גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית

אחרי שתלו את הקושי בעלייה במספר בדיקות הקורונה בחוסר במטושים, התברר כי קיים חוסר כלל-עולמי בריאגנטים והמרוץ הופנה לגזרה הזו • במשרד הבריאות עובדים במתכונת של כיבוי שריפות, שעשוי להקשות על בניית אסטרטגיית יציאה מהמשבר

בדיקות הקורונה והמחסור בהן הן היום אחד הנושאים החמים בטיפול במחלה. משרדי הבריאות, הביטחון וראש הממשלה, ציינו יעד של כ-30 אלף בדיקות. מדובר ביעד שאפתני מאוד, בהיקף עולמי, מבחינת מספר בדיקות לנפש. לא פחות. כמות הבדיקות הפכה להיות חלק מרכזי מאסטרטגיית היציאה של המשק מהמגפה.

המספרים אכן טיפסו. מכמה מאות בדיקות ביום עם פרוץ המגיפה עד כמעט 8,000 בדיקות בשיא בשבוע שעבר, כאשר בכל יום מדווחים בשוק על מחסור - בכוח אדם, במעבדות, בכוח אדם, בציוד דגימה, בחומרי גלם. אך בכל פעם מחדש הצליח צי הרכש המורכב מאנשי מקצוע ומתנדבים להתגבר על צוואר הבקבוק ולהמשיך להגדיל את כמו הבדיקות. עד השבוע.

אז נאלץ משרד הבריאות להודות שמחסור באחד מחומרי הגלם לטיפול בדגימה במעבדה חסר. נבדקים שכבר קבעו תור להידגם קיבלו הודעה כי עליהם לקבוע תור חדש, ובמשך יומיים משרד הבריאות לא פרסם ביוזמתו את כמות הבדיקות שבוצעו. במקביל, במשרד הבריאות החלו להתגבר הקולות, המדגישים את הבעייתיות בבדיקות וקוראים שלא להסתמך עליהן. במקום זה החלו להישמע תמיכה בצעדים חשובים אחרים במלחמה במגיפה, כמו ריחוק חברתי, בידוד והלהיט החדש - מסיכות.

החשיבות: הבדיקות קריטיות, אבל עד כמה?

בתחילת הדרך בדיקות הקורונה היו חיוניות כדי לבודד את החולים ואת כל מי שבא איתם במגע, בתקווה להכיל את המגפה. אולם כאשר רוב עם ישראל מבודדים למעשה, וכל יציאה למרחב הציבורי נעשית תוך עטיית מסיכה המונעת מן היוצא להדביק אחרים - הפכו הבדיקות מיועדות קודם כל לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כמו שצריך, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה כעת בבני ברק.

בהמשך הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן יהיה לפתוח בהדרגה אזורים גיאוגרפיים שבהם נראה כי המגיפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.

ככל שהתברר הקושי בביצוע הבדיקות ובהשגת ציוד, החל משרד הבריאות החל לדבר בגנות הסתמכות על הבדיקות כהתמודדות עיקרית עם המגפה. קודם כול, טען משרד הבריאות, הבדיקה לא מזהה כל חולה. כמו כן, הבדיקה עדיין לא מניבה תוצאות מהירות, אלא דורשת המתנה של בין יממה לשתיים - זוהי מגבלה טכנולוגית שאי אפשר עדיין לצמצם.

בנוסף, כמו כל בדיקה דיאגנוסטית, גם הבדיקה הזו לא חפה מטעויות. יצרני הבדיקה הנפוצה היום בישראל, טוענים כי בביצוע מושלם הדיוק שלה הוא מעל 95% - זה נחשב מרשים מאוד לבדיקה אבחונית, אבל זה עדיין מוביל למקרים בהם נבדקים שחלו מקבלים תשובה שלילית. גם בנטילת הדגימה יכול להתפספס הווירוס, וכך עולה הסיכוי לטעות עוד קצת.

אך בכל זאת, בדיקות לא מושלמות הן טובות יותר מכלום. מכאן מגיעים לסוגיה הקשה יותר - המחסור.

המחסור: פעם מטושים, עכשיו ריאגנטים

המצב בישראל מבחינת כמות הבדיקות הוא די טוב בהשוואה לעולם. נכון ל-31 במרץ, בוצעו בישראל 74,855 בדיקות - שהן 8,200 בדיקות למיליון נפש. טוב יותר ממדינות כמו פינלנד (4,600 בדיקות למיליון נפש) או אירלנד (6,160). עם זאת, 6% מהבדיקות שנעשות בישראל בן בדיקות חוזרות. כך שהנתון הנכון הוא קצת פחות מרשים.

דוח מבקר המדינה דיבר על כשלים בהצטיידות של מערכת הבריאות הישראלית בציוד חיוני לקראת מגפה מאיימת. לעומת מסיכות, קסדות מגן ומכונות הנשמה, הבדיקות הינן ספציפיות יותר לקורונה, אולם ניתן היה להצטייד מראש במאגרי חירום שלחלק מחומרי הגלם מראש. גם בתחילת המגיפה אפשר היה אולי לקנות את חומרי הגלם בקלות יחסית, אבל כעת יש מחסור חמור בהם בכל העולם.

בהתחלה דובר על חוסר במטושים. עכשיו מדברים על מחסור חמור בריאגנטים - החומר שמאפשר את זיהוי נגיף הקורונה. מאמצי הרכש לציוד הבדיקות, כמו גם ליתר הציוד הרפואי, היה עד כה לא מאוד מאורגן. עד כדי אקראי. משרדי הממשלה השונים הפעילו כל אחד את קשריו, וכך גם גורמים פרטיים שיצאו ביוזמות פרטיות, שחוסר התיאום שלהן מול משרד הבריאות הוביל גם להגעת ציוד לא מתאים וגם לפספוס עסקאות.

ההליך-המלא

חברת "מעבדות חי" היא זו שסיפקה את מכשירי הבדיקה וערכות הבדיקה לרוב המעבדות שנפתחו אחרי שנסגרה המעבדה הנגיפית בתל השומר. ד"ר רותי כהן היא המנהלת המדעית בחברה, ובשנים האחרונות היא עוסקת בהטמעה של מכשור חדשני ורשת מחשוב במעבדות קופות החולים. עם פרוץ משבר הקורונה, הצליחה החברה לייבא מעל 100 אלף ערכות בדיקה משותפה קוריאנית עמה היא עובדת מזה 12 שנה.

הבדיקות מתאימות למכשירים שהתקינה החברה עוד לפני כן במעבדות, ועברו תיקוף של משרד הבריאות. אלה היו הבדיקות שבוצעו בכ-80% ממעבדות הבדיקה. אבל עכשיו עם המחסור בריאגנטים, מתארת כהן ממחסור עולמי חמור בערכת הפקת הווירוס, כלומר בקוקטייל של חומרים כימיים שמפריד בין הווירוס עצמו מהדגימה כולה - אותם ריאגנטים.

"הביקוש למוצר הזה עלה בעולם בכמה סדרי גודל", היא אומרת. "ואין להשיגו". לדבריה, חברות שונות מתחום הציוד הרפואי ומחוץ לו, הצליחו להביא לה ערכות הפקה, אך לא כאלה שמתאימות למכשור. "הייתי שמחה אם מישהו היה מביא לי פתרון מלא".

חברת מיי הריטג' שביקשה להקים מעבדה של 10,000 בדיקות ביום, לא השיגה את אישור משרד הבריאות. כמו כן, מכשיר בדיקות של חברת רוש יובא לישראל, אך גם הוא לא עובד במלוא הקיבולת בגלל המחסור בריאגנטים.

את הריאגנטים, מזמינים בארגון המעבדות לחודש וחצי מראש, כך עובד הנוהל. האחריות היא על כתפיו של משרד הבריאות, אך למרות ההתפשטות המהירה של המחלה וההחלטה להגדיל את מספר הבדיקות, גורמים במערכת הבריאות אומרים ש"מישהו נרדם בשמירה. כעת, החברה המייצרת את הריאגנטים שבהם רגילות המעבדות בישראל להשתמש, החליטה להגביל את היצוא ולהתמקד בשוק המקומי. "אנחנו בתקופה לחוצה, כל העולם רוצה את הקיטים האלו", אומרת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים. "הם לא עומדים בייצור וזה מה שקורה - כל הקודם זוכה, האחרון בוכה".

תעדוף: איזה אוכלוסיות לבדוק

בגלל המחסור בבדיקות, עולה ביתר שאת הדילמה - את מי לבדוק. בתי האבות דורשים בדיקות בשטחם, משום שהקהל שלהם הוא הפגיע ביותר. בתי החולים דורשים בדיקות של הצוות הרפואי. הציבור המשתעל דורש בדיקות, כדי לא להימנע מעבודה חיונית או מגע עם יתר בני הבית.

הלחץ הוא גדול. משרד הבריאות מעוניין בבדיקות מדגמיות ורוחביות ככל הניתן, כדי למפות את מהלך המחלה, ולדעתו אלה הבדיקות המעניינות היחידות - בגלל המגבלות שתוארו לעיל אין משמעות פרקטית רבה לתוצאה של אדם יחיד.

משרד הבריאות: יש פתרון באופק

חלק מצווארי הבקבוק בתחום הבדיקות נפתרו על ידי משרד הבריאות ומד"א. כאשר המעבדה הנגיפית של מד"א נסגרה עקב מחלת אחת העובדות, הוחלט מייד לפתוח מעבדות נוספות - ונפתחו עד היום מעל 20 מעבדות בדיקה. אולם עדיין ישנם אתגרים שקשה מאוד לצלוח.

משרד הבריאות טען היום כי בעיית הריאגנטים קרובה לפתרון: "משרד הבריאות פועל בשיתוף כלל הגורמים - מינהל הרגש במשרד הביטחון, הצבא והמוסד כדי להמשיך לעמוד ביעד של 10,000 בדיקות ביום ולהמשיך לעלות משם. במהלך סוף השבוע נמצא פתרון לבעיית הריאגנטים באופן שיאפשר לעמוד ביעד. בנוסף אנחנו מקדמים התקשרות עם ספקים נוספים שיאפשרו לעלות מעבר ל-10,000 בדיקות בעוד כשבועיים". הפתרון המסתמן הוא בעצם של חברת היי לאבס עצמה, שהצליחה להתאים 90 אלף ערכות מיצרן חלופי למכשירים שלה.

השאלה מי יקבל את המשאב שבמחסור, צפויה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים.  

עוד כתבות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?