אייל אלחיאני, מייסד טריא / צילום: איל יצהר, גלובס
ההלוואה שהסתבכה: לאן נעלמו 25 מיליון השקלים שאותם הייתה אמורה להלוות חברת ההשקעות החברתיות טריא לבחרה בקבוצת "דלהום זגגות ושירותי רכב שקרסה"? ומדוע הכספים הועברו ישירות לבעל השליטה בדלהום במקום לחברה עצמה? אלו הן השאלות הלא-פשוטות שעולות במסגרת הליכי חדלות הפירעון שמתנהלים בעניינה של דלהום בבית המשפט.
חברת "דלהום", הפועלת בתחום זגגות הרכב, שירותי דרכים ושיווק אוטובוסים כבר 30 שנה, נכנסה בחודש שעבר להליך חדלות פירעון, לאחר שצברה חובות המוערכים בכ-137 מיליון שקל. שורה ארוכה של גופים הגישו תביעות חוב בתקווה להציל משהו מהכספים שהלוו לחברה: בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, גמא, כולמוביל, צים, ועוד. חלקם גם העלו טענות קשות נגד בעל השליטה של החברה, לפיהן הוא הציג להם מצגי-שווא עליהם התסמכו במתן ההלוואה.
בין יתר הנושים שטענו כי נשייתם מובטחת, התייצבה גם חברת ההשקעות החברתיות טריא המנהלת הלוואות עבור הציבור בשווי של כ-3.2 מיליארד שקל. לטענת טריא, היא הלוותה 25 מיליון שקל לדלהום, וכדי להבטיח את החזר ההלוואה שיעבדה דלהום לטובת טריא 55 אוטובוסים חדשים שלטובת רכישתם ניתנה ההלוואה.
כיום, כפי שנפרט בהמשך, כבר ברור כי בפועל התנהלו הדברים באופן שונה לחלוטין. לא רק שההלוואה שהעניקה טריא ניתנה בכלל לבעל השליטה בדלהום, גם לא ברור שהיא אכן הגיעה ליעדה בדלהום או שימשה למטרה שלשמה ניתנה. בנוסף, נראה כי הבטוחה שכביכול קיבלה טריא עבור ההלוואה רחוקה מלהיות בטוחה ממשית וודאית.
מצגים כוזבים
תחילתו של הסיפור בחודש שעבר, אז הוציאה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, עידית וינברג-נוטוביץ, צו להקפאת הליכים לדלהום, ומינתה כנאמנים לחברה את עו"ד אוהד הראל ממשרד נשיץ-ברנדס-אמיר ורו"ח בעז ברזילי. מיד לאחר מכן, ביקשה טריא מהשופטת וינברג-נוטוביץ כי תורה לנאמנים לאכוף את הסכם הלוואה שנכרת בינה לבין דלהום. מכיוון שברור שדלהום לא תשיב את כספי ההלוואה, טענה טריא כי יש להעביר לחזקתה את האוטובוסים שבכלל נמצאים כעת במפעלה של החברה הטורקית ממנה רכשה דלהום את האוטובוסים (חברת "טמזה").
כבר בבקשה שהגישה טריא לבית המשפט, טענה חברת ההלוואות החברתיות כי היא הסתמכה על מצגים כוזבים מצידה של דלהום, כפי שכאמור טענו גם נושים נוספים של החברה. כך, טענה טריא, שהיא גילתה כי בישראל נמצאים רק חמישה אוטובוסים מתוך 55 ששועבדו לכאורה לטובתה. עוד חשפה טריא כי דלהום הזמינה מהחברה הטורקית 53 אוטובוסים, בתמורה למקדמות של 770 אלף אירו בלבד.
ואם לא די בכך, גילתה טריא כי רק לגבי 13 אוטובוסים קיימת התאמה בין מספרי השלדה שנכתבו בכתב הערבות שצורף להסכם הלוואה כבטוחה לטריא, לבין מספרי השלדה של האוטובוסים הנמצאים בחצר המפעל הטורקי.
לטענת טריא, הדבר נעשה במזיד על-ידי דלהום, שהפנתה למספרי שלדות עוד בטרם ייצורן על-מנת למשוך את כספי ההלוואה. אולם לדבריה, הדבר לא אמור לשנות כהוא זה מנשייתה המובטחת, שכן ידוע כי דלהום אכן חתמה על חוזה לרכישת 55 אוטובוסים מהחברה הטורקית.
הלוואה לבעל השליטה
לאחרונה הגישו הנאמנים את תגובתם לבקשת טריא, וחשפו תמונה מעוררת תהיות באשר להתנהלותן של דלהום וטריא סביב עסקת ההלוואה.
כך, מה שהוצג על-ידי טריא כמעשה מרמה שאליו נפלה קורבן, הולך ומתברר בעקבות חקירת הנאמנים ותגובתם לבית המשפט כעסקת הלוואה שנתפרה, לפי הטענה, בתפרים גסים מידי, ושמעלה תהיות אם בטריא דאגו מספיק לאינטרסים של מי שכספם שימש לטובת ההלוואה.
פרט ראשון שמעורר תהיה הוא הגורם שקיבל בפועל את 25 מיליון השקלים. על העובדה כי הסכם ההלוואה לדלהום נעשה באמצעות בעל השליטה שלה, חמדאן פדילה, מסכימים גם טריא וגם הנאמנים. בטריא הסבירו כי בשל מגבלות רגולטוריות, הם לא יכולים להעניק הלוואה של למעלה ממיליון שקל לחברה בע"מ. במילים אחרות, הרישיון של טריא מרשות שוק ההון מגביל אותה מלהעניק הלוואה בסדר גודל שהעניקה, ולכן היא העבירה את הכספים ישירות לבעל השליטה.
אלא שכאן גם טמונה הבעיה המרכזית של טריא מבחינה משפטית. לטענתם הפשוטה של הנאמנים, די בכך שההלוואה לא ניתנה לחברה עצמה, כדי לאיין את מעמדה המשפטי של טריא כנושה של דלהום. זאת ועוד, בעקבות הוראה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הקובעת כי ערבות שניתנה בתקופה שבה כבר הייתה החברה חדלת -פירעון - מבלי שהתקבל בעבורה כסף בחברה - היא ערבות בטלה, כלל לא בטוח כי קיים תוקף לערבות זו. ערבות זו, טוענת טריא מנגד, משמעותה כי גם דלהום היא צד להסכם ההלוואה, חרף העובדה כי הכסף הועבר לבעל השליטה.
ביחס לשאלה אם אכן עברו הכספים מפדילה לדלהום, השיבו הנאמנים בתגובתם כי הם טרם בדקו זאת. גורמים המקורבים לחברה שעימם שוחח "גלובס", מסרו כי הם מניחים שכספי ההלוואה שימשו את בעל השליטה, בין היתר, כדי לכסות גרעון תפעולי של חברות בקבוצת דלהום.
אוטבוסים לא קיימים
ואם לא די בכך, הרי שלשיטת הנאמנים ברור שהאוטובוסים לא נרכשו מכספי ההלוואה. כך, פרט נוסף שעולה מתגובתם ביחס לסכום שהועבר ליצרנית האוטובוסים הטורקית, מגלה כי 770 אלף היורו שהעבירה דלהום ליצרנית הטורקית בתמורה ל"שחרורם" של שני אוטובוסים ארצה, מומנו כולם שלא על-ידי כספי טריא אלא באמצעות צד שלישי (חברת "סנס שוקי הון").
"הנאמנים סבורים כי לא עלה בידי טריא להוכיח כי היא בבחינת נושה מובטחת בדלהום ב-25 מיליון שקל, ולמעשה ייתכן שמצב הדברים מלמד כי אין לראות בה נושה כלל", כתבו הנאמנים בתגובתם. "גם טריא מבינה היטב את הקושי הניכר בדבר טענת הנשייה המובטחת, מצב דברים שבו ידוע לה היטב כי כספי ההלוואה לא התקבלו בידי דלהום או בידי החברה הטורקית, וכי בידיה שעבודים על עשרות מספרי שילדה או אוטובוסים לא קיימים", הוסיפו.
