גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גל הונאות ברשת, גניבת פרטי אשראי, הלבנת הון ואיומי סייבר: כך תמזערו את הסיכוי ליפול בצד האפל של קניות ברשת

הרשות לאיסור הלבנת הון ממליצה לגופים הפיננסיים לגלות ערנות כלפי עלייה אפשרית בהונאות רשת, והיא לא היחידה ● בתקופה של ריבוי קניות אונליין יש כמה דברים פשוטים שכדאי לשים אליהם לב כדי למזער את הסיכון ליפול קורבן לתקיפות סייבר

קניות אונליין / צילום: יח"צ
קניות אונליין / צילום: יח"צ

בהתאם להנחיות הממשלה, כ' נמצאת בבית עם ילדיה בשבועיים האחרונים. מלבד הזמנת קניות בסופר, רוכשת כ' מעת לעת מוצרים אונליין. לאחרונה קנתה לאחותה מתנה מחנות "הום סטייל" ורכשה משם עוד כמה מוצרים וגם קנתה קצת בגדים לילדים ברשת פוקס. אבל היא לא רכשה משהו יקר במיוחד, וההוצאות שלה על "שופינג" ירדו דרמטית בתקופת משבר הקורונה.

ביום שישי שעבר ניסתה כ' להזמין מוצר מסוים אונליין, והופתעה לגלות כי האשראי שלה נדחה. היא ניסתה שוב - ושוב האשראי נדחה. כשנכנסה לאפליקציה של חברת האשראי גילתה כי היא הגיעה לתקרת האשראי שלה - 20 אלף שקל. היא לא הבינה מה קורה. היא באמצע חודש החיוב, ומעולם לא קרה שהגיעה לתקרת האשראי. איך דווקא בבידוד, כשהיא בקושי מבזבזת כסף, הגיעה לתקרה? אז היא בדקה חיוב-חיוב וגילתה שם כמה חיובים מוזרים: ארבע העברות בסך 1,500 שקל שבוצעו באמצעות אחת מאפליקציות התשלומים, ועוד חיוב אחד של 500 שקל מאותה אפליקציה. כל החיובים בוצעו ברצף יום קודם לכן (ביום חמישי), תוך זמן קצר מאוד.

"אני בקושי קונה ובקושי יוצאת מהבית, אז לא הבנתי איך הגעתי לתקרת האשראי. כשראיתי בפירוט האשראי העברות באפליקציית התשלומים, ישר כעסתי על הילדים", מספרת כ' ל"גלובס". "הייתי בטוחה שהם התעסקו לי בטלפון, ולחצו בטעות".

מהר מאוד התברר ל-כ' שאלה לא הילדים ולא טעות. "נכנסתי לאפליקציית התשלומים וראיתי שאין שם זכר להעברות שבוצעו, אז זה כבר היה מוזר מדי. התקשרתי מיד לחברת האשראי וביטלתי את הכרטיס, ואמרו לי שמחלקת ביטחון יחזרו אלי".

חברת האשראי טיפלה בבעיה

כשמחלקת הביטחון של חברת האשראי חזרה אל כ' התמונה הובהרה: היא נפלה קרבן להונאה. פרטי האשראי שלה נגנבו. הגנב השתמש בשם "אלי אלי" והעביר לעצמו - לחשבונות עם שמות מוזרים אחרים שפתח באפליקציית התשלומים - כסף מהחשבון שלה. אלי אלי ניסה לבצע העברות נוספות אך כשהגיע ל-6,500 שקל נחסמה האפשרות להעביר כספים נוספים רק בגלל שהגיע לתקרת האשראי של כ'.

בהמשך התברר, כי אלי אלי ניסה לבצע העברות לעצמו מחשבונה של כ' גם דרך אפליקציית "ביט", אך הוא נחסם בניסיון הראשון, היות שהוא אינו מזוהה כבעל החשבון באפליקציה. לאחר שכל הדרמה התגלתה בחנה כ' את כל ההודעות שקיבלה במהלך סוף השבוע וגילה שהיא קיבלה מ"ביט" מספר הודעות טקסט המזהירות אותה על העברות חשודות שמישהו מנסה לבצע מחשבונה. בהודעה צוין: "מישהו משתמש בפרטים שלך. אנא צור אתנו קשר". אך בשעה שבאפליקציית "ביט" הפעילו אמצעי אבטחה, האפליקציה השנייה לא עשתה אותו הדבר, וכך התאפשר ביצוע ההונאה.

בינתיים כ' כבר קיבלה את כספה בחזרה מחברת האשראי, אך החוויה הלא נעימה נשארה. "זו תחושה נוראית לגלות שלמישהו היה את הפרטים שלך, והוא עושה בהם שימוש וגונב ממך. ניסיתי לשחזר מתי העברתי את האשראי שלי למישהו בטלפון, והדבר היחיד שנזכרתי בו היה שביום חמישי, יום לפני התקרית, קיבלתי טלפון מהדואר על כך שחבילה שהזמנתי מחו"ל הגיעה ושהם יעבירו לי אותה עם שליח הביתה, בעלות של 35 שקל, וביקשו ממני את האשראי. אמרתי להם שאני חוששת להעביר פרטי אשראי בנייד, אך הם נתנו לי את כל פרטי ההזמנה שלי, מה בדיוק הזמנתי, מאיזו חנות, מה העלות ועוד - והשתכנעתי. באמת גבו ממני 35 שקל באשראי מהדואר והשליחות הגיעה, אבל ההעברות באפליקציית התשלומים שבמסגרתן נגנב ממני הכסף, נעשו מיד לאחר השיחה הזאת, אז אני לא יודעת מה לחשוב".

כ' התקשרה לחברה המפעילה את אפליקציית התשלומים ושאלה אותם: "אתם רואים שמישהו אחר משתמש בפרטים שלי וזה לא מעורר אצלכם אור אדום?" והם השיבו שלא. כ': "אין להם שום דגלים אדומים. אני הייתי מצפה שגם אם הבן שלי או השכנה שלי עושים משהו חריג בחשבון שלי, ועוד תוך שימוש בשם שהוא לא שלי, הם יראו את זה ויתריעו על זה".

כ' היא לא היחידה שנפלה לאחרונה קרבן להונאת אשראי והונאות שמבוצעות באמצעות אפליקציות שונות. בצד האפל של משבר הקורונה משגשגים רמאים ועבריינים המנצלים את חולשתם של אחרים, חוסר הערנות או חוסר תשומת-הלב בתקופה זו.

הרשות להלבנת הון מתערבת

על הרקע הזה, מפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור קריאה לגופים הפיננסיים המפוקחים להגברת הערנות לניסיונות הלבנת הון ומימון טרור בצל נגיף הקורונה. המוסדות הפיננסיים וגורמים מפוקחים אחרים מתבקשים שלא להירדם בשמירה, לשים לב לפעילות פיננסית בלתי רגילה בצל משבר נגיף הקורונה, ולעדכן את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

לדברי ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "התופעה של ניצול משברים הומניטריים ופיננסיים לפעילות של פשיעה ומימון טרור על-ידי פעילי טרור ועבריינים מוכרת בעולם. כבר עתה, בצל משבר הקורונה, אנו מזהים מעבר משמעותי של פעילות הפשיעה והלבנת ההון למרחב המקוון וסוג של 'עבודה מהבית' גם על-ידי עבריינים.

"לכן, דווקא בעת הזו נדרשת עירנות מוגברת מצד הגופים המפוקחים, זאת על-מנת למנוע את הניצול לרעה של המשבר בידי עבריינים להלבנת הון ומימון טרור באמצעותם. המסמך שאנו מפרסמים היום נועד לשתף את הסקטור הפרטי במגמות הפשיעה הפיננסית המזוהות כעת על-מנת לסייע להם לזהות פעילות רלוונטית אצלם, לצמצם הניצול לרעה של המצב ולהגן על כספי הציבור מפני פשיעה זו".

ההתמודדות עם משבר הקורונה הובילה לשינויים בהתנהלות השגרתית במדינה ובעסקים, וכן לחוסר יציבות כלכלית. ברשות מדגישים, כי שינויים אלה עלולים לתרום להתגברות או שינוי בדפוסי פעילות עבריינית ולהעצמת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור.

בין השינויים, מתייחסים ברשות לאיסור הלבנת הון לצמצום משמעותי של שוק העבודה ועלייה חדה באחוז המובטלים וחסרי הכנסה והצורך גובר באשראי, לרבות מימון חוץ בנקאי, לשם קיום פעילות עסקית ופיננסית, כתוצאה מירידה חדה בהכנסה. בנוסף מציינים את הצמצום בתנועה, לרבות תנועה אווירית וסגירת גבולות בעולם ואת העלייה החדה בביקוש לרכישת מוצרים שאינם נפוצים בשגרה, דוגמת ציוד היגיינה ומיגון רפואי. ברשות גם מציינים גם את הגברת השימוש באמצעים דיגיטליים לעבודה, לקבלת שירותים ולרכישת מוצרים.

עלייה הונאות פישינג

אחד הסיכונים אשר עלול לנבוע משינויים אלה הוא עלייה בהונאות, והתאמתן לתקופה. "יש חשש לעלייה בפעולות הונאה וזאת בשל ניצול הנסיבות שנוצרו בצל משבר הקורונה, וביניהן - המחסור בציוד היגייני ורפואי, עלייה בשימוש באמצעים דיגיטליים לרכישת שירותים ומוצרים ולחצים כלכליים שאיתם מתמודד הציבור. בנוסף, אוכלוסיית הקשישים, שפעמים רבות נופלים קורבן לפעולות הונאה באופן כללי, עלולים להיות חשופים במיוחד בצל וירוס הקורונה, אשר מסכנת אותם במיוחד", נכתב במסמך.

הראשונה מקרב ההונאות שהתגברו בתקופה האחרונה היא הונאת ה"פישיניג" (דיוג). מטרת הפישינג היא איסוף פרטי לקוחות ופרטי חשבונות בנק של אזרחים, ולקיחת כספים במרמה. ברשות מסבירים, כי "העבריין יכול ליצור קשר עם הקורבן באמצעות דואר אלקטרוני אישי או בתפוצה רחבה, אתר מזויף או טלפון. ייתכן והעבריין יציג את עצמו כמוכר ציוד היגייני או רפואי, נותן שירותי רפואה או נציג של ארגון או גוף מוכר ולגיטימי כגון ארגון הבריאות העולמי, קופת חולים או ארגון צדקה. העבריין יבקש מהקורבן להעביר פרטי הזדהות, פרטי כרטיס אשראי או חשבון בנק, דבר שיאפשר לעבריין לגנוב פרטים אישיים ובאמצעותם לגנוב כספים מהקורבן".

מסרוני SMS ולינקים מטעים 

לא מדובר באיום תיאורטי בלבד. משטרת ישראל הודיעה, כי במהלך סוף השבוע התקבל דיווח ביחידת הסייבר בלהב 433 על פעילות של תשתית פישינג (דיוג) אשר נועדה לאיסוף פרטי לקוחות ופרטי חשבונות בנק מאזרחים בישראל. מתווה ההונאה מתבצע באמצעות שליחת מסרוני SMS המכילים קישורית לאתר הנחזה להיות נטפליקס ולשירות התשלומים Paypal.

בהודעות המתחזות לנטפליקס נכתב "לא הצלחנו לעבד את התשלום האחרון שלך. כדי להמשיך וליהנות מנטפליקס יש לעדכן את פרטי התשלום opu57.com?Netflix.com". בהודעות המתחזות לחברת Paypal נכתב: "שלום אדוני. קיימת פעילות חשודה בחשבונך, היכנס עכשיו כדי לאשר את חשבון https://bit.ly/ppl_benni ", וכן נשלחו עוד מספר הודעות באותו הסגנון.

בנוסף, מתייחסים ברשות להונאות של צרכנים שמבצעים רכישות אונליין. זאת, על רקע העלייה בכמות ההזמנות הטלפוניות במסגרתן נאלצים הצרכנים לתת את פרטי כרטיס האשראי, לצד מספר תעודת הזהות, לגורמים אשר אין בקרה על עמידתם בכללי האבטחה המתחייבים.

ברשות מתארים את שכלול שיטת ההונאה כך: "גניבת פרטי כרטיס אשראי היא תופעה עבריינית מוכרת. באופן רגיל, הגנב מנצל את פרטי כרטיס האשראי הגנוב על-מנת לרכוש מוצרים או שירותים בבתי עסק (פיזיים או מקוונים). בתקופה בה יש קושי לממש את פוטנציאל הרכישות בבתי-עסק, מחפש הגנב ערוצים חדשים למימוש מהיר של הפוטנציאל הגלום בפרטי כרטיס האשראי הגנובים (טרם שייחסם הכרטיס).

"אחת הדרכים היא פתיחת חשבונות על-שם הקורבן באפליקציות תשלומים וביצוע מספר פעולות להעברת כספים, תוך חיוב כרטיס האשראי הגנוב, לזכות חשבונות אחרים באותן אפליקציות ובסופו של דבר לזכות חשבון הבנק של אדם, אשר ייתכן כי קיבל תשלום בתום לב, לא היה חשוף לפרטיו של הקורבן הראשון ולא חלה עליו חובה חוקית או הסכמית לבדוק את זהות המשלם בהתאמה לפרטי אמצעי התשלום".

וזה בדיוק מה שקרה ל-כ'.

עוד מתייחסים ברשות גם להונאות הנדסה חברתית שמתעצמות בתקופת המשבר, וכוללת מזימות בהן עבריינים משתלטים על כתובת הדואר האלקטרוני של הקרבנות בכדי לשלוח הוראות תשלום מזויפות למוסדות פיננסיים או לאנשי קשר עסקיים כדי לגנוב כספים, או לגרום בתחבולה לכך שיועבר מידע אשר ישמש לביצוע הונאה פיננסית.

ברשות זיהו גם הונאות נקודתיות בהקשר של הקורונה, כאלה הקשורות למכירת ציוד היגייני או רפואי, בין אם הציוד מזויף ובין אם הציוד מעולם לא נשלח ללקוח; הונאה הקשורה לגיוס תרומות לסיוע לנזקקים, קשישים או בעלי עסק; הונאה הקשורה למתן הלוואות; הונאה הנוגעת להשקעות, גם בהמשך בתקופת השיקום מהמשבר, הונאות הקשורות באפליקציות הקשורות לקורונה ועוד.

תקיפות סייבר ותוכן זדוני

במקביל להונאות חלה עלייה בתקיפות סייבר. "משבר הקורונה עלול להוביל לעליה בכמות תקיפות סייבר ובסוגי תקיפות סייבר שונים. אלה יכולים לכלול הפצת תוכן זדוני (malware) אשר מתייחס לווירוס קורונה והתמודדות הרשויות עם המשבר. לדוגמה, הפצת תוכן זדוני המסווה את עצמו לכלי איכון שיסייע במעקב וזיהוי חולי קורונה במסגרת פעולות שאושרו בתקנות שעת חירום אשר בפועל אוסף נתוני תקשורת ואיכון גיאוגרפי של המשתמשים באופן לא חוקי", נכתב במסמך.

החשש להונאות סייבר מתגבר בעקבות השימוש הנרחב באפליקציות ותוכנות שונות לצרכי עבודה, בהן אפליקציית זום שהפכה מאוד פופולרית. "בהתאם להנחיות הממשלה, מקומות עבודה רבים מאפשרים בעת הזו עבודה מהבית, באופן המגביר את היקף השימוש באמצעים דיגיטליים ואת החיבור מרחוק לרשתות ארגוניות. דבר זה עלול להגביר את חשיפת תשתיות המחשוב הארגוניות לתקיפות סייבר מסוגים שונים", נכתב במסמך.

ברשות מעריכים, כי בשל השינויים הנובעים מהתמודדות עם משבר הקורונה, יחולו שינויים באופן העברת הכספים בין עבריינים. למשל, צמצום התנועה ומניעת המפגש בין אנשים פנים אל פנים, וכן צמצום נתיבי האוויר וסגירת גבולות של מדינות מסוימות, עשויים להוביל להפחתה בהעברת מזומנים אך מנגד תהיה עליה בשימוש בנתיבי העברה אלטרנטיביים שלא אפיינו את אותם העבריינים עד כה, דוגמת שירותים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים.

בנוסף חוששים ברשות לאיסור הלבנת הון מניצול לרעה בנכסים וירטואליים - ארנקים דיגיטליים, מטבעות וירטואליים ועוד - על-ידי עבריינים למטרות הלבנת הון ומימון טרור.

באשר לפשע המאורגן סבורים ברשות לאיסור הלבנת הון, כי השינויים הנובעים ממשבר הקורונה, וביניהם עליה בכמות מחוסרי העבודה וצורך גובר במימון פעילות עסקית, עלולים להוביל להרחבה של פעילות הפשיעה המאורגנת ומתוך כך לעלייה בפעולות הלבנת הון. 

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

רוב בלי אישור: פתאל לא קיבלה אישור לדחיית ההתניות הפיננסיות

כ-96% ממחזיקי סדרה ג' ו-61% מהמחזיקים בסדרה ב' הצביעו בעד דחיית הפעלת הקובננטים שקשורים לרווחיות ● דוד פתאל: "בימים הקרובים נקיים שיחות עם המשקיעים ונתאם הצבעה נוספת שאותה אני מקווה יאשרו ברוב קולות. ניצנים של התאוששות כבר נראים במרבית המדינות בהן אנו פועלים. בישראל לדוגמא צפוי לנו חג שבועות מוצלח מאוד ובחודש יוני מלונות הנופש שלנו צפויים לתפוסות של למעלה מ-60%"

אסף זמיר / צילום: עופר חג'יוב

האם רק אחד מחמישה דורשי עבודה באילת עדיין עובד?

שר התיירות אסף זמיר ציין את כניסתו לתפקיד בביקור בשיאנית באבטלה. ובהפצת נתון מופרז ● "המשרוקית של גלובס"

פקח חניה / צילום: אריאל ירוזלמסקי

רכב פרטי ואופניים - כן. תחבורה ציבורית ושיתופית - לא. כך משגעת הקורונה את מדיניות התחבורה בעולם

דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן את הפעלת שירותי התחבורה הציבורית בעת משבר הקורונה ● על פי נתוני המדינות השונות נרשמה ירידה חדה של 80-90% בשימוש בתחבורה הציבורית

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה ננעלה בעליות; על בד זינקה ב-31% לאחר הדוחות

מחזור המסחר הסתכם בכ-812 מיליון שקל ● עליות בולטות נרשמו במניות פרשמרקט, אלוני חץ, קמהדע , אלקו ופוקס ● לאומי: "בנק ישראל צפוי, במסגרת הודעת הריבית השבוע, לשוב ולהעלות את תחזית הצמיחה לשנת 2020 ולהפחית את היקף הירידה הצפויה בתוצר"

מתוך אירוע של דפנה שייט / צילום: שי שבירו

"בעלי ואני חשבנו לעבוד בחקלאות. אמרנו שנעביר ככה את הזמן"

דפנה שייט, מפיקת אירועים, מנסה להמציא את העסק מחדש וחוששת מהגל השני ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מתחם "היבדק וסע" לבדיקות קורונה / צילום: דוברות מד"א

המובטלים בחברה הערבית: יותר גברים, יותר צעירים

18.6% מדורשי העבודה בשל משבר הקורונה היו ערבים ישראלים ● מחצית מהנרשמים החדשים הם צעירים בני 20 עד 34, לעומת 42.6% לפני המשבר ● 57.8% מהמובטלים החדשים הם גברים ● הפגיעה הקשה ביותר: באוכלוסייה הבדואית

צחי נחמיאס / צילום: מירי נחמיאס

מגה אור ומשפחת וייל יקימו פרויקט נדל"ן בסמוך למפעל המלט בבית שמש

בעל השליטה במגה אור, צחי נחמיאס, סירב לענות לפניית "גלובס" בנוגע למה הייעוד אותו צופה החברה למגרש, והאם השטח יישאר בייעודו הנוכחי

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13  / צילום: ינאי יחיאל

הקרב על הנרטיב: ועד חדשות 13 והנהלת רשת ממשיכים להחליף האשמות

מנכ"ל רשת 13 אבי בן טל שלח מייל לעובדים, בו הבהיר כי הימנעות מקיצוצים פירושה פשיטת רגל, והתייחס גם לסוגיית שידור פתיחת משפטו של נתניהו ● ועד חדשות 13 לא נשאר חייב והוציא מיד מכתב תגובה חריף בו האשים את בן טל בחוסר דיוק ובהטעיה

תומכי נתניהו מחוץ לביהמ"ש: "העם דורש צדק משפטי" / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

התומכים מילאו את אזור בית המשפט: "לעולם לא תצעד לבד בנימין נתניהו"

שעות לפני שהחל הדיון, הרחובות ליד ביהמ”ש המחוזי צפופים; מפגינים מאילת, מקרית גת, מפתח תקוה וממעלה אפרים הגיעו לחזק את נתניהו • למשפט הדמה שנערך בחוץ יש תוצאה חד משמעיות - נתניהו זכאי, מנדלבליט לכלא

אריק יוגב/ צילום: איל יצהר

ההתייעלות בשל משבר הקורונה ממשיכה להשפיע על ענף הביטוח: איילון מפטרת כ-4.5% מעובדיה

ל"גלובס" נודע כי לאחר שבעיצומו של משבר הקורונה הוצאו לחל"ת כ-15% מעובדי החברה, היום הודיעו על פיטורי כ-50 עובדים ● על פי הערכות, החברה צפויה לחסוך למעלה מ-30 מיליון שקל בהוצאותיה ב-2020 בעקבות הצעדים שננקטו על ידה

שכונת אגמים בדרום העיר אשקלון / הדמיה: דני שמש Ddesign3

קרן הריט אזורים ליווינג זכתה במכרז דירה להשכיר באשקלון

אזורים תשלם על הקרקע, כולל הפיתוח, סך של 31 מיליון שקל ● עלות הבנייה מוערכת בכ-200 מיליון שקל ● בפרויקט ייבנו כ-200 דירות, מחציתן לשכירות ארוכת טווח

ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

רק על הפיל הגדול שבחדר אף אחד בישיבת הממשלה לא העז לדבר

בישיבת העבודה הראשונה של הממשלה היו ברכות, הוזכר האיום האיראני, עיד אל-פיטר אבל כמעט כל השרים והנוכחים התעלמו מהמשפט של ראש הממשלה שהחל כמה שעות מאוחר יותר ● גם מזכיר הממשלה צחי ברוורמן הונחה לחתוך כל אפשרות לשאלות בנושא

סוכנות של חברת הרץ בדנבר, בסוף השבוע. קשיים כלכליים עוד מלפני המגפה / צילום: David Zalubowski, Associated Press

פרשנות - פשיטת הרגל של הרץ: כרוניקה של פעילות ממונפת

קצב ההתאוששות של ענף השכרת הרכב והליסינג, והסיכוי של החברות בענף לשרוד, תלוי במידה רבה במועד ובקצב שבו תחזור התעופה האזרחית לתקנה ובסינכרון בין המועד הזה לתקופת ההתאוששות שדרושה של תעשיית הרכב

בניין מלמ תים בפתח תקוה / צילום: בר אל

פסק בוררות יקטין ב-9 מיליון שקל את רווחי מלם תים

הפסק נוגע להסכם מ-2008, להקמת מערכת "שער עולמי" לאגף המכס והמע"מבמשך כ-3 שנים ובהיקף של כ-120 מיליון שקל, שבהמשך הוארך והורחב ל-175 מיליון שקל ● הסכום יקוזז מרווחי הרבעון הראשון השנה, ולטענת החברה קיים לה כיסוי ביטוחי בגינו

אסי (אסא) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הכירו את מנכ"ל חברת האנרגיה הירוקה ששווה פי 4 מקבוצת דלק

עקב משבר הקורונה נשבר בישראל השיא בייצור חשמל ממקורות אנרגיה "ירוקים" ● החברות בתחום נהנות מהייפ מתמשך, הבולט לנוכח קריסת מניות האנרגיה המסורתית ● "קשה להתחרות במחיר ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות", אומר ל"גלובס" אסי לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס

תיאטרון בית ליסין  / צילום: פרטים אדריכלים

ללא הפסקות ועם מדידת חום בכניסה: זהו מתווה ההצגות והמופעים

החל מתאריך 14 ביוני ישובו הצגות התיאטרון והמופעים. כך סיכמו הערב שר הבריאות אדלשטיין ושר התרבות טרופר ● עוד על פי המתווה תפוסה מקסימלית של 75%, רכישת כרטיסים באופן מקוון בלבד והפרדה של כסא אחד ● ומה נקבע באשר למוזיאונים?

ג'ייסון ויליאמסון / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: מה אפשר ללמוד על המשבר הנוכחי מהטלפון בשפעת הספרדית

סטארט-אפים מוכנים לקחת סיכונים ואין להמעיט בחשיבותם ובתרומתם לחדשנות גם בזמנים קשים ● לכן ממשלות והחברות הגדולות צריכות לתמוך בפעילותם

מתקן של קבוצת דוראל משאבי אנרגיה מתחדשת   / צילום: Adit-movies

חברת האנרגיה המתחדשת דוראל מבקשת להנפיק לפי שווי של כחצי מיליארד שקל

לפי הערכות, בכוונת חברת האנרגיה המתחדשת לגייס עד 150 מיליון שקל ● הכנסות דוראל צנחו כמעט ב-50% ב-2019 והסתכמו ב-8 מיליון שקל

סניף איקאה חדש באשתאול / צילום: יח"צ

למרות משבר הקורונה: איקאה פותחת היום חנות שישית בישראל

היקף ההשקעה בהקמת חנות איקאה באשתאול נאמד ב-390 מיליון שקל, והיא תשתרע על כ-25 אלף מ"ר

האחים צביקה ויוסי ויליגר, בעלי ויליפוד / צילום: איל יצהר, גלובס

הקורונה הזניקה את מכירות ויליפוד, אך פגעה בתיק ההשקעות

חברת המזון רשמה הפסד של כ-18 מיליון שקל בתיק ההשקעות ברבעון הראשון ● תרשום את החברה הבת, ויליפוד אינטרנשיונל, למסחר בת"א