"החיוך האטרוסקי" / צילום באדיבות סרטי נחשון
5 המלצות לסרטים משפחתיים לכבוד ליל סדר מבודד | אור סיגולי
"פרזיטים" | סלקום טיווי , yes VOD ופרטנר
אומנם נדמה שכולם כבר הספיקו לראות את הסרט הכי מדובר של 2019, זה שעשה היסטוריה כשהפך לזוכה האוסקר הראשון שאינו דובר אנגלית. אבל רק אם בטעות, במקרה, מישהו פספס, יצירת המופת המבריקה והמרושעת הזו נמצאת כרגע בסלקום TV ובפרטנר. היא גם יכולה להחזיק נהדר צפייה שנייה או שלישית.
על העלילה כדאי לדעת כמה שפחות, אבל רק בכמה קווים כלליים: משפחה אמידה מדרום קוריאה מכניסה לביתה סוס טרויאני בדמות מורה פרטי מקסים לטובת בתם הצעירה. משם הכול הולך לכיוונים מאוד לא צפויים, וזה עוד לפני שדיברנו על הסוד שמסתתר מתחת לבית. כך בורא הבמאי והתסריטאי בונג ג’ון-הו לא אחת, אלא שתיים מהמשפחות הכי בלתי נשכחות של הקולנוע.
"אקס יקר" | נטפליקס
במעמקי בנק התוכן של נטפליקס, מסתתרת הדרמה הקומית המקסימה הזו, שייצגה את טאיוואן בטקס האוסקר האחרון. הכול מתחיל כאשר בעלה של לו נפטר, ומותיר אותה לגדל לבדה את בנם הקטן. ואם זה לא מספיק, מתברר שאת כל כספי הביטוח הוא הוריש למאהב הסודי שלו, במאי תיאטרון פרוע ומקסים. בזמן שהיא מנסה להשיג מחדש את הכסף, לו מגלה שבנה דווקא מעדיף לבלות עם המאהב מאשר איתה, וככה חיי כל השלושה נכנסים לתסבוכת. סרטו של סו צ’י-יין קצת מבולגן ולוקח זמן להיכנס לקצב שלו, אבל ברגע שזה קורה מתגלה סיפור מרגש נורא עם דמויות מעניינות, והמשפחה האלטרנטיבית שהסרט מציג נכנסת ללב.
"רוחות של תשוקה" | נטפליקס
בפינת הצפייה הנוסטלגית של השבוע, נטפליקס מאפשרת לנו לשוב לחיקה של משפחת לודלואו האמריקאית, בדרמה האפית של 1994, זו שלא רק זכתה באוסקר על הצילום הנפלא אלא גם הפכה את בראד פיט רשמית לדבר הלוהט ביותר בעולם. על פני כמה עשורים נפרס סיפורם של שלושת האחים לבית לודלואו ואביהם הקולונל (אנתוני הופקינס), דרך התמורות של ארה"ב בתחילת המאה ה-20, משולש אהבה עם תוצאות פטאליות, והיחסים בין הבנים ואביהם הקשוח אך האוהב. סרטו של אדוארד זוויק אומנם מרגיש מאוד ניינטיזי - בטח בתחום הקיטש - אבל קשה מאוד לא להיסחף אחריו, ולהתגעגע לתקופה של קולנוע שכבר כמעט לא עושים.
"כולם יודעים" | yesVOD
ואם לקראת פסח אנחנו בענייני מפגשים משפחתיים שיוצאים משליטה, ספריית לב ב-yesVOD מביאה לנו את אחד הסרטים הפופולריים שהוקרנו בישראל לאחרונה, ולא בכדי - לא בכל יום יוצא הבמאי האיראני עטור האוסקר אסגר פרהאדי ("פרידה", "הסוכן") לצלם סרט בכפר ציורי בספרד, חמוש בחאוויר בארדם ופנלופה קרוז. דרמת המתח הזו עוסקת במשפחה המתקבצת לטובת חתונה, כאשר כבר בערב הראשון מתרחש אירוע מפתיע שמוציא את הנוכחים מאיזון וגורם לכל הסודות המשפחתיים לצוף. אומנם הסרט קצת ארוך מדי, ולעיתים הצופים נמצאים כמה צעדים לפני הדמויות, ובכל זאת הוא סרט מומלץ, בטח שבזכות קאסט השחקנים המשובח.
"החיוך האטרוסקי" | yesVOD
עוד סרט שהיה להיט בישראל ומגיע כעת ל-yes הוא העיבוד הקולנועי לספרו של חוזה לואיז סמפרדו, שבוים באנגליה על-ידי הישראלים מיכל ברזיס ועודד בן נון. השחקן הענק בריאן קוקס (הסדרה "היורשים") מגלם סקוטי קשיש ונרגן הנאלץ לעזוב את כפרו לטובת העיר הגדולה, שם בנו היחיד ומשפחתו הצעירה יכולים לעזור לו לקבל טיפול רפואי.
ההתנגשות הזו בין הישן והחדש, הכפר והעיר, המסורתי והחדשני, נראית בהתחלה כמו מתכון לאסון, אבל במהרה הקשר המשפחתי החזק יעשה את שלו. הסרט הזה לא מתבייש בהיותו מעשייה סנטימנטלית ולכן צריך לנטרל את הציניות כשצופים בו, אבל על אף הפשטות והנאיביות שלו, באמת שקשה לעמוד בקסמו.
פודקאסטים מומלצים במיוחד | שי גולדן
Serial
הפודקאסט שהכניס לתרבות את ז'אנר ה-True crime. סיפור האשמתו והרשעתו (אולי הפללתו) של תלמיד תיכון ממוצא מוסלמי, עדנן סעיד, ברצח חברתו. אלא שלידי צוות הפודקאסט מגיע מידע שמעלה תהיות לגבי ההרשעה. והם יוצאים בעקבות הסיפור, בסדרת פרקים שההאזנה להם היא מותחת, לא פחות משהיא עיתונאית ומרתקת. לא אעשה ספוילרים - וממילא תרוצו לגוגל בסוף ההאזנה כדי להשלים חוסרים ולקבל מענה על שאלות שנותרו לא פתורות עד הסוף - אבל התפניות בעלילה כה חדות ומהירות וסוחפות, עד שאין כמעט אפשרות אלא לשקוע לתוך האזנה רציפה.
The ringer
רשת הפודקאסטים של העיתונאי ביל סימונס שנרכשה על-ידי ספוטיפיי ממש לאחרונה, מציעה שלל פודקאסטים מעולמות תוכן שונים. העוגן של הרשת הוא ספורט - והיא מכסה את ליגות הספורט המקצועני בארצות הברית בהיקף ובאופן שאין לו תחרות היום ברשת, אבל זה לא רק ספורט. הרשת מציעה להאזנה גם פודקאסטים בנושא אוכל (שווה במיוחד הוא הפודקאסט של דייב צ'אנג, השם החם היום בעולם המסעדנות בארצות הברית), תרבות וקולנוע (מומלץ במיוחד הוא הפודקאסט The rewatchables שבו סימונס מארח חברים ואנשי קולנוע לצלילת עומק לתוך סרטי קולנוע מהעבר. חפשו את שני הפרקים עם קוונטין טרנטינו - אוצר אמיתי), על חברה ואפילו על מוזיקה. בקיצור - הקלידו The ringer במנוע החיפוש שלכם בפודקאסטים, ועולם עשיר ומרתק של תוכן ייפתח בפניכם.
Freakonomics radio
אהבתם את סדרת הספרים? את ערוץ הפודקאסטים תאהבו לא פחות. סטיבן דאבנר, החצי העיתונאי של הצמד, מראיין פעמיים בשבוע אנשים שונים, מתחומים שונים, כדי לדון בסוגיות עומק מתחום החיים, ובזווית כלכלית. הפודקאסט האחרון שעלה, למשל, עוסק בסוגיה "מה תופעות הלוואי וההשלכות לטווח ארוך של הריחוק החברתי?". ואם אתם בעניין של שיחות מרתקות, בין אנשים סופר-אינטליגנטים שמתעקשים למצוא בכל דבר את ההיבט המפתיע והמקורי - אתם תבלו הרבה זמן בערוץ הזה. מזון לשכל? תקבלו ממנו הרבה, ובאיכות גבוהה, בפודקאסט המעולה הזה.
3 אלבומים שמומלץ לשמוע דווקא עכשיו | תימורה לסינגר
"השלישי" | אהוד בנאי
השירים של אהוד בנאי הם מתנות אישיות שהנמען הישיר שלהן הוא הלב שלכם - שמעריך כנות, עומק וסיפור טוב. כמו מדורות בקומזיץ פרטי בסופו של עוד יום מסע, הם מחממים, מאירים וצופנים בין הלהבות פינג'אן של תקווה.
כל אלבום של בנאי קולע בול, אבל "השלישי" שלו, משנת 92’, בהפקת יהודית רביץ, מצליח במיוחד להפגיש מציאות רב-שכבתית עם דמיון עז-הבעה. שלא לדבר על כך שהשיר הפותח הוא "שיר געגועים", כלומר דוד ושאול, שבו התנ"ך ואנחנו חיים באותו רובד של זמן והתשתית המקשרת היא המוזיקה, עם כוחות הריפוי שלה.
ותמיד יש מה לרפא במציאות מחרידה שבה משוטטים "כלבים משוגעים". כל תקופה, והכלבים המשוגעים שלה. ואהוד בנאי לא מסתיר ולא מייפה, אבל מגיש - כמו רופא אמיץ בשדה קרב של מגפה - עידוד: "אל תפחד, אתה לא לבד".
ובאמת, איך אפשר להיות לבד כשאנחנו מוקפים בדמויות כמו "פלורנטין" החד פעמית בצבעוניותה ויצחק שן זהב מ"שעה של מיסתורין", כולל עלילותיהם המערבות "יותר מארבעה ממדים" עם המבצע הנועז "נגד כל חוקי הזמן".
אין ספק שהאלבום "השלישי" שובר את כל חוקי הזמן, עובדה שעברו כמעט 30 שנה, והוא עדיין - כמו שם האלבום שקדם לו - קרוב.
"יהודית תמיר" | יהודית תמיר
יהודית תמיר היא זמרת שאומנם הוציאה שני אלבומים בלבד, האחרון שבהם, "פרחים אדומים", בשנת 1994, אבל נוכחותה בשנות פעילותה, וגם העדרה המוזיקלי כבר יותר מחצי מאה - חזקים ומהדהדים, מעוררים כמיהה לשמוע אותה שוב, מחדש.
אלבום הבכורה שלה, הנושא את שמה, יצא בהפקת יהודה פוליקר, שהלחין את רוב שיריו (וגם עושה בו קולות), והלהיט הכי גדול שלו, שמוכר גם היום, היה "רומיאו". מלבדו, בקולה עז הרגש, מחצו את הנפש גם שאר השירים, רובם משרטטים דמויות של גברים בעיניים נשיות מסורות, המתירות לעצמן לחשוף פגיעות מבלי להיות תלותיות ולו לרגע: "סירנה", "נסעת מכאן", "שומר האש".
לא מפתיע שהאש היא מוטיב חזק בשירים של תמיר. היא עצמה זמרת-אש, שבוערת מבלי לכלות, ובקול מר - הכי רחוק ממתיקות מזויפת - מחוללת את השילוב הנדיר של אמון ואמונה.
"דנה ראתה עב"מ" | פונץ'
להקת פונץ' זכורה לרבים בעיקר משנות ה-90 - תור הזהב של הרוק הישראלי. שני מנהיגיה-סולניה, יוסי בבליקי ושלום גד - שבהמשך טיפחו גם קריירת סולו מוערכת (שמשגשגת גם היום), הובילו עם ההרכב להיטים כמו "ונדמה שישוב", "עדינה" ("חייל אמריקאי במיטה"), "אני מאוהב בבחורה מבת ים" ועוד.
פחות זוכרים להם שאחרי התפרקותם, הם שבו והתאחדו, בשנת 2002, והתוצאה הראשונה היא האלבום המצוין והמסתורי "דנה ראתה עב"ם", שיש המגדירים אותו לא רק כפסגת יצירתם אלא כיצירת מופת, משיאי הרוק הישראלי.
בימים אלה, ממגנט להאזין לשירים היפהפיים שרותחים ומבעבעים אפוקליפטיות, פחד עמום וחסד של התאהבות. שירים ממכרים-מטרידים - במובן המגרה יצירתית - כמו "מסע אל תוך גוף האדם" לצד משיחיות לופתת כמו כת בשיר "ווקמן" וחיזיון תנ"כי-עתידני בשיר הנושא: "אנחנו הולכים עכשיו לראות את השמיים נפתחים והירח בוער והאדמה מתנדנדת לאור הלילה החיוור, ותן לי כוח לצאת מזה בשלום".
האם נצא מזה בשלום? השיר האחרון הוא "התקווה". כן, ההמנון הלאומי, אבל במנגינה חדשה ועיבוד שמתריס מחאה יותר מאשר מציע חיבוק. על רקע הסירנות מהשיר, שיללתן פוצעת, ספק אזעקה ספק צפירה של יום הזיכרון, נשאלת השאלה למה דווקא עכשיו מומלץ להקשיב ל"דנה ראתה עב"מ". והתשובה? כי יופיו המכאיב מחשל.