גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

שיעור המובטלים בישראל חצה השבוע רף מבהיל של 25%, ובסך הכל סופרים בלשכת התעסוקה 1,053,538 מובטלים. זהו המחיר הכבד של משבר הקורונה. כ-90% מאותם מחוסרי עבודה שנרשמו במהלך חודש מרץ הוצאו אמנם לחופשה ללא תשלום, אבל גם ההגדרה הזאת לא תעזור לחלקם - על-פי נתוני שירות התעסוקה כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת וזוכים כעת לדמי אבטלה לא יחזרו למקום העבודה שלהם.

קשה לסרב למעסיק, אבל לעובדים אסור לקחת חלק בהונאה | חן מענית, דעה

מבדיקת "גלובס" עולה כי לא מעט מעסיקים מפרשים את הוראת החל"ת באופן שנוגד את החוק. מעדויות של עובדים שאיתם שוחחנו, נראה כי האפשרות שניתנה באופן גורף למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת מביאה חלק מהם לנצל את המצב. למשל, להוציא עובדים לחל"ת גם אם הפגיעה בעסק אינה משמעותית; במקרים אחרים, נדרשים עובדים מהמעסיק לעבוד בפועל, בעוד שהתשלום נופל על הביטוח הלאומי.

לדברי א', עובדת בחברה ביטחונית, "הרגיש לנו קצת מסריח כשהבוס הודיע לנו שהוא מתכוון לסגור את המשרד ולהוציא את כל העובדים לחל"ת. התחושה היא שאין קשר בין המצב הכלכלי לבין ההוצאה שלנו לחל"ת. שום דבר מהותי לא נעצר. לדעתי, הוא ניצל הזדמנות כדי להרוויח על הגב שלנו".

א' אינה היחידה. עובדים רבים הנמצאים בחל"ת סיפרו לקרובים להם על התופעה אך מפחדים לחשוף אותה ברבים. הפחד מובן. לפי שירות התעסוקה, לחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת לא יהיה לאן לחזור.

א' מספרת כי היא עובדת מספר שנים בחברה ונחשבת לעובדת מוערכת. במהלך עבודתה קיבלה בונוס על בסיס הביצועים והייתה מעורבת בעסקאות גדולות. תחושת חוסר הצדק התעצמה כאשר א' קיבלה בקשה מהבוס להמשיך לעבודה "בקטנה", ללא שכר.

"אל תעני למיילים בתיבה של העבודה, אבל תמשיכי לקרוא אותם ותעני לטלפונים", ביקש ממנה המעסיק. א' מספרת כי היא ניצבה בפני דילמה בלתי אפשרית מבחינתה. "אי אפשר לבקש ממני לעבוד וגם להוציא אותי לחל"ת. מצד שני, אני לא יודעת כמה זמן תימשך הסיטואציה הזו ואיך ייראה שוק העבודה בעתיד, אני רואה כמה מובטלים יש. אני מבינה שאין לי אלטרנטיבה ובינתיים ממשיכה לעשות את הטלפונים ולעבוד ברמה מסוימת".

"בשורה התחתונה", אומרת א', "הוא מציב אותי בדילמה לא הגיונית - אם לא אשתף פעולה לא יחזירו אותי לעבודה כשהכול יסתיים. בנוסף, אם בביטוח הלאומי יגלו שאני עובדת יגזלו ממני את דמי האבטלה".

חלק מהמעסיקים אף מציעים פיצוי בצורת מענק לתקופה שאחרי הקורונה. אם מוסיפים לכך את העובדה כי דמי האבטלה שהמדינה נותנת לחל"תניקים אינם מתקרבים לשכר הרגיל, הפיתוי להיענות להצעת המעסיק הוא גדול.

רוב דורשי העבודה בישראל - בחלת

חל"ת? תמשיך לענות לטלפונים

ג', עובד בחברת נדל"ן מזה מספר שנים, מספר על מקרה דומה. "לפני כשלושה שבועות הודיע לי המעסיק שהוא מתכוון לחתוך משמעותית את היקף המשרה שלי, כך שארוויח פחות מאשר אם אצא לחל"ת. כשביקשתי שלפחות יעניקו לי היקף משרה ששווה לסכום שאקבל אם אצא לחל"ת - פשוט הוציאו אותי, כמו את שאר עובדי החברה, לחל"ת".

גם במקרה הזה התגלה הצד הפחות יפה של המעסיק. "החופשה היא לא באמת חופשה. ביקשו ממני להמשיך לתחזק עסקאות ולספק מענה טלפוני. שום דבר לא נאמר בצורה מפורשת, אבל התחושה היא שאם אני רוצה לחזור אז אני חייב לעשות את זה".

ג' מוסיף: "יש לי התחייבויות, משפחה וילדים. ברור לי שכשהמשק יחזור לפעילות תהיה תחרות מטורפת על כל משרה".

איך הגענו למצב הזה ומי אשם? ג' אומר, כי "אני מכיר יותר מסיפור אחד שבו המעסיק ניצל את המצב כדי להרוויח. המעסיקים שולטים בשוק, ולעובדים אין הרבה מה לעשות אלא להיכנע. אני חושב שנכון יותר היה שהמדינה תשתתף בשכר העובדים, אפילו ב-30%, ותאפשר לאנשים לשמור על מקום העבודה שלהם. בטווח הארוך התועלת תהיה גבוהה הרבה יותר".

ר', עובד בתחום הפרסום, הוצא לחל"ת במהלך מרץ, למשך חודשיים. שבוע אחר כך הוא החל לקבל טלפונים בבקשה לעשות בירורים לגבי לקוחות שלו, תשלומים ובירורים כספיים. בהמשך פנו אליו אנשים בתפקידים נוספים, כל פעם בשאלה אחרת. לדבריו, הוא לא חשב להגיד לא. "זה היה די ברור שאני אמור לעזור. זה דרש ממני להיכנס למייל, בכל פעם כשעה עבודה. אלה אמנם בירורים קטנים, אבל זה לוקח זמן. אף אחד לא הציע לי תשלום, כי ברור שאין מאיפה לשלם את הכסף ואי אפשר להעסיק אף אחד".

ח', מנהלת שהוצאה לחל"ת בראשית מרץ, ממשיכה לעבור על מיילים ולענות לטלפונים. האם הבעלים דורש זאת? היא טוענת כי אין דרישה מפורשת כזו מצדו, אבל מצד שני היא תרצה לחזור למקום העבודה ולכן דואגת ש"לא להיעלם" בתקופת החל"ת.

אצל מ', עובד נוסף שהתבקש "לסייע" למעסיק בזמן שהותו בחל"ת, הובטח שהעניין ישתלם לו בעתיד. "כמה ימים אחרי שיצאתי לחל"ת קיבלתי טלפון מהמנכ"ל והוא ביקש שאעבוד כמה שעות ביום. כרגע בחינם, אבל אמר לי שייתנו לי משהו אחרי שאחזור".

אתה מאמין לו?
כן, יש בינינו הבנה ואני חושב שהוא לא מרמה אותי. כרגע העסק בלחץ גדול, לקוחות לא רוצים לשלם. הוא הסביר לי שהיה חייב להראות לבנקים שהעסק מהדק חגורה ומקצץ בהוצאות - כדי שיוכל לקבל הלוואה".

יש דיני עבודה ויש "דיני קורונה"

לדברי עו"ד ירון קרמר, שותף בנ. פינברג ושות' ומומחה בדיני עבודה, "משבר הקורונה נתן לנו חופש להגיד כי יש דיני עבודה ויש דיני קורונה. דיני הקורונה הביאו את המעסיקים לייצר כל מיני מנגנונים, בין בהסכמה עם העובדים ובין שלא.

"יש מעסיקים שמנסים להתחכם. הם אומרים לעצמם: אנחנו נרוויח את העבודה של העובד, והביטוח הלאומי יסבסד אותו. אתה העובד תלך הביתה, אני אתן לך מכתב שהוצאת לחל"ת בגלל הקורונה, תוכל לקבל דמי אבטלה. אבל - אל תספר לאף אחד, תשב עם המחשב ותמשיך לעבוד חלקית. על שעות העבודה אנחנו נתחשבן איתך, וכשייגמר החל"ת תקבל בונוס".

לטענת עו"ד קרמר, "יש פה לכאורה מפגש רצונות נפלא בין העובד לבין המעסיק - המעסיק מקבל עבודה חלקית בהיקפים שמתאימים לו, העובד חותם ומצהיר שהוא כרגע מובטל, ואת הפיצוי על העבודה הוא יקבל אחרי. הבעיה היא שזו עבריינות. המשמעות של הוצאה לחל"ת היא שהעובד לא עובד אצלך במשך 30 יום לפחות".

המעסיק יכול להתחרט?

"יכול להיות שהמעסיק הוציא שני עובדים לחל"ת והוא מתחרט, אבל אז הוא יצטרך לשלם את חלק המשכורת מרגע החזרת העובד. המונח חל"ת משמעותו ניתוק של העובד ממקום העבודה. בסיטואציה הזו אני מניח שצריך לנסות לייצר מנגנונים הגיוניים - אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים לעשות קומבינה על הגב של המוסד לביטוח לאומי".

לדברי קרמר, זה לא מפתיע שמעסיקים מגיעים לפתרונות האלה. "הרי במצב רגיל כשעובד רוצה לעזוב הוא מגיע לבוס שלו ומקבל מכתב פיטורים כדי שיוכל לקבל מיד דמי אבטלה. מעסיקים לא מסתכלים על זה כתחמון, זה כמעט יומיומי. אולי בגלל זה מעסיקים מוכנים להגמיש את הכללים. זה ‘האח הגדול' משלם".

הבעיה עלולה כמובן גם להתגלגל לשלב מאוחר יותר. "המעסיק חושף את עצמו לבעיה עתידית", מסביר קרמר, "כי אם הוא ישלם לעובד מענק בתום תקופת החל"ת, כשהיחסים יגיעו למשבר העובד יוכל להגיש נגדו תביעה ולטעון שלא קיבל שכר על עבודה שעשה".  

עוד כתבות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט נמחקו; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026