נזכיר כי בניגוד לגופים פיננסיים אחרים המעניקים אשראי לעסקים, טריא, שיוסדה ומנוהלת על-ידי איש העסקים והיזם אייל אלחיאני, מנהלת הלוואות בכ-3.2 מיליארד שקל, בעודה משמשת רק בתור גורם מתווך בין המלווים ללווים. מכאן שהחשיפה של 25 מיליון השקלים שהועברו לחשבונו של חמדאן פדילה רובצת באופן ישיר על מי שעשו שימוש בטריא כדי להשקיע את כספם. עם זאת, טריא הסבירה ללקוחותיה בעבר כי החשיפה הגדולה ביותר שיכולה להיגרם למי מהם בעקבות מתן ההלוואה האמורה מסתכמת ב-0.5% מתיק המניות בלבד, כך שהנזק, לשיטתה, בין כה לא צפוי להיות משמעותי.
בתוך כך, בחודש שעבר אישרה השופטת וינברג-נוטוביץ את בקשת הנאמנים הראל וברזילי להמשיך ולהפעיל את קבוצת חברות דלהום כעסק חי, חרף בקשותיהם של נושים שונים, כגון טריא, להורות על פירוק החברה.
"ההלוואה ניתנה תוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים"
מטריא נמסר בתגובה: "טריא שוללת בתוקף את הנטען, ומדגישה כי עניין זה עומד לבירור בבית המשפט המחוזי בלוד ביוזמתה למיצוי הליכים כנגד החברה וכנגד בעליה במסגרת בקשתה למימוש איגרות החוב שנחתמו לטובתה. טריא הגישה תשובת מפורטת כדי לסתור את כל הטענות אחת לאחת ולהניח את דעתו של בית המשפט.
"פרופסור דוד האן, כונס הנכסים הרשמי לשעבר אשר עמד מקרוב על עמדותיה המשפטיות של טריא מצא כי מתיישבות לחלוטין עם עמדותיו, ותואמות את המסגרת הנורמטיבית באופן ברור. טריא סבורה כי טענותיה יתקבלו במלואן.
"בניגוד לנטען, הכול נעשה באופן תקין וראוי, כספי המימון הועברו באמצעות בעל השליטה לתאגיד, כך נקבע באופן מפורש בדוח הנאמן הזמני עו"ד חנן חדד, שמונה בתיק חדלות הפירעון של בעל השליטה. כל גרסה אחרת אינה מתכתבת עם המציאות.
"בניגוד לנטען,טריא אכן וידאה כי הכסף ישמש לרכישת האוטובוסים, עמדה על המצאת נתונים מלאים אשר נדרשים לשם כך, ופעלה לרישום מלוא השעבודים כדין. בניגוד לנטען, זוהו על-ידי טריא עשרות שלדות התואמות את רישומיה. כמו כן, זוהו על-ידה עשרות האוטובוסים אשר יועדו ליבוא ארצה, וכעת נבחן השלמת תהליך היבוא לטובת פירעון חובה של החברה.
"בניגוד לנטען, ההלוואה ניתנה תוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים כשהאינטרס היחיד של טריא הוא שמירה על כספי המשקיעים, אין שחר לטענה כי כתבי הערבות המצויים בידי טריא חסרי תוקף. זו נשענת על בטחונות מצד החברה, כנגד תמורה מלאה ולפיכך המדובר בטענה עובדתית ומשפטית מוטעית ומטעה.
"טריא תמשיך ותעמוד על זכויותיה בבית המשפט המחוזי, ותנצל הזדמנות זו להוכיח לציבור לקוחותיה כי זו נחושה לשרת את ענייניו גם מול בעלי אינטרסים זרים ומול לווים פרטניים ויוצאי דופן, אשר מצאו לנכון לאתגרה בהנחת מצגי-שווא לפתחה.
"טריא תבהיר כי מדובר בחשיפה מקסימלית בשיעור של 0.5% למלווה בטריא (מקסימום חודש ריבית אחד!), טריא מדגישה כי הלוואה זו היא הלוואה יוצאת דופן נוכח הנחת מצגי-שווא לפתחה. לטריא תיק האשראי החזק ביותר במשק בעת הזאת כאשר זה מגובה בבטוחות נדל"ן, משכנתא בדרגה ראשונה ויחידה בשיעור הגבוה מ 85%.
נאמני דלהום, עו"ד אוהד הראל ורו"ח בעז ברזילי, מסרו: "עמדת הנאמנים לבקשת טריא מצויה בפני בית המשפט, והנאמנים פועלים על-פי הוראותיו".
מבא-כוחו של חמדאן פדילה, עו"ד חובב ביטון, לא נמסרה תגובה.