מפגינה סביבתית נושאת שלט: "הזמן אוזל" / צילום: ומ. גאלשין, רויטרס
שבועות אחדים לאחר תחילת משבר הקורונה החלו להצטבר עדויות על הקשר בינו למשבר הסביבתי. נתונים ממוקדים שונים בעולם, ובפרט מסין, מאיטליה ומארה"ב, מעידים על ירידת רמות זיהום האוויר כתוצאה ממגבלות התנועה שהוטלו על ידי ממשלות. מזווית אחרת, הצביעו דיוויד קוואמן ("ניו יורק טיימס") וג'והן וידאל ("גרדיאן") על האפשרות שפגיעת האדם במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות גורמת באופן ישיר לווירוסים חדשים בבני אדם, וביניהם וירוס הקורונה.
נראה שאפילו המכחישים הקיצוניים ביותר של הקשר בין הפעילות האנושית לנזקים סביבתיים נאלמו דום מול ההוכחות החותכות הללו. אם כך, ייתכן כי מעז ייצא מתוק, וכי המשבר יסייע בהפנמת החשיבות של הפחתת הנזק הסביבתי.
יש המקווים שמשבר הקורונה יביא את הציבור לאימוץ הרגלים חדשים וידידותיים יותר לסביבה, העולים בקנה אחד עם מחאתה של הנערה השוודית גרטה תונברג וצעירים רבים נוספים שהצטרפו אליה. אלא שלאור ניסיון העבר, אפשר להעריך שהסיכוי ששינויים אלה יקרו באופן וולונטרי, בקנה-מידה משמעותי, איננו גדול, לפחות לא בטווח הקרוב. אין לנו הזמן לחכות, לא לשינויים אלה ולא לפיתוחים המדעיים וההנדסיים שבוודאי יבואו.
דרך אחרת, שעשויה להיות אפקטיבית ומהירה יותר להשגת המטרה, היא השפעה דרך הכיס - העלאת מחירי הגורמים לנזק הסביבתי כך שיגלמו את העלות של נזקים אלה. הרעיון של גילום עלויות הנזק הסביבתי במחיר המוצר מופיע כאחת מהמלצות ארגון הבריאות העולמי בדוח הנוגע לתעשיית הטבק שפורסם בשנת 2018 והתייחס להשפעות הסביבתיות כבדות המשקל של תעשיית הטבק, שלא נחקרו לעומקן, ולא להשפעות הבריאותיות של עישון סיגריות שנידונו רבות. הדוח מציע כמה דרכים לתקן את הנזק הסביבתי שתעשיית הטבק גורמת. אחת מהן היא העלאת מחיר הסיגריות באופן שישקף את הנזק הסביבתי הזה. זאת, נוסף על קנסות שיוטלו על החברות עצמן.
נראה שדרך זו מתאימה גם למקרה שלפנינו. יודגש: אין הכוונה לייקור בשיעור מזערי, ללא קשר לעלות האמיתית, דוגמת קביעת עלות של עשר אגורות לשקית פלסטיק בארץ במטרה להפחית את צריכת שקיות הפלסטיק - מהלך מבורך בפני עצמו. מדובר על גילום ההוצאות הכרוכות בנזק, מאמץ שראשיתו בעבודה מדעית וכלכלית משולבת לצורך כימות הנזק.
אם נחזור למגפת הקורונה, השפעתן של נסיעה ברכב וטיסות על הסביבה ניכרת כעת. שני הגורמים האלה, יחד עם אכילת מוצרים מן החי, נחשבים על ידי מומחים לגורמי הנזק הסביבתי הגדול ביותר המיוחסים לסגנון החיים של הפרט. במאמר מוסגר אפשר לציין שלהפחתת צריכת הגורמים הללו ישנם יתרונות נוספים - מצמצום פקקי התנועה, דרך מניעת השחתת אתרי תיירות ועד שיפור הבריאות ורווחת בעלי החיים.
כדי שהרעיון, אם יאומץ, לא ייקרע לגזרים מיידית בחמת זעמו של הציבור, חשוב להדגיש שבמסגרת מאבק כזה למען איכות הסביבה, איש לא ייאלץ לוותר על הדברים החשובים לו ביותר, אלא יוכל לתעדף את מרכיבי רשימת ה"מזיקים" לפי טעמו וחשיבותם מבחינתו ולצרוך אותם בהתאם. העלאת המחירים איננה קנס או עונש, כי אם תיקון של עיוות קיים.
הכותבת היא מרצה בבית הספר לניהול וכלכלה באקדמית תל-אביב-יפו