גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

שיעור המובטלים בישראל חצה השבוע רף מבהיל של 25%, ובסך הכל סופרים בלשכת התעסוקה 1,053,538 מובטלים. זהו המחיר הכבד של משבר הקורונה. כ-90% מאותם מחוסרי עבודה שנרשמו במהלך חודש מרץ הוצאו אמנם לחופשה ללא תשלום, אבל גם ההגדרה הזאת לא תעזור לחלקם - על-פי נתוני שירות התעסוקה כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת וזוכים כעת לדמי אבטלה לא יחזרו למקום העבודה שלהם.

קשה לסרב למעסיק, אבל לעובדים אסור לקחת חלק בהונאה | חן מענית, דעה

מבדיקת "גלובס" עולה כי לא מעט מעסיקים מפרשים את הוראת החל"ת באופן שנוגד את החוק. מעדויות של עובדים שאיתם שוחחנו, נראה כי האפשרות שניתנה באופן גורף למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת מביאה חלק מהם לנצל את המצב. למשל, להוציא עובדים לחל"ת גם אם הפגיעה בעסק אינה משמעותית; במקרים אחרים, נדרשים עובדים מהמעסיק לעבוד בפועל, בעוד שהתשלום נופל על הביטוח הלאומי.

לדברי א', עובדת בחברה ביטחונית, "הרגיש לנו קצת מסריח כשהבוס הודיע לנו שהוא מתכוון לסגור את המשרד ולהוציא את כל העובדים לחל"ת. התחושה היא שאין קשר בין המצב הכלכלי לבין ההוצאה שלנו לחל"ת. שום דבר מהותי לא נעצר. לדעתי, הוא ניצל הזדמנות כדי להרוויח על הגב שלנו".

א' אינה היחידה. עובדים רבים הנמצאים בחל"ת סיפרו לקרובים להם על התופעה אך מפחדים לחשוף אותה ברבים. הפחד מובן. לפי שירות התעסוקה, לחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת לא יהיה לאן לחזור.

א' מספרת כי היא עובדת מספר שנים בחברה ונחשבת לעובדת מוערכת. במהלך עבודתה קיבלה בונוס על בסיס הביצועים והייתה מעורבת בעסקאות גדולות. תחושת חוסר הצדק התעצמה כאשר א' קיבלה בקשה מהבוס להמשיך לעבודה "בקטנה", ללא שכר.

"אל תעני למיילים בתיבה של העבודה, אבל תמשיכי לקרוא אותם ותעני לטלפונים", ביקש ממנה המעסיק. א' מספרת כי היא ניצבה בפני דילמה בלתי אפשרית מבחינתה. "אי אפשר לבקש ממני לעבוד וגם להוציא אותי לחל"ת. מצד שני, אני לא יודעת כמה זמן תימשך הסיטואציה הזו ואיך ייראה שוק העבודה בעתיד, אני רואה כמה מובטלים יש. אני מבינה שאין לי אלטרנטיבה ובינתיים ממשיכה לעשות את הטלפונים ולעבוד ברמה מסוימת".

"בשורה התחתונה", אומרת א', "הוא מציב אותי בדילמה לא הגיונית - אם לא אשתף פעולה לא יחזירו אותי לעבודה כשהכול יסתיים. בנוסף, אם בביטוח הלאומי יגלו שאני עובדת יגזלו ממני את דמי האבטלה".

חלק מהמעסיקים אף מציעים פיצוי בצורת מענק לתקופה שאחרי הקורונה. אם מוסיפים לכך את העובדה כי דמי האבטלה שהמדינה נותנת לחל"תניקים אינם מתקרבים לשכר הרגיל, הפיתוי להיענות להצעת המעסיק הוא גדול.

רוב דורשי העבודה בישראל - בחלת

חל"ת? תמשיך לענות לטלפונים

ג', עובד בחברת נדל"ן מזה מספר שנים, מספר על מקרה דומה. "לפני כשלושה שבועות הודיע לי המעסיק שהוא מתכוון לחתוך משמעותית את היקף המשרה שלי, כך שארוויח פחות מאשר אם אצא לחל"ת. כשביקשתי שלפחות יעניקו לי היקף משרה ששווה לסכום שאקבל אם אצא לחל"ת - פשוט הוציאו אותי, כמו את שאר עובדי החברה, לחל"ת".

גם במקרה הזה התגלה הצד הפחות יפה של המעסיק. "החופשה היא לא באמת חופשה. ביקשו ממני להמשיך לתחזק עסקאות ולספק מענה טלפוני. שום דבר לא נאמר בצורה מפורשת, אבל התחושה היא שאם אני רוצה לחזור אז אני חייב לעשות את זה".

ג' מוסיף: "יש לי התחייבויות, משפחה וילדים. ברור לי שכשהמשק יחזור לפעילות תהיה תחרות מטורפת על כל משרה".

איך הגענו למצב הזה ומי אשם? ג' אומר, כי "אני מכיר יותר מסיפור אחד שבו המעסיק ניצל את המצב כדי להרוויח. המעסיקים שולטים בשוק, ולעובדים אין הרבה מה לעשות אלא להיכנע. אני חושב שנכון יותר היה שהמדינה תשתתף בשכר העובדים, אפילו ב-30%, ותאפשר לאנשים לשמור על מקום העבודה שלהם. בטווח הארוך התועלת תהיה גבוהה הרבה יותר".

ר', עובד בתחום הפרסום, הוצא לחל"ת במהלך מרץ, למשך חודשיים. שבוע אחר כך הוא החל לקבל טלפונים בבקשה לעשות בירורים לגבי לקוחות שלו, תשלומים ובירורים כספיים. בהמשך פנו אליו אנשים בתפקידים נוספים, כל פעם בשאלה אחרת. לדבריו, הוא לא חשב להגיד לא. "זה היה די ברור שאני אמור לעזור. זה דרש ממני להיכנס למייל, בכל פעם כשעה עבודה. אלה אמנם בירורים קטנים, אבל זה לוקח זמן. אף אחד לא הציע לי תשלום, כי ברור שאין מאיפה לשלם את הכסף ואי אפשר להעסיק אף אחד".

ח', מנהלת שהוצאה לחל"ת בראשית מרץ, ממשיכה לעבור על מיילים ולענות לטלפונים. האם הבעלים דורש זאת? היא טוענת כי אין דרישה מפורשת כזו מצדו, אבל מצד שני היא תרצה לחזור למקום העבודה ולכן דואגת ש"לא להיעלם" בתקופת החל"ת.

אצל מ', עובד נוסף שהתבקש "לסייע" למעסיק בזמן שהותו בחל"ת, הובטח שהעניין ישתלם לו בעתיד. "כמה ימים אחרי שיצאתי לחל"ת קיבלתי טלפון מהמנכ"ל והוא ביקש שאעבוד כמה שעות ביום. כרגע בחינם, אבל אמר לי שייתנו לי משהו אחרי שאחזור".

אתה מאמין לו?
כן, יש בינינו הבנה ואני חושב שהוא לא מרמה אותי. כרגע העסק בלחץ גדול, לקוחות לא רוצים לשלם. הוא הסביר לי שהיה חייב להראות לבנקים שהעסק מהדק חגורה ומקצץ בהוצאות - כדי שיוכל לקבל הלוואה".

יש דיני עבודה ויש "דיני קורונה"

לדברי עו"ד ירון קרמר, שותף בנ. פינברג ושות' ומומחה בדיני עבודה, "משבר הקורונה נתן לנו חופש להגיד כי יש דיני עבודה ויש דיני קורונה. דיני הקורונה הביאו את המעסיקים לייצר כל מיני מנגנונים, בין בהסכמה עם העובדים ובין שלא.

"יש מעסיקים שמנסים להתחכם. הם אומרים לעצמם: אנחנו נרוויח את העבודה של העובד, והביטוח הלאומי יסבסד אותו. אתה העובד תלך הביתה, אני אתן לך מכתב שהוצאת לחל"ת בגלל הקורונה, תוכל לקבל דמי אבטלה. אבל - אל תספר לאף אחד, תשב עם המחשב ותמשיך לעבוד חלקית. על שעות העבודה אנחנו נתחשבן איתך, וכשייגמר החל"ת תקבל בונוס".

לטענת עו"ד קרמר, "יש פה לכאורה מפגש רצונות נפלא בין העובד לבין המעסיק - המעסיק מקבל עבודה חלקית בהיקפים שמתאימים לו, העובד חותם ומצהיר שהוא כרגע מובטל, ואת הפיצוי על העבודה הוא יקבל אחרי. הבעיה היא שזו עבריינות. המשמעות של הוצאה לחל"ת היא שהעובד לא עובד אצלך במשך 30 יום לפחות".

המעסיק יכול להתחרט?

"יכול להיות שהמעסיק הוציא שני עובדים לחל"ת והוא מתחרט, אבל אז הוא יצטרך לשלם את חלק המשכורת מרגע החזרת העובד. המונח חל"ת משמעותו ניתוק של העובד ממקום העבודה. בסיטואציה הזו אני מניח שצריך לנסות לייצר מנגנונים הגיוניים - אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים לעשות קומבינה על הגב של המוסד לביטוח לאומי".

לדברי קרמר, זה לא מפתיע שמעסיקים מגיעים לפתרונות האלה. "הרי במצב רגיל כשעובד רוצה לעזוב הוא מגיע לבוס שלו ומקבל מכתב פיטורים כדי שיוכל לקבל מיד דמי אבטלה. מעסיקים לא מסתכלים על זה כתחמון, זה כמעט יומיומי. אולי בגלל זה מעסיקים מוכנים להגמיש את הכללים. זה ‘האח הגדול' משלם".

הבעיה עלולה כמובן גם להתגלגל לשלב מאוחר יותר. "המעסיק חושף את עצמו לבעיה עתידית", מסביר קרמר, "כי אם הוא ישלם לעובד מענק בתום תקופת החל"ת, כשהיחסים יגיעו למשבר העובד יוכל להגיש נגדו תביעה ולטעון שלא קיבל שכר על עבודה שעשה".  

עוד כתבות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט