גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

גל הונאות ברשת, גניבת פרטי אשראי, הלבנת הון ואיומי סייבר: כך תמזערו את הסיכוי ליפול בצד האפל של קניות ברשת

הרשות לאיסור הלבנת הון ממליצה לגופים הפיננסיים לגלות ערנות כלפי עלייה אפשרית בהונאות רשת, והיא לא היחידה ● בתקופה של ריבוי קניות אונליין יש כמה דברים פשוטים שכדאי לשים אליהם לב כדי למזער את הסיכון ליפול קורבן לתקיפות סייבר

בהתאם להנחיות הממשלה, כ' נמצאת בבית עם ילדיה בשבועיים האחרונים. מלבד הזמנת קניות בסופר, רוכשת כ' מעת לעת מוצרים אונליין. לאחרונה קנתה לאחותה מתנה מחנות "הום סטייל" ורכשה משם עוד כמה מוצרים וגם קנתה קצת בגדים לילדים ברשת פוקס. אבל היא לא רכשה משהו יקר במיוחד, וההוצאות שלה על "שופינג" ירדו דרמטית בתקופת משבר הקורונה.

ביום שישי שעבר ניסתה כ' להזמין מוצר מסוים אונליין, והופתעה לגלות כי האשראי שלה נדחה. היא ניסתה שוב - ושוב האשראי נדחה. כשנכנסה לאפליקציה של חברת האשראי גילתה כי היא הגיעה לתקרת האשראי שלה - 20 אלף שקל. היא לא הבינה מה קורה. היא באמצע חודש החיוב, ומעולם לא קרה שהגיעה לתקרת האשראי. איך דווקא בבידוד, כשהיא בקושי מבזבזת כסף, הגיעה לתקרה? אז היא בדקה חיוב-חיוב וגילתה שם כמה חיובים מוזרים: ארבע העברות בסך 1,500 שקל שבוצעו באמצעות אחת מאפליקציות התשלומים, ועוד חיוב אחד של 500 שקל מאותה אפליקציה. כל החיובים בוצעו ברצף יום קודם לכן (ביום חמישי), תוך זמן קצר מאוד.

"אני בקושי קונה ובקושי יוצאת מהבית, אז לא הבנתי איך הגעתי לתקרת האשראי. כשראיתי בפירוט האשראי העברות באפליקציית התשלומים, ישר כעסתי על הילדים", מספרת כ' ל"גלובס". "הייתי בטוחה שהם התעסקו לי בטלפון, ולחצו בטעות".

מהר מאוד התברר ל-כ' שאלה לא הילדים ולא טעות. "נכנסתי לאפליקציית התשלומים וראיתי שאין שם זכר להעברות שבוצעו, אז זה כבר היה מוזר מדי. התקשרתי מיד לחברת האשראי וביטלתי את הכרטיס, ואמרו לי שמחלקת ביטחון יחזרו אלי".

חברת האשראי טיפלה בבעיה

כשמחלקת הביטחון של חברת האשראי חזרה אל כ' התמונה הובהרה: היא נפלה קרבן להונאה. פרטי האשראי שלה נגנבו. הגנב השתמש בשם "אלי אלי" והעביר לעצמו - לחשבונות עם שמות מוזרים אחרים שפתח באפליקציית התשלומים - כסף מהחשבון שלה. אלי אלי ניסה לבצע העברות נוספות אך כשהגיע ל-6,500 שקל נחסמה האפשרות להעביר כספים נוספים רק בגלל שהגיע לתקרת האשראי של כ'.

בהמשך התברר, כי אלי אלי ניסה לבצע העברות לעצמו מחשבונה של כ' גם דרך אפליקציית "ביט", אך הוא נחסם בניסיון הראשון, היות שהוא אינו מזוהה כבעל החשבון באפליקציה. לאחר שכל הדרמה התגלתה בחנה כ' את כל ההודעות שקיבלה במהלך סוף השבוע וגילה שהיא קיבלה מ"ביט" מספר הודעות טקסט המזהירות אותה על העברות חשודות שמישהו מנסה לבצע מחשבונה. בהודעה צוין: "מישהו משתמש בפרטים שלך. אנא צור אתנו קשר". אך בשעה שבאפליקציית "ביט" הפעילו אמצעי אבטחה, האפליקציה השנייה לא עשתה אותו הדבר, וכך התאפשר ביצוע ההונאה.

בינתיים כ' כבר קיבלה את כספה בחזרה מחברת האשראי, אך החוויה הלא נעימה נשארה. "זו תחושה נוראית לגלות שלמישהו היה את הפרטים שלך, והוא עושה בהם שימוש וגונב ממך. ניסיתי לשחזר מתי העברתי את האשראי שלי למישהו בטלפון, והדבר היחיד שנזכרתי בו היה שביום חמישי, יום לפני התקרית, קיבלתי טלפון מהדואר על כך שחבילה שהזמנתי מחו"ל הגיעה ושהם יעבירו לי אותה עם שליח הביתה, בעלות של 35 שקל, וביקשו ממני את האשראי. אמרתי להם שאני חוששת להעביר פרטי אשראי בנייד, אך הם נתנו לי את כל פרטי ההזמנה שלי, מה בדיוק הזמנתי, מאיזו חנות, מה העלות ועוד - והשתכנעתי. באמת גבו ממני 35 שקל באשראי מהדואר והשליחות הגיעה, אבל ההעברות באפליקציית התשלומים שבמסגרתן נגנב ממני הכסף, נעשו מיד לאחר השיחה הזאת, אז אני לא יודעת מה לחשוב".

כ' התקשרה לחברה המפעילה את אפליקציית התשלומים ושאלה אותם: "אתם רואים שמישהו אחר משתמש בפרטים שלי וזה לא מעורר אצלכם אור אדום?" והם השיבו שלא. כ': "אין להם שום דגלים אדומים. אני הייתי מצפה שגם אם הבן שלי או השכנה שלי עושים משהו חריג בחשבון שלי, ועוד תוך שימוש בשם שהוא לא שלי, הם יראו את זה ויתריעו על זה".

כ' היא לא היחידה שנפלה לאחרונה קרבן להונאת אשראי והונאות שמבוצעות באמצעות אפליקציות שונות. בצד האפל של משבר הקורונה משגשגים רמאים ועבריינים המנצלים את חולשתם של אחרים, חוסר הערנות או חוסר תשומת-הלב בתקופה זו.

הרשות להלבנת הון מתערבת

על הרקע הזה, מפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור קריאה לגופים הפיננסיים המפוקחים להגברת הערנות לניסיונות הלבנת הון ומימון טרור בצל נגיף הקורונה. המוסדות הפיננסיים וגורמים מפוקחים אחרים מתבקשים שלא להירדם בשמירה, לשים לב לפעילות פיננסית בלתי רגילה בצל משבר נגיף הקורונה, ולעדכן את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

לדברי ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "התופעה של ניצול משברים הומניטריים ופיננסיים לפעילות של פשיעה ומימון טרור על-ידי פעילי טרור ועבריינים מוכרת בעולם. כבר עתה, בצל משבר הקורונה, אנו מזהים מעבר משמעותי של פעילות הפשיעה והלבנת ההון למרחב המקוון וסוג של 'עבודה מהבית' גם על-ידי עבריינים.

"לכן, דווקא בעת הזו נדרשת עירנות מוגברת מצד הגופים המפוקחים, זאת על-מנת למנוע את הניצול לרעה של המשבר בידי עבריינים להלבנת הון ומימון טרור באמצעותם. המסמך שאנו מפרסמים היום נועד לשתף את הסקטור הפרטי במגמות הפשיעה הפיננסית המזוהות כעת על-מנת לסייע להם לזהות פעילות רלוונטית אצלם, לצמצם הניצול לרעה של המצב ולהגן על כספי הציבור מפני פשיעה זו".

ההתמודדות עם משבר הקורונה הובילה לשינויים בהתנהלות השגרתית במדינה ובעסקים, וכן לחוסר יציבות כלכלית. ברשות מדגישים, כי שינויים אלה עלולים לתרום להתגברות או שינוי בדפוסי פעילות עבריינית ולהעצמת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור.

בין השינויים, מתייחסים ברשות לאיסור הלבנת הון לצמצום משמעותי של שוק העבודה ועלייה חדה באחוז המובטלים וחסרי הכנסה והצורך גובר באשראי, לרבות מימון חוץ בנקאי, לשם קיום פעילות עסקית ופיננסית, כתוצאה מירידה חדה בהכנסה. בנוסף מציינים את הצמצום בתנועה, לרבות תנועה אווירית וסגירת גבולות בעולם ואת העלייה החדה בביקוש לרכישת מוצרים שאינם נפוצים בשגרה, דוגמת ציוד היגיינה ומיגון רפואי. ברשות גם מציינים גם את הגברת השימוש באמצעים דיגיטליים לעבודה, לקבלת שירותים ולרכישת מוצרים.

עלייה הונאות פישינג

אחד הסיכונים אשר עלול לנבוע משינויים אלה הוא עלייה בהונאות, והתאמתן לתקופה. "יש חשש לעלייה בפעולות הונאה וזאת בשל ניצול הנסיבות שנוצרו בצל משבר הקורונה, וביניהן - המחסור בציוד היגייני ורפואי, עלייה בשימוש באמצעים דיגיטליים לרכישת שירותים ומוצרים ולחצים כלכליים שאיתם מתמודד הציבור. בנוסף, אוכלוסיית הקשישים, שפעמים רבות נופלים קורבן לפעולות הונאה באופן כללי, עלולים להיות חשופים במיוחד בצל וירוס הקורונה, אשר מסכנת אותם במיוחד", נכתב במסמך.

הראשונה מקרב ההונאות שהתגברו בתקופה האחרונה היא הונאת ה"פישיניג" (דיוג). מטרת הפישינג היא איסוף פרטי לקוחות ופרטי חשבונות בנק של אזרחים, ולקיחת כספים במרמה. ברשות מסבירים, כי "העבריין יכול ליצור קשר עם הקורבן באמצעות דואר אלקטרוני אישי או בתפוצה רחבה, אתר מזויף או טלפון. ייתכן והעבריין יציג את עצמו כמוכר ציוד היגייני או רפואי, נותן שירותי רפואה או נציג של ארגון או גוף מוכר ולגיטימי כגון ארגון הבריאות העולמי, קופת חולים או ארגון צדקה. העבריין יבקש מהקורבן להעביר פרטי הזדהות, פרטי כרטיס אשראי או חשבון בנק, דבר שיאפשר לעבריין לגנוב פרטים אישיים ובאמצעותם לגנוב כספים מהקורבן".

מסרוני SMS ולינקים מטעים

לא מדובר באיום תיאורטי בלבד. משטרת ישראל הודיעה, כי במהלך סוף השבוע התקבל דיווח ביחידת הסייבר בלהב 433 על פעילות של תשתית פישינג (דיוג) אשר נועדה לאיסוף פרטי לקוחות ופרטי חשבונות בנק מאזרחים בישראל. מתווה ההונאה מתבצע באמצעות שליחת מסרוני SMS המכילים קישורית לאתר הנחזה להיות נטפליקס ולשירות התשלומים Paypal.

בהודעות המתחזות לנטפליקס נכתב "לא הצלחנו לעבד את התשלום האחרון שלך. כדי להמשיך וליהנות מנטפליקס יש לעדכן את פרטי התשלום opu57.com?Netflix.com". בהודעות המתחזות לחברת Paypal נכתב: "שלום אדוני. קיימת פעילות חשודה בחשבונך, היכנס עכשיו כדי לאשר את חשבון https://bit.ly/ppl_benni ", וכן נשלחו עוד מספר הודעות באותו הסגנון.

בנוסף, מתייחסים ברשות להונאות של צרכנים שמבצעים רכישות אונליין. זאת, על רקע העלייה בכמות ההזמנות הטלפוניות במסגרתן נאלצים הצרכנים לתת את פרטי כרטיס האשראי, לצד מספר תעודת הזהות, לגורמים אשר אין בקרה על עמידתם בכללי האבטחה המתחייבים.

ברשות מתארים את שכלול שיטת ההונאה כך: "גניבת פרטי כרטיס אשראי היא תופעה עבריינית מוכרת. באופן רגיל, הגנב מנצל את פרטי כרטיס האשראי הגנוב על-מנת לרכוש מוצרים או שירותים בבתי עסק (פיזיים או מקוונים). בתקופה בה יש קושי לממש את פוטנציאל הרכישות בבתי-עסק, מחפש הגנב ערוצים חדשים למימוש מהיר של הפוטנציאל הגלום בפרטי כרטיס האשראי הגנובים (טרם שייחסם הכרטיס).

"אחת הדרכים היא פתיחת חשבונות על-שם הקורבן באפליקציות תשלומים וביצוע מספר פעולות להעברת כספים, תוך חיוב כרטיס האשראי הגנוב, לזכות חשבונות אחרים באותן אפליקציות ובסופו של דבר לזכות חשבון הבנק של אדם, אשר ייתכן כי קיבל תשלום בתום לב, לא היה חשוף לפרטיו של הקורבן הראשון ולא חלה עליו חובה חוקית או הסכמית לבדוק את זהות המשלם בהתאמה לפרטי אמצעי התשלום".

וזה בדיוק מה שקרה ל-כ'.

עוד מתייחסים ברשות גם להונאות הנדסה חברתית שמתעצמות בתקופת המשבר, וכוללת מזימות בהן עבריינים משתלטים על כתובת הדואר האלקטרוני של הקרבנות בכדי לשלוח הוראות תשלום מזויפות למוסדות פיננסיים או לאנשי קשר עסקיים כדי לגנוב כספים, או לגרום בתחבולה לכך שיועבר מידע אשר ישמש לביצוע הונאה פיננסית.

ברשות זיהו גם הונאות נקודתיות בהקשר של הקורונה, כאלה הקשורות למכירת ציוד היגייני או רפואי, בין אם הציוד מזויף ובין אם הציוד מעולם לא נשלח ללקוח; הונאה הקשורה לגיוס תרומות לסיוע לנזקקים, קשישים או בעלי עסק; הונאה הקשורה למתן הלוואות; הונאה הנוגעת להשקעות, גם בהמשך בתקופת השיקום מהמשבר, הונאות הקשורות באפליקציות הקשורות לקורונה ועוד.

תקיפות סייבר ותוכן זדוני

במקביל להונאות חלה עלייה בתקיפות סייבר. "משבר הקורונה עלול להוביל לעליה בכמות תקיפות סייבר ובסוגי תקיפות סייבר שונים. אלה יכולים לכלול הפצת תוכן זדוני (malware) אשר מתייחס לווירוס קורונה והתמודדות הרשויות עם המשבר. לדוגמה, הפצת תוכן זדוני המסווה את עצמו לכלי איכון שיסייע במעקב וזיהוי חולי קורונה במסגרת פעולות שאושרו בתקנות שעת חירום אשר בפועל אוסף נתוני תקשורת ואיכון גיאוגרפי של המשתמשים באופן לא חוקי", נכתב במסמך.

החשש להונאות סייבר מתגבר בעקבות השימוש הנרחב באפליקציות ותוכנות שונות לצרכי עבודה, בהן אפליקציית זום שהפכה מאוד פופולרית. "בהתאם להנחיות הממשלה, מקומות עבודה רבים מאפשרים בעת הזו עבודה מהבית, באופן המגביר את היקף השימוש באמצעים דיגיטליים ואת החיבור מרחוק לרשתות ארגוניות. דבר זה עלול להגביר את חשיפת תשתיות המחשוב הארגוניות לתקיפות סייבר מסוגים שונים", נכתב במסמך.

ברשות מעריכים, כי בשל השינויים הנובעים מהתמודדות עם משבר הקורונה, יחולו שינויים באופן העברת הכספים בין עבריינים. למשל, צמצום התנועה ומניעת המפגש בין אנשים פנים אל פנים, וכן צמצום נתיבי האוויר וסגירת גבולות של מדינות מסוימות, עשויים להוביל להפחתה בהעברת מזומנים אך מנגד תהיה עליה בשימוש בנתיבי העברה אלטרנטיביים שלא אפיינו את אותם העבריינים עד כה, דוגמת שירותים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים.

בנוסף חוששים ברשות לאיסור הלבנת הון מניצול לרעה בנכסים וירטואליים - ארנקים דיגיטליים, מטבעות וירטואליים ועוד - על-ידי עבריינים למטרות הלבנת הון ומימון טרור.

באשר לפשע המאורגן סבורים ברשות לאיסור הלבנת הון, כי השינויים הנובעים ממשבר הקורונה, וביניהם עליה בכמות מחוסרי העבודה וצורך גובר במימון פעילות עסקית, עלולים להוביל להרחבה של פעילות הפשיעה המאורגנת ומתוך כך לעלייה בפעולות הלבנת הון.

עוד כתבות

שרה נתניהו / צילום: יוסי זמיר

שרה נתניהו לא שילמה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל

ההוצאות הוטלו על אשת רה"מ במסגרת הליך שמנהל נגדה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטענה ללשון הרע, לאחר שלטענתו היא רמזה בראיון לערוץ 14 על בגידה מצדו הנוגעת ל-7 באוקטובר ● נתניהו ביקשה לסלק את התביעה של גולן על הסף, אך בקשתה נדחתה, וביהמ"ש חייב אותה בהוצאות

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

האישור התקבל: רמי לוי יתחיל להעניק הלוואות ללקוחות

רמי לוי מתקדם צעד נוסף בדרך לכניסה לשוק האשראי החוץ-בנקאי ● החברה דיווחה הבוקר לבורסה כי החברה-הבת שלה, רמי לוי שיווק השקמה שירותים פיננסיים, קיבלה אתמול רישיון מורחב למתן אשראי מרשות שוק ההון

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

עוזי לוי מנכ''ל קבוצת מבנה / צילום: איל תגר

פרויקט הדגל של מבנה בת"א לא מצליח למכור דירות, וחמישית מהמשרדים שלה ריקים

מבנה נדל"ן סיימה את הרבעון השלישי עם מלאי של יותר ממאה דירות לא מכורות בפרויקט הסוללים בתל אביב ● הרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-60% בעיקר בעקבות הפסד חשבונאי מסיום הפעילות בקנדה, אך ההכנסות והרווח הגולמי עלו ● התפוסה במשרדים בבעלותה של מבנה עומד על 81.2% בלבד

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

מטוסים חונים בשערי נמל תעופה ביוסטון, טקסס / צילום: ap, Ashley Landis

5 שעות של השבתה, נזק של מיליונים: מחיר תקלת התעופה החריגה בארה"ב

יותר מ-16 אלף טיסות בוטלו בארה"ב בעקבות כשל במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית ● בזמן שהממשל האמריקאי בודק את מקור התקלה וחברות התעופה סופגות הפסדים, רוב הנוסעים עלולים לגלות שהחוק האמריקאי מעניק להם הגנה מוגבלת בלבד

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

מפכ''ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי / צילום: דוברות המשטרה

לאור הפרסומים: המשטרה תבדוק את התנהלותה ביום הבחירות

סמפכ"ל המשטרה הונחה לבדוק את התנהלות המשטרה בבחירות ● הבדיקה מתבצעת בעקבות מעורבות לשכת רה"מ בפתיחת החקירה שהובילה למעצר פעילי רע"ם זמן קצר לפני פתיחת הקלפיות ● אמש פורסם ב"עובדה" כי המידע שהעביר ראש הסגל בלשכת נתניהו שימש עילה לפשיטה ללא צו על בתי פעילי רע"ם

ג'ק קלארק, דניאלה אמודיי, דאריו אמודיי, ג'ארד קפלן / צילום: ap, Sakchai Lalit, Jeff Chiu, ויקיפדיה-TechCrunch, Markus Schreiber

שני אחים, עיתונאי לשעבר ויזם סדרתי: המייסדים של אנת'רופיק ששווים כ־18 מיליארד דולר כל אחד

לפני שש שנים שבעה מעובדי OpenAI התפטרו בגלל חששות מהכיוון שאליו מתפתחת הבינה המלאכותית, והקימו את אנתרופיק - שהפכה לאחת המתחרות הבולטות בענף ● כעת, הם נערכים להנפקת ענק בוול סטריט לפי שווי של 1.4 טריליון דולר

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

סוף למאבק? הצעת רכישה לאלרון בפרמיה של 100% על השוק

הרוכשת הפוטנציאלית היא חברת בלוגייט קפיטל בשליטת צבי מלניק, משפחה יהודית מניו יורק שמכירה את בעלי אריאלי קפיטל ● ההצעה תהיה תקפה עד 19 בנובמבר ● על הפן הניהולי שלה אחראי מיכה אבני מפנינסולה, אשר טען בערוץ 14 כי רופאים ערבים מרעילים מטופלים יהודים

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר: שאלנו את המומחים האם כדאי לקנות אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?