גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר
אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

כל כותרות הספורט עוסקות באופן טבעי במשבר הקורונה וההשלכות שלו על הספורטאים, הקבוצות, הבעלים והתעשייה בכלל. בימים האחרונים כשהתברר שהסיכוי לחזרה לפעילות הולך ונהייה קלוש, החלו מאבקים בין בעלי הקבוצות לשחקנים על קיצוצי שכר.

אבל זה לא ייגמר בקיצוצי שכר מצד בעלי ההון. הספורט הישראלי נערך בימים האחרונים לקיצוץ משמעותי מצד המדינה, שאחרי שלקחה את האחריות לתקציב הספורט לפני כשנתיים מידיו של הטוטו מחפשת כעת בעקבות משבר הנגיף להעביר בכל דרך אפשרית כספים לקופת האוצר.לאור המצב, אנשי האוצר, כל אחד בתחומו, "עושים שוק" בין המשרדים השונים ובודקים כמה אפשר לקחת.

בימים האחרונים, כמו שקורה גם במשרדים אחרים, מתנהלים דיונים בין אנשי משרד האוצר לבכירים במשרד התרבות והספורט על כיווץ משמעותי בתמיכה של המדינה בספורט שתחול כבר השנה, וצפויה על פי הערכות להימשך גם לתוך 2021. "תוכנית היציאה" של הספורט מדברת כרגע על קיצוץ של כ-20% בתקציב הספורט הנוכחי, וקיצוץ דומה בשנת 2021. בדגש על כרגע. כי כאורך המשבר ועומקו, כך עשוי הקיצוץ גם לנוע למקומות קיצוניים יותר.

במספרים זה נראה ככה - מתקציב של כ-800 מיליון שקל יידרש הספורט לרדת לסביבות 640 מיליון שקל. חזרה של כמה שנים טובות לאחור בתמיכה של המדינה בספורט.

הכוונה היא לפעול לכך שהפגיעה לא תכלול את האגודות והספורטאים, כך גם ההכנות האולימפיות שלא ייפגעו, וכי הקיצוץ כולו יחול על פרויקטים ויוזמות שבמשרד ניסו לקדם - מה שמוגדר יותר כ"כסף הגמיש של השר" - שיירד כולו לאפס.

תקציב הספורט: טוב שהטוטו כבר לא אחראי

את המעמד של הספורט בישראל מבחינת תמיכת המדינה אפשר לראות היטב דרך משבר הקורונה. קודם כל בעומק הקיצוץ המסתמן. גם הניסיון להשיג פיצוי לגופי התרבות והספורט שנפגעו מהמשבר לא הביא יותר מדי - מתוך קרן של 8 מיליארד שקל שעליה הכריז האוצר לטובת פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים, נכון לעכשיו מדברים על כ-80 מיליון שקל שיילכו לפיצוי לגופי הספורט והתרבות. אחוז אחד בלבד.

מה חלקו של הספורט בתוך עוגת הפיצוי? גופי התרבות שספגו את המכה הגדולה יותר יזכו לרוב הסכום. הפיצוי לספורט מוערך על ידי גורמים שונים ב-40% מהסכום (כ-30 מיליון שקל). לאור העובדה כי הניסיון להשיג פיצוי אצל החשב הכללי באוצר הייתה מאותו מקור שאמור לפצות את העסקים הבינוניים והקטנים, בתי קפה ועסקים שנסגרו וכו', אז גם זה משהו. בכל זאת, אם המדינה לא סופרת את הספורט בימים רגילים - זהו גם מקומו בשרשרת המזון בימי הקורונה.

האם העובדה שתקציב הספורט עבר מהטוטו היא זו שמאפשרת עכשיו חיתוך כל כך קל בתקציב הספורט בעת משבר? לא לגמרי מדויק. ייתכן דווקא שאלמלא השינוי שנעשה לפני שנתיים ושהוציא את תקציב הספורט מידי הטוטו, המצב היה יכול להיות גרוע בהרבה.

הכנסות הטוטו שעוברות כעת ישירות לקופת האוצר נחתכו במהלך המשבר. מממוצע של 8 מיליון שקל ביום שנכנסו מהימורים טרום עידן הקורונה, בהיעדר משחקים ואירועי ספורט מגרד הטוטו בימים מסוימים רף של מיליון שקל ביום בלבד.

אם משבר הקורונה היה תופס את הספורט כשהתקציב שלו מוצמד לטוטו, אומרים גורמים בכירים במשרד, המצב של הספורט במדינת ישראל היה רע ומר.

היום שאחרי: ביטול המס לספורטאים זרים

הלחץ שמפעיל האוצר על כל משרדי הממשלה לקצץ בהוצאות או לאפשר גישה לכספים יוביל לשינויים מרחיקי לכת. במקרה של הטוטו זה עשוי להוביל להקלת רגולציה על שוק ההימורים ופתיחתו למשחקים חדשים, שיאפשרו הגדלת ההכנסות של הטוטו והזרמה של יותר כסף לאוצר.

במשרד הספורט, מלבד הקיצוץ בתקציב, ינסו לקדם מול האוצר שוב את האפשרות לביטול הקלות המס לספורטאים זרים (מס מקסימלי של 25% לספורטאי חוץ למשך 4 שנים) ולהגיש אותו כבר לתקציב המדינה הקרוב. החוק, הידוע לשמצה בעיני רבים, קיים מאז 1998 ושווה על פי הערכות כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. לא כסף גדול אמנם, אבל משהו שהאוצר בהחלט ירצה לקבל בימים אלו.

החוק הזה הפך בשנים האחרונות לנקודת קיצון מבחינתם של בעלי הון שמחזיקים בבעלות על קבוצות ספורט בישראל. ההבדל הפעם, טוענים גורמים בכירים שמשתתפים בדיונים מול האוצר, הוא שלאור המשבר והצורך של המדינה בכסף אין לקבוצות שום מנוף וכוח שימנע מהם להתנגד לעניין. ואולי יותר מכך, במסגרת שרשרת הגזרות שתחול על כלל האזרחים במשק הישראלי בעקבות המשבר, מן הצדק הוא שגם ספורטאים זרים המרוויחים מיליוני שקלים בשנה יידרשו לתרום את חלקם בבואם לעבוד בישראל.

תשתיות: העיריות יתקשו להשקיע במתקני ספורט

הבעיה המרכזית שעשוי משבר הקורונה להביא לספורט היא פגיעה בתשתיות. וזהו כנראה החשש המרכזי - תשתיות לאימון ולמשחקים מהוות את גורם הצמיחה המרכזי ביותר של הספורט והן החסם המרכזי בהגדלת כמות העוסקים בספורט בישראל.

בימים האחרונים הקפיא משרד הספורט את הקולות הקוראים שהיו אמורים לצאת לרשויות המקומיות לבניית מתקני ספורט. גם ככה אין לעיריות ולרשויות כסף עכשיו להוציא ואף אחד לא ייכנס כרגע להרפתקה של בניית מתקן משמעותי באי-הוודאות הקיימת.

אבל גם ההמשך בעייתי. תוכנית מתקני הספורט של המשרד שנאמדת ב-250 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב הספורט בנויה על דרך של סיוע בבניית מתקני ספורט לרשויות המקומיות. לצד הכסף שמגיע ממשרד הספורט, נדרשות העיריות למאצ'ינג - ככל שעירייה מדורגת באשכול סוציואקונומי נמוך יותר, כך היא נדרשת לתת פחות.

במשרד הספורט ניסו לבוא לקראת הרשויות המקומיות ולהקטין את חלקן של העיריות כדי לעודד אותן להשקיע בתשתיות ספורט, ועכשיו ייתכן שיילכו לקראתן עוד טיפה לאור המצב ויקטינו את המאצ'ינג. אבל החשש הוא שגם זה לא יספיק. העיריות והרשויות המקומיות עומדות בפני תקופה בעייתית גם הן, בתי עסק יסגרו בתחומן ומי יודע מה יהיו ההשלכות על גביית הארנונה וההכנסות. ובנייה של מתקני ספורט, שגם ככה נמצאים במדינה בחוסר מטורף ביחס להמלצות של משרד הפנים, מן הסתם לא יהיו גורם ההשקעה המרכזי שלהן בעידן הקורונה.

אפשרות נוספת שנבחנת היא להרחיב את זמן ההרשאה של העיריות לקבלת הכסף לבניית מתקן ספורט, על מנת לפרוס את זמן התשלום על פני יותר שנים, מתוך מחשבה שהדבר יתן לעיריות אפשרות טובה יותר לעמוד על הרגליים. אבל לא בטוח שגם האפשרות הזו תעזור. ומצד שני, גם התקציב המקוצץ של משרד הספורט לא יהיה כזה שיאפשר למשרד להגדיל עוד את חלקה של המדינה בתשתיות.

בשורה התחתונה: השר שייכנס למשרד הספורט יהיה עסוק לפחות בשנתיים האחרונות בכיווץ, לחץ מהאוצר, בשמיעת בכי מצד גופי הספורט השונים ובהעלמת תוכניות לפיתוח הספורט שכבר היו על השולחן. אבל המציאות הזו לא תהיה שונה מהמציאות של רוב חבריו השרים. 

עוד כתבות

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום