גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחלתם להתרגל? האם שיחות הווידאו ישנו לנצח את שוק העבודה

נגיף הקורונה העביר את עולם העבודה לפלטפורמת וידאו, ואנשי מקצוע - ממאמני כושר ועד אנשי עסקים ומרצים באוניברסיטה - צריכים לגלות דרכים חדשות לתקשורת ● מה יישאר מהניסיון הזה אחרי המשבר, והאם פגישת מסך יכולה להחליף לחיצת ידיים עסקית?

ממשיכים בעסקים דרך אפליקציית הוידאו "זום" / צילום: תמונה פרטית
ממשיכים בעסקים דרך אפליקציית הוידאו "זום" / צילום: תמונה פרטית

כמו רבים, מדריכת הכושר ענבר בר יעקובוביץ' מצאה את עצמה בבעיה עם כניסת מגבלות התנועה וההתקהלות החדשות. לא רק שנמנעה ממנה האפשרות לקיים אימוני כושר ולהתפרנס, היא הרגישה מחויבות לתלמידיה ולכושר שלהם. אז היא הצטרפה לגל והתחילה להעביר שיעורים דרך מסך, ואפילו גילת שהשד אינו נורא כל כך, הוא אפילו עובד. "יש לי קבוצת אימון דו-שבועי, שעברה לאימון בזום. את השיעור אני פותחת היום לכל מי שמעוניין להצטרף, ומפרסמת אותו בפייסבוק. בשלב הזה החלטתי לעשות הכול בחינם. אמרתי, 'נתחיל ככה ואז נראה'".

בר יעקובוביץ' אומרת שגם לפני הקורונה היא חשבה להעביר שיעורים באונליין. "אפילו היה לי ביקוש לזה, אבל כטכנופובית, חששתי. איכשהו, כשאין ברירה, מגלים שזה אפשרי. גיליתי שאני עדיין יכולה לתת יחס אישי לכל מתאמן, להעיר למישהו לסדר את המנח של הגב ולעבוד טוב יותר. כרגע, נראה לי שאאמץ את זה במידה מסוימת גם בהמשך. אולי אפשר להעביר אימון רגיל, ולהתקין בחדר מצלמה לטובת מי שלא יכול להגיע".

הפתרון של בר יעקובוביץ' הוא דוגמה אחת לאופן שבו משבר עשוי להאיץ חדשנות ושינוי של שוק העבודה. כך, למשל, הוביל המשבר של 2007-2008 לפריחתה של כלכלת החלטורה. האם כעת אנחנו נכנסים לעידן הזום?

שיחות וידאו בפלטפורמות כמו סקייפ הוותיקה וזום הצעירה יחסית, שהמשבר הקפיץ אותה לתודעה הכללית, היו כאן עוד לפני נגיף הקורונה. ארגונים, במיוחד חברות הייטק, השתמשו בהן ככלי עבודה ואנשים פרטיים ניהלו דרכן יחסים טרנס-אטלנטיים, אבל ההסגר שאנחנו נתונים בו הפך את שיחות הווידאו לכלי שיוצא מגבולות הזירה העסקית והארגונית הקלאסית לעולמות ביתיים יותר, אפילו לגני ילדים. מה מכל זה יישאר ביום שנוכל לחזור למשרדים ולהיפגש פנים אל פנים?

"יותר יעיל משיעור רגיל"

השיחה שלי עם ד"ר אורן צוקרמן, ראש התואר השני באינטראקציית אדם-מחשב בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי, התקיימה דקות ספורות לאחר שסיים יום ארוך של הרצאות לסטודנטים, שכולן הועברו מפינת העבודה שסידר רק לאחרונה בביתו. מהספה בסלון ביתי, שאלתי אותו אם אחרי משבר הקורונה, נראה שינוי בשוק העבודה, ומעבר משמעותי לשימוש בכלים אלה.

ד"ר אורן צוקרמן / צילום: רם פנקר

"חד משמעית כן", קובע צוקרמן. "יש אירועים של חדשנות שמאלצים אותנו לעשות קפיצת מדרגה. חברות בינלאומיות גדולות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, עובדות כבר מזמן עם חדרי שיחות ועידה גדולים, כל אחת בשיטתה. אבל רוב האנשים, אפילו אני, עוד לא עשו את זה כמו עכשיו. עד היום לא יצא לי להעביר הרצאה אונליין ל-100, ואפילו 150 סטודנטים. אילוץ המציאות גורם לנו להיות חדשניים. הפעילות האקדמית ממשיכה כרגיל; יש לנו מחויבות אקדמית לסטנדרטים מסוימים ואנחנו עומדים בהם. כחוקר חינוך, אני יודע שסתם לדבר אל כיתה זה לא ממש איכותי. אבל היום יש לי אפשרות לשבור את הכיתה לקבוצות ולעבוד עם כל אחת בנפרד במהלך השיעור - זו למידה משמעותית".

 אתה בבית, יש ילדים ורעשי רקע. זה לא מפריע?

"זה מאוד מאתגר. ארגנתי לעצמי פינת עבודה בחדר השינה עם רקע מתאים וייצוגי. במהלך שיעור אני סוגר את הדלת כדי שהכלבה והחתול לא ייכנסו, וגם בני המשפחה שלי עוזרים בכך. ומצד שני, זה אותנטי - גם הסטודנטים נמצאים באותו מצב, זה חלק מהעניין בשיעור - האינטראקציה פחות פורמלית ועדיין איכותית. הם גם יכולים לשאול שאלות, וזה אפילו יותר יעיל משיעור רגיל, כי כל אחד בוחר אם לשאול את השאלה רק בצ'ט או בלייב כך שכולם רואים".


 תאמץ את הכלי הזה גם אחרי המשבר?

"אני חושב שאחרי המשבר כולנו נרגיש פתאום יותר בנוח עם משהו שקודם חששנו ממנו, ולכן אני מאמין שאאמץ אותו. כמובן שאעביר שיעורים פנים אל פנים, אבל יהיו יותר אפשרויות. שאלת ה'מה יהיה' מאוד מעניינת אותי, ואני מדבר עליה עם אנשים שעוברים ככה שיעור יוגה, מדיטציה, וגם עוברים כך טיפול פסיכולוגי. תמיד מעדיפים פנים אל פנים, אבל אפשר להסתדר גם אחרת, ואת זה גילינו באבולוציה מהירה".

צוקרמן מזכיר ששיחות הוועידה החלו כבר בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. במסגרת הכלים של העת האחרונה הכרנו את סקייפ כחלוץ, את גוגל האנג אאוט, היום גוגל מיט, את מיקרוסופט טים ואת בלו ג'ינס. "העקרונות זהים בכל החברות האלו, אבל השאלה הגדולה היא איכות הווידאו. זום בשלב הזה היא היעילה מכולן. מבחינה טכנולוגית חברות אלו יקבלו דחיפה כי ישקיעו בהן יותר. אבל השינוי יהיה גם חברתי - פתאום אנחנו רואים שזה בסדר. יכול להיות שנראה יותר גמישות בנוגע לעבודה מהבית. אף אחד לא יודע בוודאות אם זה יקרה, אבל הסבירות לכך שזה יקרה היא היום הרבה יותר גבוהה".

"כלי שמקשה לנהל משא ומתן"

עו"ד ליאור אבירם, שותף בכיר בפירמת שיבולת ושות', מצנן קצת את ההתלהבות משיחות הווידאו. הוא סבור שמדובר בפתרון טוב למצב הנתון, אבל הוא עדיין לא אידיאלי וקשה לעשות איתו עסקים.

עו"ד ליאור אבירם / צילום: אורן דאי

"בפגישה פיזית יש אלמנטים שלא מתקיימים בשיחות טלפון וגם לא בשיחות וידאו. למשל, בפגישה פיזית יש התכווננות - כל אחד מהצדדים מפנה מקום וזמן לטובת הנושא, ואחד הצדדים אף מגיע אל הצד השני, יש הערכה הדדית לכך שהושקע זמן. אם זו פגישה בחו"ל, אז בכלל יש דינמיקה של 'הנה, מישהו עשה מאמץ גדול'. אנחנו נכנסים למקום עם מחויבות של הצדדים להגיע לתוצאה כלשהי, כדי להפוך את ההשקעה של כל הגורמים לכדאית. כשעוברים לתקשורת שבה מחיר ההשקעה הוא אפסי, כלומר, אתה עולה ויורד מהפגישה בנו-טיים, כמעט אין התכווננות לפגישה, ולפעמים אין לך מספיק זמן להיערך.

"לפני כמה ימים הייתה לי פגישה במשרד עם אדם שרציתי להכיר טוב יותר. עצם זה שלא לחצנו ידיים הפחית את כמות האינפורמציה שקיבלתי. יש משהו בלחיצת יד; יש לנו מעין ביג דאטה עליה, שאספנו לאורך החיים, שמורכב כולו מלחיצות ידיים אחרות. אפשר ללמוד לקרוא סימנים קטנים, שפת גוף, לבוש, ועוד פרטים במפגש שנפתח באותה לחיצת יד וחיוך".

גם בהשקת המרפקים הנוכחית יש משהו. זו שבירת קרח.

"נכון, אבל עדיין אין לנו על זה אותו 'ביג דאטה'. זה נחמד, אך אני עדיין לא יודע לנתח את זה".

מלבד קשיי תקשורת, ישנם גם קשיים טכניים. "כל האמצעים האלה דוגמת זום נמצאים בשימוש מואץ והם מכבידים מאוד על האינטרנט וצורכים המון משאבים", אומר אבירם. "יכול להיות שבדיוק ברגעים הקריטיים האלה, הדינמיקה של הפגישה תשתבש - מישהו לא נשמע טוב, דבריו מקוטעים ושומעים רק כל מילה שנייה. בפגישות נעימות וחצי חברתיות, פגישות כמו הדרכה פנימית בתוך ארגון, ואפילו בריינסטורמינג פנימי כשאין אזורים לעומתיים, לא תהיה בעיה לנהל שיחה כזו. היא פותרת בעיות וזה נחמד. אך ברגע שיש פגישה מעט יותר 'לעומתית' כמו מו"מ, גם אם היא פנימית בארגון - קטיעה ברגע קריטי עלולה לשבש הכול. בשיחת ועידה טלפונית, בדרך כלל התחושה היא שכולם רק רוצים לסיים אותה כמה שיותר מהר. אין בה כניסה, סמול טוק, שאלות כמו 'איפה חנית', שנועדו לשבירת המתח ולהיכרות ברמה האישית".

מה הסיכוי של עסקה שנדונה כך להצליח ?

"אני חושב שעסקאות טכניות וסטנדרטיות יכולות להתנהל כך, אבל בעסקאות מורכבות, ובעיקר אם הן בינלאומיות ובין-תרבותיות, יהיה הרבה יותר קשה. הדינמיקה של פגישות פנים אל פנים גורמת לדברים להיסגר. בשיחת וידאו הרבה יותר קל לדחות ולסיים את הפגישה באמירה 'נחשוב על זה ונחזור אליכם'.

"כשפגישה מתקיימת בחו"ל, אומרים 'נצא קצת, נחשוב על זה, ונחזור לחדר'. כשזה במחשב או בטלפון, לפעמים אפילו לא יודעים מתי נשוב לדבר".

"קשה לשפר רושם ראשוני"

החוויה של אבירם מקבלת חיזוק מפרופ' משה בר, ראש המעבדה לחקר המוח הקוגניטיבי באוניברסיטת בר-אילן, אף שבאופן אישי, כמי שנאלץ לעבוד היום יותר מרחוק, הוא גם מצליח למצוא בפלטפורמה הזאת יתרונות.

פרופ’ משה בר / צילום: איל יצהר, גלובס

"מצד אחד, אין את הקשר האישי בשיחות האלו, אבל מצד שני יכול להיות שפתאום נשמע את הילדים של הדובר ברקע, מה שכן חושף פן אישי כלשהו. אצלנו באקדמיה, וגם בהייטק, כבר נעזרים בכלי הזה, שאחרים דילגו אליו ישירות בשל אילוצי המשבר. עכשיו יש בייס ליין חדש. נפתחה אופציה להשתתף בסמינר, שכנראה לא הייתי נוסע אליו במיוחד. אין שום סיבה שזה ייעלם אחרי הקורונה. גם ביחסי עובד-מעסיק הכלי הזה הכריח ארגונים לעלות מדרגה לעבודה מרחוק".

עם זאת, פרופ' בר אומר שעובדים שנוטים פחות להגיע לארגון ויותר להיות בקשר בווידאו, לא ייטו להיות חלק מהמארג החברתי, כמו עובדים שמגיעים על בסיס קבוע. "כמעסיק, הייתי מחליט על ימים קבועים שבהם הם יגיעו למשרד".

ומה בנוגע לישיבות עסקים? "אם זו ישיבה של המשרד, זה בסדר. את כבר מכירה את הנוכחים ויודעת לצפות תגובות. אבל בישיבה שמטרתה היא סגירת עסקה עם אנשים שאת לא מכירה ולפעמים גם יש לך אינטרסים מנוגדים להם, זו יכולה להיות בעיה. בין קולגות ההפסד יהיה הרבה יותר קטן. כבר היו לי פגישות שהיה לי ברור שאני מעדיף לטוס אליהן ולא לנהל אותן בסקייפ".

אחד הדברים שעוברים אחרת דרך מסך הוא הרושם הראשוני. לדברי פרופ' בר, מחקרים מראים שאנשים יכולים להחליט אם מישהו אמין או לא אמין מאוד מהר. "גם בתמונה סטטית יש לך דעה תוך כ-40 אלפיות השנייה. במפגש פנים אל פנים יש גם צ'אנס לשפר. מתחילים לדבר, ואז הצד שני רואה שמי שמולם כן אמין, רואה תנועות גוף חמות, ובאינטראקציה כזו, שכוללת את כל מגוון הזוויות, יש הזדמנות לשפר את הרושם הראשוני.

"באמצעים מרוחקים, עם 'מתווכים', האפשרות שלך לשנות את הרושם הרבה יותר קטנה, והרושם שיעבור הוא שטחי יותר. למשל, אם מישהו נכנס לשיחת וידאו קיימת ולא מצליח מיד להפעילה, אפילו בתת-מודע הנוכחים חושבים עליו שהוא לא מבין, בזמן שאולי הייתה פה טעות אחרת.

"דבר נוסף, אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו מסוגלים להבין את הכוונות של הצד השני. המוח עושה ניסיונות בלתי פוסקים להבין למה מתכוון הצד השני כשהוא אומר או עושה משהו. כשמכירים מישהו חדש דרך מדיה שלא מאפשרת בחינה מלאה, זה יכול להיות מכשול רציני. כל דבר שיכול לעכב מעבר נכון של אינפורמציה, בעיקר מול תרבויות אחרות ובהבדלי שפה, הוא בעייתי. זה נכון במיוחד לפגישות ראשונות ולפגישות סופיות. שתיהן לא יכולות להיות דיגיטליות". 

עוד כתבות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן