גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

מחסום משטרתי בבני-ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס
מחסום משטרתי בבני-ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

הטור הזה שונה ומתבסס על אנלוגיה ועל סימני שאלה, שהסימן הבולט ביותר הוא האם אנחנו מבינים מהו המשבר שבו אנחנו נמצאים, האם אנחנו מתמכרים לנתונים, והאם אלה הנתונים הנכונים.

אם ננסה לפשט את התהליך, אחת המשימות הראשונות בניהול משבר בשוטף היא להבין מה באמת קרה, מה הולך לקרות ומה אסור שיקרה. בתוך ים הנתונים שמתקבלים מהרשת, השאלות האלה עושות סדר עבור הארגון, אבל יש להן מחיר; הארגון נוטה להפסיק לחשוב ולהתנהג כארגון ומתחיל לחשוב כמחלקות, אגפים או יחידות - תלוי בגודלו; השיווק, משאבי האנוש, הכספים והלוגיסטיקה - כל אלה מנסים כל אחד להבין את ההשפעה של השאלות האלה על התחום שעליו הם אמונים ולהשפיע על קבלת ההחלטות בארגון מהפוזיציה שלהם.

זהו מהלך טבעי, אבל ישנם שני שחקנים שיש להם השפעה מהותית, שיכולים לתקוע את התהליך ולגרום למשבר להחריף: ייעוץ התקשורת והייעוץ המשפטי. משברים מחייבים שבירה של פרדיגמות והתייחסות שיודעת לשקלל את האסטרטגיה של הארגון, המהות שלו, הקשר והערך שלו ללקוחות, המצב הנתון והאפשרויות השונות לצאת ממנו - אלה לא תמיד מסתדרות עם ההנחות שהיו לפני המשבר או עם המדיניות התקשורתית שאולי הייתה נכונה ללפני המשבר, ולפעמים הייתה גם זו שגרמה לו.

למי להקשיב בזמן משבר?

החזית המשפטית אף יותר מעניינת. הסיבה לכך היא שכל מנכ"ל במצוקה מנסה לשלב בין שלושה דברים: איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה, כמה זה יעלה לנו, ואיך הוא לא מסתבך אישית. ובנקודה זו, הייעוץ המשפטי נתפש לא פעם כעוגן טוב להיאחז בו.

המשמעות היא שכל גורם בארגון תופס כיוון וטוען: "זה המשבר, זה האיום, זה מה שחשוב, תקשיבו לי". לא פעם קורה שהקשבה יתרה למי שרואה רק את ההשפעה על הגזרה שלו, גוררת את כל הארגון למשבר חריף יותר, שהיה יכול להיפתר, לו הגורמים היו מגלים פתיחות, הקשבה וגמישות מסוימת.

יש לי קולגה שלא מוכן לשבת עם אף אחד בחדר, חוץ מהמנכ"ל. אישית, אני מעדיף את החיכוכים האלה. הם דורשים ממני יותר, אבל לא פעם הם מציפים עבורי דקויות שגורמי הארגון שוכחים או לא יודעים לתאר, דקויות שמאפשרות לי להציע דרכים יעילות יותר לפתרון המשבר.

משבר הקורונה

במשבר הנוכחי, שאותו אנחנו חווים, את התפקיד הסמלי של "הייעוץ המשפטי" תופס משרד הבריאות - מדובר בגורם המקצועי, שמבין את התסמינים, המשמעויות, נמצא בקשר עם מקבילים בעולם והכי חשוב: מבין את מצבה של מערכת הבריאות, עליה הוא מופקד, ובעיקר במה היא מסוגלת או לא מסוגלת לעמוד.

בדומה להתנהלות ייעוץ משפטי בכל ארגון בזמן משבר, גם משרד הבריאות דוחף בכוח לכיוון שלו, רואה רק את המשמעויות הבריאותיות ועושה את כל מה שצריך כדי למנוע קטסטרופה בריאותית בהתאם לתרחישי הקיצון שלו. זה לגיטימי. זה התפקיד שלו ובזמן משבר, זו המשימה שלו.

הבעיה היא שכדי שלא יהיה משבר במערכת הבריאות, כלומר: יותר חולים קשים ממכונות הנשמה; קריסה של הצוות הרפואי כתוצאה מהידבקות, בידוד או שחיקה; הגעה למאסה קריטית של חולים מול מצבת כוח-אדם רפואי קטנה מדי - אנחנו כאזרחים נותנים יד ונשארים בבית, ובמקביל נעשים ניסיונות להרחיב את יכולות המערכת במכונות, בערכות בדיקה, במיגון ובכוח רפואי.

המשמעויות הנוספות של משבר הקורונה

זה לא מצב בלבדי לישראל, זה קורה ברמות שונות בכל העולם. אבל יש לזה מחיר - משבר כלכלי וחברתי. את הנתונים הראשוניים אנחנו מכירים: כמיליון מפוטרים, שיתוק של הכלכלה ועסקים קורסים.

את המשמעות נתחיל להבין במאי, כשאנשים יישארו בלי משכורות, כשישתחרר הסגר, ואז נגלה שהרחובות והקניונים אינם כפי שהיו, וכשנידבק בפסימיות הכלכלית. ספק אם תוכנית שמתיימרת להקציב 80 מיליארד אבל יש בה מיליארד חורים תספק מענה מתאים - במיוחד כשלפי הדיווחים, רמת הדיונים ועבודת המטה שעומדים מאחוריה אינם מעמיקים מספיק.

למשבר הזה יש גם משמעויות בריאותיות נוספות, בעיקר בתחומים הקשורים להשפעות של מתח נפשי. מנהל המשבר הלאומי צריך להבין שהניצחון שלו הוא לא רק שיטוח העקומה או ריסוקה, אלא מה יישאר כאן אחרי הקורונה. לכן הוא צריך לקבל החלטות אמיצות ולפעמים לא פופולריות, שלא רק מאמצות לחלוטין את ההמלצות של משרד הבריאות אלא אף מאתגרות אותן, מקשות עליהן. מנהל המשברים הלאומי צריך לראות כמה צעדים קדימה.

הציבור סיגל נורמת ההסתגרות

בחודש האחרון החיים של אזרחי מדינת ישראל התהפכו. יש עליהם מגבלות תנועה, נאסר עליהם להתרחק מביתם, שוטרים מעכבים, מחלקים דוחות ואף עוצרים אנשים שלמיטב הבנתם חרגו מהגבלות הבריאות (כולל מתנדבים שפועלים בסמכות או עובדים שמקום עבודתם אינו חיוני אבל ממשיך לפעול).

ציבור שלם נמצא בפחד ואימץ את הנורמה לפיה אסור להיות מחוץ לבית. אנשים עושים שיימינג למי שמעז לעשות ספורט או להוציא את הילדים להפוגה, בין אם זה בהתאם להנחיות ובין אם לאו. ביטויי השמחה ברשת נגד אזרחים שביקשו להפגין ונעצרו על-ידי שוטרים מעידים שהמהפך הושלם, הפחד השתלט, והנורמה השתרשה.

לפני כשבועיים פורסמה עוגת ההדבקה, שבין היתר הציצה את ראשית השיח השלילי נגד דתיים וחרדים, בגלל נתוני ההדבקה בבתי הכנסת ובישיבות. היו מי שניסו להסביר שפורסמו שני שקפים, שהחשוב יותר מדבר על חלוקה בין נדבקים בארץ ולבין נדבקים בחו"ל, ולכן המספרים קטנים בחצי. אבל מכל אלה הנתון שתפס את תשומת-לבי היה אחוז הנדבקים בחוץ: בפארקים, בגנים הציבוריים, שעמד על פחות מאחוז. זה שיעור מאוד נמוך, שעל פניו אינו מצדיק הגבלות תנועה נרחבות כל-כך ואת נורמת ההסתגרות שהציבור סיגל, ולכן פניתי לדובר משרד הבריאות וביקשתי נתונים.

זמן לשאלות

ביקשתי להבין על אילו נתונים מתבססת המשך המדיניות הנוכחית וההחרפה שלה, שצפויה היום. לכאורה, זה ברור: יש עלייה במספר הנדבקים ובמספר החולים קשה, ולכן המשק משותק. אבל אם הציבור נמצא כשלושה שבועות בבית, האם ההגבלות אכן נותנות מענה אמיתי - או שמדובר בצעד שיש לו מטרות אחרות, הצהרתיות. כדי לדעת את התשובה יש לשאול:

מהו מספר הנדבקים שנדבקו במגע עם חולה אקראי: סופר, אוטובוס וכו'?
מהו מספר הנדבקים במסגרת עבודתם, לא כולל צוות רפואי?
מהו מספר הנדבקים בקרב צוותים רפואיים?
מהו מספר הנדבקים בהסגר? 

כתבתי כאן בעבר שמשרד הבריאות הצליח למצב את עצמו כמקור סמכות ומפרסם נתונים על הדבקות, חולים קשה, חתך לפי יישובים ועוד. כתבתי גם שעם הסמכות מגיעה גם אחריות, והיא לדבוק במהימנות ולספק נתונים. אבל עד לרגע זה לא הגיעו תשובות.

האם נתונים מסוג זה נמצאים על שולחן מקבלי ההחלטות?

המשמעות היא שייתכן שאנשים נדבקים במקומות ציבוריים משום שהם לא מתגוננים נכון, ואין על כך מענה. ייתכן שישנם יישובים שבהם אין כרגע חולים או שבהם החולים נמצאים בבידוד, ושהם יכולים לחזור לקיים בתוך עצמם חיים - במנותק מיתר המדינה - קהילתיים, לתמוך במבוגרים, לנהל פעילות עסקית ולעשות צעדים ראשונים של חזרה לשגרה.

ייתכן כי ברגעים אלה ממש היה ניתן להסיר את הפחד שמונע מאנשים להגיע לטיפול רפואי בבעיות אחרות, להציל חיים או למנוע החרפה. וייתכן כי ביישובים מסוימים היה ניתן לחזור ולבצע פעילות ספורטיבית, שתורמת לגוף ולנפש במיוחד בתקופת מצוקה, אבל הנתונים האלה לא מפורסמים לציבור.

האפשרות הנוספת מפחידה יותר - הם לא קיימים במערכת ולא מגיעים לידי מי שמנהל המשבר.

משבר הוא לא הזדמנות

סביר להניח שאם אתם צורכים מדיה מסורתית או חברתית, נחשפת לתוכן המבטיח לכם שמשבר הוא הזדמנות. השיח והפרסומות ברשת מלאים בסיפורים והמלצות על לימונים, על לימונדות ועל הקשר ביניהם. ברגעים כאלה כדאי להבהיר: משבר הוא אירוע חריג שיש לו פוטנציאל לפגוע מהותית בארגון (או באדם בודד), ובניגוד למה שנטען, משבר הוא לא הזדמנות.

אם ניקח את אפשרויות העל של ניהול משבר ונפשט אותן, נגלה שבגדול יש שלוש אפשרויות-על לטיפול במשבר:

1. חלופת האפס, שהיא להכיל ולספוג, ולמעשה לחיות עם המשבר.  
2. ספין, ניסיון להסיט את האש מכם ולגלגל אחריות על מישהו אחר.
3. להתמודד ולהתייצב מול הטענות.

לא פעם אנחנו רואים מותגים ועסקים שבוחרים להכיל את המשבר, כלומר לנקוט את חלופת האפס, במטרה "להוריד את הראש ולתת לגל לעבור. המשמעות של החלופה הזו היא שחיקה והפסדים, אבל לצידה יש תחושה מסוימת של שליטה - גם אם יהיה מי שייאמר שמדובר בתחושה מזויפת. הסיבה לכך היא שבארגון הכול נשאר אותו הדבר, ושאף אחד לא משלם מחיר אישי.

הבעיה בגישה זו היא שאם המשבר מחריף - אנחנו בבעיה ונאלצים להשתמש בשתי אפשרויות האחרות, רק שהפעם זה לאט מדי ולפעמים גם מאוחר מדי, כשאיבדנו את יכולת השליטה וגם את האמון מצד הקהל שלנו.

אין הזדמנות בהכלה

יש גם לא מעט מקרים שבהם אנחנו רואים גלגול אחריות, שמתבטא בטקסטים כדוגמת "זה לא אנחנו, זה הם". לפעמים זה עובד, לפעמים לא, אבל זה בעיקר מאוד תלוי במגוון גורמים. וישנה גם התמודדות שמכילה שיח, קבלת החלטות ובעיקר נכונות להתלכלך בבוץ כדי למצוא פתרון. התמודדות זו יכולה להיות מבוססת התנצלות, והיא יכולה להיות מבוססת על גישה חליפית שמנסה להגדיר מחדש את גבולות השיח.

מי שבחור בחלופת האפס, יגלה כי הסתגרות, כניסה לבונקר והורדת ראש עד יעבור זעם לא מייצרת הזדמנות. ההזדמנויות שיש בהכלה ובהסתגלות למצב משברי הן מועטות מאוד, וכך גם בגלגול האחריות על מישהו אחר. יעילות בכוח-אדם או שיפור מיומנויות גלגול, אלה לא הזדמנויות ששווה לקחת ממשברים.

לעומת זאת, הזדמנות יכולה להיות רק בהתמודדות, וגם זה לא תמיד. כדי שתהיה הזדמנות, אנחנו צריכים להבין טוב יותר מי אנחנו, מה הערך שאנחנו יכולים לתת, מי המתחרה ומהם תנאי השוק. וכרגע החלק ה"זניח" הזה של "תנאי השוק" מאוד לא ברור.

בניסוח אחר: אי-הוודאות שקיים כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב. מי שיוכל להפיק תמונת מצב שתאפשר לו למצוא דרך, יגלה שיש לו הזדמנות. מי שלא, יתקשה.

במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות. מצד שני, כולנו יכולים לנסות. 

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

עם תקציב של 200 מיליון דולר: היוזמה של ראש אמ"ן לשעבר ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום המחשוב הקוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות