גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

פרופ' מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ' מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

"הפרטיות היא זכות אמורפית, עמומה, שקשה להבין אותה. אנחנו חווים אותה יותר כאשר היא נפגעת: כאשר מישהו מפיץ תמונה אינטימית, ללא רשות, חושף סוד ללא רשות וכו'. את מה שקורה מאחורי הקלעים - איסוף ועיבוד מידע עלינו, אנחנו לא רואים, לא יודעים. אנחנו נפגעים, אבל לא יודעים על כך (עד שכן)" - כך צייץ בטוויטר לפני כמה ימים פרופסור מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הדברים לא נאמרו כמובן בחלל ריק. הם מתייחסים לשורת הצעדים שעושה המדינה בימים אלה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל, כשהמטרה העליונה היא המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

פרופ' בירנהק אומר שהמצב מתעתע, הוא הראשון להודות שהזכות שלנו לפרטיות היא לא מוחלטת ושצריך לאזן אותה מול ערכים אחרים ושזה נכון גם לימי שגרה. אבל הוא גם מתריע שחלק מהצעדים שננקטים על-ידי המדינה הם מרחיקי לכת ושקל בימים כאלה להיות פופוליסט ולומר דברים שרוחם היא "בגלל ההגנה על הפרטיות ימותו אנשים, צריך לעגל פינות".

גם לפני משבר הקורונה מצבה של הפרטיות לא היה מזהיר. הרי אנחנו מצולמים בכל מקום, ומידע אישי עצום של רוב תושבי העולם המערבי, כולל תמונות וסרטונים, מסתובב ברשתות החברתיות ואצל גופי ענק כגוגל ופייסבוק, שגם עושים בו שימוש מסחרי.

"זה נכון אבל חשוב להבין שיש הבדל עצום בין היחסים בינינו לבין תאגידים מסחריים מאשר היחסים בינינו לבין המדינה. דבר ראשון, המידע שאנשים מוסרים לתאגידים נמסר מתוך רצון חופשי וניתן להפסיק את זה מתי שרוצים. לי, למשל, אין פייסבוק כי אני לא רוצה שיהיה. זה נכון שיש לחצים חברתיים משמעותיים לקחת בזה חלק ובעיקר אם אתה נער אז קשה להתחמק מדברים מסוימים. ועדיין, ההשתתפות היא וולנטרית".

בוא ניקח, לדוגמה, את אפליקציית "זום" שמאפשרת שיחות וידאו. בעצם, כל מי שרוצה היום להישאר בקשר עם המשפחה, מוכרח להשתמש בה או באפליקציות דומות. זו לא בחירה אמיתית.

"עדיין, יש כאן יחסים מסחריים, יש חוזה בין המשתמש לבין החברה, המשתמשים יכולים לבחור למחוק מידע וכשאנחנו נתקלים בבעיות, יש לנו סל כלים משפטי שיכול לסייע לנו ויש לנו את הרגולטור שמפקח על החברות הללו".

לעומת זאת, אומר פרופ' בירנהק, כאשר המדינה אוספת עלינו מידע או מנהלת מעקבים, אין לאזרח אפשרויות להתמודד מולה. "אנחנו אזרחים ישראלים ורוצים להישאר כאלה, ואין לנו באמת אפשרות לצאת מהמדינה כדי להפסיק את המעקבים. ולכן, בניגוד לתאגידים, כשמדינה דורשת ממני דברים אני לא יכול להגיד שאני לא מסכים", הוא אומר. "למדינה יש כוח עצום, ולכן צריך לעשות בו שימוש במשורה ולמטרות מאוד משכנעות. המדינה צריכה לעשות רק את מה שהיא צריכה וחייבת, אבל לא יותר מזה".

שוטר אוכף הסגר בת"א / צילום: איל יצהר, גלובס

תקדימים מדאיגים

פרופ' בירנהק מציין שבכל המהלכים האחרונים שנעשים, אף אחד "לא סופר", את הרשות להגנת הפרטיות שאמורה הייתה להיות הרגולטור שמפקח על המהלכים. עם זאת, הוא שמח על כך שהכנסת חזרה לתפקד. "בוועדת חוץ וביטחון התנהל דיון רציני על התקנות שעת חירום שמאפשרות לשב"כ לבצע מעקבים לצורך איתור חולי קורונה. זה היה מחזה מרענן. חברי הכנסת שאלו שאלות שחלקן היו קשות ושלחו את הפקידים לעשות שיעורי בית. גם הבקרה של התקשורת ושל הציבור היא חשובה".

ובכל זאת, עם כל הכבוד לפרטיות שלנו, האיכונים הסלולריים שהשב"כ והמשטרה מבצעים מצילים חיי אדם. השבוע ראינו דוגמה כשבזכות איכון סלולרי אותר חולה קורונה מאומת על-ידי המשטרה והורד מאוטובוס הומה אדם בדרכו לירושלים. כל שאר הנוסעים נשלחו לבידוד.

"שוב, אף אחד מאנשי הפרטיות הוא לא פנטי. הצורך בנקיטת צעדים כאלה הוא חד חיוני וברור. לצורכי ביטחון אנחנו עוברים תשאולים בשדה תעופה ומוותרים על פרטיות מול חברות ביטוח, ובעוד מיליון דברים אחרים, וזה בסדר. אבל זה נעשה תמיד אחרי תהליך של איזונים, בקרות, ובאופן מידתי. השאלה היא לא אם צריך לאזן בין הזכות לפרטיות לבין צורכי המאבק בקורונה, אלא איך עושים את זה.

"כשאני מסתכל במבט-על, על כמות וקצב האירועים, אז באמת מאוד קשה להכיל אותם. אני רוצה להסתכל על התמונה הגדולה, וכשאני מסתכל על התמונה הגדולה אז יש הרבה דברים שמטרידים אותי. בעיקר, קורים עכשיו הרבה תקדימים של פגיעה בפרטיות שאני חושש שיישארו איתנו גם כשנחזור לשגרה".

מהם התקדימים שמדאיגים אותך?

"אני מוטרד מה'ביטחוניזציה' של המשבר שהוא משבר אזרחי, מהשימוש בתקנות שעת חירום, ואני מוטרד מהשימוש של המדינה בתאגידים מסחריים. לגבי התקדים הראשון, משבר הקורונה הוא ללא ספק קשה ומורכב, אבל הוא משבר אזרחי. זו לא מלחמה נגד מדינת אויב וזה לא מאבק בטרור שצריכים להיות מנוהלים על-ידי כוחות הביטחון. משבר אזרחי צריך להיות מנוהל באמצעות כלים אזרחיים ועל-ידי גורמים אזרחיים".

במשבר כ"כ קשה גופי הביטחון יכולים מאוד לעזור. יש לנו כאן יתרון על פני מדינות אחרות.

"אם יש צורך להיעזר בגורמים כמו המשטרה והצבא, אז בסדר. אני בעד שכל מי שיכול לעזור שיעזור, אבל הניהול, השליטה והפיקוח חייבים להיות אזרחיים ולהיעשות בחשיבה אזרחית ולא בחשיבה ביטחונית. השימוש בשב"כ לצורך איכון הטלפונים, 'מלונות הקורונה' שמנוהלות על-ידי פיקוד העורף (ובהם מאושפזים חולי קורונה במצב קל. ח' מ'), הצעדים האלה מדאיגים. לא הצבא צריך לנהל את זה.

"מי שנמצא ב'מלונות קורונה' הוא חולה ולא אסיר. גם הצירוף של חיילים לשוטרים כדי לאכוף את הסגר זה דבר בעייתי. בשביל מה? יש מצוקת כוח-אדם במשטרה? תפתרו אותה. להשתמש בצבא כדי לנהל מסגרת אזרחית ומשבר אזרחי זה לא נכון. גם כששר הביטחון נפתלי בנט בא עם יוזמות לדירוג המצב הרפואי של אנשים זה לא נכון. הוא יכול להציע את ההצעות בתוך הממשלה. הביטחוניזציה של משבר אזרחי היא תקדים מסוכן בעיניי".

לשם כך הותקנו תקנות לשעת חירום שמאפשרות שימוש בכלים הללו.

"זה גם תקדים מטריד. הנה, השתמשנו בתקנות לשעת חירום והשמיים לא נפלו. זה עלול להביא לכך שבעתיד ייעשה שימוש בתקנות שעת חירום ביתר קלות. לא חסרים משברים ופאניקות. הפעם, הפאניקה היא כנראה מוצדקת אבל בפעם הבאה לאו דוווקא תהיה מוצדקת.

"אני מבין שיש לחץ גדול, יש מצוקה, לוח הזמנים מוכתב על-ידי הנגיף ואין לנו שליטה על זה. זה ברור לגמרי. זה גורם לחפש הרבה מאוד פתרונות, אבל אני רואה הרבה טעויות שנעשות ולא צריכות לקרות. למשל הפנייה של המדינה לחברות מסחריות מסוימות כמו 'מיי הריטג'' או 'NSO'".

התקשרות ללא מכרז

נזכיר כי במקרה הראשון שעליו מדבר בירנהק, המדינה חתמה על מזכר הבנות עם חברת "מיי הריטג'" העוסקת בגילוי, שימור ושיתוף היסטוריה משפחתית, להקמת מעבדה לבדיקות קורונה שתבצע עשרת אלפים בדיקות ביום. זמן קצר לאחר חתימת ההסכם משרד הבריאות ביטל אותו.

"NSO" היא חברת סייבר התקפי שפיתחה בשיתוף עם משרד הביטחון מערכת לריכוז מידע אודות סיכויי ההידבקות בקורונה של אזרחי ישראל. שר הביטחון בנט ביקש שהמערכת תאגור מידע אודות האזרחים, תתעדכן בזמן אמת, ותיתן לכל אזרח "ציון הידבקות" מ-1 עד 10. גם כאן, התוכנית לא יצאה לפועל.

פרופ' בירנהק אומר ש"בימים כתיקונם, לפני שהמדינה מתקשרת עם חברות נערכים מכרזים ונשקלים שיקולים. ברור שעכשיו אין זמן וצריך לפעול מהר, אבל זה לא אומר שאפשר לזרוק את כל השיקולים לפח. 'NSO' למשל, היא חברה מסחרית שנויה במחלוקת שמבוססת על איסוף מידע בכלים שהם לא חושפים אותם וזה מקשה על פיקוח ובקרה. להיעזר בחברה כזו או ב'מיי הריטג' שהמודל העסקי שלה הוא איסוף מידע גנטי וניתוחו, זה מסוכן.

"לפי החלטת ממשלה נושנה, יש חובה לפרסם הסכמים בין המדינה לבין גופים פרטיים. אנחנו ביקשנו לראות את ההסכמים ובתגובה יניב ארליך, המנהל המדעי של 'מיי הריטג' אמר שהבקשה היא 'אגרוף בבטן', כי הם תורמים כסף זמן ומאמץ. עכשיו, לתאגידים יש אינטרסים מסחריים לגיטימיים. החיפוש של המדינה אחרי פתרונות מהירים בעזרתן עלול להביא לקיצור הליכים מהיר מדי או לעיגול פינות. יש דברים שאפשר לעגל בהם פינות ויש דברים שמסוכן לעגל בהם פינות.

"אני חושש שביום שאחרי הקורונה נשאר עם תקדימים שמאפשרים פגיעה בפרטיות ובזכויות אחרות ביתר קלות בשם אינטרס חברתי חשוב. שנקודת האיזון תוזז ויהיה קשה להחזיר אותה לקדמותה. אני חושש משימוש בחברות מסחריות בלי לשקול בצורה ברורה את כל השיקולים הרלוונטיים". 

ת"ז: מיכאל בירנהק

פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וסגן הדקאן למחקר בפקולטה; בוגר אוניברסיטת תל-אביב במשפטים. את עבודת הדוקטורט כתב באוניברסיטת ניו יורק בנושא זכויות יוצרים וחופש הביטוי; עוסק בסוגיות של משפט וטכנולוגיה, ובעיקר הזכות לפרטיות, היבטי פרטיות של טכנולוגיה ביומטרית, פרטיות במקום העבודה, ועוד; לאחרונה זכה בירנהק בפרס צלטנר לחקר המשפט. הפרס מוענק מדי שנה על מחקר משפטי על-ידי ארגון רוטרי, קרן צלטנר והפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. בפרס זכו בעבר, בין היתר, נשיאי בית המשפט העליון, השופטים מאיר שמגר ואהרן ברק. 

עוד כתבות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה