גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: לא בכל משבר יש הזדמנות

ביד אחת המדינה גוזלת מחלק מעובדי המגזר הציבורי את שכרם, וביד השנייה היא מעניקה להם דמי אבטלה

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

א’ (השם המלא שמור אצלי), לא חשבה אפילו לרגע אחד שלא להגיע לעבודה בגלל משבר הקורונה. נכון, שלושת הילדים הקטנים שלה נשארו לבדם בבית, ונכון שעל אף שיש להם מחשב, אף אחד מבית הספר לא התקשר אליהם בנוגע ל"למידה מרחוק" (אולי משום שהמערכת לא ממש מתאימה לשפה הערבית, והרי עברית הם לא ממש יודעים), אבל אין לה ברירה אחרת. אז הם יראו סרטונים ביוטיוב ובן האחת-עשרה יחמם אוכל לקטנים, אמרה לעצמה בתקווה שיסתדרו.

מתורגלת בגלל העומס במחסום הכניסה לירושלים, הקדימה א' לצאת מביתה כדי להגיע לעבודתה בזמן. היא עובדת באחד מבתי המשפט בירושלים, ויש שם תמיד גם בעיות חניה. שעה לאחר שהגיעה, היא מיהרה לנקות את השולחן שלה במטלית מיוחדת, והניחה בקבוק של אלכוג’ל להמשך היום.

ואז פגש אותה אחד האחראים עליה, הביט בה ובמבוכה התנצל בפניה שהיא באה לעבודה לחינם. בתי המשפט עברו לעבוד במתכונת של פגרה, ו-60% מכוח-האדם המינהלי הוצא לחופשה. וגם את צריכה לצאת כעת לחופשה.

זה היה נשמע לא' הגיוני: הרי במצב הנוכחי עדיף לא להסתכן ולא להביא את כולם לבית המשפט. אז היא ארזה שוב את חפציה ואת האלכוג’ל, וחזרה לביתה. אלא ששם היא גילתה כי לא מדובר בחופשה כמקובל, אלא בחופשה ללא תשלום. חל"ת.

וכך, רגע לפני חג הפסחא (שהשנה יוצא יחד עם חג הפסח) היא נזרקה לביתה ללא פרנסה. את המכה הזו שנפלה עליה היא כבר לא הבינה.

גם אני מתקשה להבין. אם כוח-אדם מינהלי מוצא לחופשה מאונס - מדוע זה ללא תשלום? בתי המשפט, כמו האוניברסיטאות, כמו משרדי ממשלה אחרים, חיים מתקציב ציבורי שלא נפגע וטרם קוצץ. זאת, בניגוד לגופים פרטיים שאיש לא מתקצב והתשלומים אליהם פסקו באחת.

אמת, העבודה ירדה גם אצלם, אבל זה לא קרה באשמת העובדים המינהליים, אלא בשל המצב. אז מדוע הם צריכים לשלם על המצב? מדוע הם נזרקים כחפצים שכעת אין בהם שימוש?

מעבר לאי-המוסריות בפגיעה בעובדים המוחלשים ביותר במגזר הציבורי, עולה גם שאלת הכדאיות הכלכלית. ביד אחת המדינה גוזלת מאותם עובדים את שכרם, וביד שנייה תעניק להם דמי אבטלה. השיעורים המובטחים של האחרונים הם בפער מזערי מהשכר הממוצע בדרגים הנמוכים במגזר הזה. אם כך הדבר, האם לא כדאי יותר להשאירם עובדים בחופשה, לתת להם שכר רגיל (ללא שעות נוספות וכו’), לשמור על כבודם כמפרנסים. זאת, במקום לבנות מערך שלם בביטוח הלאומי (שיעלה גם הוא הון כידוע) אשר ייתן להם אותו דבר בערך?

מה ההיגיון בצעד זה, למעט העובדה שיהיו מי שיתעשרו מהקמה מהירה של מערך כזה ללא מכרזים וללא בקרה? רוצים לנחש מי הם יהיו?

אם אין היגיון כלכלי, ואם מדובר בצעד לא מוסרי - אז למה הוא כן נעשה? לצערי, התשובה טמונה במשל המצרי די ידוע: כששאלו את פרעה "למה התנהגת כך?" הוא ענה "כי נתנו לי". אנשי אגף התקציבים הנוכחי במשרד האוצר, באים עדיין מבית מדרש כלכלי אחד, ורובם המוחלט גדלו במקומות שהמילים מחסור ועוני ככל הנראה לא היו קיימות בהם, וכעת פשוט ניצלו את האפשרות.

בחסות החרדה וההלם שהכתיבה לנו הקורונה, כפו את השינויים האלה על ועדי העובדים המוחלשים יותר במגזר הציבורי. ככה סתם, כי הם יכלו.

אחד מראשי האוצר שהתראיין לאחרונה אמר, כי "חשוב להירגע ולהבין שבכל משבר יש הזדמנות". הוא מוזמן לספר את זה להא’ ולחבריה: עבורם אף פעם אין הזדמנות. אצלם זה תמיד רק משבר.  

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו

עוד כתבות

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין באוגוסט: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראליים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בבורסה בתל אביב; טאואר וקמטק מתחזקות, הביטחוניות נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר