גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מריחות הזדמנות: חברות המימון החוץ בנקאי מסתערות על השוק

התפרצות הקורונה, אומרים יזמים, הכניסה את הבנקים למצב של "נחכה ונראה" בכל הקשור למימון פרויקטים של בנייה ● המרוויחות הגדולות הן חברות המימון החוץ בנקאי ● "מה שמשפיע זה הפאניקה", אומרים בשוק

אתר בנייה של פרויקט התחדשות עירונית בתל אביב, בשבוע שעבר. ממשיכים לבנות למרות משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אתר בנייה של פרויקט התחדשות עירונית בתל אביב, בשבוע שעבר. ממשיכים לבנות למרות משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

כלל ביטוח, בעלת מניות בחברת מכלול המעניקה מימון לפרויקטי נדל"ן, הודיעה בשבוע שעבר על הגדלת השקעתה במכלול עד ל-35%. מכלול, שהוקמה לפני כשלוש שנים על ידי יוצאי המערכת הבנקאית - בהם אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים לשעבר; איילת רוסק, לשעבר מנהלת חטיבת הנדל"ן באותו בנק; וירון בלנק - ליוותה עד היום 100 פרויקטים של נדל"ן למגורים, בהיקף מצטבר של מאות מיליוני שקלים.

החלטתה של כלל להגדיל את השקעתה בתחום, מבטאת את הפריחה בתחום המימון החוץ-בנקאי למיזמי נדל"ן, שהתעצמה עוד, כך נראה, בעקבות אירוע הקורונה. על רקע המשבר הנוכחי, שיוצר אי ודאות גדולה בענף, כמו גם בענפים אחרים, הבנקים מטבע הדברים נזהרים יותר כעת, ותהליכי אישור המימון לפרויקטים נדל"ניים הופכים ממושכים יותר וקשוחים יותר. "גם קודם הבנקים היו מאוד זהירים", אומר גורם בתחום הנדל"ן, "ועכשיו על אחת כמה וכמה".

אייל הנדלר הוא הבעלים והיו"ר של קבוצת כנען העוסקת בהתחדשות עירונית. החברה נמנית עם 10 החברות הגדולות בתחום, והנדלר שימש כמנכ"ל ב. יאיר כשאירע משבר 2008. "אמנם", הוא אומר, "גם עכשיו, כמו אז, רואים מאפיינים דומים בהקשחה של הבנקים, אבל זה לא אותו סוג משבר. חוסר הוודאות עכשיו גדול יותר, כי הוא נוגע גם לבריאות, כך שאנחנו לא יודעים לאפיין את זה לגמרי. מבחינת הבנקים, מעבר לזה שהמניות ירדו דרסטית, הם ישר מקשיחים עמדות בשל אי הוודאות. אנחנו בכנען נמצאים לקראת סיום של שלושה פרויקטים שבהם הליוויים לקראת סופם, אז אין אצלנו שינוי, אבל אני יודע מקולגות שפרויקטים מעוכבים מכל מיני סיבות וזה כמובן משפיע על המימון בכמה היבטים: יותר הון עצמי, עמלות וריבית יקרים יותר ודרישה למכירה מוקדמת (פרי סייל) גדולה יותר.

אייל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען / צילום: הילה לוצקי

"במקביל, אני צופה קשיי מימון של הרוכשים. עלול לקחת להם יותר זמן לקבל משכנתאות מהבנקים, שהם מצידם מייקרים ריביות ועמלות".

מה עם הפרויקטים שעדיין לא החלו?

"יש לנו ארבעה כאלה: ברמת גן (369 יח"ד), בקריית אונו (כ-800 יח"ד), ברעננה (49 יח"ד) ובתל אביב (52 יח"ד), שבהם התחלנו מגעים עם רוב הגורמים מממנים, לא רק בנקים: פנינו לכל הבנקים וגם לחברות ביטוח ולקרנות מימון גדולות, ואנו כבר מרגישים שהדברים לא יהיו באותו הקצב וכבר שומעים מהבנקים שתנאי המימון יהיו ממש קשים".

מאיזו בחינה?

"דורשים בטוחות גבוהות יותר, מייקרים ריבית ועמלות. למזלנו עדיין לא חתמנו על כלום ואנו רק במגעים ראשונים עם מוסדות מימון לקראת היתר. כשנתקרב להיתר, נצטרך לסגור את נושא המימון. אם המצב יישאר ככה, יהיו קשיים, לא משום שמשהו קורה אלא בעיקר בגלל הפאניקה, אבל אני מאמין שזה יהיה לטווח קצר. בכל מקרה, אני מאמין שהמימון החוץ בנקאי יפרח בתקופה הזו, ככל שהבנקים יקשיחו עמדות, ואני שומע מקולגות, שעוברים למימון חוץ בנקאי".

"הבנקים כרגע זהירים יותר בחתימה על הסכמי ליווי", אומר גם אורן יושפה, שותף ומנהל ייזום ופיתוח בקבוצת יושפה. "הם מעדיפים להמתין עד שאי הוודאות תוסר, ולכן יזמים שעדיין לא חתמו על הסכמי הליווי ויש להם מעט אוויר, יעדיפו להמתין. בשטח, לפחות לפי מה שאנו רואים, עובדים ומתקדמים, ומה שמשפיע זה הפאניקה, כך שלהערכתי בתוך מספר חודשים הדברים ישובו לשגרה. האתגר הגדול ביותר לדעתי בנקודת הזמן הנוכחית נוגע לאותם פרויקטים שנמצאים דווקא בשלבים הראשונים של הביצוע: אם המשבר יימשך ותהיה הקפאה במכירות, והם לא עשו מכירות מוקדמות משמעותיות, יהיה להם קשה לעמוד באבני הדרך הנדרשות. לעומתם, יזמים שנמצאים בשלבים מתקדמים של ביצוע וכבר מכרו את רוב הדירות, לא ייפגעו משמעותית".

יזמים אחרים מספרים על כך שעמדו בפני חתימת הסכמים עם הבנקים, והבנקים מעדיפים כרגע להיות במצב של "הולד".

"לדעתי", אומר ארז גולן, שותף וממייסדי קשת השקעות, יזמית נדל"ן ומתמחה בניהול קבוצות בעלי קרקע, "בבנקים לא ממהרים לקבל החלטות. בטח במקרה שבהם עדיין לא התחילו לממן את הפרויקט. תוך כדי תנועה, לעומת זאת, הבנקים יותר נזהרים. במקרים שלנו, למשל, בפרויקטים בהוד השרון של 150 חברים ומעלה, הבנק צריך לאשר 150 דיירים למשכנתאות. חלק מחברי הקבוצות, מטבע הדברים, מתקשים היום יותר כי יש סבירות גבוהה מאוד שנפגעו ממשבר הקורונה ולו במעט, בין אם הם שכירים או עצמאים, כך שיש לא מעט אנשים שהמערכת הבנקאית אולי לא תאשר להם היום משכנתה. לכן לדעתי, זו ההזדמנות של המימון החוץ בנקאי לפרוץ ולהשתלט על נתח גדול יותר מהשוק, כי כשהמצב קשה, מי שיותר גמיש, קל לו יותר. בעיניים של הבנקים, במצב הנוכחי רמת הסיכון עולה, כך שבאופן טבעי נזהרים יותר".

בסופו של דבר, גם אם הבנקים קצת מקשיחים עמדות ומעלים ריביות, הם זולים יותר בריביות.

"הבנקים באמת זולים מהשוק החוץ בנקאי, אך אם את מביאה בחשבון את האלמנט של המהירות בבדיקות ובמתן האשראי ומשקללת את זה, זה לא בהכרח יותר זול. התחושה שלי, שהבנקים נמצאים בחוסר ודאות ולא כל כך יודעים איך 'לאכול' את כל המשבר הזה. אם אני הייתי מתחיל עכשיו פרויקט חדש, הייתי בהחלט שם את המערכת החוץ בנקאית די בשורה אחת עם המערכת הפיננסית. הפערים ביניהם יכולים להצטמצם כיום, וזה הזמן מבחינת המימון החוץ בנקאי, להגדיל את המלאי שלהם".

מה לגבי הסכמי ליווי שלכם?

"אנו כבר עם הסכמים עם המערכת הבנקאית. יש כאלה שעוד לא מימשנו, ואם המערכת הבנקאית תחליט להשתגע, בהחלט נסתכל על המערכת החוץ בנקאית כאלטרנטיבה מצוינת".

"אצלנו הלקוח יושב עם מי שמחליט"

מי שכאמור נהנות מאותה זהירות של הבנקים הן חברות המימון החוץ בנקאי לפרויקטי נדל"ן. "מתחילים להרגיש את ההשפעה בימים האחרונים", אומרת רוסק, מנכ"לית מכלול. "כבר עכשיו יש פלח שוק של יזמי נדל"ן שעבדו רק עם המערכת הבנקאית, וקיבלו בזמן האחרון כתף קרה מהמערכת הזו. בבנק אמרו להם: 'בואו נחכה, נראה מה קורה'.

"זו תקופה של חוסר ודאות, אבל אנחנו מאמינים בענף הנדל"ן, ומבחינתנו השקעה בענף הזה זו ריצה למרחקים ארוכים. ראינו כבר משברים בשוק הזה, ראינו איך השוק יודע לתקן את עצמו, וגם במקרה הזה. יש צורך בדירות מגורים בישראל, כך שהצורך לא נעלם.

"מעבר לזה, המשבר תפס את ענף הנדל"ן בתקופה טובה, אחרי כמה חודשים של מכירות טובות. גם צריכת האשראי של יזמים הייתה יחסית נמוכה בגלל המכירות האלה. בתוך המשבר הזה יש חוסר ודאות, אך יש הזדמנות, ואני מאמינה שהרבה יזמים יבינו שזה הזמן לשנות את מקורות המימון. אין ספק שיש פה סיכון, וצריך למצוא לו פתרונות יצירתיים, כמו מכירה מוקדמת למשל. אנחנו חושבים שאפשר לנטר את הסיכון הזה ולתת מענה".

למה הבנקים פחות פתוחים לפתרונות יצירתיים, לשיטתך?

"הקריטריונים למתן ליווי בנקאי הם אותם קריטריונים, אך חברות מימון חוץ בנקאי עושות את זה יעיל יותר ומהיר יותר. כשאתה מראש אומר: אני מוכן להיות יותר יצירתי, אני מוכן לתת פתרונות מחוץ לקופסה, ברור שתעשה את זה אחרת. בתור אחת שבאה מהבנקים, אני יודעת לומר שאלה גופים הרבה יותר מסורבלים. יושב הלקוח ומדבר עם הפקיד, שאחר כך צריך להעלות את זה שמונה קומות למעלה לאישור. אצלנו הלקוח יושב עם מי שיש לו הסמכות לקבל החלטות".

ההזדמנות בתחום המימון החוץ בנקאי בתחום הנדל"ן, משכה גם את עיניהם של רוני בירם וגיל דויטש, מבעלי אקסלנס לשעבר, כבר לפני חמש שנים, מה שהביא אותם להקים יחד עם עדי גזית, את ברקת, המעניקה מימון לקבוצות רכישה בנדל"ן. תיק האשראי של ברקת נאמד ב-800 מיליון שקל, עם עתודות אשראי של כ-2 מיליארד שקל לשנתיים הקרובות. "המשבר הזה", אומר גזית, המשמש כמנכ"ל ברקת, "הפך את קערת המימון על פיה. בשוק הזה יש שלושה מקורות מימון: הבנקים, אשראי חוץ-בנקאי והמוסדיים. מה שקרה זה שברגע שהחל המשבר, הבנקים פשוט עצרו מימון. מלכתחילה הערך המוסף שלנו הוא בעצם זמינות הכסף, גמישות מחשבתית בפתרונות עבור הלקוח, והבנקאים הרבה יותר איטיים בזמינות ובנגישות. כשהגיע הנושא של הקורונה, זה התעצם".

עדי גזית, ברקת / צילום: אלי דסה

במה זה בא לביטוי?

"אם יש הסכם חתום וכל התנאים להעמדת הפעימה הראשונה הושלמה, הבנק יכבד את ההסכם, אבל בפרויקטיםשכבר מלווים על ידי הבנקים, ונדרשים לעמוד באבני דרך, אם היזם לא יוכל לעמוד בהם במאה אחוז (למשל, אם מכר פחות דירות ממה שהיה אמור, בגלל משבר הקורונה), הוא נכנס להפרה, ומבחינת הבנק זו עילה להפסיק את הליווי. זה חבל דק מאוד. או למשל, כדי להעמיד אשראי, אתה צריך לפגוש את הלקוח, ובבנקים לא יכולים טכנית לעשות פעולות כאלה באמצעים חלופיים לפגישות פרונטליות (למשל, באמצעות שיחת וידיאו). גוף חוץ בנקאי, לעומת זאת, הרבה יותר גמיש".

איך אתם מרגישים את הנטישה של המערכת הבנקאית?

"רק בשבועיים האחרונים פנו אלינו כמה קבוצות שעוד לא סגרו מימון. במצב של עולם רגיל היה ברור שזה ייסגר בבנק. חזרו אלינו כמה עסקאות מעולות, חלקן במרכז תל אביב, של יזמים שהבינו בהתנהלות מול הבנק, שלא רק שזה יהיה לאט, ספק אם זה יהיה. נכון לעכשיו, הרבה מאלה שמייצרים לנו תחרות, שהובילה למחירים לא ריאליים, ירדו קצת מהמסך, וזה יאפשר תחרות בריאה ומחירים ריאליים".

"חברות גדולות מקבלות מימון כרגיל"

בחברות הנדל"ן הגדולות והמבוססות עדיין לא מרגישים בשום שינוי בגישת הבנקים. נורית טוויטו, סמנכ"לית הכספים של חברת י.ח. דמרי, אומרת: "בגדול, חברות בסדר גודל שלנו ממשיכות לקבל מימון מהבנקים כרגיל. יכול להיות שהשינוי הוא לגבי חברות קטנות יותר. אני, בכל אופן, עדיין לא רואה שינוי. אתמול השלמנו עסקה גדולה מאוד שבה קיבלנו מימון של מעל 100 מיליון שקל. הריבית אמנם עלתה בשיעור קטן מאוד, אבל זה לא משמעותי. אין ספק שהתקופה היא לא ברורה, ויכול להיות שאם אי הוודאות תימשך, נרגיש שינוי בגישה של הבנקים".

ומה אומרים בבנקים? באופן לא מפתיע, אומרים שם שהכול כרגיל, ושאין שום שינוי. "בנק ישראל נתן לנו כלים לתקופת הקורונה, והלך לקראת הבנקים", אומר גורם בכיר בתחום הנדל"ן בבנקים. "אני לא רואה נדידה של הלקוחות מהבנקים למימון חוץ בנקאי. אותם לקוחות שבאו אלינו קודם ועובדים איתנו, עדיין איתנו. ברור, ולא צריך להיות בנקאי בשביל זה, שבתקופות קשות, מי שחלש, חלש עוד יותר, ומי שהיה ממונף, זו חולשה.

"בכל מקרה, לא נעצור פרויקטים שאנו באמצע מימון שלהם. יכול להיות שתוכנית עסקית שכרגע אנחנו מממנים, השתנתה, לאור המצב, אבל אנחנו לא ממהרים לחתוך. המצב מחייב אותנו להיות יותר סבלניים. בסופו של דבר, ענף הנדל"ן הוא צרכן הון משמעותי, ותמיד יהיה צורך בדירות. אז ערב המשבר אולי היה בשוק הדירות יותר ביקוש, ועכשיו יש יותר היצע, אבל תמיד יהיה צורך בדירות".

אבל אולי תדרשו שוליים יותר רחבים מיזמים, על רקע המשבר?

"אנחנו במערכת הבנקאית בישראל עבדנו תמיד עם שוליים רחבים. תמיד עבדנו עם כושר צפייה למשבר, כך שאנחנו ערוכים לזה. אם יזם יצא איתנו לדרך והוא מתקשה, יש לנו שוליים שסופגים את זה. מערכת בנקאות מאופיינת בלהיות סובלנית, להבדיל משוק ההון. אם הסיכון עולה, אולי נעלה קצת ריביות אבל הכול במידת הסבירות. הרי לא נהיה האחרונים ש'מכבים את השאלטר', לא נהיה פראיירים. אבל מאוד חשובה לנו מערכת היחסים עם הלקוח, ואנחנו מסתכלים לטווח ארוך, כך שגם אם נעלה קצת מחירים, הכול בצורה מבוקרת. זו השעה שהבנקאים מוכיחים ללקוחות שנטשו אותם לטובת שוק ההון, שיש יתרונות לבנקים".

עוד כתבות

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה צפויה לאשר: שדה תעופה בינלאומי יוקם בציקלג שבנגב

לאחר שנים של מחלוקות, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון בישראל ● ההכרעה התקבלה בדיון שקיים ראש הממשלה עם שרת התחבורה ובכירים נוספים, חרף הסתייגויות מקצועיות וביקורת בענף התעופה

חבר הכנסת אחמד טיבי יומן השבוע, כאן ב', 04.02.26 / צילום: איל יצהר

עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?

ח"כ אחמד טיבי אמר ששיעור הרצח בחברה הערבית גבוה ביחס לעולם ● הנתונים מראים שהוא צודק - ויש רק שלוש מדינות שרשמו שיעורי רצח גבוהים יותר ● המשרוקית של גלובס

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

זו תהיה הטעות הכי גדולה לתיק ההשקעות שלכם

בין המתיחות הגאו־פוליטית בעולם לראלי הארוך בשווקים, הניסיון "לתזמן את השוק" הוא טעות שעלולה לעלות ביוקר ולחתוך לכם חלק משמעותי מהתשואה ● וגם: מי שברח ל־S&P 500 גילה שהעוצמה הישראלית השאירה לו אבק ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ"ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: "החפיר של המניות הללו נפרץ"

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות