נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר
עקב משבר הקורונה: בנק ישראל הודיע היום (ב') על הורדת גובה הריבית במשק מ-0.25% ל-0.1%. זוהי הורדת ריבית ראשונה מאז 2015.
לפי הערכה מעודכנת של חטיבת המחקר, המשק רשם צמיחה שלילית של 5% ברבעון הראשון. על פי התחזית המקרו כלכלית של החטיבה, בהנחה שעיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני, צפויה צמיחה שלילית בשיעור של כ-5% בכל שנת 2020 ושיעור האבטלה יסתכם בכ-6% (ממוצע שנתי).
יחד עם זאת בבנק ישראל מצפים כי תחילת ההתאוששות ברבעון השלישי תביא לצמיחה של כ-9% ב-2021, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר. יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020.
בבנק מדגישים כי אי הוודאות לגבי התחזית גבוהה במיוחד, לאור חוסר הבהירות לגבי משך המשבר ועומקו.
בבנק ישראל מציינים כי " המשבר הביא לטלטלה בשוקי ההון בארץ ובעולם, תוך ירידות חדות בשערי המניות ועליה בתנודתיות ובסיכון. בישראל, העליה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובמרווחי האג"ח הקונצרניות נבלמה לאחר צעדי בנק ישראל ובלימת הפדיונות מקרנות הנאמנות".
להערכת הוועדה המוניטארית בבנק התוצר העולמי צפוי להתכווץ ב-2020 בשיעור משמעותי, אולם בסין מסתמנת התאוששות בפעילות הכלכלית. "לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה נוקטת במגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים" נאמר בהודעה "הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר".
בנוסף להפחתת הריבית החליטה הוועדה המוניטרית על הפעלת שני כלים מוניטריים חדשים שלא הופעלו מעולם בישראל. ראשית בנק ישראל יפעיל תוכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים, בנוסף הופעלה תוכנית הריפו של הבנק כך שתכלול גם אג"ח תאגידיות כבטוחה, כלומר הבנק ירכוש לראשונה גם אג"ח כאלה (בדירוג מקומי של AA ומעלה). בבנק הבהירו שמדובר בכלי מוניטארי ולא בהרבה תקציבית.
במפגש עם עיתונאים לאחר ההודעה אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי "הפחתת הריבית תביא להקלה גם אם קטנה בעלויות האשראי של הצרכנים אך יחד עם זאת על-מנת להבטיח את התמסורת של הורדת הריבית יעניק בנק ישראל לבנקים המסחריים הלוואות לשלוש שנים בריבית בנק ישראל לטווח של שלוש שנים שתהיה מותנה במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים על פי הקריטריונים שיוגדרו".
"התוכנית תופעל עד סוף חודש מאי והיקפה יעמוד על 5 מיליארד שקל. כל סכום שיועמד על ידי המערכת הבנקאית כאשראי חדש לעסקים קטנים וזעירים יהיה זכאי למימון במסגרת תוכנית זו".
המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר הודתה כי סקטור העסקים הקטנים ומשקי הבית חווה קשיים בגיוס האשראי, אך אמרה כי "בממוצע הריביות בחודש מרץ לא עלו אך כן הייתה עלייה קטנה בריביות לעסקים בינוניים וגדולים". בר הוסיפה כי היו ציטוטים לריביות גבוהות יותר בתחום המשכנתאות בהיקף של 0.7 נקודות עד נקודת אחוז אחת" אך לדבריה ההצעות לא התקבלו על-ידי נוטלי המשכנתאות. "כפי שהנגיד אמר הריביות בשווקים עולות, גם למדינה וגם לבנקים וזה בסופו של דבר ישתרשר גם ללווים וגם לעסקים קטנים. יחד עם זאת אני מאמינה שמערכת הבנקאות תהיה רגישה לציבור". בר ציינה את דחיית החזרי המשכנתאות בהיקף של 3.3 מיליארד שקל ואמרה כי גם זו תופעה חסרת תקדים.
בר הדגישה כי המערכת הבנקאית העמידה אשראי של 24 מיליארד שקל מפרוץ המשבר. לדבריה "מדובר על גידול של 28% במונחים שנתיים לא היה דבר כזה בשנים האחרונות. עיקר האשראי ניתן לעסקים בינוניים וגדולים ולמשכנתאות. התחום היחיד שבו נרשם גידול היה אשראי לעסקים קטנים אך לדברי בר הסיבה לכך היא ככל הנראה הציפייה לתחילת פעולתה של הקרן לעסקים קטנים".
בר קראה לממשלה להגדיל את היקף ערבות המדינה במסגרת הקרן למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. בר ציינה כי ערבות המדינה הניתנת כיום מוגבלת עד ל-15% מהקרן בסך 8 מיליארד שקל, בעוד שמדינות אירופיות כמו שווייץ, צרפת וגרמניה הערבות מגיעה ל-70%-85% מהקרן.
הנגיד מתח בדבריו ביקורת מסויימת על התוכנית למענקים בהיקף של 500 שלקל לכל ילד ולקשישים ואמר כי היה מעדיף שהסיוע יהיה ממוקד וציין כי תוכנית האוצר בהיקף 80 מיליארד השקלים מספקת פתרונות נאותים.