גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית

אחרי שתלו את הקושי בעלייה במספר בדיקות הקורונה בחוסר במטושים, התברר כי קיים חוסר כלל-עולמי בריאגנטים והמרוץ הופנה לגזרה הזו • במשרד הבריאות עובדים במתכונת של כיבוי שריפות, שעשוי להקשות על בניית אסטרטגיית יציאה מהמשבר

בדיקות הקורונה והמחסור בהן הן היום אחד הנושאים החמים בטיפול במחלה. משרדי הבריאות, הביטחון וראש הממשלה, ציינו יעד של כ-30 אלף בדיקות. מדובר ביעד שאפתני מאוד, בהיקף עולמי, מבחינת מספר בדיקות לנפש. לא פחות. כמות הבדיקות הפכה להיות חלק מרכזי מאסטרטגיית היציאה של המשק מהמגפה.

המספרים אכן טיפסו. מכמה מאות בדיקות ביום עם פרוץ המגיפה עד כמעט 8,000 בדיקות בשיא בשבוע שעבר, כאשר בכל יום מדווחים בשוק על מחסור - בכוח אדם, במעבדות, בכוח אדם, בציוד דגימה, בחומרי גלם. אך בכל פעם מחדש הצליח צי הרכש המורכב מאנשי מקצוע ומתנדבים להתגבר על צוואר הבקבוק ולהמשיך להגדיל את כמו הבדיקות. עד השבוע.

אז נאלץ משרד הבריאות להודות שמחסור באחד מחומרי הגלם לטיפול בדגימה במעבדה חסר. נבדקים שכבר קבעו תור להידגם קיבלו הודעה כי עליהם לקבוע תור חדש, ובמשך יומיים משרד הבריאות לא פרסם ביוזמתו את כמות הבדיקות שבוצעו. במקביל, במשרד הבריאות החלו להתגבר הקולות, המדגישים את הבעייתיות בבדיקות וקוראים שלא להסתמך עליהן. במקום זה החלו להישמע תמיכה בצעדים חשובים אחרים במלחמה במגיפה, כמו ריחוק חברתי, בידוד והלהיט החדש - מסיכות.

החשיבות: הבדיקות קריטיות, אבל עד כמה?

בתחילת הדרך בדיקות הקורונה היו חיוניות כדי לבודד את החולים ואת כל מי שבא איתם במגע, בתקווה להכיל את המגפה. אולם כאשר רוב עם ישראל מבודדים למעשה, וכל יציאה למרחב הציבורי נעשית תוך עטיית מסיכה המונעת מן היוצא להדביק אחרים - הפכו הבדיקות מיועדות קודם כל לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כמו שצריך, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה כעת בבני ברק.

בהמשך הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן יהיה לפתוח בהדרגה אזורים גיאוגרפיים שבהם נראה כי המגיפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.

ככל שהתברר הקושי בביצוע הבדיקות ובהשגת ציוד, החל משרד הבריאות החל לדבר בגנות הסתמכות על הבדיקות כהתמודדות עיקרית עם המגפה. קודם כול, טען משרד הבריאות, הבדיקה לא מזהה כל חולה. כמו כן, הבדיקה עדיין לא מניבה תוצאות מהירות, אלא דורשת המתנה של בין יממה לשתיים - זוהי מגבלה טכנולוגית שאי אפשר עדיין לצמצם.

בנוסף, כמו כל בדיקה דיאגנוסטית, גם הבדיקה הזו לא חפה מטעויות. יצרני הבדיקה הנפוצה היום בישראל, טוענים כי בביצוע מושלם הדיוק שלה הוא מעל 95% - זה נחשב מרשים מאוד לבדיקה אבחונית, אבל זה עדיין מוביל למקרים בהם נבדקים שחלו מקבלים תשובה שלילית. גם בנטילת הדגימה יכול להתפספס הווירוס, וכך עולה הסיכוי לטעות עוד קצת.

אך בכל זאת, בדיקות לא מושלמות הן טובות יותר מכלום. מכאן מגיעים לסוגיה הקשה יותר - המחסור.

המחסור: פעם מטושים, עכשיו ריאגנטים

המצב בישראל מבחינת כמות הבדיקות הוא די טוב בהשוואה לעולם. נכון ל-31 במרץ, בוצעו בישראל 74,855 בדיקות - שהן 8,200 בדיקות למיליון נפש. טוב יותר ממדינות כמו פינלנד (4,600 בדיקות למיליון נפש) או אירלנד (6,160). עם זאת, 6% מהבדיקות שנעשות בישראל בן בדיקות חוזרות. כך שהנתון הנכון הוא קצת פחות מרשים.

דוח מבקר המדינה דיבר על כשלים בהצטיידות של מערכת הבריאות הישראלית בציוד חיוני לקראת מגפה מאיימת. לעומת מסיכות, קסדות מגן ומכונות הנשמה, הבדיקות הינן ספציפיות יותר לקורונה, אולם ניתן היה להצטייד מראש במאגרי חירום שלחלק מחומרי הגלם מראש. גם בתחילת המגיפה אפשר היה אולי לקנות את חומרי הגלם בקלות יחסית, אבל כעת יש מחסור חמור בהם בכל העולם.

בהתחלה דובר על חוסר במטושים. עכשיו מדברים על מחסור חמור בריאגנטים - החומר שמאפשר את זיהוי נגיף הקורונה. מאמצי הרכש לציוד הבדיקות, כמו גם ליתר הציוד הרפואי, היה עד כה לא מאוד מאורגן. עד כדי אקראי. משרדי הממשלה השונים הפעילו כל אחד את קשריו, וכך גם גורמים פרטיים שיצאו ביוזמות פרטיות, שחוסר התיאום שלהן מול משרד הבריאות הוביל גם להגעת ציוד לא מתאים וגם לפספוס עסקאות.

ההליך-המלא

חברת "מעבדות חי" היא זו שסיפקה את מכשירי הבדיקה וערכות הבדיקה לרוב המעבדות שנפתחו אחרי שנסגרה המעבדה הנגיפית בתל השומר. ד"ר רותי כהן היא המנהלת המדעית בחברה, ובשנים האחרונות היא עוסקת בהטמעה של מכשור חדשני ורשת מחשוב במעבדות קופות החולים. עם פרוץ משבר הקורונה, הצליחה החברה לייבא מעל 100 אלף ערכות בדיקה משותפה קוריאנית עמה היא עובדת מזה 12 שנה.

הבדיקות מתאימות למכשירים שהתקינה החברה עוד לפני כן במעבדות, ועברו תיקוף של משרד הבריאות. אלה היו הבדיקות שבוצעו בכ-80% ממעבדות הבדיקה. אבל עכשיו עם המחסור בריאגנטים, מתארת כהן ממחסור עולמי חמור בערכת הפקת הווירוס, כלומר בקוקטייל של חומרים כימיים שמפריד בין הווירוס עצמו מהדגימה כולה - אותם ריאגנטים.

"הביקוש למוצר הזה עלה בעולם בכמה סדרי גודל", היא אומרת. "ואין להשיגו". לדבריה, חברות שונות מתחום הציוד הרפואי ומחוץ לו, הצליחו להביא לה ערכות הפקה, אך לא כאלה שמתאימות למכשור. "הייתי שמחה אם מישהו היה מביא לי פתרון מלא".

חברת מיי הריטג' שביקשה להקים מעבדה של 10,000 בדיקות ביום, לא השיגה את אישור משרד הבריאות. כמו כן, מכשיר בדיקות של חברת רוש יובא לישראל, אך גם הוא לא עובד במלוא הקיבולת בגלל המחסור בריאגנטים.

את הריאגנטים, מזמינים בארגון המעבדות לחודש וחצי מראש, כך עובד הנוהל. האחריות היא על כתפיו של משרד הבריאות, אך למרות ההתפשטות המהירה של המחלה וההחלטה להגדיל את מספר הבדיקות, גורמים במערכת הבריאות אומרים ש"מישהו נרדם בשמירה. כעת, החברה המייצרת את הריאגנטים שבהם רגילות המעבדות בישראל להשתמש, החליטה להגביל את היצוא ולהתמקד בשוק המקומי. "אנחנו בתקופה לחוצה, כל העולם רוצה את הקיטים האלו", אומרת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים. "הם לא עומדים בייצור וזה מה שקורה - כל הקודם זוכה, האחרון בוכה".

תעדוף: איזה אוכלוסיות לבדוק

בגלל המחסור בבדיקות, עולה ביתר שאת הדילמה - את מי לבדוק. בתי האבות דורשים בדיקות בשטחם, משום שהקהל שלהם הוא הפגיע ביותר. בתי החולים דורשים בדיקות של הצוות הרפואי. הציבור המשתעל דורש בדיקות, כדי לא להימנע מעבודה חיונית או מגע עם יתר בני הבית.

הלחץ הוא גדול. משרד הבריאות מעוניין בבדיקות מדגמיות ורוחביות ככל הניתן, כדי למפות את מהלך המחלה, ולדעתו אלה הבדיקות המעניינות היחידות - בגלל המגבלות שתוארו לעיל אין משמעות פרקטית רבה לתוצאה של אדם יחיד.

משרד הבריאות: יש פתרון באופק

חלק מצווארי הבקבוק בתחום הבדיקות נפתרו על ידי משרד הבריאות ומד"א. כאשר המעבדה הנגיפית של מד"א נסגרה עקב מחלת אחת העובדות, הוחלט מייד לפתוח מעבדות נוספות - ונפתחו עד היום מעל 20 מעבדות בדיקה. אולם עדיין ישנם אתגרים שקשה מאוד לצלוח.

משרד הבריאות טען היום כי בעיית הריאגנטים קרובה לפתרון: "משרד הבריאות פועל בשיתוף כלל הגורמים - מינהל הרגש במשרד הביטחון, הצבא והמוסד כדי להמשיך לעמוד ביעד של 10,000 בדיקות ביום ולהמשיך לעלות משם. במהלך סוף השבוע נמצא פתרון לבעיית הריאגנטים באופן שיאפשר לעמוד ביעד. בנוסף אנחנו מקדמים התקשרות עם ספקים נוספים שיאפשרו לעלות מעבר ל-10,000 בדיקות בעוד כשבועיים". הפתרון המסתמן הוא בעצם של חברת היי לאבס עצמה, שהצליחה להתאים 90 אלף ערכות מיצרן חלופי למכשירים שלה.

השאלה מי יקבל את המשאב שבמחסור, צפויה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים.  

עוד כתבות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה