גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

פרופ' מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ' מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

"הפרטיות היא זכות אמורפית, עמומה, שקשה להבין אותה. אנחנו חווים אותה יותר כאשר היא נפגעת: כאשר מישהו מפיץ תמונה אינטימית, ללא רשות, חושף סוד ללא רשות וכו'. את מה שקורה מאחורי הקלעים - איסוף ועיבוד מידע עלינו, אנחנו לא רואים, לא יודעים. אנחנו נפגעים, אבל לא יודעים על כך (עד שכן)" - כך צייץ בטוויטר לפני כמה ימים פרופסור מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הדברים לא נאמרו כמובן בחלל ריק. הם מתייחסים לשורת הצעדים שעושה המדינה בימים אלה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל, כשהמטרה העליונה היא המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

פרופ' בירנהק אומר שהמצב מתעתע, הוא הראשון להודות שהזכות שלנו לפרטיות היא לא מוחלטת ושצריך לאזן אותה מול ערכים אחרים ושזה נכון גם לימי שגרה. אבל הוא גם מתריע שחלק מהצעדים שננקטים על-ידי המדינה הם מרחיקי לכת ושקל בימים כאלה להיות פופוליסט ולומר דברים שרוחם היא "בגלל ההגנה על הפרטיות ימותו אנשים, צריך לעגל פינות".

גם לפני משבר הקורונה מצבה של הפרטיות לא היה מזהיר. הרי אנחנו מצולמים בכל מקום, ומידע אישי עצום של רוב תושבי העולם המערבי, כולל תמונות וסרטונים, מסתובב ברשתות החברתיות ואצל גופי ענק כגוגל ופייסבוק, שגם עושים בו שימוש מסחרי.

"זה נכון אבל חשוב להבין שיש הבדל עצום בין היחסים בינינו לבין תאגידים מסחריים מאשר היחסים בינינו לבין המדינה. דבר ראשון, המידע שאנשים מוסרים לתאגידים נמסר מתוך רצון חופשי וניתן להפסיק את זה מתי שרוצים. לי, למשל, אין פייסבוק כי אני לא רוצה שיהיה. זה נכון שיש לחצים חברתיים משמעותיים לקחת בזה חלק ובעיקר אם אתה נער אז קשה להתחמק מדברים מסוימים. ועדיין, ההשתתפות היא וולנטרית".

בוא ניקח, לדוגמה, את אפליקציית "זום" שמאפשרת שיחות וידאו. בעצם, כל מי שרוצה היום להישאר בקשר עם המשפחה, מוכרח להשתמש בה או באפליקציות דומות. זו לא בחירה אמיתית.

"עדיין, יש כאן יחסים מסחריים, יש חוזה בין המשתמש לבין החברה, המשתמשים יכולים לבחור למחוק מידע וכשאנחנו נתקלים בבעיות, יש לנו סל כלים משפטי שיכול לסייע לנו ויש לנו את הרגולטור שמפקח על החברות הללו".

לעומת זאת, אומר פרופ' בירנהק, כאשר המדינה אוספת עלינו מידע או מנהלת מעקבים, אין לאזרח אפשרויות להתמודד מולה. "אנחנו אזרחים ישראלים ורוצים להישאר כאלה, ואין לנו באמת אפשרות לצאת מהמדינה כדי להפסיק את המעקבים. ולכן, בניגוד לתאגידים, כשמדינה דורשת ממני דברים אני לא יכול להגיד שאני לא מסכים", הוא אומר. "למדינה יש כוח עצום, ולכן צריך לעשות בו שימוש במשורה ולמטרות מאוד משכנעות. המדינה צריכה לעשות רק את מה שהיא צריכה וחייבת, אבל לא יותר מזה".

שוטר אוכף הסגר בת"א / צילום: איל יצהר, גלובס

תקדימים מדאיגים

פרופ' בירנהק מציין שבכל המהלכים האחרונים שנעשים, אף אחד "לא סופר", את הרשות להגנת הפרטיות שאמורה הייתה להיות הרגולטור שמפקח על המהלכים. עם זאת, הוא שמח על כך שהכנסת חזרה לתפקד. "בוועדת חוץ וביטחון התנהל דיון רציני על התקנות שעת חירום שמאפשרות לשב"כ לבצע מעקבים לצורך איתור חולי קורונה. זה היה מחזה מרענן. חברי הכנסת שאלו שאלות שחלקן היו קשות ושלחו את הפקידים לעשות שיעורי בית. גם הבקרה של התקשורת ושל הציבור היא חשובה".

ובכל זאת, עם כל הכבוד לפרטיות שלנו, האיכונים הסלולריים שהשב"כ והמשטרה מבצעים מצילים חיי אדם. השבוע ראינו דוגמה כשבזכות איכון סלולרי אותר חולה קורונה מאומת על-ידי המשטרה והורד מאוטובוס הומה אדם בדרכו לירושלים. כל שאר הנוסעים נשלחו לבידוד.

"שוב, אף אחד מאנשי הפרטיות הוא לא פנטי. הצורך בנקיטת צעדים כאלה הוא חד חיוני וברור. לצורכי ביטחון אנחנו עוברים תשאולים בשדה תעופה ומוותרים על פרטיות מול חברות ביטוח, ובעוד מיליון דברים אחרים, וזה בסדר. אבל זה נעשה תמיד אחרי תהליך של איזונים, בקרות, ובאופן מידתי. השאלה היא לא אם צריך לאזן בין הזכות לפרטיות לבין צורכי המאבק בקורונה, אלא איך עושים את זה.

"כשאני מסתכל במבט-על, על כמות וקצב האירועים, אז באמת מאוד קשה להכיל אותם. אני רוצה להסתכל על התמונה הגדולה, וכשאני מסתכל על התמונה הגדולה אז יש הרבה דברים שמטרידים אותי. בעיקר, קורים עכשיו הרבה תקדימים של פגיעה בפרטיות שאני חושש שיישארו איתנו גם כשנחזור לשגרה".

מהם התקדימים שמדאיגים אותך?

"אני מוטרד מה'ביטחוניזציה' של המשבר שהוא משבר אזרחי, מהשימוש בתקנות שעת חירום, ואני מוטרד מהשימוש של המדינה בתאגידים מסחריים. לגבי התקדים הראשון, משבר הקורונה הוא ללא ספק קשה ומורכב, אבל הוא משבר אזרחי. זו לא מלחמה נגד מדינת אויב וזה לא מאבק בטרור שצריכים להיות מנוהלים על-ידי כוחות הביטחון. משבר אזרחי צריך להיות מנוהל באמצעות כלים אזרחיים ועל-ידי גורמים אזרחיים".

במשבר כ"כ קשה גופי הביטחון יכולים מאוד לעזור. יש לנו כאן יתרון על פני מדינות אחרות.

"אם יש צורך להיעזר בגורמים כמו המשטרה והצבא, אז בסדר. אני בעד שכל מי שיכול לעזור שיעזור, אבל הניהול, השליטה והפיקוח חייבים להיות אזרחיים ולהיעשות בחשיבה אזרחית ולא בחשיבה ביטחונית. השימוש בשב"כ לצורך איכון הטלפונים, 'מלונות הקורונה' שמנוהלות על-ידי פיקוד העורף (ובהם מאושפזים חולי קורונה במצב קל. ח' מ'), הצעדים האלה מדאיגים. לא הצבא צריך לנהל את זה.

"מי שנמצא ב'מלונות קורונה' הוא חולה ולא אסיר. גם הצירוף של חיילים לשוטרים כדי לאכוף את הסגר זה דבר בעייתי. בשביל מה? יש מצוקת כוח-אדם במשטרה? תפתרו אותה. להשתמש בצבא כדי לנהל מסגרת אזרחית ומשבר אזרחי זה לא נכון. גם כששר הביטחון נפתלי בנט בא עם יוזמות לדירוג המצב הרפואי של אנשים זה לא נכון. הוא יכול להציע את ההצעות בתוך הממשלה. הביטחוניזציה של משבר אזרחי היא תקדים מסוכן בעיניי".

לשם כך הותקנו תקנות לשעת חירום שמאפשרות שימוש בכלים הללו.

"זה גם תקדים מטריד. הנה, השתמשנו בתקנות לשעת חירום והשמיים לא נפלו. זה עלול להביא לכך שבעתיד ייעשה שימוש בתקנות שעת חירום ביתר קלות. לא חסרים משברים ופאניקות. הפעם, הפאניקה היא כנראה מוצדקת אבל בפעם הבאה לאו דוווקא תהיה מוצדקת.

"אני מבין שיש לחץ גדול, יש מצוקה, לוח הזמנים מוכתב על-ידי הנגיף ואין לנו שליטה על זה. זה ברור לגמרי. זה גורם לחפש הרבה מאוד פתרונות, אבל אני רואה הרבה טעויות שנעשות ולא צריכות לקרות. למשל הפנייה של המדינה לחברות מסחריות מסוימות כמו 'מיי הריטג'' או 'NSO'".

התקשרות ללא מכרז

נזכיר כי במקרה הראשון שעליו מדבר בירנהק, המדינה חתמה על מזכר הבנות עם חברת "מיי הריטג'" העוסקת בגילוי, שימור ושיתוף היסטוריה משפחתית, להקמת מעבדה לבדיקות קורונה שתבצע עשרת אלפים בדיקות ביום. זמן קצר לאחר חתימת ההסכם משרד הבריאות ביטל אותו.

"NSO" היא חברת סייבר התקפי שפיתחה בשיתוף עם משרד הביטחון מערכת לריכוז מידע אודות סיכויי ההידבקות בקורונה של אזרחי ישראל. שר הביטחון בנט ביקש שהמערכת תאגור מידע אודות האזרחים, תתעדכן בזמן אמת, ותיתן לכל אזרח "ציון הידבקות" מ-1 עד 10. גם כאן, התוכנית לא יצאה לפועל.

פרופ' בירנהק אומר ש"בימים כתיקונם, לפני שהמדינה מתקשרת עם חברות נערכים מכרזים ונשקלים שיקולים. ברור שעכשיו אין זמן וצריך לפעול מהר, אבל זה לא אומר שאפשר לזרוק את כל השיקולים לפח. 'NSO' למשל, היא חברה מסחרית שנויה במחלוקת שמבוססת על איסוף מידע בכלים שהם לא חושפים אותם וזה מקשה על פיקוח ובקרה. להיעזר בחברה כזו או ב'מיי הריטג' שהמודל העסקי שלה הוא איסוף מידע גנטי וניתוחו, זה מסוכן.

"לפי החלטת ממשלה נושנה, יש חובה לפרסם הסכמים בין המדינה לבין גופים פרטיים. אנחנו ביקשנו לראות את ההסכמים ובתגובה יניב ארליך, המנהל המדעי של 'מיי הריטג' אמר שהבקשה היא 'אגרוף בבטן', כי הם תורמים כסף זמן ומאמץ. עכשיו, לתאגידים יש אינטרסים מסחריים לגיטימיים. החיפוש של המדינה אחרי פתרונות מהירים בעזרתן עלול להביא לקיצור הליכים מהיר מדי או לעיגול פינות. יש דברים שאפשר לעגל בהם פינות ויש דברים שמסוכן לעגל בהם פינות.

"אני חושש שביום שאחרי הקורונה נשאר עם תקדימים שמאפשרים פגיעה בפרטיות ובזכויות אחרות ביתר קלות בשם אינטרס חברתי חשוב. שנקודת האיזון תוזז ויהיה קשה להחזיר אותה לקדמותה. אני חושש משימוש בחברות מסחריות בלי לשקול בצורה ברורה את כל השיקולים הרלוונטיים". 

ת"ז: מיכאל בירנהק

פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וסגן הדקאן למחקר בפקולטה; בוגר אוניברסיטת תל-אביב במשפטים. את עבודת הדוקטורט כתב באוניברסיטת ניו יורק בנושא זכויות יוצרים וחופש הביטוי; עוסק בסוגיות של משפט וטכנולוגיה, ובעיקר הזכות לפרטיות, היבטי פרטיות של טכנולוגיה ביומטרית, פרטיות במקום העבודה, ועוד; לאחרונה זכה בירנהק בפרס צלטנר לחקר המשפט. הפרס מוענק מדי שנה על מחקר משפטי על-ידי ארגון רוטרי, קרן צלטנר והפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. בפרס זכו בעבר, בין היתר, נשיאי בית המשפט העליון, השופטים מאיר שמגר ואהרן ברק. 

עוד כתבות

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר