גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: מחירה של חמדנות מתמשכת - שוק הרכב בישראל נסחט עד תום, הגיע הזמן לשינוי כיוון

בכל העולם פונות כיום ממשלות לשוק הרכב והדלק בחיפוש אחר מקורות הכנסה לכיסוי הגירעון הנגזר מהמשבר ● אלא שנראה כי בישראל, שחולבת את הענף גם בשגרה, אין יותר כלים בארגז מיסוי הרכב

כלי רכב בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי
כלי רכב בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

המיסוי על רכב ועל השימוש בו הוא אחד הכלים היעילים ביותר בארגז הכלים הפיסקאלי של משרד האוצר בישראל. בשנים האחרונות הפרה החולבת הזו הזרימה לקופת המדינה כ-40 מיליארד שקל בממוצע, בסביבות 13% מהכנסות המדינה ממסים. היא גם נחשבת למקור הכנסות יציב מאד בזכות ביקוש קשיח לכלי רכב ולדלק בישראל, בהעדר אלטרנטיבות ראויות של תחבורה ציבורית ואדישות של הציבור.

אלא שמשבר הקורונה משנה כיום מהיסוד את חוקי המשחק ומייבש את תנובת החלב של פרת הרכב. הנסועה (צריכת הדלק) ורכישות הרכב נמצאות בצניחה חופשית ואיתן גם הכנסות המדינה ממסים נלווים. על פי נתוני האוצר, בחודש מרץ, שבחלקו עוד הייתה עבודה סדירה ונסועה קרובה לנורמלית, צנחו ההכנסות ממס קנייה יבוא - שרובו מס קנייה על רכב - בשיעור חד של 28%. ההכנסות מבלו דלק צנחו ב-11.3%, וזה עוד לפני הידוק הסגר.

כל זה מתרחש על רקע עליה חדה בגירעון וחיפוש אחר מקורות הכנסה חדשים כדי לממן את תקציב החירום. אמנם תופעה דומה מתרחשת כיום בכל העולם אבל בניגוד למדינות, שבהן מיסוי הרכב והדלק היה עד כה סמלי, או לכל הפחות מתון, ולפיכך הגדלתו יכולה לסתום זמנית פערים בגירעון. בישראל הכלים הללו כבר מיצו את יעילותם. הדילמה הזו תעמוד בשבועות הקרובים כיום בפני צוותי החירום באוצר, שינסו להשיג איזון כלשהו בין ההוצאות להכנסות.

מס הדלק: הלימון נסחט עד תום?

מס דלק הוא פתרון אידאלי למילוי קופת האוצר במדינות במצוקה שגירעונן תופח. הביקוש לדלק תחבורתי הוא די קשיח, או לפחות היה עד עידן הרכב החשמלי, הצריכה שלו המונית ותמיד ניתן למצוא לו נימוקים וצידוקים סביבתיים פופוליסטיים (זיהום אוויר, גודש וכו'). זו הסיבה, שלא מעט מדינות שנקלעו למשבר כלכלי בשני העשורים האחרונים (יוון וטורקיה, למשל, וגם לא מעט מדינות באירופה לאחר המשבר הפיננסי של 2008) , השתמשו בכלי הזה כדי לסתום פערים פיסקאליים.

בישראל, לעומת זאת, הכלי הזה נמצא בשימוש מלא ונמרץ גם בלי קשר למשברים. ב-15 השנים האחרונות המרכיב הדומיננטי במחיר הבנזין והסולר לתחבורה הוא מס הבלו הקבוע, שגובהו אף זחל כלפי מעלה בכמה פעימות עד שהתייצב בתחילת העשור הקודם סביב ה-3 שקלים.

לבלו הישראלי אין שום קורלציה למחירי האנרגיה ולפיכך המגמה הכללית של ירידה במחירי הנפט הגולמי ותזקיקיו בעשור האחרון הגדילה בהדרגה את חלקו היחסי ממחיר הבנזין לצרכן . על המחיר שבפיקוח מוטל כמובן גם מע"מ ומכיוון, שהבלו הוא המרכיב הדומיננטי במחיר הבנזין מדובר במס על מס.

כתוצאה שיעור המיסוי הכולל על בנזין טיפס מסביבות 55% ב-2011 לטווח של 62%-65% בשלוש השנים האחרונות. ב-2019 ישראל הייתה מדינה עם שיעור מס הדלק היחסי הגבוה ביותר ב- OECD ו כאחת המדינות שבהן הכנסות ממיסוי דלק (19 מיליארד שקל מבלו על דלק בלבד בשנה שעברה, לא כולל הכנסות ממע"מ על דלק) תופסות את הנתח הגדול ביותר בכלל הכנסות המדינה. בקיצור, התמכרות לכסף קל.

אלא שאז הגיע המשבר. מחירי הנפט בעולם צללו והורידו את מחירי התזקיקים בשוק הבין לאומי בשיעור של כ-63% בחודש מרץ בלבד. כתוצאה חלקו היחסי של המיסוי (בלו ומע"מ) הגיע בתחילת חודש אפריל 2020 לשיעור הזוי של קרוב ל-78% מהמחיר של ליטר בנזין בפיקוח. כלומר גם אם האוצר היה רוצה להשתמש כעת בכלי הזה כדי לשפר בטווח הקצר את ההכנסות ממס הדלק הכלי הפיסקאלי הזה כבר מיצה את עצמו.

כאמור אחד הפתרונות, שאותם צפויות ממשלות רבות בעולם לאמץ בחודשים הבאים כדי לממן את הגירעון, הוא הגדלת מיסוי הדלק לפרק זמן קצוב. ההיגיון הוא, שעם מחירי בסיס כה נמוכים של הנפט בעולם, לפחות בינתיים, הצעד "ייספג" בירידת המחיר הכללית ולא יפגע דרמטית בכיסו של הציבור. גם אם הנסועה תתייצב על 40% בלבד מהנורמה עדיין מדובר בפוטנציאל ליצירת הכנסות מיסוי משמעותיות ומהירות.

ההימור שלנו הוא, שהאוצר בכל זאת ינסה למצוא שיטה חדשה לסחוט עוד כמה טיפות מלימון מס הדלק. אנחנו לא יודעים איך תיראה הגזירה הזו אבל אפשר בהחלט להמר, שהיא תמנף את ירידת מחירי הדלק בעולם לטובת הכנסות המדינה ולא לטובת הנהגים.

"המס הירוק": הסוסים ברחו מהאורווה

ישראל היא לא רק שיאנית במיסוי דלק אלא גם במס קנייה על רכב חדש. אמנם תקרת מס הקנייה על רכב בנזין/דיזל (83%) לא השתנתה בעשור החולף (למעט מס רכבי היוקרה) אולם האוצר אימץ ושכלל כמעט עד לשלמות את כלי "המיסוי הירוק", שמאפשר לו לשלוט ברזולוציה גבוה ברמת ההכנסות ממס הקניה.

הכלי הזה הוכיח את יעילותו בשלוש דרכים. הראשונה היא שליטה מדויקת בגובה מס הקנייה הריאלי (בניכוי הטבות ירוקות) על סוגים שונים של כלי רכב חדשים והגדלת הכנסות המדינה באמצעות עדכון ושינוי תקופתי של "הנוסחה" הישראלית הייחודית לחישוב גובה הטבת המס.

השנייה היא "ניכוש עשבים שוטים" בשוק הרכב - זיהוי קטגוריות צומחות של מכוניות, שפוגעות בהכנסות המדינה ממסים וביצוע מניפולציה של המס הירוק כדי להקטין את הטבות המס עליהם. בשנים האחרונות אלה היו ההיברידיות (ובעתיד אלה יהיו החשמליות);

הדרך השלישית היא פסיכולוגית. כלומר שימוש בהודעות מוקדמות לציבור על ביצוע שינויים עתידיים במס הירוק כדי להריץ לאולמות התצוגה לקוחות היסטריים. "רכישות הלחץ" הפסיכולוגיות הגדילו בעבר את הכנסות המדינה ממסי רכב מעל המתוכנן וסתמו חורים נקודתיים והשנה שעברה (2019) סיפקה דוגמה קלאסית.

לנוכח ה"בור" בתקציב הודיע האוצר פעמיים בשנה שעברה על שינויים שצפויים במס הירוק. בתחילה הקטנת ההטבות הכוללות באמצעות שינוי הנוסח (אפריל) ולאחר מכן העלאת מס הקנייה על כלי רכב היברידיים (יולי). המהלך יצר שני גלים של רכישות לחץ בשוק הרכב והניב גבייה עודפת של קרוב ל-3 מיליארד שקל באותה שנת כספים. כמובן, שהקדמת הרכישות ו/או השחרורים מהמכס, והקדמת הכנסות המדינה, באה על חשבון הכנסות המדינה ממסי רכב בשנה הנוכחית - וזה עוד לפני הקורונה.

בחודשים הקרובים אמור האוצר להכריז על עדכון נוסף במיסוי הירוק לתחילת 2021, הפעם עדכון דו-שנתי צפוי ומתוכנן. אבל כמו במקרה של הדלק, גם כאן האוצר ניצב בדילמה: מצד אחד באוצר היו שמחים מאד לבצע שינוי אגרסיבי במיוחד בנוסחת המיסוי הירוק כדי להגדיל משמעותית את הגבייה ממס קנייה. מצד שני שוק הרכב הישראלי כבר ממילא נמצא בשפל. מכירות הרכב החדש צנחו במרץ 2020 ב-36% וכנראה שהמכירות באפריל ואולי גם ברבעון השני כולו יהיו סמליות. רוב היבואנים יושבים כיום על מלאי "מת" של מיליארדים, שחלק לא מבוטל ממנו כבר שוחרר ממכס. אמנם הם קיבלו ארכה לגלגל את הסחורה לשוק תוך שנה וחצי, ולא שנה כמקובל, אבל אף אחד לא יכול לנבא מתי השוק יחזור לאיתנו עקב הירידה הצפויה בהכנסה הפנויה של משקי בית לרכישת/שדרוג רכב נוכח המיתון שבפתח, המשבר בשוק הליסינג, הסגירה הצפויה של ברז האשראי הבנקאי ועוד. בקיצור, מדובר בניסיון לסגור את דלתות האורווה לאחר שהסוסים ברחו. כך שאוצר יצטרך לחולל נס כדי לסחוט מלימון מס הקנייה עוד כמה טיפות. וזו מחירה של חמדנות מתמשכת.

עוד כתבות

סם אלטמן, מייסד OpenAI, ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה, ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: רויטרס - Tom Williams

אבק הכוכבים של OpenAI: המניות שזינקו בזכות דיווח על עסקה עם חברה אחת

שורה של מניות רשמו בשבועות האחרונים ימי מסחר חריגים, ובין כולן יש מכנה משותף אחד - דיווח על עסקה עם OpenAI ● למה השם של מפתחת ChatGPT מלהיב את המשקיעים, ואיזה מסר טמון במגמה החדשה? "אין פה גישה של המנצח לוקח הכול, יהיו הרבה מרוויחים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ בטוח: זה הצעד שיסיים את "המלחמה המגוחכת" ברוסיה

לאחר לחצים בלתי פוסקים והטלת מכסים על ניו דלהי, טראמפ סיפר הלילה כי מודי הבטיח לו שהודו תפסיק לקנות נפט מרוסיה ● תאריך עדיין אין, אבל הנשיא האמריקאי משוכנע שזה ישמש מנוף לחץ על פוטין לעצירת הלחימה ברוסיה ● היעד הבא: "צריך לגרום לסין לעשות אותו דבר"

המשרוקית מסבירה. מה ביקור טראמפ מלמד על סיום המלחמה בעזה? / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

מה ביקור טראמפ מלמד על סיום המלחמה בעזה?

בממשלה יש מחלוקת על השאלה האם ההסכם מונע חזרה למלחמה בעזה ● מה אמר נשיא ארה"ב, ועד כמה זה מעוגן? ● המשרוקית מסבירה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט; AMD זינקה ב-9%, אינטל ב-4%

נאסד"ק עלה ב-0.6% ● בורסת פריז עלתה במעל 2% ● מניות הבנקים עלו ● אנבידיה זוכה להמלצת קנייה: "תעלה ב-80%" ● מניות היוקרה באירופה זינקו בעקבות הקפיצה של לואי ויטון ● הבוקר באסיה: הניקיי קפץ בכ-1.8%, הקוספי זינק לשיא ● מחיר הזהב בשיא כל הזמנים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט עברה לירידות; מדד הפחד בשיא של 4 חודשים

המתיחות בין בייג'ינג לוושינגטון גוברת לאחר שסין האשימה את ארה״ב ביצירת "פאניקה מיותרת" סביב מגבלות היצוא על מינרלים נדירים ● מניות הבנקים נופלות לאחר ששני בנקים אזוריים בארה"ב חשפו בעיות בהלוואות הקשורות לטענות על הונאה ● חברת השבבים TSMC היכתה את התחזיות ● הזהב שובר שיא חדש ● מחירי הנפט עולים לאחר שראש ממשלת הודו הבטיח לנשיא טראמפ להפסיק לייבא נפט רוסי

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

המוסדיים לחצו, והראל ויזל מכר מניות פוקס ב-13 מיליון שקל

זהותם של הרוכשים אינה ידועה, משום שהם נעזרו בגופי תיווך, אך לפי הערכות מדובר בגופים גדולים כמו קופות גמל, קרנות גידור או גופים מוסדיים אחרים, ולא במשקיעים קמעונאיים

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

ציון מעולה לפנסיה שלכם: החמישית באיכותה בעולם

מערכת הפנסיה הישראלית מדורגת חמישית בעולם בדירוג מרסר לשנת 2025, וזוכה לציון A – לצד מדינות כמו הולנד ודנמרק ● ובכל זאת, מהדו"ח עדיין עולות כמה נקודות לשיפור

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

צרפת תספק מטוסי קרב מתקדמים לשכנה של ישראל

שיתוף־פעולה חדש בין PVML הישראלית לוויז'ן ווייב האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית ● סין מנסה לעקוף את טורקיה בתחום המל"טים • צרפת מספקת למצרים מטוסי רפאל מתקדמים ● ובריטניה נלחמת על השוק הביטחוני ההודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן

מכה לעיריות תל אביב וירושלים: לא ייהנו מהיטלי השבחה של מיליארדים

ערעוריהן של שתי העיריות נדחו פה אחד בהרכב של שלושה שופטים בעליון – אשר דחו גם את עמדתה של היועמ"שית לממשלה • השופט שטיין: "באין קשר סיבתי, חיוב בהיטל השבחה לא יכול לקום"

אילוסטרציה: Shutterstock

לקראת מיסוי על קרנות ההשתלמות? איך יעבוד המהלך, ומי ייפגע

באוצר נחושים לקדם מחדש את המיסוי על קרנות ההשתלמות - הפעם באמצעות הנמכת תקרת ההפקדה ●  כיצד ישפיע המהלך על כספי החוסכים, והאם יש לו בכלל היתכנות לעבור? ● גלובס עושה סדר

אלכס בואזיז ושואו וואנג, מייסדי DEEL / צילום: DEEL

שווי של 17 מיליארד דולר: הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי יוצא בגיוס ענק

חברת דיל, שפועלת בתחום משאבי האנוש, מספקת פלטפורמה לניהול עובדים ותשלומים גלובליים ● מוקדם יותר השנה הוערכה דיל ב־12.6 מיליארד דולר, כשקרנות ג'נרל קטליסט ומובדאלה רכשו מניות ב־300 מיליון דולר ממשקיעים מוקדמים

יום השחרור של החטופים החיים / צילום: ap, Oded Balilty

מחקרים מגלים מה קורה לנפש ביום שאחרי האופוריה

עכשיו, כשהמלחמה נגמרה כביכול, ישראלים רבים מגלים שהם לא באמת יכולים לחזור לחייהם הקודמים, ובמקום ההקלה שציפו לה עם שחרור החטופים הם חווים סוג חדש של מצוקה ● חוקרות תקווה וחוסן מסבירות מהי "תסמונת השחרור" ואיך בונים נרטיב חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון של ישראל נותר ללא שינוי בספטמבר

לאחר שתי ירידות רציפות בחודשיים החולפים, הגירעון התקציבי של ישראל נותר ללא שינוי החודש ● הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.7% תוצר, המשקף "מינוס" של 98.6 מיליארד שקל

ד''ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: עופר עמרם

"לצמצם משמעותית": האוצר מכין את הקרקע לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות

ניתוח חדש של האוצר קורא לקיצוץ בהטבות המס בקרנות ההשתלמות ● לפי הכלכלן הראשי, ההטבה רגרסיבית ומיטיבה בעיקר עם בעלי הכנסות גבוהות ● וזהו לא הצעד היחיד שבוחן האוצר

חברת נטפים / צילום: יח''צ-אבישי פינקלשטיין

נטפים בדרך לידיים ישראליות? הקרן שמועמדת לרכישתה תוך שבועות

חברת נטפים עומדת "על המדף", וקרן פורטיסימו היא המועמדת הבולטת לרכישת השליטה בה ● נטפים, שגם לחברי קיבוץ חצרים יש חלק מועט במניותיה, נשלטת כיום ע"י אורביה המקסיקנית ועדיין נחשבת לחברת מוצרי ההשקיה הגדולה בעולם ● צפי לסגירת העסקה: שבועות בודדים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

החלב המיובא יגיע לישראל בשבוע הבא, אבל זה יהיה מאוחר מדי

בעקבות מחסור חמור במדפים בחודש האחרון, ניתנה לראשונה מזה שנים אפשרות לייבא חלב ניגר – אך בפועל רק ויליגר הצליחה לייבא, וגם החלב שלה נתקע בדרך: עיכובים בבלגיה ובנמלי ישראל דחו את הגעתו לשבוע הבא • בינתיים הצרכנים נשארו בלי חלב, והפתרון הזמני רק ממחיש את עומק הבעיה במשק החלב המפוקח

דיור מסובסד / אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

שיא ב"דירה בהנחה": יותר מ-128 אלף משקי בית נרשמו להגרלה הקרובה

הביקוש לדירות מוזלות בשיא מאז החלה תוכנית ההגרלות ב־2017 ● 7,500 דירות בלבד מוצעות כעת, והסיכוי לזכייה נמוך מאי פעם ● במקביל: ההנחות גדלו, אך זמני האכלוס מתארכים לשנים ארוכות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

מה הוביל להפתעה באינפלציה, והאזהרה של הכלכלנים: מוקדם מדי לחגוג

המחירים ירדו בספטמבר ב-0.6%, הרבה מעל הצפי, אך בנק ישראל מדגיש כי לא יקבל החלטה בנוגע לריבית עד סוף נובמבר ● מזרחי טפחות: רואים פוטנציאל משמעותי לעלייה במדד באוקטובר, לפני החלטת הריבית • לידר שוקי הון: סביר להניח שהריבית בינואר 2026 תעמוד על 4%, ואלה חדשות טובות עבור האפיקים הארוכים

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מצגת של 38 עמודים חשפה את התוכנית של הבית הלבן לשיקום עזה

זמן קצר לאחר שנחתמה הפסקת האש, התוכנית של ממשל טראמפ לשיקום עזה עשויה לקרום עור וגידים ● במצגת מפורטת בת 38 עמודים, שהגיעה לידי גלובס, כלולים 10 מגה-פרויקטים, בהם הקמת שדה תעופה ורכבת קלה, מתקני התפלה, אתרי נופש וערים חכמות ● לפי התוכנית השאפתנית, מאיפה יגיע הכסף?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בשוק צופים הורדת ריבית, אך נוטלי המשכנתאות לא צפויים להרגיש זאת בקרוב

בעקבות סיום הלחימה, היו מי שקיוו כי הנגיד ימהר להוריד ריבית, אולי אפילו לפני ההחלטה הבאה המתוכננת בסוף נובמבר ● בבנק ישראל הכחישו כי יקדימו את המועד ● בינתיים, בשוק טוענים כי ההפוגה והציפיות להקלה לא ישפיעו בקרוב גם על נוטלי המשכנתאות