גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

מחסום משטרתי בבני-ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס
מחסום משטרתי בבני-ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

הטור הזה שונה ומתבסס על אנלוגיה ועל סימני שאלה, שהסימן הבולט ביותר הוא האם אנחנו מבינים מהו המשבר שבו אנחנו נמצאים, האם אנחנו מתמכרים לנתונים, והאם אלה הנתונים הנכונים.

אם ננסה לפשט את התהליך, אחת המשימות הראשונות בניהול משבר בשוטף היא להבין מה באמת קרה, מה הולך לקרות ומה אסור שיקרה. בתוך ים הנתונים שמתקבלים מהרשת, השאלות האלה עושות סדר עבור הארגון, אבל יש להן מחיר; הארגון נוטה להפסיק לחשוב ולהתנהג כארגון ומתחיל לחשוב כמחלקות, אגפים או יחידות - תלוי בגודלו; השיווק, משאבי האנוש, הכספים והלוגיסטיקה - כל אלה מנסים כל אחד להבין את ההשפעה של השאלות האלה על התחום שעליו הם אמונים ולהשפיע על קבלת ההחלטות בארגון מהפוזיציה שלהם.

זהו מהלך טבעי, אבל ישנם שני שחקנים שיש להם השפעה מהותית, שיכולים לתקוע את התהליך ולגרום למשבר להחריף: ייעוץ התקשורת והייעוץ המשפטי. משברים מחייבים שבירה של פרדיגמות והתייחסות שיודעת לשקלל את האסטרטגיה של הארגון, המהות שלו, הקשר והערך שלו ללקוחות, המצב הנתון והאפשרויות השונות לצאת ממנו - אלה לא תמיד מסתדרות עם ההנחות שהיו לפני המשבר או עם המדיניות התקשורתית שאולי הייתה נכונה ללפני המשבר, ולפעמים הייתה גם זו שגרמה לו.

למי להקשיב בזמן משבר?

החזית המשפטית אף יותר מעניינת. הסיבה לכך היא שכל מנכ"ל במצוקה מנסה לשלב בין שלושה דברים: איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה, כמה זה יעלה לנו, ואיך הוא לא מסתבך אישית. ובנקודה זו, הייעוץ המשפטי נתפש לא פעם כעוגן טוב להיאחז בו.

המשמעות היא שכל גורם בארגון תופס כיוון וטוען: "זה המשבר, זה האיום, זה מה שחשוב, תקשיבו לי". לא פעם קורה שהקשבה יתרה למי שרואה רק את ההשפעה על הגזרה שלו, גוררת את כל הארגון למשבר חריף יותר, שהיה יכול להיפתר, לו הגורמים היו מגלים פתיחות, הקשבה וגמישות מסוימת.

יש לי קולגה שלא מוכן לשבת עם אף אחד בחדר, חוץ מהמנכ"ל. אישית, אני מעדיף את החיכוכים האלה. הם דורשים ממני יותר, אבל לא פעם הם מציפים עבורי דקויות שגורמי הארגון שוכחים או לא יודעים לתאר, דקויות שמאפשרות לי להציע דרכים יעילות יותר לפתרון המשבר.

משבר הקורונה

במשבר הנוכחי, שאותו אנחנו חווים, את התפקיד הסמלי של "הייעוץ המשפטי" תופס משרד הבריאות - מדובר בגורם המקצועי, שמבין את התסמינים, המשמעויות, נמצא בקשר עם מקבילים בעולם והכי חשוב: מבין את מצבה של מערכת הבריאות, עליה הוא מופקד, ובעיקר במה היא מסוגלת או לא מסוגלת לעמוד.

בדומה להתנהלות ייעוץ משפטי בכל ארגון בזמן משבר, גם משרד הבריאות דוחף בכוח לכיוון שלו, רואה רק את המשמעויות הבריאותיות ועושה את כל מה שצריך כדי למנוע קטסטרופה בריאותית בהתאם לתרחישי הקיצון שלו. זה לגיטימי. זה התפקיד שלו ובזמן משבר, זו המשימה שלו.

הבעיה היא שכדי שלא יהיה משבר במערכת הבריאות, כלומר: יותר חולים קשים ממכונות הנשמה; קריסה של הצוות הרפואי כתוצאה מהידבקות, בידוד או שחיקה; הגעה למאסה קריטית של חולים מול מצבת כוח-אדם רפואי קטנה מדי - אנחנו כאזרחים נותנים יד ונשארים בבית, ובמקביל נעשים ניסיונות להרחיב את יכולות המערכת במכונות, בערכות בדיקה, במיגון ובכוח רפואי.

המשמעויות הנוספות של משבר הקורונה

זה לא מצב בלבדי לישראל, זה קורה ברמות שונות בכל העולם. אבל יש לזה מחיר - משבר כלכלי וחברתי. את הנתונים הראשוניים אנחנו מכירים: כמיליון מפוטרים, שיתוק של הכלכלה ועסקים קורסים.

את המשמעות נתחיל להבין במאי, כשאנשים יישארו בלי משכורות, כשישתחרר הסגר, ואז נגלה שהרחובות והקניונים אינם כפי שהיו, וכשנידבק בפסימיות הכלכלית. ספק אם תוכנית שמתיימרת להקציב 80 מיליארד אבל יש בה מיליארד חורים תספק מענה מתאים - במיוחד כשלפי הדיווחים, רמת הדיונים ועבודת המטה שעומדים מאחוריה אינם מעמיקים מספיק.

למשבר הזה יש גם משמעויות בריאותיות נוספות, בעיקר בתחומים הקשורים להשפעות של מתח נפשי. מנהל המשבר הלאומי צריך להבין שהניצחון שלו הוא לא רק שיטוח העקומה או ריסוקה, אלא מה יישאר כאן אחרי הקורונה. לכן הוא צריך לקבל החלטות אמיצות ולפעמים לא פופולריות, שלא רק מאמצות לחלוטין את ההמלצות של משרד הבריאות אלא אף מאתגרות אותן, מקשות עליהן. מנהל המשברים הלאומי צריך לראות כמה צעדים קדימה.

הציבור סיגל נורמת ההסתגרות

בחודש האחרון החיים של אזרחי מדינת ישראל התהפכו. יש עליהם מגבלות תנועה, נאסר עליהם להתרחק מביתם, שוטרים מעכבים, מחלקים דוחות ואף עוצרים אנשים שלמיטב הבנתם חרגו מהגבלות הבריאות (כולל מתנדבים שפועלים בסמכות או עובדים שמקום עבודתם אינו חיוני אבל ממשיך לפעול).

ציבור שלם נמצא בפחד ואימץ את הנורמה לפיה אסור להיות מחוץ לבית. אנשים עושים שיימינג למי שמעז לעשות ספורט או להוציא את הילדים להפוגה, בין אם זה בהתאם להנחיות ובין אם לאו. ביטויי השמחה ברשת נגד אזרחים שביקשו להפגין ונעצרו על-ידי שוטרים מעידים שהמהפך הושלם, הפחד השתלט, והנורמה השתרשה.

לפני כשבועיים פורסמה עוגת ההדבקה, שבין היתר הציצה את ראשית השיח השלילי נגד דתיים וחרדים, בגלל נתוני ההדבקה בבתי הכנסת ובישיבות. היו מי שניסו להסביר שפורסמו שני שקפים, שהחשוב יותר מדבר על חלוקה בין נדבקים בארץ ולבין נדבקים בחו"ל, ולכן המספרים קטנים בחצי. אבל מכל אלה הנתון שתפס את תשומת-לבי היה אחוז הנדבקים בחוץ: בפארקים, בגנים הציבוריים, שעמד על פחות מאחוז. זה שיעור מאוד נמוך, שעל פניו אינו מצדיק הגבלות תנועה נרחבות כל-כך ואת נורמת ההסתגרות שהציבור סיגל, ולכן פניתי לדובר משרד הבריאות וביקשתי נתונים.

זמן לשאלות

ביקשתי להבין על אילו נתונים מתבססת המשך המדיניות הנוכחית וההחרפה שלה, שצפויה היום. לכאורה, זה ברור: יש עלייה במספר הנדבקים ובמספר החולים קשה, ולכן המשק משותק. אבל אם הציבור נמצא כשלושה שבועות בבית, האם ההגבלות אכן נותנות מענה אמיתי - או שמדובר בצעד שיש לו מטרות אחרות, הצהרתיות. כדי לדעת את התשובה יש לשאול:

מהו מספר הנדבקים שנדבקו במגע עם חולה אקראי: סופר, אוטובוס וכו'?
מהו מספר הנדבקים במסגרת עבודתם, לא כולל צוות רפואי?
מהו מספר הנדבקים בקרב צוותים רפואיים?
מהו מספר הנדבקים בהסגר? 

כתבתי כאן בעבר שמשרד הבריאות הצליח למצב את עצמו כמקור סמכות ומפרסם נתונים על הדבקות, חולים קשה, חתך לפי יישובים ועוד. כתבתי גם שעם הסמכות מגיעה גם אחריות, והיא לדבוק במהימנות ולספק נתונים. אבל עד לרגע זה לא הגיעו תשובות.

האם נתונים מסוג זה נמצאים על שולחן מקבלי ההחלטות?

המשמעות היא שייתכן שאנשים נדבקים במקומות ציבוריים משום שהם לא מתגוננים נכון, ואין על כך מענה. ייתכן שישנם יישובים שבהם אין כרגע חולים או שבהם החולים נמצאים בבידוד, ושהם יכולים לחזור לקיים בתוך עצמם חיים - במנותק מיתר המדינה - קהילתיים, לתמוך במבוגרים, לנהל פעילות עסקית ולעשות צעדים ראשונים של חזרה לשגרה.

ייתכן כי ברגעים אלה ממש היה ניתן להסיר את הפחד שמונע מאנשים להגיע לטיפול רפואי בבעיות אחרות, להציל חיים או למנוע החרפה. וייתכן כי ביישובים מסוימים היה ניתן לחזור ולבצע פעילות ספורטיבית, שתורמת לגוף ולנפש במיוחד בתקופת מצוקה, אבל הנתונים האלה לא מפורסמים לציבור.

האפשרות הנוספת מפחידה יותר - הם לא קיימים במערכת ולא מגיעים לידי מי שמנהל המשבר.

משבר הוא לא הזדמנות

סביר להניח שאם אתם צורכים מדיה מסורתית או חברתית, נחשפת לתוכן המבטיח לכם שמשבר הוא הזדמנות. השיח והפרסומות ברשת מלאים בסיפורים והמלצות על לימונים, על לימונדות ועל הקשר ביניהם. ברגעים כאלה כדאי להבהיר: משבר הוא אירוע חריג שיש לו פוטנציאל לפגוע מהותית בארגון (או באדם בודד), ובניגוד למה שנטען, משבר הוא לא הזדמנות.

אם ניקח את אפשרויות העל של ניהול משבר ונפשט אותן, נגלה שבגדול יש שלוש אפשרויות-על לטיפול במשבר:

1. חלופת האפס, שהיא להכיל ולספוג, ולמעשה לחיות עם המשבר.  
2. ספין, ניסיון להסיט את האש מכם ולגלגל אחריות על מישהו אחר.
3. להתמודד ולהתייצב מול הטענות.

לא פעם אנחנו רואים מותגים ועסקים שבוחרים להכיל את המשבר, כלומר לנקוט את חלופת האפס, במטרה "להוריד את הראש ולתת לגל לעבור. המשמעות של החלופה הזו היא שחיקה והפסדים, אבל לצידה יש תחושה מסוימת של שליטה - גם אם יהיה מי שייאמר שמדובר בתחושה מזויפת. הסיבה לכך היא שבארגון הכול נשאר אותו הדבר, ושאף אחד לא משלם מחיר אישי.

הבעיה בגישה זו היא שאם המשבר מחריף - אנחנו בבעיה ונאלצים להשתמש בשתי אפשרויות האחרות, רק שהפעם זה לאט מדי ולפעמים גם מאוחר מדי, כשאיבדנו את יכולת השליטה וגם את האמון מצד הקהל שלנו.

אין הזדמנות בהכלה

יש גם לא מעט מקרים שבהם אנחנו רואים גלגול אחריות, שמתבטא בטקסטים כדוגמת "זה לא אנחנו, זה הם". לפעמים זה עובד, לפעמים לא, אבל זה בעיקר מאוד תלוי במגוון גורמים. וישנה גם התמודדות שמכילה שיח, קבלת החלטות ובעיקר נכונות להתלכלך בבוץ כדי למצוא פתרון. התמודדות זו יכולה להיות מבוססת התנצלות, והיא יכולה להיות מבוססת על גישה חליפית שמנסה להגדיר מחדש את גבולות השיח.

מי שבחור בחלופת האפס, יגלה כי הסתגרות, כניסה לבונקר והורדת ראש עד יעבור זעם לא מייצרת הזדמנות. ההזדמנויות שיש בהכלה ובהסתגלות למצב משברי הן מועטות מאוד, וכך גם בגלגול האחריות על מישהו אחר. יעילות בכוח-אדם או שיפור מיומנויות גלגול, אלה לא הזדמנויות ששווה לקחת ממשברים.

לעומת זאת, הזדמנות יכולה להיות רק בהתמודדות, וגם זה לא תמיד. כדי שתהיה הזדמנות, אנחנו צריכים להבין טוב יותר מי אנחנו, מה הערך שאנחנו יכולים לתת, מי המתחרה ומהם תנאי השוק. וכרגע החלק ה"זניח" הזה של "תנאי השוק" מאוד לא ברור.

בניסוח אחר: אי-הוודאות שקיים כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב. מי שיוכל להפיק תמונת מצב שתאפשר לו למצוא דרך, יגלה שיש לו הזדמנות. מי שלא, יתקשה.

במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות. מצד שני, כולנו יכולים לנסות. 

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר