנה על כספי הנושים שחובם נדחה, בין היתר בפני מצבים של העדפת נושים אחרים", ושגם "יכלול פיצוי בדמות ריבית נוספת, בשיעור הגבוה משיעור הריבית הרגיל שנקבע, שיינתן למלווים".

לגבי מנגנון התאמת הריבית מציעים ברשות שוק ההון כי מנגנון הפיצוי באמצעות תוספת לריבית ינוע בטווח של 0.55% לחברות חזקות עם מרווח ממוצע בין תשואת אגרות החוב או ההלוואות לגביהן נערך ההסדר בחודש שקדם למועד הקובע לבין אגרות חוב ממשלתיות בעלות משך חיים ממוצע דומה נמוך בשיעור של עד 1.5%, ועד לתוספת ריבית 3.5% ומעלה לחברות עם מרווח כאמור בשיעור של מעל 5%.

עוד קובעים ברשות כי לגבי חובות גוף מוסדי המגבש מתווה החלפה ודחייה זמנית של לוחות סילוקין בהתאם לעקרונות המנחים לעיל במסגרת מתווה הדגל, מוצע לקבוע כי במצבים שבהם מתקיימים העקרונות המנחים דלעיל, כך שמתקיימות אינדיקציות לכך שהמתווה המוצע על-ידי הלווה הוא "מחמיר", כדוגמת המתווה לדוגמה המוצע להלן, גופים מוסדיים אשר יבחרו להיענות לו יוכלו, בכפוף לבחינה משפטית, שלא לסווג את המתווה כהסדר, או להסתפק בנימוקים תמציתיים ביחס למקובל בהסדרי חוב רגילים, והכל בהתאם לנסיבות העניין.

ומיהן החברות שיכולות להתאים למעמד של חברות סולבנטיות ש"רק" נקלעו למשבר נזילות בגלל המשבר? רשות שוק ההון מפרסמת גם מתווה לדוגמא ושלפיו לחברות NAV חיובי, שמשמעו שווי נכסים גבוה משווי ההתחייבויות ושהחברות הלוות או בעלי השליטה בהן לא עשו תספורת באג"ח לציבור בעשרים השנה האחרונות - כמסר לחברות ולשוק.

כמו כן, ברשות רוצים כי החברות שיוכלו להשתמש במנגנון האמור בפעילותן מול המוסדיים, וליהנות מהקלה תזרימית יהיו כאלה שבאג"ח שלהן יש תשואה לפדיון בשיעור של ספרות בודדות (פחות מ- מ-10% ריבית) ולא בשיעור דו ספרתי. זאת במטרה להתרחק מחברות שיש חשש בשוק מקשיים פיננסיים שנובעים מאי סולבנטיות.

בנוסף, המתווה שהרשות העלתה לדיון קובע כי "תאגיד זכאי" הוא חברה אשר היו קיימות לה אגרות חוב כלפי תיקי העמיתים והמבוטחים של הגופים המוסדיים שדורגו על ידי חברת דירוג אשראי, או באמצעות מודל דירוג אשראי "פנימי מאושר" של גוף מוסדי, שהינו בקבוצת דירוג A לכל הפחות וזאת למשך של לפחות משך שנה אחת. בהקשר זה מציינים ברשות שוק ההון אם חלה הידרדרות בדירוג החברות הלוות כאמור אך "ניתן להניח את הדעת כי ההידרדרות נובעת מסיבות של מצוקת נזילות זמנית עקב השלכות מגיפת הקורונה", אזי אין לראות בחברה כלא מתאימה להחלפת והארכת החוב כאמור.

כל זאת כל עוד במשך לפחות השנתיים האחרונות לא נכללה הערת "עסק חי" במסגרת חוות דעתו של רואה החשבון המבקר קיים לחברה הלווה הון חשבונאי חיובי, למעט זכויות שאינן מקנות שליטה, העולה על 10% מסך המאזן (ובתאגיד פיננסי עולה על 3% מהמאזן), וגם שלא הועמדו לפירעון מיידי אגרות חוב אשר הונפקו לציבור על ידי אותה חברה בעקבות הפרת אמות מידה פיננסיות או אחרות אשר נקבעו במסגרת שטרי נאמנות של האגרות חוב שהונפקו על ידי החברה הלווה.

ככל הידוע ברשות ניירות ערך לא רואים עין בעין עם התוכנית של רשות שוק ההון ורוצים משהו יותר רחב שייתכן ויביא לחילוץ של חברות שמצבן לא בהכרח סולבנטי גם לולא המשבר. כל זאת בימים בהן יש חברות שמציפות מחדש זכרונות ממשבר 2008, אז נקלעו חברות החזקה גדולות וממונפות למשברים שהסתיימו בתספורות ואף בהעברות בעלויות. כיום מדובר בצורה זו או אחרת בנוגע לחששות לגבי קבוצת דלק או קבוצת אי.דיב.י, כל אחת עם מצבה הייחודי למול שוק ההון או הבנקים (הזרים והמקומיים).