גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהייטק מחשבים מסלול מחדש, מגדלי המשרדים עשויים לשלם את המחיר

זרם חברות ההייטק שמילא בשנים האחרונות את מגדלי המשרדים הפך לנחשול והביא לעליית מחירים ● לכן ההאטה של חברות הטכנולוגיה במשבר הנוכחי היא חדשות רעות במיוחד עבור בעלי הבניינים הללו, שכבר עכשיו מתמודדים עם בקשות להנחות וצמצום שטחים

משרד בחברת הייטק. שטח נרחב לעובד, לצרכי התרחבות עתידית / צילום: shutterstock
משרד בחברת הייטק. שטח נרחב לעובד, לצרכי התרחבות עתידית / צילום: shutterstock

הרקע: גאות בהייטק, גאות במשרדים

מגדל עזריאלי שרונה, שני מגדלי אלון ובניין Toha של אמות וגב ים - כולם נפתחו בשנתיים-שלוש האחרונות והתמלאו במהרה בחברות הייטק. העובדה שמדובר בבניינים יוקרתיים, הקרבה לרכבת ושירותים נוספים קרצו לחברות אלו, שחיפשו שטחים רחבים שיאפשרו להן לצמוח במהירות ולהבטיח משרדים אטרקטיביים לעובדים שלהן - שמעדיפים לעבוד בתל אביב.

הבניינים הללו, הסמוכים זה לזה במע"ר התל אביבי, מסמלים במידה רבה את פריחתו של ענף המשרדים בשנים האחרונות, אך גם את החגיגה של תעשיית ההייטק, ואולי יותר מהכול - את הקשר בין שני הענפים.

מספיק נתון אחד כדי להבין זאת - מספר העובדים בתעשיית ההייטק עמד ב-2019 על 321 אלף - גידול של קרוב ל-20% בתוך שלוש שנים ושל קרוב ל-50% מ-2012, כך לפי רשות החדשנות. מספרם גם צומח בקצב מהיר יותר, לפחות בשנה שעברה, אז נרשמה עלייה של 8.5% במספר עובדי ההייטק, לעומת עלייה של 2.5% בכלל העובדים במגזר העסקי.

התעסוקה בהייטק הייתה בעלייה מתמדת

רוב המשרות - 79% ממשרות השכיר - מרוכזות במרכז הארץ, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

ועוד נתון: ב-2019 לבדה הושקע בסטארט-אפים ישראליים סכום של 8.5 מיליארד דולר - כמעט פי ארבעה מאשר ב-2013. סכום ההשקעה הכולל בארבע השנים האחרונות הגיע לכ-25 מיליארד דולר, כך לפי נתונים שלחברת המחקר IVC ומשרד עורכי הדין זיסמן, אהרוני, גייר ושות' (ZAG).

בהתאם, סטארט-אפים צמחו מהר גם במספר העובדים שלהם. התפיסה היא שיש הזדמנות שלא כדאי לפספס ושאם יש כסף להשקיע באנשי פיתוח ומכירות - אז אין סיבה לחכות. תופעה נוספת שהתרחשה כתוצאה מההון הרב בתעשייה היא שחברות לא ממהרות לבצע אקזיט, דבר שמאפשר להן לצמוח כחברה עצמאית, שמעסיקה יותר עובדים (ולא מסתפקת למשל רק באנשי פיתוח בישראל).

במקביל נרשמה עלייה גם בנתוני שוק המשרדים בתל אביב - שיעור התפוסה עלה בתוך שלוש שנים מ-89% ל-95% ברבעון הרביעי של 2019, והמחיר למ"ר צמח מ-91 ל-103 שקל, כך לפי נתוני חברת CBRE.

הגאות בהייטק בשנים האחרונות הובילה גם לשינויים בענף המשרדים. בתעשייה מספרים כי היחס עובד-מ"ר גדול יותר מאשר בעבר, בעיקר בשלב שבו חברות נכנסות למשרדים, מכיוון שהן רוצות להשאיר מספיק מקום לצמיחה.

"50 עובדים יכולים להתחיל במשרד בשטח של 1,000 מ"ר - 20 מ"ר לכל עובד", אומר לנו גורם בתחום המשרדים, שעובד עם חברות הייטק רבות. "בגוגל יש יחס של 1 ל-12 מ"ר ובסטארט-אפים יש בדרך כלל 1 ל-10 מ"ר. חברות רצו מקום לצמוח. מה שאפיין את התקופה הזאת - בעיקר את השנה האחרונה - זה שחדי הקרן התחילו לקחת אלפי מטרים".

המגפה: החברות מחשבות מסלול מחדש

אולם בשבועות האחרונים, לאור משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית שהוא יוצר, התחיל סנטימנט שלילי בכלכלה הישראלית והעולמית, וכך גם בתעשיית ההייטק. רבות מחברות ההייטק נמצאות בתחושת משבר והן מחשבות מסלול מחדש. משיחות שקיימנו עולה כי הן מתכננות את התוכנית העסקית שלהן לחודשים הקרובים במטרה להבין איך הן שורדות את שנת 2020, שהפכה להיות שנה אבודה מבחינתן.

רמי פיתאל, סמנכ"ל הכספים של קרן ההון סיכון 83North, אומר כי: "כמות הכסף הזמינה להשקעות לא תשתנה בטווח המיידי, אבל בסיטואציה שנוצרה תהיה זו הנחה סבירה שהיקף ההשקעות יירד השנה. ההנחה שחברות לא יעמדו בתוכנית הצמיחה גם היא הנחה סבירה ביותר. מוקדם לחזות את עומק הפגיעה בחברות בהקשרים אלו אך ברור כי חברות יידרשו להדק חגורות ובתור התחלה לחתוך בשומן, ובהמשך גם קיצוץ בכוח אדם".

מלבד קיצוצי שכר, פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום, בחברות מנסים לקצץ גם בסעיף ההוצאות על שכר דירה. אחד-אחד, סטארט-אפ אחר סטארט-אפ, הם מרימים טלפון לבעלים של בניין המשרדים שלהם במטרה לבקש הנחה או דחיית תשלומים. חלקם הגדול כבר השיג הסדר כלשהו עם בעל הנכס.

לפי סקר שערכה קרן ההון סיכון ויולה, קרוב לשליש מהסטארט-אפים מנהלים מגעים להפחתת שכר הדירה או להקלה בתנאים. שיעור דומה של סטארט-אפים רוצים לדחות תשלומים. 6% אף הגדילו ואמרו כי הפסיקו לשלם באופן חד צדדי. לפי הסקר, 30% אמרו כי תנאי החוזה לא השתנו גם בתקופה זו. דברים דומים אנחנו שומעים גם משיחות עם משקיעי הון סיכון אחרים, שיושבים בדירקטוריונים של סטארט-אפים ומאשרים את תוכניות העבודה שלהם. לפי סקר ויולה, הנחה על שכר דירה יכולה לנוע בין 8% ל-20%.

אז מה קורה בימים אלו ולאן אנחנו הולכים? הריבית האפסית כאן כדי להישאר, כך שסיבה מרכזית מאחורי זרימת הכסף לתעשייה לא השתנתה. עם זאת, רוב החברות נמצאות בהקפאת גיוסי עובדים וחלקן הודיעו על פיטורים או על הוצאת עובדים לחל"ת. כך, לפי סקר של ויולה שנערך לפני כשבוע וחצי, 80% מהחברות אמרו שהן מתכננותלנקוט צעדים נוספים בנוגע לכוח האדם (פיטורים, חל"ת או קיצוצי שכר) עד סוף אפריל.

החשש בתעשייה הוא כפול: הן ממשבר כלכלי עמוק שיפגע במכירות של החברות והן מקושי לגייס הון נוסף. קרנות ההון סיכון אמנם הצטיידו במזומנים, אך המשקיעים המוגבלים בקרנות ההון סיכון (למשל גופים מוסדיים) נפגעו מאוד מהירידות בשווקים הציבוריים.

נקודה נוספת: מי שיותר מושפע לרעה מהמשבר הם הסטארט-אפים הגדולים יותר, ששוויים מאות מיליוני דולרים ויותר, ומעסיקים מאות עובדים. הסיבה היא שהם כבר מוכרים בהיקפים גדולים ותלויים בהכנסות האלו למימון פעילותם (בניגוד לסטארט-אפים קטנים שמתמקדים בפיתוח ואין להם עדיין מוצר בשוק). אותן חברות הן גם אלו שמאכלסות חלק מהמשרדים בבניינים החדשים בתל אביב.

המשרדים: אזורים פחות מבוקשים צפויים להיפגע

"המשבר הנוכחי יגרום לכך שבשנה הקרובה ייחתמו חוזים במחירים נמוכים יותר, ואילו בעוד שנתיים-שלוש המצב יחזור לקדמותו", העריך גורם בענף, המשרדים. "זה יגרום לחברות נוספות לעבור לתל אביב ויפגע בחברות המשרדים שיש להן נכסים באזורים פחות מבוקשים".

השפעה נוספת, כך הוא מעריך, תהיה חתימה על חוזים קצרים יותר. "היום בדרך כלל חותמים על חוזה לחמש שנים, אין לסטארט-אפים ברירה כי אלו הדרישות בשרונה, אטריום וכו'. עד היום לא הייתה להם בעיה כי הייתה רשימת המתנה ובחוזה הופיע סעיף שניתן להחליף אותם. אבל כעת לא בטוח שהביקוש יהיה אותו דבר, ולכן הם ירצו לחתום על חוזים קצרים יותר", הוא הוסיף.

גורם נוסף באחד הסטארט-אפים, שמכיר את הענף דרך כמה חברות שונות, העריך גם הוא שהגידול השנה יהיה מתון יותר וציין כי חברות קטנות ובינוניות יעדיפו אולי חללי עבודה משותפים בגלל הגמישות שאלה מאפשרים. הוא הוסיף כי באופן כללי עדיף לקחת אקסטרה שטח במשרדים אם יש אפשרות לבצע השכרת משנה לתקופה מסוימת.

מלבד הסטארט-אפים הישראליים, תעשיית ההייטק בארץ כוללת את מרכזי הפיתוח הזרים, שמספרם הוכפל בתוך שבע שנים והגיע לכ-400. חלקם גדולים ומעסיקים אלפי עובדים כל אחד, חלקם קטנים יותר ומעסיקים מאות ולעתים אף עשרות. החברות האלו לא בהכרח יושבות במרכז תל אביב - לאפל יש משרדים בחיפה ובהרצליה, למיקרוסופט בהרצליה וברעננה (והיא בונה בימים אלו בניין משרדים אחד גדול בהרצליה), דל-EMC יושבת בהרצליה ובבאר שבע ועוד.

משרדי אפל בהרצליה פיתוח / צילום: איל יצהר, גלובס

יש חברות בתחום המשרדים שתלויות יותר בחברות גדולות ומבוססות, כמו גב ים, שמחזיקה בכמה מתחמי משרדים בפריפריה ובין השוכרות שלה אפל ואמזון. בשלב זה עוד לא פורסם כי אחת מהחברות הזרות החלה בביצוע פיטורים, וחלקן אף הצהירו שהן ממשיכות לגייס. גורמים בתעשיית ההייטק, שמכירים את הדינמיקה בענקיות הטכנולוגיה מקרוב, העריכו באחרונה בשיחות עם "גלובס" כי המצב עשוי להשתנות לאחר פרסום התוצאות הכספיות בעוד כמה שבועות, אז ההשלכות של הקורונה יהיו ברורות יותר. למעשה, הסניפים המקומיים של החברות הזרות לא נוהגים להקפיא גיוסים עד שהן מקבלות הוראה מהמטה העולמי, תהליך שלוקח זמן ממושך יותר מאשר בחברות קטנות.
פיתאל: "התגובה של עצירת תשלומי שכר דירה היא תגובה מיידית שקשורה גם להנחיות האוסרות על שימוש במשרדים.

"ההשפעה על שוק המשרדים תגיע להערכתי בעוד כמה חודשים. אם אנו הולכים למשבר ארוך יותר שבו יעבדו יותר עובדים מהבית, אולי גם נראה שינוי בהרגל שלפיו תעשייה שלמה צריכה להגיע למשרד בתשע בבוקר ויחד עם הצורך לחסוך, חברות יצטרכו שטחים קטנים יותר למשרדים. זה יהיה שינוי מבורך שיכול לעזור למשק גם בעניין הכבישים הפקוקים".

אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות ווליו בייס, שי ליפמן, ומנכ"ל CBRE ישראל, ג'קי מוקמל, מסתכלים בצורה מפוכחת על התקופה הקרובה.

"הנדל"ן של המשרדים מושפע ישירות מכלכלת המדינה. זה היה בתקופות השיא, כשהכלכלה הייתה מדהימה וזה יקרה גם עכשיו, כשהכלכלה תהיה פחות מדהימה", אומר ליפמן. "בשנים האחרונות שוק הנדל"ן של ההייטק התמרכז לכיוון תל אביב ומי שפעלו בו היו בעיקר חברות גדולות - למשל שני המגדלים האחרונים שאוכלסו, אמות אטריום ו-TOHA (תוצרת הארץ), שבהם יש מסה גדולה של חברות הייטק".

"כל שנה מתחדשים אצל אמות, עזריאלי, גב ים ואחרים, כ-20% מהחוזים", אומר ליפמן, והוא מעריך, כי לא נראה דרמות גדולות, לפחות על פני השטח, בתחום המשרדים הגדולים: "זו לא תקופה שבה אנשים עוזבים את המשרדים שלהם, ובטח לא נראה אותם עוברים למשרדים חדשים ולהתרחבות. מצד שני חוזה שיתחדש, סביר שלא ילווה בעליות מחירים. אני מניח שכולם יישארו איפה שהם נמצאים היום, ולשלם יותר על החוזה הם בטוח לא יהיו מוכנים, אלא אם החוזה הוא מלפני עשר שנים לדוגמה".

וגם על קריסת מחירים, כמו לפני 20 שנה לא באמת מדברים. "אני לא רואה ירידות דרמטיות בנכסים הקיימים", אומר ליפמן. מוקמל מעריך שאולי נראה ירידות זמניות של 10%-20% בנכסים שהחברות הגדולות שוכרות.

בניין ToHa בתל אביב. WeWork היא השוכרת העיקרית בבניין המשרדים / צילום: אמיר מאירי

מבט לעתיד: "קבוצות הרכישה הן הבעיה העיקרית"

הסיפורים הגדולים יותר, מעריכים השניים, יתרחשו במקומות אחרים לגמרי: השטחים שעתידים להיכנס בקרוב לשוק והשטחים שהשוכרים נטשו לטובת שטחים טובים יותר: "יש המון נכסים חדשים שאמורים להתאכלס בקרוב - למשל מתחם חסן עראפה, שאמור להתאכלס בשנה וחצי הקרובה, בניין שמקימה עזריאלי בציר בגין (על חורבות בניין קופת חולים כללית), ועוד. אני רואה קושי ממשי לאכלס את השטחים שהחברות שיעברו לשם עתידות לעזוב", אומר ליפמן.

"זה הזמן שבו צריך להקפיא את כל התוכניות. יש כיום שני גופים ענקיים שמחפשים מקומות לעבור אליהם - בנק הפועלים וחברת צ'ק פוינט, שכל אחד מהם מחפש כ־100 אלף מ"ר. אני מניח ששני הגופים עכשיו מקפיאים את הנושא. אפשר לדון בזה עוד שנה - יש עכשיו נושאים יותר דחופים".

מוקמל: "2020 היא שנה גמורה לגמרי ו-2021 גם תהיה שנה של ליקוק הפצעים מ-2020 ולקראת סוף 2021 נראה את תחילת התאוצה בשוק הנדל"ן. הפגיעה הגדולה שתגיע, תפקוד בעיקר את השטחים הקטנים. חברות כמו גב ים, אמות, מליסרון, ייפגעו כתוצאה מהפחתות שכר דירה, אבל הן יכולות לשרוד. הן נזילות ויש להן הרבה כוח הישרדות. אני לא רואה אצל החברות הגדולות פגיעה, אני רואה האטה. אנחנו לא רואים חברות בינלאומיות שפינו שטחים או יחזירו שטחים לשוק. מצד שני כל השטחים שהקימו קבוצות הרכישה שיוצאים היום לאוויר העולם - מי יתחייב עכשיו לדמי שכירות ארוכי טווח, עם כל ההפחדות שיש עכשיו? שם אני רואה את הבעיה הכי גדולה".

ליפמן: "אנחנו מדברים היום על אבטלה שאולי תתייצב על 10%. זה שיעור אבטלה גבוה מאוד ומצב המשק מתערער. וזה לא רק אנחנו - זה כל העולם. עד עכשיו הוא נתן לנו רוח גבית, ועכשיו הוא ייתן רוח נגדית - מי יודע מה יהיה שם? מה יקרה בארה"ב? ומה יקרה אם איטליה וספרד יקרסו כלכלית? זה ישפיע על הכול".

ולגבי פרויקטים חדשים, סבור ליפמן, הם יוקפאו. "מי שהשכיר כבר 30%-40% מהנכס, חייב יהיה לסיים אותו, אבל מי שיכול לחכות, אני מאמין שהוא יחכה. ואני מאמין שכך יהיה עם מגדל TOHA השני, ומגדל לנדמרק בשרונה של מליסרון ואפי נכסים, אני מניח שיגידו שלא חייבים לבנות הכול עכשיו".

ואילו למוקמל יש דווקא חזון אופטימי. "אני מאמין שאחרי הקורונה תהיה תקופה של ליקוק הפצעים, יעשו רה-ארגון. זה ייקח זמן, אבל אחר כך יבוא בום גדול, בצורה של עיבוי והקמת שכבות גדולות של מחקר ופיתוח בתחום המלחמה בקורונה ובמגפות. זה יהיה הלהיט של חברות הבינה המלאכותית, של חברות הביוטק ושל חברות התרופות. יתחילו לייצר דברים למגננה נגד מגפה. תראה את התעשייה הנלווית: מסיכות, מכונות הנשמה. חברות, גם חברות ההייטק, יתחילו להזרים הרבה כסף לפיתוח אמצעים כאלה.

"אני מאמין שהקורונה תחזק אותנו, תשנה דברים, במיוחד בתחומי החללים המשותפים, הקמעונאות, וגם ההשקעה הכלכלית במלחמה במגפות, ושלקראת סוף 2021 נתחיל לראות את פירותיה הראשונים".

זיכרונות מבועת הדוט.קום: התפוצצות הבועה הותירה את המשרדים ריקים לשנים

בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת החלה פריחה גדולה של חברות הייטק מקומיות, ובעקבותיה גם החלו לקום מגדלי המשרדים המודרניים הראשונים - ובראשם מגדלי עזריאלי. ב-2001 קרסו כל החלומות, גם של הסכמי השלום שדובר עליהם אז וגם של הפריחה הכלכלית. ובעקבות זאת נרשם אחד מהמשברים החריפים בתחום המשרדים.

פקיעת בועת הדוט קום, השבר הגדול בהסכמי אוסלו ופריצת האינתיפאדה השנייה, גרמה לקריסה בשוק המשרדים, וחברות ששכרו אלפי מ"ר במגדלים, נותרו עם קומות שלמות ריקות. כתוצאה מזה, החלו חברות להשכיר אלפי מ"ר לשוכרי משנה, במחירים נמוכים במיוחד. אחד מהמקרים המפורסמים מאותה עת היה זה של חברת "טריון", ששכרה בשנת 2000 שבע קומות באחד ממגדלי עזריאלי, ואולם בהמשך נאלצה להשכיר חלק גדול מהן לשוכרי משנה בחצי מחיר, כדי לקצץ בהפסדיה, עקב אי יכולתה לאכלס את השטחים.

מגדלים שנבנו באותה תקופה לאורך ציר מנחם בגין, כמו מגדל סונול ומגדל רובינשטיין, עמדו ריקים במשך כשנתיים, עד שאוכלסו. מחירי השכירות ב-2001-2003 קרסו בכמחצית. לשוק נדרשו כשלוש שנים להתחיל להתאושש. מגדל המוזיאון בתל אביב, שנפתח ב-2005, מסמל את תחילת ההתאוששות שאחרי המשבר.

אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות ווליו בייס, שי ליפמן, ומנכ"ל CBRE ישראל, ג'קי מוקמל, סבורים שהמציאות של היום שונה לגמרי מזו שלפני 20 שנה. "אלה משברים שונים לגמרי", אומר ליפמן. "החברות מאותה תקופה היו בעיקר 'חברות חלום', סטארט-אפים. החברות שמעורבות בנדל"ן של המשרדים היום הן בעיקר חברות אמיתיות, עם הכנסות".

ג'קי מוקמל  / צילום: תמר מצפי

"המשבר ב-2000 היה משבר כלכלי-עסקי. המשבר שלנו היום זה משבר מדיני-קהילתי של כלל העולם", אומר מוקמל. "הוא לא נובע מקריסת חברות הייטק כמו אז, וגם לא מקריסת בנקים, כפי שהיה ב-2008. זה גם לא קשור לחברות הגדולות. אתה לא רואה שמיקרוסופט או אינטל או חברות גדולות אחרות בוכות שאין להן כסף. הן מתחזקות את עצמן, וגם לא מוציאות הרבה אנשים לחל"ת. הן ממשיכות לתחזק את המשאב האנושי שלהן".

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם