גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר
אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

כל כותרות הספורט עוסקות באופן טבעי במשבר הקורונה וההשלכות שלו על הספורטאים, הקבוצות, הבעלים והתעשייה בכלל. בימים האחרונים כשהתברר שהסיכוי לחזרה לפעילות הולך ונהייה קלוש, החלו מאבקים בין בעלי הקבוצות לשחקנים על קיצוצי שכר.

אבל זה לא ייגמר בקיצוצי שכר מצד בעלי ההון. הספורט הישראלי נערך בימים האחרונים לקיצוץ משמעותי מצד המדינה, שאחרי שלקחה את האחריות לתקציב הספורט לפני כשנתיים מידיו של הטוטו מחפשת כעת בעקבות משבר הנגיף להעביר בכל דרך אפשרית כספים לקופת האוצר.לאור המצב, אנשי האוצר, כל אחד בתחומו, "עושים שוק" בין המשרדים השונים ובודקים כמה אפשר לקחת.

בימים האחרונים, כמו שקורה גם במשרדים אחרים, מתנהלים דיונים בין אנשי משרד האוצר לבכירים במשרד התרבות והספורט על כיווץ משמעותי בתמיכה של המדינה בספורט שתחול כבר השנה, וצפויה על פי הערכות להימשך גם לתוך 2021. "תוכנית היציאה" של הספורט מדברת כרגע על קיצוץ של כ-20% בתקציב הספורט הנוכחי, וקיצוץ דומה בשנת 2021. בדגש על כרגע. כי כאורך המשבר ועומקו, כך עשוי הקיצוץ גם לנוע למקומות קיצוניים יותר.

במספרים זה נראה ככה - מתקציב של כ-800 מיליון שקל יידרש הספורט לרדת לסביבות 640 מיליון שקל. חזרה של כמה שנים טובות לאחור בתמיכה של המדינה בספורט.

הכוונה היא לפעול לכך שהפגיעה לא תכלול את האגודות והספורטאים, כך גם ההכנות האולימפיות שלא ייפגעו, וכי הקיצוץ כולו יחול על פרויקטים ויוזמות שבמשרד ניסו לקדם - מה שמוגדר יותר כ"כסף הגמיש של השר" - שיירד כולו לאפס.

תקציב הספורט: טוב שהטוטו כבר לא אחראי

את המעמד של הספורט בישראל מבחינת תמיכת המדינה אפשר לראות היטב דרך משבר הקורונה. קודם כל בעומק הקיצוץ המסתמן. גם הניסיון להשיג פיצוי לגופי התרבות והספורט שנפגעו מהמשבר לא הביא יותר מדי - מתוך קרן של 8 מיליארד שקל שעליה הכריז האוצר לטובת פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים, נכון לעכשיו מדברים על כ-80 מיליון שקל שיילכו לפיצוי לגופי הספורט והתרבות. אחוז אחד בלבד.

מה חלקו של הספורט בתוך עוגת הפיצוי? גופי התרבות שספגו את המכה הגדולה יותר יזכו לרוב הסכום. הפיצוי לספורט מוערך על ידי גורמים שונים ב-40% מהסכום (כ-30 מיליון שקל). לאור העובדה כי הניסיון להשיג פיצוי אצל החשב הכללי באוצר הייתה מאותו מקור שאמור לפצות את העסקים הבינוניים והקטנים, בתי קפה ועסקים שנסגרו וכו', אז גם זה משהו. בכל זאת, אם המדינה לא סופרת את הספורט בימים רגילים - זהו גם מקומו בשרשרת המזון בימי הקורונה.

האם העובדה שתקציב הספורט עבר מהטוטו היא זו שמאפשרת עכשיו חיתוך כל כך קל בתקציב הספורט בעת משבר? לא לגמרי מדויק. ייתכן דווקא שאלמלא השינוי שנעשה לפני שנתיים ושהוציא את תקציב הספורט מידי הטוטו, המצב היה יכול להיות גרוע בהרבה.

הכנסות הטוטו שעוברות כעת ישירות לקופת האוצר נחתכו במהלך המשבר. מממוצע של 8 מיליון שקל ביום שנכנסו מהימורים טרום עידן הקורונה, בהיעדר משחקים ואירועי ספורט מגרד הטוטו בימים מסוימים רף של מיליון שקל ביום בלבד.

אם משבר הקורונה היה תופס את הספורט כשהתקציב שלו מוצמד לטוטו, אומרים גורמים בכירים במשרד, המצב של הספורט במדינת ישראל היה רע ומר.

היום שאחרי: ביטול המס לספורטאים זרים

הלחץ שמפעיל האוצר על כל משרדי הממשלה לקצץ בהוצאות או לאפשר גישה לכספים יוביל לשינויים מרחיקי לכת. במקרה של הטוטו זה עשוי להוביל להקלת רגולציה על שוק ההימורים ופתיחתו למשחקים חדשים, שיאפשרו הגדלת ההכנסות של הטוטו והזרמה של יותר כסף לאוצר.

במשרד הספורט, מלבד הקיצוץ בתקציב, ינסו לקדם מול האוצר שוב את האפשרות לביטול הקלות המס לספורטאים זרים (מס מקסימלי של 25% לספורטאי חוץ למשך 4 שנים) ולהגיש אותו כבר לתקציב המדינה הקרוב. החוק, הידוע לשמצה בעיני רבים, קיים מאז 1998 ושווה על פי הערכות כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. לא כסף גדול אמנם, אבל משהו שהאוצר בהחלט ירצה לקבל בימים אלו.

החוק הזה הפך בשנים האחרונות לנקודת קיצון מבחינתם של בעלי הון שמחזיקים בבעלות על קבוצות ספורט בישראל. ההבדל הפעם, טוענים גורמים בכירים שמשתתפים בדיונים מול האוצר, הוא שלאור המשבר והצורך של המדינה בכסף אין לקבוצות שום מנוף וכוח שימנע מהם להתנגד לעניין. ואולי יותר מכך, במסגרת שרשרת הגזרות שתחול על כלל האזרחים במשק הישראלי בעקבות המשבר, מן הצדק הוא שגם ספורטאים זרים המרוויחים מיליוני שקלים בשנה יידרשו לתרום את חלקם בבואם לעבוד בישראל.

תשתיות: העיריות יתקשו להשקיע במתקני ספורט

הבעיה המרכזית שעשוי משבר הקורונה להביא לספורט היא פגיעה בתשתיות. וזהו כנראה החשש המרכזי - תשתיות לאימון ולמשחקים מהוות את גורם הצמיחה המרכזי ביותר של הספורט והן החסם המרכזי בהגדלת כמות העוסקים בספורט בישראל.

בימים האחרונים הקפיא משרד הספורט את הקולות הקוראים שהיו אמורים לצאת לרשויות המקומיות לבניית מתקני ספורט. גם ככה אין לעיריות ולרשויות כסף עכשיו להוציא ואף אחד לא ייכנס כרגע להרפתקה של בניית מתקן משמעותי באי-הוודאות הקיימת.

אבל גם ההמשך בעייתי. תוכנית מתקני הספורט של המשרד שנאמדת ב-250 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב הספורט בנויה על דרך של סיוע בבניית מתקני ספורט לרשויות המקומיות. לצד הכסף שמגיע ממשרד הספורט, נדרשות העיריות למאצ'ינג - ככל שעירייה מדורגת באשכול סוציואקונומי נמוך יותר, כך היא נדרשת לתת פחות.

במשרד הספורט ניסו לבוא לקראת הרשויות המקומיות ולהקטין את חלקן של העיריות כדי לעודד אותן להשקיע בתשתיות ספורט, ועכשיו ייתכן שיילכו לקראתן עוד טיפה לאור המצב ויקטינו את המאצ'ינג. אבל החשש הוא שגם זה לא יספיק. העיריות והרשויות המקומיות עומדות בפני תקופה בעייתית גם הן, בתי עסק יסגרו בתחומן ומי יודע מה יהיו ההשלכות על גביית הארנונה וההכנסות. ובנייה של מתקני ספורט, שגם ככה נמצאים במדינה בחוסר מטורף ביחס להמלצות של משרד הפנים, מן הסתם לא יהיו גורם ההשקעה המרכזי שלהן בעידן הקורונה.

אפשרות נוספת שנבחנת היא להרחיב את זמן ההרשאה של העיריות לקבלת הכסף לבניית מתקן ספורט, על מנת לפרוס את זמן התשלום על פני יותר שנים, מתוך מחשבה שהדבר יתן לעיריות אפשרות טובה יותר לעמוד על הרגליים. אבל לא בטוח שגם האפשרות הזו תעזור. ומצד שני, גם התקציב המקוצץ של משרד הספורט לא יהיה כזה שיאפשר למשרד להגדיל עוד את חלקה של המדינה בתשתיות.

בשורה התחתונה: השר שייכנס למשרד הספורט יהיה עסוק לפחות בשנתיים האחרונות בכיווץ, לחץ מהאוצר, בשמיעת בכי מצד גופי הספורט השונים ובהעלמת תוכניות לפיתוח הספורט שכבר היו על השולחן. אבל המציאות הזו לא תהיה שונה מהמציאות של רוב חבריו השרים. 

עוד כתבות

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון