גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: מחירה של חמדנות מתמשכת - שוק הרכב בישראל נסחט עד תום, הגיע הזמן לשינוי כיוון

בכל העולם פונות כיום ממשלות לשוק הרכב והדלק בחיפוש אחר מקורות הכנסה לכיסוי הגירעון הנגזר מהמשבר ● אלא שנראה כי בישראל, שחולבת את הענף גם בשגרה, אין יותר כלים בארגז מיסוי הרכב

כלי רכב בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי
כלי רכב בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

המיסוי על רכב ועל השימוש בו הוא אחד הכלים היעילים ביותר בארגז הכלים הפיסקאלי של משרד האוצר בישראל. בשנים האחרונות הפרה החולבת הזו הזרימה לקופת המדינה כ-40 מיליארד שקל בממוצע, בסביבות 13% מהכנסות המדינה ממסים. היא גם נחשבת למקור הכנסות יציב מאד בזכות ביקוש קשיח לכלי רכב ולדלק בישראל, בהעדר אלטרנטיבות ראויות של תחבורה ציבורית ואדישות של הציבור.

אלא שמשבר הקורונה משנה כיום מהיסוד את חוקי המשחק ומייבש את תנובת החלב של פרת הרכב. הנסועה (צריכת הדלק) ורכישות הרכב נמצאות בצניחה חופשית ואיתן גם הכנסות המדינה ממסים נלווים. על פי נתוני האוצר, בחודש מרץ, שבחלקו עוד הייתה עבודה סדירה ונסועה קרובה לנורמלית, צנחו ההכנסות ממס קנייה יבוא - שרובו מס קנייה על רכב - בשיעור חד של 28%. ההכנסות מבלו דלק צנחו ב-11.3%, וזה עוד לפני הידוק הסגר.

כל זה מתרחש על רקע עליה חדה בגירעון וחיפוש אחר מקורות הכנסה חדשים כדי לממן את תקציב החירום. אמנם תופעה דומה מתרחשת כיום בכל העולם אבל בניגוד למדינות, שבהן מיסוי הרכב והדלק היה עד כה סמלי, או לכל הפחות מתון, ולפיכך הגדלתו יכולה לסתום זמנית פערים בגירעון. בישראל הכלים הללו כבר מיצו את יעילותם. הדילמה הזו תעמוד בשבועות הקרובים כיום בפני צוותי החירום באוצר, שינסו להשיג איזון כלשהו בין ההוצאות להכנסות.

מס הדלק: הלימון נסחט עד תום?

מס דלק הוא פתרון אידאלי למילוי קופת האוצר במדינות במצוקה שגירעונן תופח. הביקוש לדלק תחבורתי הוא די קשיח, או לפחות היה עד עידן הרכב החשמלי, הצריכה שלו המונית ותמיד ניתן למצוא לו נימוקים וצידוקים סביבתיים פופוליסטיים (זיהום אוויר, גודש וכו'). זו הסיבה, שלא מעט מדינות שנקלעו למשבר כלכלי בשני העשורים האחרונים (יוון וטורקיה, למשל, וגם לא מעט מדינות באירופה לאחר המשבר הפיננסי של 2008) , השתמשו בכלי הזה כדי לסתום פערים פיסקאליים.

בישראל, לעומת זאת, הכלי הזה נמצא בשימוש מלא ונמרץ גם בלי קשר למשברים. ב-15 השנים האחרונות המרכיב הדומיננטי במחיר הבנזין והסולר לתחבורה הוא מס הבלו הקבוע, שגובהו אף זחל כלפי מעלה בכמה פעימות עד שהתייצב בתחילת העשור הקודם סביב ה-3 שקלים.

לבלו הישראלי אין שום קורלציה למחירי האנרגיה ולפיכך המגמה הכללית של ירידה במחירי הנפט הגולמי ותזקיקיו בעשור האחרון הגדילה בהדרגה את חלקו היחסי ממחיר הבנזין לצרכן . על המחיר שבפיקוח מוטל כמובן גם מע"מ ומכיוון, שהבלו הוא המרכיב הדומיננטי במחיר הבנזין מדובר במס על מס.

כתוצאה שיעור המיסוי הכולל על בנזין טיפס מסביבות 55% ב-2011 לטווח של 62%-65% בשלוש השנים האחרונות. ב-2019 ישראל הייתה מדינה עם שיעור מס הדלק היחסי הגבוה ביותר ב- OECD ו כאחת המדינות שבהן הכנסות ממיסוי דלק (19 מיליארד שקל מבלו על דלק בלבד בשנה שעברה, לא כולל הכנסות ממע"מ על דלק) תופסות את הנתח הגדול ביותר בכלל הכנסות המדינה. בקיצור, התמכרות לכסף קל.

אלא שאז הגיע המשבר. מחירי הנפט בעולם צללו והורידו את מחירי התזקיקים בשוק הבין לאומי בשיעור של כ-63% בחודש מרץ בלבד. כתוצאה חלקו היחסי של המיסוי (בלו ומע"מ) הגיע בתחילת חודש אפריל 2020 לשיעור הזוי של קרוב ל-78% מהמחיר של ליטר בנזין בפיקוח. כלומר גם אם האוצר היה רוצה להשתמש כעת בכלי הזה כדי לשפר בטווח הקצר את ההכנסות ממס הדלק הכלי הפיסקאלי הזה כבר מיצה את עצמו.

כאמור אחד הפתרונות, שאותם צפויות ממשלות רבות בעולם לאמץ בחודשים הבאים כדי לממן את הגירעון, הוא הגדלת מיסוי הדלק לפרק זמן קצוב. ההיגיון הוא, שעם מחירי בסיס כה נמוכים של הנפט בעולם, לפחות בינתיים, הצעד "ייספג" בירידת המחיר הכללית ולא יפגע דרמטית בכיסו של הציבור. גם אם הנסועה תתייצב על 40% בלבד מהנורמה עדיין מדובר בפוטנציאל ליצירת הכנסות מיסוי משמעותיות ומהירות.

ההימור שלנו הוא, שהאוצר בכל זאת ינסה למצוא שיטה חדשה לסחוט עוד כמה טיפות מלימון מס הדלק. אנחנו לא יודעים איך תיראה הגזירה הזו אבל אפשר בהחלט להמר, שהיא תמנף את ירידת מחירי הדלק בעולם לטובת הכנסות המדינה ולא לטובת הנהגים.

"המס הירוק": הסוסים ברחו מהאורווה

ישראל היא לא רק שיאנית במיסוי דלק אלא גם במס קנייה על רכב חדש. אמנם תקרת מס הקנייה על רכב בנזין/דיזל (83%) לא השתנתה בעשור החולף (למעט מס רכבי היוקרה) אולם האוצר אימץ ושכלל כמעט עד לשלמות את כלי "המיסוי הירוק", שמאפשר לו לשלוט ברזולוציה גבוה ברמת ההכנסות ממס הקניה.

הכלי הזה הוכיח את יעילותו בשלוש דרכים. הראשונה היא שליטה מדויקת בגובה מס הקנייה הריאלי (בניכוי הטבות ירוקות) על סוגים שונים של כלי רכב חדשים והגדלת הכנסות המדינה באמצעות עדכון ושינוי תקופתי של "הנוסחה" הישראלית הייחודית לחישוב גובה הטבת המס.

השנייה היא "ניכוש עשבים שוטים" בשוק הרכב - זיהוי קטגוריות צומחות של מכוניות, שפוגעות בהכנסות המדינה ממסים וביצוע מניפולציה של המס הירוק כדי להקטין את הטבות המס עליהם. בשנים האחרונות אלה היו ההיברידיות (ובעתיד אלה יהיו החשמליות);

הדרך השלישית היא פסיכולוגית. כלומר שימוש בהודעות מוקדמות לציבור על ביצוע שינויים עתידיים במס הירוק כדי להריץ לאולמות התצוגה לקוחות היסטריים. "רכישות הלחץ" הפסיכולוגיות הגדילו בעבר את הכנסות המדינה ממסי רכב מעל המתוכנן וסתמו חורים נקודתיים והשנה שעברה (2019) סיפקה דוגמה קלאסית.

לנוכח ה"בור" בתקציב הודיע האוצר פעמיים בשנה שעברה על שינויים שצפויים במס הירוק. בתחילה הקטנת ההטבות הכוללות באמצעות שינוי הנוסח (אפריל) ולאחר מכן העלאת מס הקנייה על כלי רכב היברידיים (יולי). המהלך יצר שני גלים של רכישות לחץ בשוק הרכב והניב גבייה עודפת של קרוב ל-3 מיליארד שקל באותה שנת כספים. כמובן, שהקדמת הרכישות ו/או השחרורים מהמכס, והקדמת הכנסות המדינה, באה על חשבון הכנסות המדינה ממסי רכב בשנה הנוכחית - וזה עוד לפני הקורונה.

בחודשים הקרובים אמור האוצר להכריז על עדכון נוסף במיסוי הירוק לתחילת 2021, הפעם עדכון דו-שנתי צפוי ומתוכנן. אבל כמו במקרה של הדלק, גם כאן האוצר ניצב בדילמה: מצד אחד באוצר היו שמחים מאד לבצע שינוי אגרסיבי במיוחד בנוסחת המיסוי הירוק כדי להגדיל משמעותית את הגבייה ממס קנייה. מצד שני שוק הרכב הישראלי כבר ממילא נמצא בשפל. מכירות הרכב החדש צנחו במרץ 2020 ב-36% וכנראה שהמכירות באפריל ואולי גם ברבעון השני כולו יהיו סמליות. רוב היבואנים יושבים כיום על מלאי "מת" של מיליארדים, שחלק לא מבוטל ממנו כבר שוחרר ממכס. אמנם הם קיבלו ארכה לגלגל את הסחורה לשוק תוך שנה וחצי, ולא שנה כמקובל, אבל אף אחד לא יכול לנבא מתי השוק יחזור לאיתנו עקב הירידה הצפויה בהכנסה הפנויה של משקי בית לרכישת/שדרוג רכב נוכח המיתון שבפתח, המשבר בשוק הליסינג, הסגירה הצפויה של ברז האשראי הבנקאי ועוד. בקיצור, מדובר בניסיון לסגור את דלתות האורווה לאחר שהסוסים ברחו. כך שאוצר יצטרך לחולל נס כדי לסחוט מלימון מס הקנייה עוד כמה טיפות. וזו מחירה של חמדנות מתמשכת.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הבנקים נפל בכ-3.5%, מדד הביטוח ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% וב-2.2% השבוע ● סיכום תקופת החגים: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, זינקו בשיעורים של כ-6% ושל כ-7% בהתאמה ● פרמיית הסיכון של ישראל ירדה לתקופת טרום המלחמה ● המניות שנצצו בימי "חרבות ברזל" ממשיכות לאבד גובה, עם ירידות של ארית תעשיות, אלביט ואל על

יודה מ''מלחמת הכוכבים''. ניצול דמויות? / צילום: Shutterstock

ג'ון גרישם, שרה סילברמן ואלזה יצאו לקרב על זכויות יוצרים נגד ה־AI

בעוד הטכנולוגיה דוהרת לכיוון של ספרים, סרטים ושירים שיצרה בינה מלאכותית, שורה של תביעות ענק שהוגשו באחרונה נגד ענקיות ה־AI מטלטלות את עמק הסיליקון ● מומחה לליטיגציית קניין רוחני: "השופטים מנסים לרסן את סוס הפרא החדש ואת האינטרסים שמריצים אותו" ● סכומי הכסף המופנים למאבקים הללו צפויים רק לתפוח

אילוסטרציה: Shutterstock

לקראת מיסוי על קרנות ההשתלמות? איך יעבוד המהלך, ומי ייפגע

באוצר נחושים לקדם מחדש את המיסוי על קרנות ההשתלמות - הפעם באמצעות הנמכת תקרת ההפקדה ●  כיצד ישפיע המהלך על כספי החוסכים, והאם יש לו בכלל היתכנות לעבור? ● גלובס עושה סדר

דגני בוקר של נסטלה / צילום: יח''צ

נסטלה העולמית הודיעה על פיטורי 16 אלף עובדים

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", כ-12 אלף מהמשרות שיקוצצו יהיו של עובדי ניהול, ובנוסף יפוטרו כ-4,000 עובדים בתפקידי ייצור ושרשראות אספקה ● בארץ מעסיקה אסם-נסטלה כ-4,000 עובדים ● המנכ"ל פיליפ נברטיל: "העולם משתנה, ונסטלה צריכה להשתנות מהר יותר"

צבי מרמור / צילום: דוברות רפאל

הבכיר מאחורי מערכות ההגנה הישראליות: "זה כבר מוכח מבצעית. הלייזר מיירט רקטות, מרגמות וכטב"מים"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חרף המחיר הכבד, המלחמה הארוכה הוכיחה את העליונות הישראלית גם בתחומי ההגנה ● צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, הוביל במשך שני עשורים את פיתוח "מעיל רוח" להגנה על טנקים ואת "אור איתן" ליירוט בלייזר ● בראיון ראשון הוא חושף את האתגרים שמאחורי פריצות הדרך, ומספר איך ישראל הקדימה את העולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט; AMD זינקה ב-9%, אינטל ב-4%

נאסד"ק עלה ב-0.6% ● בורסת פריז עלתה במעל 2% ● מניות הבנקים עלו ● אנבידיה זוכה להמלצת קנייה: "תעלה ב-80%" ● מניות היוקרה באירופה זינקו בעקבות הקפיצה של לואי ויטון ● הבוקר באסיה: הניקיי קפץ בכ-1.8%, הקוספי זינק לשיא ● מחיר הזהב בשיא כל הזמנים

קופרה טווסקאן VZ / צילום: יח''צ

חל מ-243 אלף שקל: רכב חשמלי לאנשים שאוהבים לנהוג

קשה להאמין, אבל הקרוס־אובר האירופי והמהנה ביותר לנהיגה שבו פגשנו עד היום מיוצר בסין ● קופרה טווסקאן VZ הוא רכב מרווח, בנוי היטב ומעוצב כמו עמדת גיימרים ומחירו בפלח תחרותי למדי ● מבחן דרכים

השוק השורי חוגג שלוש שנים / צילום: Shutterstock

השוק השורי חוגג שלוש שנים. מה מלמדת ההיסטוריה לגבי ההמשך?

מאז השפל של אוקטובר 2022, טיפסו המדדים לשיא כל הזמנים והשוק השורי חוגג שלוש שנים ● מה מלמדת ההיסטוריה לגבי הצפי לשנה הרביעית?

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

יבואני הרכב ממתינים לפתיחת תעלת סואץ ונמל אילת - ובינתיים מיבאים דרך נמל עקבה

ענף יבוא הרכב ממתין להבהרות ממשלתיות לגבי פתיחת נתיבי התובלה הימיים דרך הים האדום ולנמל אילת בעקבות ההסכם בעזה ● מהערכות בענף הרכב עולה כי היקף יבוא הרכב החדש ברבעון האחרון של השנה, צפוי לרשום ירידה דרמטית ● חברת המזרח, יבואנית לנד רובר בישראל, החלה לשווק בישראל את הריינג' רובר ספורט ● השבוע בענף הרכב

יום השחרור של החטופים החיים / צילום: ap, Oded Balilty

מחקרים מגלים מה קורה לנפש ביום שאחרי האופוריה

עכשיו, כשהמלחמה נגמרה כביכול, ישראלים רבים מגלים שהם לא באמת יכולים לחזור לחייהם הקודמים, ובמקום ההקלה שציפו לה עם שחרור החטופים הם חווים סוג חדש של מצוקה ● חוקרות תקווה וחוסן מסבירות מהי "תסמונת השחרור" ואיך בונים נרטיב חדש

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

מי יפוצץ את הגשר של קרנות ההשתלמות

באוצר שוב משתעשעים ברעיון של צמצום המס על קרנות ההשתלמות ● ההנצחה לאירועי 7.10 עדיין לא שם ● ואי אפשר לצאת נגד טראמפ ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סיום המלחמה הקפיץ את מניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שקפצו ב-30% בשבעה ימי מסחר, והאם עדיין כדאי להשקיע בהן?

תוכנית טראמפ הובילה לזינוק חסר תקדים במניות הנדל"ן המקומיות, בעיקר של יזמיות בנייה למגורים ● מה עומד מאחורי העלייה החדה, והאם הן עדיין אטרקטיביות? האנליסטים חלוקים ● וגם: מורה נבוכים למשקיע שמחפש להיחשף לנדל"ן דרך הבורסה

צדיק בינו, שלמה אליהו, יגאל דמרי / איור: גיל ג'יבלי

דמרי בפנים, ומי בחוץ? השינויים במדדים של בורסת ת"א

ראלי מניות הנדל"ן בת"א טרף את הקלפים לקראת עדכון המדדים, והותיר את מניית דמרי בת"א 35, אליה יצטרפו נקסט ויז'ן ומגדל שלא יזכו לשדרוג ● "המפסידות": אנרג'יאן והחברה לישראל, שיוצאות ממדד הדגל, לצד פיבי ושיכון ובינוי ● ומי נכנס לת"א 90 על חשבון תדיראן ומימון ישיר?

ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי

רשות התחרות נגד מעורבות קבוצת חורש-הראל בבחירת מנכ"ל כאל הבא

זמן קצר לאחר שדיסקונט הודיע כי ימכור את מניותיו בחברת האשראי כאל לקבוצת חורש-הראל, התפטר מנכ"ל החברה לוי הלוי - מה שאילץ את הבנק לפתוח בהליך איתור ● מכירת המניות מחכה לאישור רשות התחרות, שכעת מסרבת לאפשר לקבוצה להיות מעורבת בהליך המינוי

פרבואו סוביאנטו, נשיא אינדונזיה / צילום: ap, Ajeng Dinar Ulfiana

סכומים נמוכים, פוטנציאל גבוה: העסקאות שנרקמות בין ישראל לאינדונזיה

תחנות אנרגיה, סייבר התקפי וסחר עקיף הולך וגדל: מאחורי הקלעים ישראל הפכה לשחקן כלכלי פעיל באינדונזיה ● בעוד המדינה המוסלמית מתמודדת עם משבר בתעשיות המסורתיות שלה ועם אבטלה נוסקת, ההזדמנות לשיתופי־פעולה עם ישראל מתחדדת

המשרוקית מסבירה. מה ביקור טראמפ מלמד על סיום המלחמה בעזה? / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

מה ביקור טראמפ מלמד על סיום המלחמה בעזה?

בממשלה יש מחלוקת על השאלה האם ההסכם מונע חזרה למלחמה בעזה ● מה אמר נשיא ארה"ב, ועד כמה זה מעוגן? ● המשרוקית מסבירה

נתניהו וטראמפ בכנסת. ''לראש הממשלה יש עוד נשק סודי, רון דרמר'' / צילום: ap, Evelyn Hockstein

רה"מ נתניהו והנשיא טראמפ שוחחו על הצעדים הבאים בעזה

נתניהו בדיון המצומצם שמתקיים כעת: ״אני יודע בדיוק בכמה חללים החמאס מחזיק, ואם לא נקבל אותם - ישראל תדע לפעול בהתאם״ ● גשש צה״ל שנפל בקרב ומי שהייתה האישה החטופה האחרונה בעזה יובאו למנוחות ● דיווח ברויטרס: נשיא סוריה א-שרע ביקש מפוטין את תמיכת רוסיה נגד העמדה של ישראל ליצירת אזור חיץ רחב בדרום סוריה ● שורד השבי מתן אנגרסט: "אני מוכן להיכנס עכשיו לעזה להחזיר את החללים" ● עדכונים שוטפים 

אינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בישראל ממשיכה להתקרר - קצב שנתי של 2.5% בספטמבר; מחירי הדירות ירדו חודש שישי ברציפות

המחירים ירדו בספטמבר ב-0.6%, יותר מהצפי ● מחירי הדירות ירדו ב-0.6% ● מזרחי טפחות: התיקון במחירי הטיסות הוא משמעותי מאוד ויימשך כנראה ● למרות ההתקררות, בנק ישראל הדגיש היום כי לא יקבל החלטה בנוגע לריבית במשק עד למועד הקבוע ● לידר שוקי הון: "סביר להניח שהריבית בינואר 2026 תעמוד על 4%, ואלו חדשות מאד חיוביות עבור האפיקים הארוכים"

ד''ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: עופר עמרם

"לצמצם משמעותית": האוצר מכין את הקרקע לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות

ניתוח חדש של האוצר קורא לקיצוץ בהטבות המס בקרנות ההשתלמות ● לפי הכלכלן הראשי, ההטבה רגרסיבית ומיטיבה בעיקר עם בעלי הכנסות גבוהות ● וזהו לא הצעד היחיד שבוחן האוצר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המכרזים החדשים בנתב"ג: המסעדות שצפויות לקום בדיוטי פרי

רשות שדות התעופה מפרסמת מכרזים חדשים להקמת מסעדות ובתי קפה בנתב”ג, כחלק מהמהלך להרחבת היצע המזון בשדה ● מנכ”ל החטיבה המסחרית של קשת, ויקטור וקרט, עובר ללאומי פרטנרס ● וגם: TwentyFourSeven משיקה פופ-אפ מאצ’ה בר בתל אביב ומינויים חדשים בשיכון ובינוי, ישראל קנדה ואשטרום מגורים ● אירועים ומינויים