גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סולידריות במשבר או שינוי לטווח ארוך: האם האחדות החברתית תישאר גם כשהמגפה תחלוף?

החברה הישראלית המורגלת בתקופות משבר מתגייסת גם בימי הקורונה, ויוזמות אזרחיות וולנטריות לסיוע למוחלשים בחברה שוטפות את הארץ ● מומחים מנתחים אם 'ההתארגנות של השטח' תחלוף עם היעלמות הנגיף, או שהאנרגיה הזו תהפוך לתודעה שלפיה סולידריות צריכה להיות מוסדית

חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה  / צילום: כדיה לוי, גלובס
חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

החברה האזרחית בישראל, תמיד מגויסת. בין אם מדובר בימי שגרה או בימי מלחמה, תוכלו למצוא בקלות ארגונים או אזרחים שיסכימו להושיט יד בעת צרה ולסייע לאדם בסביבתם. אך ההתמודדות עם נגיף הקורונה, אילצה את היוזמות האזרחיות והרוח האנושית 'לחשב מסלול מחדש', כשברגע אחד האופן שבו אנחנו רגילים לתמוך זה בזה, השתנה לחלוטין. הבידוד החברתי דחק את אפשרויות התמיכה המסורתיות, וארגונים רבים נקלעו לבעיה, כאשר המתנדבים נאלצו לבטל את השתתפותם רגע לפני החג.

אך לסולידריות דרכים משלה, ולארגוני המגזר השלישי שמצאו פתרונות מהירים שיאפשרו להם להמשיך להגיש סיוע מיידי למוחלשים בחברה, הצטרפו יוזמות אזרחיות אד-הוק ששטפו את הארץ. "אמץ רופא" הפועלת ברחבי הארץ, לצעירים שהחליטו לסייע לבני הגיל השלישי, ווטסאפים של שכונות, יוזמות סיוע לעסקים ועוד. החברה האזרחית בישראל מתורגלת לפעולה בשעות משבר, אך האם ניתן יהיה להפוך את הסולידריות המיוחדת לשעות אלו, לדיירת קבע בחברה הישראלית, שתפעל ביתר שאת גם ב'עתות שלום'?

"המשבר הזה מעורר שאלות פילוסופיות על סולידריות, שראוי לשאול עכשיו. במשבר אנחנו רואים סולידריות בין-אישית שלא תלויה במבנה כזה או אחר, אלא היא תולדה של אכפתיות בין אנשים. בתקופה הזו, רואים אותה יותר", אומרת פרופ' עידית וייס-גל, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב . "כשחקלאי נתקע עם סחורה - עוזרים לו, אדם שאין לו מה לאוכל - מביאים לו. יש קבוצות ווטסאפ בבניינים ועוזרים לקשישים. זו סולידריות מלמטה. הסולידריות של השטח תיעלם ברגע שהקורונה תחלוף, אם האנרגיה הזו לא תהפוך לתודעה שלפיה סולידריות צריכה להיות מבנית".

פרופ' וייס־גל / צילום: אסף ישראל-סאן

ההתמודדות עם המגפה מחזקת את הצורך שלנו בסולידריות?

"אנחנו צריכים סולידריות היום יותר מתמיד; אנחנו רואים שהמחלה הזו פוגעת בכולנו, עני, עשיר, ילד ומבוגר. אנחנו לא רוצים להשאיר את היכולת של מישהו להתמודד עם המחלה שלו, רק למצבו הכלכלי.

"יש יסוד אגואיסטי גם בסולידריות, והתקופה הזו מבהירה את זה; אנחנו רוצים שסביבתנו תהיה בריאה, גם כדי שאנחנו לא נידבק. מחלות ומגפות מראות לנו את הפגיעות האנושית שאיננה קשורה במעמד, גיל ומצב כלכלי. ולכן, כשאנחנו מבינים שכולנו פגיעים, אנחנו מבינים שכולנו באיזשהו שלב נזדקק לסולידריות החברתית".

שינוי תודעתי 

פרופ' וייס-גל הייתה רוצה שננצל את משבר הקורונה כדי לנהל שיח, ולשאול את עצמנו שאלות שיאפשרו לנו לבחון את צורת החיים שלנו ולחזק את החוסן החברתי והקהילתי שלנו. "השאלות המעניינות היום הן ברמה הבין-אישית - מה מניע את הסולידריות הזו, ועד כמה היא באמת יכולה להוביל לשינוי תודעתי לטווח ארוך. אולי, המפגש הזה עם המצוקה, יוליד הבנה שלולא סולידריות מוסדית, לא נוכל לקיים פה חברה.

"באיזו חברה אתה רוצה לחיות? בכזו שבה לאדם עני לידך אין ביטוח בריאות, יש לו קורונה, הוא לא מדביק אותך, אך הוא וכל משפחתו מתים. האם זה מוסרי ונכון? אנחנו יכולים לחבר בין שאלות מוסריות ותועלתנות. אדם עבד לאורך שנים בבית מלון, היום סגרו את בית המלון ואין לו עבודה. מה נכון שיקרה עכשיו? האם אנחנו רוצים שתהיה רק סולידריות מלמטה שתלויה בהתאגדויות וולונטריות של אנשים, או שאנחנו רוצים לתת לאדם תחושה של אזרח בעל כבוד, שיש לו הסדרים חברתיים שמאפשרים לו לצלוח את התקופה".

לעיתים, אחרי 'מלחמה' או טראומה גדולה, החיים ממשיכים ללא שינוי.

"אם מסתכלים על ההיסטוריה, מדינת הרווחה בשיאה הייתה בבריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה. ראו שההפגזות פוגעות בכולם. פתאום יש יתומים אצל כולם, לא רק עניים מאבדים את הבית. המלחמה יצרה בה את ההבנה ואת התשתית למדינת הרווחה, אבל היו סוכנים חברתיים שהצליחו לתווך ולמסגר את זה באופן שהמחיש את הצורך במדינת רווחה. אני לא יודעת מה יקרה בישראל - האם הסולידריות תתורגם להבנה יותר מבנית-חברתית, ולתודעה והפנמה של מערכת שבה מוכנים לשלם יותר, כדי שתהיה מערכת ציבורית חזקה".

פרופ' וייס-גל חוששת, שיהיה מי שינצל את הסולידריות כדי דווקא להעמיק שסעים חברתיים, ונותנת כדוגמה את הסיטואציה שנוצרה בבני ברק. "אם סוכנים פוליטים יתרגמו את הרגשות האלו לשסעים, אחרי הקורונה אנחנו נראה התכנסות של כל אחד לקבוצתו. תודעה לא מתרחשת מעצמה. היא דורשת מישהו שיעזור במסגור. כשיש סוכנים פוליטים שמתרגמים דברים לשנאה, אז גבולות הסולידריות נגמרים. צריך לעשות היום מעגלי שיח בדיוק על זה: מהי סולידריות, למה היא חשובה, איך היא יכולה להיתרגם לחברה בריאה יותר, שהייתה יכולה להיכנס למשבר הזה גם באופן יותר טוב".

התפכחות מהגלובליזציה

פרופ' גד יאיר, מומחה לסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית, פיצח את 'צופן הישראליות'. במשך שנים רבות, הוא חוקר את הייחודיות של החברה הישראלית ואת המשמעות של חוויות ותרבות בחיי בני האדם, וכעת הוא מרצה באוניברסיטת MIT בבוסטון. פרופ' יאיר סבור כי בישראל, גם בעתות שגרה, רמת הוולונטריות גבוהה. "אנחנו סולידריים גם ביומיום, בתוך השבטים שלנו. במשבר הזה, רואים שמהרגע שניתנה ההוראה להישאר בבתים, הציבור מציית. הציבור החרדי הצטרף באיחור - כשמנהיגיו דרשו זאת.

פרופ' גד יאיר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"בארה"ב אנשים מסתובבים, לא אכפת להם. אני יושב בבוסטון וכל יום אני רואה את ראש העיר נוזף בתושבים ואומר: 'אני לא מבין אתכם, אני מבקש שתישארו בבית'. בישראל, זה לא קורה. אנחנו חיילים - אמרו לנו, אנחנו נכנסים הביתה. זו הבעה של סולידריות".

על מה נשענת הסולידריות הזו אצלנו?

"במצב הנוכחי, המיליטריזם שם את ישראל בעמדת כוח. ערך חיי אדם בישראל, לא משנה מאיזה שבט, הוא מאוד-מאוד גבוה. מערכת הרפואה שלנו במלחמה להחזיק את האנשים בחיים, ומצליחה יחסית לעולם הרבה יותר. המאבק אצלנו על חיי אדם, הוא עד הסוף. החברה הישראלית היא סולידריות. לעזור למישהו זה משהו שכל כך מוטמע בחברה הישראלית.

"כשאני מדבר עם מדענים ישראלים בארה"ב, הם נורא מופתעים שמדענים אמריקאים לא משתפים ביניהם ידע. אצל הישראלים - כשהם יודעים משהו - הם מיד משתפים. האמריקאים רוצים לנצח, הם לא מחפשים שותפות. אצלנו זה מוטמע. זו דוגמה קטנה. כשמישהו נפל, האינסטינקט שלי הוא מיד להרים אותו. הגרמני לא רוצה שיעזרו לו, והאמריקאי ינסה להחזיק מעמד ולא לקבל את העזרה. המיידיות הזו של לעזור, היא משהו שמאוד מוטמע בנו".

אתה מזהה שינוי בדפוסים הללו בשנים האחרונות?

"שיח השנאה בישראל הוא אחד הדברים שמפוררים את הסולידריות, ואנחנו משלמים על זה מחיר חברתי. אנחנו צריכים לשנות את השיח שלנו, אך כרגע מפלגת השלטון רואה בפירוד נכס אסטרטגי-פוליטי. זו בעיה. החברה הישראלית היא חברה של שבטים, וזה הוחרף בשנים האחרונות. וזה לא רק טוקבקים. נכנסתי לטוויטר, ושם גם ראיתי עיתונאים מלאי שנאה, שנשמעים כמו טוקבקים. זה נראה רע".

איזה שינוי משמעותי יכול לחולל המשבר הנוכחי?

"יש התפכחות מהגלובליזציה. כל המדינות מבינות שבמצב חירום כזה, המדינה קודמת לכל, האזרחים קודמים לכל. אנחנו הולכים למשבר כלכלי בסדר גודל היסטורי. אם המדינות לא היו נוקטות במעשים מיידיים של לסייע לקהילות, היית רואה מרי. גם בסין, בשוליים, את רואה קולות של מתנגדים והפגנות. אם ארה"ב לא הייתה שמה 2 טריליון דולר כמקדמה, הציבור האמריקאי היה כועס מאוד. הממשלות יעשו מאמץ מאוד גדול כדי שלא יהיה מרד חברתי עם השלכות פוליטיות. כשהרעב יכה והאוברדרפט יהיה בלתי נסבל, הממשלות יתכנסו פנימה. זה יהיה 'אמריקה, ישראל וגרמניה פירסט' - כל אחת לעצמה. כל ממשלה תתעדף את האזרחים שלה בצורה הרבה יותר ברורה.

"ההתפכחות מהגלובליציה היא גם הזדמנות לסולידריות, מפני שהיא תחזק נרטיבים של מקומיות. המשבר הזה יוביל להחלשת הגלובליזציה ולחיזוק הלאומיות, ואחד האתגרים הגדולים שיעמדו בפני ישראל זה היחס לקהילות היהודיות בעולם ויצירת סולידריות איתן. האנטישמיות גוברת במשבר הזה, ובארה"ב יש המון כעס על הקהילות היהודיות בניו יורק. לימין הקיצוני זה חומר דלק. כשהדברים יירגעו, אנחנו נראה שנאה".

■ רוצים להצטרף לאחד המיזמים שמופיעים בפרויקט או לספר לנו על מיזם שלא הכרנו? כתבו לנו לאימייל i-can-help@globes.co.il

עוד כתבות

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ בגודל שינוע בין 80 ל-180 מ"ר ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

מארבעה נשאר אחד: מאבקי הכוחות והכסף הגדול שטלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתכנית חסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון