גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית

אחרי שתלו את הקושי בעלייה במספר בדיקות הקורונה בחוסר במטושים, התברר כי קיים חוסר כלל-עולמי בריאגנטים והמרוץ הופנה לגזרה הזו • במשרד הבריאות עובדים במתכונת של כיבוי שריפות, שעשוי להקשות על בניית אסטרטגיית יציאה מהמשבר

בדיקות הקורונה והמחסור בהן הן היום אחד הנושאים החמים בטיפול במחלה. משרדי הבריאות, הביטחון וראש הממשלה, ציינו יעד של כ-30 אלף בדיקות. מדובר ביעד שאפתני מאוד, בהיקף עולמי, מבחינת מספר בדיקות לנפש. לא פחות. כמות הבדיקות הפכה להיות חלק מרכזי מאסטרטגיית היציאה של המשק מהמגפה.

המספרים אכן טיפסו. מכמה מאות בדיקות ביום עם פרוץ המגיפה עד כמעט 8,000 בדיקות בשיא בשבוע שעבר, כאשר בכל יום מדווחים בשוק על מחסור - בכוח אדם, במעבדות, בכוח אדם, בציוד דגימה, בחומרי גלם. אך בכל פעם מחדש הצליח צי הרכש המורכב מאנשי מקצוע ומתנדבים להתגבר על צוואר הבקבוק ולהמשיך להגדיל את כמו הבדיקות. עד השבוע.

אז נאלץ משרד הבריאות להודות שמחסור באחד מחומרי הגלם לטיפול בדגימה במעבדה חסר. נבדקים שכבר קבעו תור להידגם קיבלו הודעה כי עליהם לקבוע תור חדש, ובמשך יומיים משרד הבריאות לא פרסם ביוזמתו את כמות הבדיקות שבוצעו. במקביל, במשרד הבריאות החלו להתגבר הקולות, המדגישים את הבעייתיות בבדיקות וקוראים שלא להסתמך עליהן. במקום זה החלו להישמע תמיכה בצעדים חשובים אחרים במלחמה במגיפה, כמו ריחוק חברתי, בידוד והלהיט החדש - מסיכות.

החשיבות: הבדיקות קריטיות, אבל עד כמה?

בתחילת הדרך בדיקות הקורונה היו חיוניות כדי לבודד את החולים ואת כל מי שבא איתם במגע, בתקווה להכיל את המגפה. אולם כאשר רוב עם ישראל מבודדים למעשה, וכל יציאה למרחב הציבורי נעשית תוך עטיית מסיכה המונעת מן היוצא להדביק אחרים - הפכו הבדיקות מיועדות קודם כל לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כמו שצריך, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה כעת בבני ברק.

בהמשך הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן יהיה לפתוח בהדרגה אזורים גיאוגרפיים שבהם נראה כי המגיפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.

ככל שהתברר הקושי בביצוע הבדיקות ובהשגת ציוד, החל משרד הבריאות החל לדבר בגנות הסתמכות על הבדיקות כהתמודדות עיקרית עם המגפה. קודם כול, טען משרד הבריאות, הבדיקה לא מזהה כל חולה. כמו כן, הבדיקה עדיין לא מניבה תוצאות מהירות, אלא דורשת המתנה של בין יממה לשתיים - זוהי מגבלה טכנולוגית שאי אפשר עדיין לצמצם.

בנוסף, כמו כל בדיקה דיאגנוסטית, גם הבדיקה הזו לא חפה מטעויות. יצרני הבדיקה הנפוצה היום בישראל, טוענים כי בביצוע מושלם הדיוק שלה הוא מעל 95% - זה נחשב מרשים מאוד לבדיקה אבחונית, אבל זה עדיין מוביל למקרים בהם נבדקים שחלו מקבלים תשובה שלילית. גם בנטילת הדגימה יכול להתפספס הווירוס, וכך עולה הסיכוי לטעות עוד קצת.

אך בכל זאת, בדיקות לא מושלמות הן טובות יותר מכלום. מכאן מגיעים לסוגיה הקשה יותר - המחסור.

המחסור: פעם מטושים, עכשיו ריאגנטים

המצב בישראל מבחינת כמות הבדיקות הוא די טוב בהשוואה לעולם. נכון ל-31 במרץ, בוצעו בישראל 74,855 בדיקות - שהן 8,200 בדיקות למיליון נפש. טוב יותר ממדינות כמו פינלנד (4,600 בדיקות למיליון נפש) או אירלנד (6,160). עם זאת, 6% מהבדיקות שנעשות בישראל בן בדיקות חוזרות. כך שהנתון הנכון הוא קצת פחות מרשים.

דוח מבקר המדינה דיבר על כשלים בהצטיידות של מערכת הבריאות הישראלית בציוד חיוני לקראת מגפה מאיימת. לעומת מסיכות, קסדות מגן ומכונות הנשמה, הבדיקות הינן ספציפיות יותר לקורונה, אולם ניתן היה להצטייד מראש במאגרי חירום שלחלק מחומרי הגלם מראש. גם בתחילת המגיפה אפשר היה אולי לקנות את חומרי הגלם בקלות יחסית, אבל כעת יש מחסור חמור בהם בכל העולם.

בהתחלה דובר על חוסר במטושים. עכשיו מדברים על מחסור חמור בריאגנטים - החומר שמאפשר את זיהוי נגיף הקורונה. מאמצי הרכש לציוד הבדיקות, כמו גם ליתר הציוד הרפואי, היה עד כה לא מאוד מאורגן. עד כדי אקראי. משרדי הממשלה השונים הפעילו כל אחד את קשריו, וכך גם גורמים פרטיים שיצאו ביוזמות פרטיות, שחוסר התיאום שלהן מול משרד הבריאות הוביל גם להגעת ציוד לא מתאים וגם לפספוס עסקאות.

ההליך-המלא

חברת "מעבדות חי" היא זו שסיפקה את מכשירי הבדיקה וערכות הבדיקה לרוב המעבדות שנפתחו אחרי שנסגרה המעבדה הנגיפית בתל השומר. ד"ר רותי כהן היא המנהלת המדעית בחברה, ובשנים האחרונות היא עוסקת בהטמעה של מכשור חדשני ורשת מחשוב במעבדות קופות החולים. עם פרוץ משבר הקורונה, הצליחה החברה לייבא מעל 100 אלף ערכות בדיקה משותפה קוריאנית עמה היא עובדת מזה 12 שנה.

הבדיקות מתאימות למכשירים שהתקינה החברה עוד לפני כן במעבדות, ועברו תיקוף של משרד הבריאות. אלה היו הבדיקות שבוצעו בכ-80% ממעבדות הבדיקה. אבל עכשיו עם המחסור בריאגנטים, מתארת כהן ממחסור עולמי חמור בערכת הפקת הווירוס, כלומר בקוקטייל של חומרים כימיים שמפריד בין הווירוס עצמו מהדגימה כולה - אותם ריאגנטים.

"הביקוש למוצר הזה עלה בעולם בכמה סדרי גודל", היא אומרת. "ואין להשיגו". לדבריה, חברות שונות מתחום הציוד הרפואי ומחוץ לו, הצליחו להביא לה ערכות הפקה, אך לא כאלה שמתאימות למכשור. "הייתי שמחה אם מישהו היה מביא לי פתרון מלא".

חברת מיי הריטג' שביקשה להקים מעבדה של 10,000 בדיקות ביום, לא השיגה את אישור משרד הבריאות. כמו כן, מכשיר בדיקות של חברת רוש יובא לישראל, אך גם הוא לא עובד במלוא הקיבולת בגלל המחסור בריאגנטים.

את הריאגנטים, מזמינים בארגון המעבדות לחודש וחצי מראש, כך עובד הנוהל. האחריות היא על כתפיו של משרד הבריאות, אך למרות ההתפשטות המהירה של המחלה וההחלטה להגדיל את מספר הבדיקות, גורמים במערכת הבריאות אומרים ש"מישהו נרדם בשמירה. כעת, החברה המייצרת את הריאגנטים שבהם רגילות המעבדות בישראל להשתמש, החליטה להגביל את היצוא ולהתמקד בשוק המקומי. "אנחנו בתקופה לחוצה, כל העולם רוצה את הקיטים האלו", אומרת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים. "הם לא עומדים בייצור וזה מה שקורה - כל הקודם זוכה, האחרון בוכה".

תעדוף: איזה אוכלוסיות לבדוק

בגלל המחסור בבדיקות, עולה ביתר שאת הדילמה - את מי לבדוק. בתי האבות דורשים בדיקות בשטחם, משום שהקהל שלהם הוא הפגיע ביותר. בתי החולים דורשים בדיקות של הצוות הרפואי. הציבור המשתעל דורש בדיקות, כדי לא להימנע מעבודה חיונית או מגע עם יתר בני הבית.

הלחץ הוא גדול. משרד הבריאות מעוניין בבדיקות מדגמיות ורוחביות ככל הניתן, כדי למפות את מהלך המחלה, ולדעתו אלה הבדיקות המעניינות היחידות - בגלל המגבלות שתוארו לעיל אין משמעות פרקטית רבה לתוצאה של אדם יחיד.

משרד הבריאות: יש פתרון באופק

חלק מצווארי הבקבוק בתחום הבדיקות נפתרו על ידי משרד הבריאות ומד"א. כאשר המעבדה הנגיפית של מד"א נסגרה עקב מחלת אחת העובדות, הוחלט מייד לפתוח מעבדות נוספות - ונפתחו עד היום מעל 20 מעבדות בדיקה. אולם עדיין ישנם אתגרים שקשה מאוד לצלוח.

משרד הבריאות טען היום כי בעיית הריאגנטים קרובה לפתרון: "משרד הבריאות פועל בשיתוף כלל הגורמים - מינהל הרגש במשרד הביטחון, הצבא והמוסד כדי להמשיך לעמוד ביעד של 10,000 בדיקות ביום ולהמשיך לעלות משם. במהלך סוף השבוע נמצא פתרון לבעיית הריאגנטים באופן שיאפשר לעמוד ביעד. בנוסף אנחנו מקדמים התקשרות עם ספקים נוספים שיאפשרו לעלות מעבר ל-10,000 בדיקות בעוד כשבועיים". הפתרון המסתמן הוא בעצם של חברת היי לאבס עצמה, שהצליחה להתאים 90 אלף ערכות מיצרן חלופי למכשירים שלה.

השאלה מי יקבל את המשאב שבמחסור, צפויה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים.  

עוד כתבות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח, והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה החברה ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה