אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
שר הפנים אריה דרעי אמר כי רוב החולים בירושלים הם מהשכונות החרדיות וכי שיעור ההדבקה בשכונות אלה גבוה אף מזה של בני ברק. בדיון על החברה החרדית, בוועדת הכנסת לטיפול במשבר הקורונה, אמר דרעי כי פורים הוא כנראה אחת הסיבות המרכזיות להדבקה והבעיה העיקרית ביישובים החרדים - שלא נעשו מספיק בדיקות: "ברגע שהידקנו את החגורה וביטלנו את ההתכנסויות, יש משמעת טוטלית מוחלטת מצד הרבנים ומצד הציבור".
דרעי קיבל מראש הממשלה את הטיפול בישובים החרדיים ובחברה הערבית, ובין השאר הצמיד קצין צבא בכיר במיל' לכל ישוב ברמת סיכון גבוהה, לסיוע בארגון ולניהול הקשר עם מוסדות השלטון. לדבריו, הבעיה המרכזית בבני ברק כעת היא הצורך לרכוש מזון והיציאה של בני המשפחה החוצה לשם כך, מה שמוביל לעוד ועוד הדבקות. כדי לפתור זאת יזם הרמטכ"ל אביב כוכבי בשיתוף עם האלוף במיל' רוני נומה, הקמת רשת חלוקת מזון שמאפשרת לספקים להיכנס ומעבירה מזון לכל המשפחות:"לא יעלה על הדעת שנשאיר משפחות עם ילדים שאין להם מה לאכול בגלל הקורונה".
דרעי הסביר מדוע לא מתממשת היוזמה להוצאת הקשישים מהעיר: "לצערי היה טירוף מבחינה בירוקרטית, עיכבו אותנו לפני שהעבירו לנו את השמות של האנשים המבודדים. שנית הסתבר שכל חולה צריך אישור של הקופה שלו, והיו עוד בעיות".
יו"ר הוועדה ח"כ שלח אמר בפתח הדיון כי בני ברק צריכה להיות פרויקט לאומי: "התקשורת מתמקדת בסרבנים אך זו לא התמונה המשתקפת. בני ברק היא מקרה ייחודי בתוך מדינת ישראל. היחס בין גודל האיום שנפל עליה לבין היכולות שלה הוא בלתי סביר. בני ברק צריכה להיות פרויקט לאומי. לתושבי בני ברק עוצמת המשבר ברורה, והם מאוד רוצים שהוא יטופל ולעשות את חלקם כדי שיטופל, אלא שהמערכות הקיימות לא מספיקות".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם) שאל בדיון מדוע לא מעבירים את הטיפול המלא לאחריות הצבא שבנוי, לדבריו, בצורה מסודרת לטפל בעניינים כאלה. דרעי השיב: "אנחנו לא רוצים לעבור למשטר צבאי. אולי ארגונית זה יהיה טוב, אבל מי שמכיר את הניואנסים של השטח, של העיר יודע שאי אפשר להתנהל ככה".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ביקשה להתייחס לתקיפה של אנשי מד"א בירושלים. השר דרעי השיב: "לגבי מאה שערים, זאת קבוצה קטנה של אנשים שהמשטרה צריכה לטפל בה. לגבי הבדיקות, אנחנו עושים מאמץ הסברה מול הרבנים כדי שהמסר יעבור על כמה זה חשוב וחובה".
ח"כ מלינובסקישאלה את פרופ' איתמר גרוטו בוועדה מדוע הותירו את המקוואות לנשים פתוחים. לכך המשנה למנכ"ל משרד הבריאות השיב: "מקוואות הנשים הם משהו שנעשה באופן פרטני לגמרי, כך שאין התקהלות ואין חשש מפני הכניסה למקווה עצמו. במקווה יש כלור ולכן ההנחייה שאין סגירה של מקוואות לנשים".
על שאלתה האם לא שגה משרד הבריאות כשלא אסר את מסיבות הפורים ענה גרוטו: "אני לא יודע אם יש מקום לעשות עכשיו חקירות בדיעבד לאחר מעשה, ההחלטות נעשו בהתאם למה שקרה באותה תקופה בעולם וזה מה שחשבנו שנכון, לא היה ויכוח בין הדרג המקצועי לבין הדרג המדיני".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, התייחס היום לנושא הבדיקות: "חייבים לתעדף נכון את הנבדקים ולשים במקום ראשון את מי שבסיכון למות או שעלול להדביק את מי שבסיכון למות. כל יום שעובר הוא קריטי. נכון להיום, טרם יושמו העקרונות הנכונים שהוצגו בדיון על ידי פרופ' גרוטו: לחולים בבתי חולים הגדרה צרה מדי, וחולים בסיכון במוסדות נבדקים רק במוסד שבו כבר נתגלתה תחלואה, ולא מהמקרה הראשון. בנוסף, יש צורך בתכנית ניטור אפידמיולוגית סדורה ושקופה, עם מיקוד באיזורים בסיכון. על מנת לשפר את קבלת ההחלטות ואמון הציבור בתעדוף בדיקות יש לצרף לצוות המייעץ בנושא נציגים מהשטח - רופא מחוזי, נציג ציבור, נציג המרכז לבקרת מחלות וקלינאי".
ח"כ עפר שלח אמר בסיום הדיון: "התברר לנו שהחלטות של מדיניות, כגון הוצאת 4400 קשישים מחוץ לעיר או הוצאת חולים למתקני בידוד, שונו מכיוון שאין אפשרות מעשית לבצען. הדבר מעורר דאגה, שכן עלה בדיון שקצב ההדבקה בבני ברק גבוה משמעותית מבאוכלוסיה הכללית, והמשך הימצאותם של חולים ואוכלוסיות בסיכון בתוך העיר, תוך הסתמכות על בידוד ביתי בלבד, עלול ליצור מצב שבו בני ברק כולה תהפוך לספינת קורונה גדולה".
פרופ' זאב רוטשטיין: "אני ופרופ' גרוטו לא אויבים. אני פשוט חושב אחרת"
חילופי דברים קשים בדיון ועדת הקורונה בכנסת בין פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הדסה בירושלים, לבין המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו.
גרוטו טען בדיון כי אין שום כוונה או יכולת לפתוח את המשק יום אחרי פסח, "זאת לא המלצתי. יש פה מיתוס. גם אם נעשה מיליון בדיקות ביום, לא נוכל לשחרר את המשק". גרוטו אמר כי בסה"כ נעשו עד היום בישראל יותר ממאה אלף בדיקות. לדבריו שיעור הבדיקות בישראל הוא מהגבוהים בעולם: "אנחנו בין 10 המדינות המובילות בעולם פר נפש. כרגע יודעים לעשות 10,000 בדיקות ביום. היום ואתמול עשינו 7,000 ביום. הצפי הוא להגיע ל-20-30 אלף ביום והכוונה היא שבשבועיים הקרובים נעשה 10,000 בדיקות ביום".
הוא סיפר כי יש קשיים להשיג חומרים לבדיקות: "צריך להבין שיש מרוץ חימוש בעולם לגבי נושא הערכות. עשינו הזמנות רבות ורובן נפלו בגלל אמברגו ובעיות נוספות. כרגע צוואר הבקבוק הוא הריאגנטים. אנחנו עובדים על התאמת התעשיות המקומיות לייצור ריאגנטים ונמצאים בשלבי ניסוי אחרונים. אם הכל תקין, ממחר יהיה אפשר לייצר. אין מה לעשות אלא לסמוך על עצמנו. יש לנו תכנית להביא חברה סינית שתקים מעבדות לבדיקה . כל אחת מהמעבדות תוכל לספק 10 אלף בדיקות ביום, מה שישלים ל-30 אלף ביום".
פרופ' זאב רוטשטיין הגיב: "אני רוצה להסב את תשומת הלב לכמה טעויות בקונספציה שהציג איתמר. אנחנו לא אויבים, אני פשוט חושב אחרת. עם הגעת המחלה לארץ, הקונספציה של משרד הבריאות הייתה מעט בדיקות שמיועדות לאלו שבבידוד ומגלים סימפטומים. זה הדבר האחרון שהייתי עושה כמדינאי. הייתי מקבל החלטה ברורה שמי שבבידוד, שבא מחו"ל או בא במגע ומעלה חום מוגדר כחולה קורונה. הייתי עוזב את זה ולא מבזבז אלפי בדיקות לא רלוונטיות כי אחד כזה יישאר בבית ויחלים או שלא חלה בקורונה ויחלים. בזבזנו על הריכוזיות ולא פתחנו את הבדיקות כדי למנוע הפצה. הנקודה החשובה היא למנוע הפצה. איתמר אומר שאין מה לבדוק את האיש שמטפל והוא טועה טעות חמורה כי עם כל המיגון הוא בסוף יעביר את המחלה ולכן יש לבודד אותו ולמנוע הפצה. האמירה של איתמר שאין חשיבות כי ייתכן ויחלה אחריה היא הטעיה. ההמלצה שלי היא לבדוק את כל הצוות, לא בדיקה יחידה אלא בדיקה ראשונית, בדיקה נוספת לאחר 5 ימים וחתימה על שמירה על כללי ההתנהגות. הבעיה שלנו בישראל בגלל שלא בדקנו נכון היא שיצרנו מפלצות אדומות בקהילות מסוימות. ה-PCR נותן את התשובה לכך. לנו בהדסה יש מכונה שיכולה להוסיף 1000 בדיקות ביום אבל משרד הבריאות החליט שזה לא פריוריטי. פתיחת המשק לא יכולה להיות תלויה בכך שתפתח את המשק רק לאנשים שחלו והבריאו . הקונספציה צריכה להיות 2 בדיקות. המיעוט הוא אלו שהבריאו והרוב הם אלו שלא חלו".
גרוטו השיב בחריפות: "אל תבלבל את המוח. יש לי נתונים הרבה יותר מדויקים משלך".
בעניין בני ברק, רוטשטיין אמר אמר: "שיעור ההדבקה בכל הארץ עומד על 1.2. בבני ברק זה עומד על 1.4. נשמע אולי הבדל זניח, אבל בתרחיש הייחוס יש לזה השפעה עצומה. היעד האסטרטגי שלנו הוא להוריד את שיעור ההדבקה כדי שיהיה כמו בכל הארץ".
אל"מ במיל' נומה, ראש מנהלת בני ברק למשבר הקורונה, אמר: "אנחנו עסוקים בהסברה מאוד גדולה על מנת לשמור עליהם בבידוד גם בליל הסדר. אנחנו מאמינים שההשפעה הגדולה מגיעה מהנחיה של הרבנים, אנשי הציבור והרופאים. אנחנו צריכים להגביר את קצב הבדיקות הניידות בבני ברק ואז תהיה יכולת להגיע לדיוקים כמו עם המטפלים. ביחס לאיכון טלפונים, זהו כלי שהיעילות שלו מאוד מוגבלת בבני ברק, לכן עושים חקירה אפידמיולוגית בצורה מרחיבה - כלומר, עם מישהו חולה אז מי שגר אתו בבית נשאר בבידוד".