גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר: שיעור הסיוע הממשלתי לעסקים - עשירית ממה שהקצתה בריטניה

זאת על פי מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ● המחקר בדק את היקף הסיוע שהעניקו מדינות שונות שנפגעו ממגפת הקורונה לעסקים ● בריטניה מובילה עם כ-330 מיליארד ליש"ט שהם כ-14.5% תוצר ● וכמה הוציאו בספרד ובצרפת?

עסקים קטנים / צילום: Shutterstock
עסקים קטנים / צילום: Shutterstock

שיעור ההוצאה של מדינת ישראל על פתרונות מימון לעסקים בעקבות משבר הקורונה עומד על 1.5% תוצר - כעשירית מכפי שהקצתה בריטניה, המדינה המובילה בהיקף הסיוע שלה לעסקים. כך עולה ממחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בהזמנת ועדת הכספים.

המחקר בדק את היקף הסיוע שהעניקו מדינות שונות שנפגעו ממגפת הקורונה לעסקים שלהן, והשווה אותו למספרי החולים באותן מדינות. נכון ל-3 באפריל. המדינות שבולטות בשיעור הוצאה גבוה על פתרונות מימון לעסקים בתוצר הן: בריטניה - כ-330 מיליארד ליש"ט שהם כ-14.5% תוצר; צרפת - כ-300 מיליארד אירו, 12.1% בתוצר;

בלגיה - כ-50 מיליארד אירו, 10.3% תוצר; וספרד - כ-100 מיליארד אירו, שהם כ-7.8% בתוצר. עורכי המחקר מציינים כי בספרד שיעור החולים למיליון הוא הגבוה מבין המדינות המוצגות ועומד על כ-5,192 חולים למיליון נפש.

ערוץ הסיוע העיקרי של האוצר לעסקים הוא באמצעות קרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שמסגרת האשראי שלה עומדת על 8 מיליארד שקל. את האשראי יספקו הבנקים, וכל הלוואה תהיה בערבות מדינה של עד 85%.

אולם, המדינה הגבילה מראש את אחוז הדיפולטים בקרן באופן שמגביל את החשיפה שלה להפסד מירבי של 1.2 מיליארד שקל, כלומר עד 15% מהיקף האשראי הכולל בקרן. ההלוואות שנותנות הקרן הן לחמש שנים ובגובה של 500 אלף שקל עד 8% מהמחזור לפי הנמוך.

וכך, עסק בעל מחזור שנתי של מיליון שקל יוכל לקבל מהקרן עד 80 אלף שקל בלבד. המדינה הנחתה כי ממוצע תחום הריביות בהלוואות יעמוד על פריים פלוס 1.8%. המדינה גם הסכימה לממן את תשלומי הריבית בשנה הראשונה להחזר ההלוואה (גרייס).

לדברי ח"כ אורית פרקש הכהן מחוסן לישראל הנתונים מוכיחים כי פעולות הסיוע לעסקים שנעשו עד כה היו בבחינת "הנשמה חלקית של המשק העסקי". פרקש הכהן הוסיפה כי "יש צורך לפעול בחכמה ולייצר תכנית אקזיט מיידית, שגם תשמור על הבריאות אבל גם תתחיל להפעיל את המשק. זאת על בסיס עקרון הכלת המחלה ושמירה על אוכלוסיות הסיכון, ולא רק בידוד מוחלט ושיטוח העקומה".

המחקר של הכנסת מציג מספר דוגמאות לקרנות דומות שהופעלו במדינות אחרות. כך למשל בצרפת, סך פתרונות המימון במסגרת תכנית הסיוע יעמדו על כ-300 מיליארד אירו. המדינה תיתן ערבויות להלוואות לעסקים בסכום מרבי של הנמוך מבין השניים: 25% מהמחזור השנתי או שנתיים של הוצאות שכר. הלוואות אלו ניתנות לפריסה של עד 5 שנים, וההחזר הראשון יוכל להתחיל כעבור שנה. הערבויות יהיו בשיעור 70-90% בהתאם לגודל העסק.

שוויץ העמידה תוכניות סיוע למימון לעסקים בהיקף של כ-20 מיליארד פרנק שוויצרי. התוכנית כוללת הלוואות לעסקים בגובה של עד 10% ממחזור המכירות השנתי ועד תקרה של 20 מיליון פרנק שוויצרי, כאשר הלוואות של עד 500 אלף פרנק שוויצרי יכוסו ב-100% ערבות מדינה ויינתנו בשיעור ריבית אפסי. מעל סכום זה שיעור הערבות יהיה 85% והריבית על ההלוואות תהיה בשיעור 5%.

ממשלת ספרד הקצתה סכום של 100 מיליארד אירו לערבויות מדינה. בשלב הראשון המדינה תקצה 20 מיליארד ערבויות כנגד הלוואות. הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים ועצמאים יכוסו בשיעור של 85% ועבור שאר העסקים, שיעור הכיסוי יהיה 70% להלוואות חדשות ו-60% להלוואות מחודשות. 2 מיליארד מהערבויות יינתנו על ידי החברה הספרדית לביטוח סחר חוץ, על מנת לייצור הון חוזר ליצואנים.

עוד כתבות

דרור ברגר / צילום: אסף בן עמי

מנהל ההשקעות שמסמן את 5 המניות המפתיעות לשנה הקרובה

דרור ברגר, מנהל השקעות באלטשולר שחם, מציע לפזר את ההשקעות בחו"ל גם מחוץ לארה"ב, ואופטימי לגבי השווקים בשנה הקרובה בשל ירידת הריבית בעולם וגם ההחלפה הצפויה של יו"ר הפד ● וגם: אלה הסקטורים ה"מדוכאים" של 2025 שעשויים לפרוח השנה

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

אלכס הונולד מטפס על הבניין בטאיפיי / צילום: ap, Chiang Ying-ying

כמה כסף שווה טיפוס על מגדל בגובה 500 מטר? "הסכום מביך"

ללא כל אמצעי אבטחה ובידיים חשופות טיפס גדול המטפסים בעולם, אלכס הונולד, על אחד הבניינים הגבוהים בעולם ● למרות שנחשב לספורטאי עילית בתחומו, נאלץ המטפס האמריקאי להסתפק בסכום צנוע במיוחד ואמר ש"זה פחות ממה שהסוכן שלי שאף שנקבל"

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להתקדם או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל

תכנית המתאר לצפון מערב העיר ת''א / 3700 - אבן גבירול / הדמיה: יח''צ

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי

הקפיצה הצפויה בשימוש בתחבורה ציבורית, בעקבות מהפכת המטרו והרכבות הקלות, צפויה לקדם גם פיתוח נדל"ני מואץ במתחמי ענק חדשים בלב גוש דן ● לקראת כנס התשתיות, בדקנו אילו תוכניות נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, מה הן מציעות, ואיך הן ישנו את סביבתן?

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

כוחות חמאס בעזה / צילום: Reuters, Majdi Fathi

ארה"ב מטילה סנקציות על 6 עמותות צדקה בעזה שמזרימות כספים לחמאס

ארה"ב הטילה סנקציות על שש עמותות צדקה, שלפי מידע מודיעיני משמשות ככיסוי אזרחי להעברות כספים ולמימון הזרוע הצבאית של חמאס ● כך ארגון הטרור שומר על זרימת הכסף לרצועה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אפשרות הביטול התגמשה: למה חברות התעופה הפכו פתאום לנדיבות יותר?

עונת החורף והמתיחות הביטחונית הורידו את הביקושים ואת המחירים של טיסות, בעיקר לטווח הקצר והבינוני ● בחברות התעופה הישראליות זיהו שהנוסעים זקוקים לביטחון, וכעת הן מספקות שירותי ביטול טיסה גמישים בהרבה ● כך זה יעבוד

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם