גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עושים זום על העובדים: האם הבוס עלול לפגוע בפרטיותכם?

האם אפליקציית שיחות הווידאו מאפשרת למעסיקים לפגוע בזכותם של העובדים לפרטיות במקומות העבודה?

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס
פגישת עבודה דרך זום / צילום: רויטרס

נדמה שבימים אלה כולם בזום. האפליקציה שהפכה לכוכבת בן לילה כבר הצליחה להוכיח שהיא אמינה מבחינה טכנית ומועילה בניהול פגישות רבות משתתפים, מפגשים חברתיים, אימוני כושר ועוד שלל מפגשים שלא ניתן לקיים כעת פנים אל פנים.

מקומות עבודה רבים החלו גם הם להשתמש באפליקציה כתחליף לישיבות במשרד, אך מתברר שהמפגש בין עובד למעסיק בזום עלול לטמון בחובו פגיעה בפרטיות העובדים, חלקה בניגוד להלכות המשפטיות הקיימות כיום.

לדברי עו"ד יודן קוריצקי, מומחה להגנת פרטיות וצווארון לבן במשרד גדעון פישר, "למנהלים התברר שהתחליף, האפליקציה, אף עולה ביעילותו על המקור, הפגישות הפרונטליות, שכן היא יעילה לא רק מהבחינה הטכנית; היא מאפשרת למנהלים מעקב אחר העובדים שלהם, יכולת שלא הייתה להם מעולם".

לדוגמה, אומר קוריצקי, זום מאפשרת למנהל הישיבה לדעת מי מהעובדים שלו עוקב אחר מהלך הישיבה ומי משוטט באתרים אחרים. "אם אחד המשתתפים בישיבה מיזער את חלון האפליקציה לטובת שיטוט בפייסבוק, אתרי חדשות או כל אתר שאינו זום, לאחר 30 שניות של 'אבטלה סמויה' זו, יקבל על כך מנהל הישיבה התראה".

כמו כן, זום מאפשרת למנהל הישיבה להקליט את הישיבה ללא הסכמת המשתתפים. "אמנם סמל הקלטה לצד המילה RECORDING יופיע בראש המסך והמשתתפים האחרים יכולים לראות שהם מוקלטים, אולם הסכמתם לכך אינה נדרשת. במילים אחרות, המעסיק יכול לתעד את עובדיו בווידאו, בעודם בביתם, ללא הסכמתם המפורשת".

תיעוד חזותי במקום הכי פרטי

"יש פה שאלה של פגיעה בפרטיות, כי האפליקציה מעניקה יכולת לבלוש אחרי העובדים ויש לבוסים יכולת רבה יותר מכפי שיש להם בחיים האמיתיים לשלוט על מה שהעובד עושה במהלך פגישה, וגם שאלה של מהי הסכמה לצורך הקלטה דיגיטלית".

מה הבעיה בכך שמנהל מקליט ישיבות עבודה עם עובדיו?

"חוק הגנת הפרטיות ופסיקות בית הדין לעבודה שבאו לאחר חקיקתו הציבו למעסיקים סטנדרט חדש בכל הנוגע לחדירה למרחב הפרטי של עובדיהם. למשל, בפסק הדין בעניין וייץ-יפרח קבע בית הדין לעבודה שזכותו של העובד לפרטיות אינה נגרעת בשל העובדה שלמעסיק ישנה זכות קניינית על המרחב שבו נמצא מקום העבודה. בהתאם לכך, קבע בית הדין שחל איסור גורף להתקין מצלמות נסתרות במקום העבודה ללא הסכמת העובד. השימוש באפליקציית זום אינו נעשה במקום העבודה. העובד נדרש לחשוף בפני המעסיק את ביתו הפרטי, ובכך הוא מאפשר לתעד אותו בתיעוד חזותי בעודו יושב בביתו".

עובדים יכולים לראות שהם מוקלטים ולבקש לבטל את ההקלטה או לצאת מהשיחה.

"ניתן, כמובן, להניח שהמשך השתתפות העובד בישיבה הווירטואלית, כאשר סמל ההקלטה מופיע על המסך, מהווה הסכמה מצדו, על דרך ההתנהגות, לתיעודו החזותי. אולם בהתאם למקובל בדיני העבודה, אפילו הסכמתו המפורשת של עובד באשר לתנאי עבודתו אינה משקפת בהכרח בחירה חופשית, בשל פערי הכוחות המובנים בין המעסיק לעובד. לכן גם תוקפה של הסכמה של עובד לפגיעה בזכותו החוקתית לפרטיו אינה בעלת משקל רב, קל וחומר כאשר הסכמה זו נעשית על דרך ההתנהגות ועל אחת כמה וכמה, כאשר הפגיעה בפרטיותו אינה מתרחשת במקום העבודה, אלא בביתו הפרטי - מקום המהווה קרקע פורה להיווצרותם של מצבים מביכים, כמו אותה עובדת שזכתה לתהילת עולם מפוקפקת כאשר תועדה, בזמן ישיבת עבודה, עושה את צרכיה".

קוריצקי מתייחס לשיימינג שעברה לאחרונה עובדת שיצאה לשירותים במהלך פגישת זום עם עמיתיה לעבודה. כפי הנראה, היא שכחה לכבות את המצלמה והסרטון שלה - ברגע הפרטי והמביך הזה - הופץ ברשת ברחבי העולם. אם היא הייתה יוצאת מפגישה במשרד לרגע, לשירותים או לכל מקום אחר, זה לא היה קורה. גם אם שיחת הזום שבה השתתפה לא הייתה מוקלטת, זה לא היה קורה.

מתמללים גם את הצ'אטים

קוריצקי מצביע על פיצ'ר בעייתי נוסף - האפשרות לשמור את שיחת הווידאו בענן ולקבל תמלול שלה. "נשמע תמים, נכון? אז זהו, שלא. התמלול הזה כולל גם שיחות צ'אט פרטיות שניהלו משתתפים בישיבה באמצעות חלון הצ'אט. כלומר, המעסיק יכול לראות את כל הריכולים שכתבו עליו עובדיו בזמן הישיבה, אם לא דברים גרועים יותר".

מעבר לכך, מסביר קוריצקי, בפסק דין בעניין איסקוב (פס"ד של בית הדין הארצי לעבודה שהתווה את העקרונות המנחים בנוגע לאפשרות של מעסיקים לחדור למחשבים ולתיבות המייל של העובדים במקום העבודה) נקבע כי העובדה שמחשב הוקצה לעובד לצורך עבודה, אף שיש למעסיק זכות קניינית עליו, אינה מפקיעה את זכות העובד לפרטיות על ענייניו האישיים, ובמיוחד על תכתובותיו האישיות. "מובן מאליו שמה שנפסק בעניין תכתובות דוא"ל אישיות שנשלחו מהמחשב בעבודה נכון שבעתיים ביחס להודעות פרטיות ששלחו העובדים מהמחשב האישי שלהם במהלך ישיבה".

לדברי קוריצקי, מאחר שאנו צועדים על קרקע שאינה חרושה מבחינה משפטית ובתי הדין טרם נתנו את דעתם על עניין התיעוד החזותי של עובדים בידי מעסיק באפליקציית זום, טוב יעשו המעסיקים אם לעת עתה יבקשו את הסכמתם המפורשת של העובדים להקלטת השיחה בווידאו. "ייתכן שעדיף למעסיקים, בשלב זה, לוותר על הקלטת השיחה כליל ולהסתפק בכתיבת הערות על דף נייר, תוך כדי ניהול הישיבה, ממש כפי שעשו בעולם שלפני הקורונה". 

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ובמינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה למשך 5 שנים

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר‏-פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם הכולל כ-9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל-AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; ICL צונחת בכ-8%, דוראל בכ-4%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● הדולר נחלש מול השקל; ב–UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד־פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד־פעמי, ב-OECD צופים כי קצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מניית הוגו בוס צונחת במעל 10%

הדאקס עולה בכ-0.3% ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● מניית חברת השבבים מארוול זינקה בכ-10% במסחר המאוחר, לאחר פרסום הדוחות ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר ● בהמשך היום, יפורסם מדד התעסוקה של ADP, שישפוך אור על מצבו של שוק העבודה האמריקאי

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים