גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עצמאים, בונים על מענק מהמדינה? תקראו את האותיות הקטנות

בעלי עסקים, שקיוו לעזרה מהמדינה, גילו שדווקא ברגעים הכלכליים הקשים בחייהם כי הם נחשבים בעיני המדינה לתא משפחתי "עשיר" מדי בהכנסות או שפתחו את העסק בתאריך לא מתאים

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

י' הוא צלם עצמאי. אשתו עקרת בית. יש לה דירה שקיבלה בירושה, שאותה היא משכירה. בעקבות משבר הקורונה מצא את עצמו י' עם אפס הזמנות כמעט. החודש הוא "הרוויח" 2,000 שקל ממעט מאוד עבודות שבכל זאת עשה, וכן "בזכות" שיטת השוטף פלוס, שבעקבותיה קיבל החודש את התשלום עבור עבודות שעשה לפני חודשיים. אתמול הוא מילא את הטופס לקבלת המענק מרשות המסים ונדהם לגלות שהוא לא זכאי למענק. הסיבה שקיבל: בשנת 2018, הוא ורעייתו הגיעו יחד לתקרת הכנסות של 340 אלף שקל.

"הייתי בהלם. בחודש הבא כבר לא יהיה 'שוטף פלוס' ואנחנו נהיה עם אפס הכנסות. אין לי עבודות חדשות, יש כלום ושום דבר, ו-4,000-5,000 שקל מענק היו עוזרים לי מאוד. זה ממש סיוט. מאוד מאוד מבאס שאני לא זכאי בגלל החיבור הלא טבעי הזה שעשו בין כל ההכנסות מכל סוג של בני זוג", אומר י'.

י' לא לבד. תקרת ההכנסות המשותפות, של 340 אלף השקל, הוציאה מגדרי המענק לעצמאים הרבה מאוד בעלי עסקים שגילו לפתע פתאום שבעיני המדינה הם תא משפחתי "עשיר"; וזאת, דווקא ברגעים הכלכליים הקשים בחייהם.

אל רועי כהן, נשיא לה"ב, זורמות בימים האחרונים עשרות רבות של פניות בדיוק בעניין הזה. כהן: "מרבית הסירובים למענק הם בעקבות ההכנסה המשותפת של בני הזוג, שזה דבר שאין לו אח ורע בנוגע לפיצוי השכירים במשק, וזו אפליה שזועקת לשמיים. הצפתי את זה בפני ראש רשות המסים. אלה לא אנשים עשירים. בשבת בבוקר פנתה אליי משפחה מטירת הכרמל שהגבר הוא טכנאי מזגנים שמשתכר 20 אלף שקל ברוטו בחודש טוב ורעייתו קוסמטיקאית שמרוויחה 10,000 שקל. יש להם משכנתה של 4,000 שקל ושלושה ילדים, והם קיבלו סירוב לקבל את המענק. הם נשארו עם אפס הכנסות, ורק משום ששניהם עברו את תקרת ההכנסה לשנת 2018 של 340 אלף שקל הם לא זכאים. זה הגיוני שלא יהיה להם אוכל על השולחן אבל המדינה רואה בהם תא שלא צריך פיצוי? ובכלל מה זה השילוב של הגבר והאישה ביחד? חזרנו לימים שהאישה רכוש של הבעל?".

הממשלה אישרה תקנות שעת חירום (מענק סיוע לעצמאיים בשל התפשטות נגיף הקורונה), זאת במסגרת תוכנית הסיוע הכלכלית שעליה הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר וכחלק מצעדי הממשלה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ולאוכלוסיית העצמאים שהכנסתם ירדה בצורה משמעותית בתקופה זו. לאחר פרסום התקנות ברשומות תיפתח באתר רשות המסים האפשרות להגיש בקשה לקבלתן.

ביום חמישי יצאה תוכנית הסיוע המהפכנית של הממשלה לכנסת, ובמסגרתה גם המענק לעצמאים שנפגעו מהמשבר, בכפוף לתנאים. מענק הסיוע עומד על 65% מהכנסתו הממוצעת לחודש של העצמאי ל-2018, ואם העסק נפתח בשנת 2019 בהתאם לנתוני שנת 2019, אך סכומו לא יעלה על 6,000 שקל. החל מהכנסה חודשית ממוצעת של 16,000 שקל פוחת סכום המענק בהדרגה עד לסך של 3,000 שקל.

היום החלו לזרום כספי המענק לחשבונם של עשרות אלפי העסקים שנמצאו זכאים, ודווקא העובדה הזאת מחדדת את סימני השאלה בנוגע לאלה שנדחו. האם מוצדק לחבר את הכנסות הבעל והאישה ולהוציא תאים משפחתיים שלמים מגדרי הזכאות? האם יש הצדקה לתקרת המענק, העומדת על 240 אלף שקל? האם נכון לחייב את המענק במס הכנסה? סימני השאלה שהעלה "גלובס" מיום שהתוכנית התגבשה, רק הולכים ומצטברים.

לזכותם של שר האוצר, משה כחלון, הנהלת משרד האוצר, יצוין כי הם לא מתעלמים לחלוטין מקריאות המצוקה של המשק והטענות נגד תוכנית הסיוע. ביום ראשון בערב הם קיימו דיון במנגנון מענק הסיוע לעסקים, ובסיומו הנחה שר האוצר את ההנהלה לשפר את המודל ולצמצם את הבירוקרטיה כך שהעסקים יקבלו את המענק בהקדם. הבעיות הוצפו גם בוועדת הכספים, ומנהל רשות המסים, ערן יעקב, ציין כי נבחנים מודלים שונים לפיצוי העצמאים. "האם זה יינתן? כן. יהיה סוג של מענק או פיצוי לחלק גדול מהעסקים שייתן להם מענה על מה שקרה מאמצע מרץ ועד היום. באיזה אופן ואיך, אני מקווה שהיום או מחר זה ייקבע, שר האוצר צריך לקבל החלטה בעניין הזה".

ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס

"באיזה אופן ואיך" - זאת שאלת מיליארדי השקלים. תנאי הסף הראשון שביטולו מבוקש כאמור הוא החיבור המלאכותי שנעשה בין הכנסותיהם של בני זוג, המוציא עצמאים רבים מהזכאות, אבל זה רק קצה הקרחון. הדבר המרכזי שמקומם עצמאים רבים היא תקרת ההכנסות שנקבעה על רף של 240 אלף שקל. "צריך לתת פרס שיא גינס למי שהמציא את התקרה והדירוג היורד למענק", אומר רועי כהן. "זאת היצירתיות הכי גדולה שנראתה. מעל 16 אלף שקל הכנסות על כל שקל שאתה מרוויח יורד לך 75% מהמענק. היה צריך לתת לכולם סכום אחיד, 6,000 שקל, ואז להיפגש איתם בסוף השנה ולהתחשבן. קודם תנו לאנשים אוכל לשולחן החג, ואח"כ בשוך הסערה נדבר".

לדברי יועץ המס ירון גינדי, שריכז את הבעיות ביישום מודל המענק, אפליית העצמאים לעומת השכירים שזורה לאורך כל התוכנית. "שכיר המרווח 20,000 שקל יקבל 8,790 של לעומת עצמאי שיקבל 3,000 שקל. למה? ככה", אומר גינדי.

בינתיים מגזרים שלמים טוענים שהתנאים מוציאים אותם מתחולת הסיוע. לטענת התאחדות המלאכה והתעשיה, הנציגה של התעשיה הזעירה בישראל, 90% מחברי ההתאחדות גילו שאינם זכאים למענק. גם במטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים, נטען כי עסקים רבים מדי מתחום התרבות קיבלו הודעות דחייה. גם בתחום המסעדות גילו רבים מהעסקים כי אינם זכאים לפיצוי, בין היתר בשל תקרת ההכנסות וכן אי הכללת שכירים בעלי שליטה בפיצוי.

תנאי הסף הראשון שביטולו מבוקש כאמור הוא החיבור המלאכותי שנעשה בין הכנסותיהם של בני זוג, המוציא עצמאים רבים מהזכאות, אבל זה רק קצה הקרחון. הדבר המרכזי שמקומם עצמאים רבים היא תקרת ההכנסות שנקבעה על רף של 240 אלף שקל, ובתוכה גם מדרגות הפחתת הפיצוי לכל מי שהכנסותיו מעל 16,000 שקל (בעקבותיה המענק יורד בהדרגה ל-3,000 שקלים).

"צריך לתת פרס שיא גינס למי שהמציא את התקרה והדירוג היורד למענק", אומר רועי כהן. "זאת היצירתיות הכי גדולה שנראתה בישראל. מעל 16 אלף שקל הכנסות על כל שקל שאתה מרוויח יורד לך 75% מהמענק. היה צריך לתת לכולם סכום אחיד, 6,000 שקל, ואז להיפגש איתם בסוף השנה ולהתחשבן. קודם תנו לאנשים אוכל לשולחן החג, ואח"כ בשוך הסערה נדבר. הניסיון לתת כמה שפחתו ולקמץ את היד כמה שיותר יעלה ביוקר למדינה".

בינתיים מגזרים שלמים טוענים שהתנאים שנקבעו מוציאים אותם מתחולת הסיוע. כך, לטענת התאחדות התעשייה הזעירה, 90% מחברי ההתאחדות גילו בימים האחרונים שהם אינם זכאים למענק. גם במטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים ומופעים, נטען כי עסקים רבים מדי מתחום התרבות קיבלו הודעות דחייה לבקשות המענק. גם בתחום המסעדות גילו רבים מהעסקים כי אינם זכאים לפיצוי, בין היתר בשל תקרת ההכנסות שנקבעה וכן אי הכללת שכירים בעלי שליטה בתוואי הפיצוי. 

עוד כתבות

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

חברות הנדל"ן מסתערות על שוק ההון: מה עומד מאחורי הזינוק במספר ההנפקות?

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד-לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים