גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  רכב ותחבורה

פרשנות: מחירה של חמדנות מתמשכת - שוק הרכב בישראל נסחט עד תום, הגיע הזמן לשינוי כיוון

בכל העולם פונות כיום ממשלות לשוק הרכב והדלק בחיפוש אחר מקורות הכנסה לכיסוי הגירעון הנגזר מהמשבר ● אלא שנראה כי בישראל, שחולבת את הענף גם בשגרה, אין יותר כלים בארגז מיסוי הרכב

כלי רכב בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי
כלי רכב בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

המיסוי על רכב ועל השימוש בו הוא אחד הכלים היעילים ביותר בארגז הכלים הפיסקאלי של משרד האוצר בישראל. בשנים האחרונות הפרה החולבת הזו הזרימה לקופת המדינה כ-40 מיליארד שקל בממוצע, בסביבות 13% מהכנסות המדינה ממסים. היא גם נחשבת למקור הכנסות יציב מאד בזכות ביקוש קשיח לכלי רכב ולדלק בישראל, בהעדר אלטרנטיבות ראויות של תחבורה ציבורית ואדישות של הציבור.

אלא שמשבר הקורונה משנה כיום מהיסוד את חוקי המשחק ומייבש את תנובת החלב של פרת הרכב. הנסועה (צריכת הדלק) ורכישות הרכב נמצאות בצניחה חופשית ואיתן גם הכנסות המדינה ממסים נלווים. על פי נתוני האוצר, בחודש מרץ, שבחלקו עוד הייתה עבודה סדירה ונסועה קרובה לנורמלית, צנחו ההכנסות ממס קנייה יבוא - שרובו מס קנייה על רכב - בשיעור חד של 28%. ההכנסות מבלו דלק צנחו ב-11.3%, וזה עוד לפני הידוק הסגר.

כל זה מתרחש על רקע עליה חדה בגירעון וחיפוש אחר מקורות הכנסה חדשים כדי לממן את תקציב החירום. אמנם תופעה דומה מתרחשת כיום בכל העולם אבל בניגוד למדינות, שבהן מיסוי הרכב והדלק היה עד כה סמלי, או לכל הפחות מתון, ולפיכך הגדלתו יכולה לסתום זמנית פערים בגירעון. בישראל הכלים הללו כבר מיצו את יעילותם. הדילמה הזו תעמוד בשבועות הקרובים כיום בפני צוותי החירום באוצר, שינסו להשיג איזון כלשהו בין ההוצאות להכנסות.

מס הדלק: הלימון נסחט עד תום?

מס דלק הוא פתרון אידאלי למילוי קופת האוצר במדינות במצוקה שגירעונן תופח. הביקוש לדלק תחבורתי הוא די קשיח, או לפחות היה עד עידן הרכב החשמלי, הצריכה שלו המונית ותמיד ניתן למצוא לו נימוקים וצידוקים סביבתיים פופוליסטיים (זיהום אוויר, גודש וכו'). זו הסיבה, שלא מעט מדינות שנקלעו למשבר כלכלי בשני העשורים האחרונים (יוון וטורקיה, למשל, וגם לא מעט מדינות באירופה לאחר המשבר הפיננסי של 2008) , השתמשו בכלי הזה כדי לסתום פערים פיסקאליים.

בישראל, לעומת זאת, הכלי הזה נמצא בשימוש מלא ונמרץ גם בלי קשר למשברים. ב-15 השנים האחרונות המרכיב הדומיננטי במחיר הבנזין והסולר לתחבורה הוא מס הבלו הקבוע, שגובהו אף זחל כלפי מעלה בכמה פעימות עד שהתייצב בתחילת העשור הקודם סביב ה-3 שקלים.

לבלו הישראלי אין שום קורלציה למחירי האנרגיה ולפיכך המגמה הכללית של ירידה במחירי הנפט הגולמי ותזקיקיו בעשור האחרון הגדילה בהדרגה את חלקו היחסי ממחיר הבנזין לצרכן . על המחיר שבפיקוח מוטל כמובן גם מע"מ ומכיוון, שהבלו הוא המרכיב הדומיננטי במחיר הבנזין מדובר במס על מס.

כתוצאה שיעור המיסוי הכולל על בנזין טיפס מסביבות 55% ב-2011 לטווח של 62%-65% בשלוש השנים האחרונות. ב-2019 ישראל הייתה מדינה עם שיעור מס הדלק היחסי הגבוה ביותר ב- OECD ו כאחת המדינות שבהן הכנסות ממיסוי דלק (19 מיליארד שקל מבלו על דלק בלבד בשנה שעברה, לא כולל הכנסות ממע"מ על דלק) תופסות את הנתח הגדול ביותר בכלל הכנסות המדינה. בקיצור, התמכרות לכסף קל.

אלא שאז הגיע המשבר. מחירי הנפט בעולם צללו והורידו את מחירי התזקיקים בשוק הבין לאומי בשיעור של כ-63% בחודש מרץ בלבד. כתוצאה חלקו היחסי של המיסוי (בלו ומע"מ) הגיע בתחילת חודש אפריל 2020 לשיעור הזוי של קרוב ל-78% מהמחיר של ליטר בנזין בפיקוח. כלומר גם אם האוצר היה רוצה להשתמש כעת בכלי הזה כדי לשפר בטווח הקצר את ההכנסות ממס הדלק הכלי הפיסקאלי הזה כבר מיצה את עצמו.

כאמור אחד הפתרונות, שאותם צפויות ממשלות רבות בעולם לאמץ בחודשים הבאים כדי לממן את הגירעון, הוא הגדלת מיסוי הדלק לפרק זמן קצוב. ההיגיון הוא, שעם מחירי בסיס כה נמוכים של הנפט בעולם, לפחות בינתיים, הצעד "ייספג" בירידת המחיר הכללית ולא יפגע דרמטית בכיסו של הציבור. גם אם הנסועה תתייצב על 40% בלבד מהנורמה עדיין מדובר בפוטנציאל ליצירת הכנסות מיסוי משמעותיות ומהירות.

ההימור שלנו הוא, שהאוצר בכל זאת ינסה למצוא שיטה חדשה לסחוט עוד כמה טיפות מלימון מס הדלק. אנחנו לא יודעים איך תיראה הגזירה הזו אבל אפשר בהחלט להמר, שהיא תמנף את ירידת מחירי הדלק בעולם לטובת הכנסות המדינה ולא לטובת הנהגים.

"המס הירוק": הסוסים ברחו מהאורווה

ישראל היא לא רק שיאנית במיסוי דלק אלא גם במס קנייה על רכב חדש. אמנם תקרת מס הקנייה על רכב בנזין/דיזל (83%) לא השתנתה בעשור החולף (למעט מס רכבי היוקרה) אולם האוצר אימץ ושכלל כמעט עד לשלמות את כלי "המיסוי הירוק", שמאפשר לו לשלוט ברזולוציה גבוה ברמת ההכנסות ממס הקניה.

הכלי הזה הוכיח את יעילותו בשלוש דרכים. הראשונה היא שליטה מדויקת בגובה מס הקנייה הריאלי (בניכוי הטבות ירוקות) על סוגים שונים של כלי רכב חדשים והגדלת הכנסות המדינה באמצעות עדכון ושינוי תקופתי של "הנוסחה" הישראלית הייחודית לחישוב גובה הטבת המס.

השנייה היא "ניכוש עשבים שוטים" בשוק הרכב - זיהוי קטגוריות צומחות של מכוניות, שפוגעות בהכנסות המדינה ממסים וביצוע מניפולציה של המס הירוק כדי להקטין את הטבות המס עליהם. בשנים האחרונות אלה היו ההיברידיות (ובעתיד אלה יהיו החשמליות);

הדרך השלישית היא פסיכולוגית. כלומר שימוש בהודעות מוקדמות לציבור על ביצוע שינויים עתידיים במס הירוק כדי להריץ לאולמות התצוגה לקוחות היסטריים. "רכישות הלחץ" הפסיכולוגיות הגדילו בעבר את הכנסות המדינה ממסי רכב מעל המתוכנן וסתמו חורים נקודתיים והשנה שעברה (2019) סיפקה דוגמה קלאסית.

לנוכח ה"בור" בתקציב הודיע האוצר פעמיים בשנה שעברה על שינויים שצפויים במס הירוק. בתחילה הקטנת ההטבות הכוללות באמצעות שינוי הנוסח (אפריל) ולאחר מכן העלאת מס הקנייה על כלי רכב היברידיים (יולי). המהלך יצר שני גלים של רכישות לחץ בשוק הרכב והניב גבייה עודפת של קרוב ל-3 מיליארד שקל באותה שנת כספים. כמובן, שהקדמת הרכישות ו/או השחרורים מהמכס, והקדמת הכנסות המדינה, באה על חשבון הכנסות המדינה ממסי רכב בשנה הנוכחית - וזה עוד לפני הקורונה.

בחודשים הקרובים אמור האוצר להכריז על עדכון נוסף במיסוי הירוק לתחילת 2021, הפעם עדכון דו-שנתי צפוי ומתוכנן. אבל כמו במקרה של הדלק, גם כאן האוצר ניצב בדילמה: מצד אחד באוצר היו שמחים מאד לבצע שינוי אגרסיבי במיוחד בנוסחת המיסוי הירוק כדי להגדיל משמעותית את הגבייה ממס קנייה. מצד שני שוק הרכב הישראלי כבר ממילא נמצא בשפל. מכירות הרכב החדש צנחו במרץ 2020 ב-36% וכנראה שהמכירות באפריל ואולי גם ברבעון השני כולו יהיו סמליות. רוב היבואנים יושבים כיום על מלאי "מת" של מיליארדים, שחלק לא מבוטל ממנו כבר שוחרר ממכס. אמנם הם קיבלו ארכה לגלגל את הסחורה לשוק תוך שנה וחצי, ולא שנה כמקובל, אבל אף אחד לא יכול לנבא מתי השוק יחזור לאיתנו עקב הירידה הצפויה בהכנסה הפנויה של משקי בית לרכישת/שדרוג רכב נוכח המיתון שבפתח, המשבר בשוק הליסינג, הסגירה הצפויה של ברז האשראי הבנקאי ועוד. בקיצור, מדובר בניסיון לסגור את דלתות האורווה לאחר שהסוסים ברחו. כך שאוצר יצטרך לחולל נס כדי לסחוט מלימון מס הקנייה עוד כמה טיפות. וזו מחירה של חמדנות מתמשכת.

עוד כתבות

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

צילום: Shutterstock

אלגוריתם של חרדה: כך עובד המנגנון הכלכלי שמזין את תעשיית שמועות המלחמה

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר

מפתחת קלוד תמחרה את ההנפקה ב־83 דולר למניה, מעל לטווח הצפוי • החברה עצמה גייסה כ־105.4 מיליארד דולר ברוטו, כולל הקצאה פרטית • בין המרוויחים הגדולים: אמזון, גוגל ושבעת המייסדים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

חברת התעופה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Vernon Yuen/Nexpher Images

דיווח: אינטל יוצאת לסבב פיטורים נוסף ברחבי העולם

לפי דיווח בביזנס אינסיידר, אינטל פתחה בסבב פיטורים נוסף, הפעם בחטיבת מערכות המידע שלה ברחבי העולם ● החברה לא מסרה כמה עובדים יפוטרו, אך מתחילת השנה הצטמצם כוח-האדם הגלובלי שלה בכ-4,000 עובדים ● הפיטורים הם חלק מתוכנית ההתייעלות שמוביל המנכ"ל ליפ-בו טאן ● בשלב הנוכחי טרם נמסר כמה עובדים בישראל יושפעו מהסבב הנוכחי

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל