גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס
מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

1. אנחנו בענן סמיך של אי ודאות, ואין פלא. מגפת הקורונה היא אירוע שלא נראה כמוהו כבר מאה שנה, וטורף את כל הקלפים. האי ודאות עמדה למשל השבוע במרכז מסיבת העיתונאים של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שדיבר על האטה חסרת תקדים, אבל ביקש להזכיר שגם את זה נעבור. בשנה הבאה, בתחזית שלו, המיתון העמוק יתחלף בזינוק חד בצמיחה. ירון גם נתן הערכות במספרים, אבל אמר בעצמו שאסור לייחס להם חשיבות יתרה. כאמור, אי ודאות.

איך ייראה היום שאחרי המשבר? גם כאן מושלת האי ודאות. גם אם הכלכלה תשתקם ברובה, היא לא בהכרח תיראה אותו דבר. יש רצון טבעי לצאת מהסגר ולהמשיך כרגיל. אבל העולם שאחרי הקורונה עשוי להיראות אחרת: עולם שבו נחסוך יותר, נתקשר בווידאו, נקפיד יותר על היגיינה, נחשוב פעמיים לפני שנעלה על מטוס, נהסס לשכור ליומיים דירה זרה בברצלונה, וספק אם נעלה על קרוז. הגבולות יהיו קשיחים יתר. אלה אולי תובנות מובנות מאליהן. אבל העיקרון בעינו: מה שהיה הוא לאו דווקא מה שיהיה.

2. מאז ינואר מתריע נאסים טאלב, הפיננסייר והפילוסוף, על כך שהתפשטות נגיף הקורונה היא אירוע קיצון שצריך להגיב אליו בעוצמה. שהמחיר של לעשות מעט מדי יהיה גבוה בהרבה מהמחיר של לעשות יותר מדי. בשלב הזה אפשר להגיד שרוב הממשלות לא שעו לאזהרה בזמן. טאלב, שסגור בביתו עם משקולות, לפטופ, ואין סוף ספרים, מתפנה עכשיו לעוד אחד מתחביביו: להגיד אמרתי לכם.

נאסים טאלב nassim taleb / צלם: רויטרס / צילום: רויטרס

במיוחד אין לו סבלנות למי שמכנה את מגפת הקורונה "ברבור שחור" שלא ניתן לחזות אותו, בהשראת הספר המפורסם שלו משנת 2007. אם היו קוראים את הספר, כתב לפני שבועיים, היו יודעים שהוא מדבר על מגפה עולמית בתור ברבור לבן דווקא, "משהו שיקרה בסופו של דבר בוודאות גדולה. מגפה כזאת בלתי נמנעת, תוצאה של האופן בו בנוי העולם המודרני".

המגפה מציפה מושג אחר שמעסיק את טאלב רבות בעשור האחרון: שבירות. טאלב מוטרד מהפגיעות של אורח החיים שסיגלנו, מחוסר היכולת שלנו לעמוד בזעזועים. הכלכלה הגלובלית של ימינו, על הקישוריות שלה והדגש על יעילות חסרת פשרות, מעצימה את הבעיה. 

3. מי שמחפש דוגמה יכול למצוא אותה בנושא שנכתב עליו לא מעט לאחרונה: שרשראות האספקה היעילות להפליא שנמתחות מסין דרך יפן ועד ארה"ב או אירופה, והרכיבים בהן מסופקים "בדיוק בזמן". קשה לשרשראות כאלה לעמוד בשיבוש כמו הקורונה, שגורם לחלקים חיוניים בשרשרת להיתקע לפתע. האם לפנינו ארגון מחדש של הכלכלה?

טאלב היה רוצה שנלמד להיות אנטי-שבירים, שנלמד להרוויח מזעזועים ומאי סדר. מה זה אומר בפועל זו כבר שאלה טובה. טאלב עצמו מעדיף יותר מקומיות ופחות תכנון מרכזי. האם זה הלקח המתבקש אל מול אתגר כלל אנושי? לא בטוח. אבל הנה עוד לקח: "אמא טבע נתנה לנו שתי כליות, בשעה שאנחנו זקוקים רק לחלק מכליה אחת", כתב לפני שבועיים. "למה? למקרה הצורך. לא צריך לחזות אירועים שליליים ספציפיים כדי לדעת שאנחנו חייבים כרית ביטחון".

4. הלקח הזה נכון לא רק לשרשראות אספקה גלובליות, או לחברות ממונפות, אלא גם למערכת הבריאות. בוודאי לזו שלנו, שהשיגה לאורך השנים תוצאות מרשימות בלי תקציבים גדולים. ראש הממשלה נתניהו התגאה בכך, בכנס משרד הבריאות לפני שנתיים: "א נחנו ב-7.5% השקעה בתל"ג מקבלים תוצאות מדהימות, בזכותכם", החמיא לנוכחים.

עכשיו מתגלה הצד הפחות סימפטי של היעילות הזאת. החשש שהמערכת, שנמתחה עד הקצה, לא תעמוד בשטף חולי קורונה, הוא זה שמחייב את מדיניות הסגר. נכון, כפי שמזכיר נתניהו, שבכל העולם מתקשים להתמודד עם מגיפה של פעם במאה. ובכל זאת, כשצריך לגייס בבהילות את המוסד והתעשיות הביטחוניות כדי להשיג מכונות הנשמה, נדמה שאפשר לקבוע שהמערכת רזה ושבירה מדי. אין לה שתי כליות. 

5. איזה לקח, אם בכלל, יילמד מהמשבר? פרופ' ענת אדמתי, במקור מישראל ועכשיו בסטנפורד, קליפורניה, בילתה את רוב העשור האחרון בניסיון לשכנע את מקבלי ההחלטות שהמערכת הפיננסית זקוקה ליותר כריות ביטחון. שהבנקים הגדולים ממונפים מדי. היא התחילה במאמר שמפריך מיתוסים שמשמשים את מתנגדי הרפורמה בוול סטריט, ואז כתבה ספר מדובר, ויצאה לקמפיין שלקח אותה לאינספור הרצאות ופגישות, כולל בבית הלבן. אבל בשבוע שעבר, בראיון ל"גלובס", אדמתי הסבירה שמה "שאני ראיתי בעשור האחרון הוא שהסיפורים ניצחו והשטויות ניצחו. למרות שהיה משבר כזה גדול, לא למדו כמעט".

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי

במילים אחרות, כדי שנלמד מהמשבר, ונפיק ממנו לקחים, צריך להודות במה שקדם לו. וכפי שאומר ההיסטוריון וולטר שיידל בראיון למוסף החג של "גלובס", אנחנו נמצאים בתחילת מאבק על הנרטיב של המשבר. יהיה מי שיציג אותו בתור " זעזוע חיצוני, כמו אסטרואיד שפגע פתאום. זה לא אשמת השיטה. השיטה בסדר גמור, ואנחנו צריכים להציל אותה ולשמר אותה ככל האפשר, ואז לחזור ל'שגרה'".

היום שאחרי תלוי בלקחים שנפיק מהמשבר. אבל לא רק בהם. הוא ימצא את מדינות העולם שרויות בחובות. ארה"ב הכריזה על תכנית חירום בסך 2.2 טריליון דולר, גרמניה על תוכנית של 750 מיליארד יורו, ובישראל מדברים על 80 (או 90) מיליארד שקל - והמספרים עוד יתעדכנו. ההצעות לממן את כל זה באמצעות הדפסת כסף נפסלות כרגע על הסוף (ובצדק, לפי הנגיד ירון). ולכן המשמעות היא עוד גירעון וחוב.

6. את החוב צריך לשלם. כלומר, לא בטוח. שורה ארוכה של כלכלנים מסבירה לאחרונה שתודות לריבית הנמוכה, שכנראה תימשך, אפשר פשוט לגלגל את החוב, ולתת לכלכלה לצמוח. ובכל זאת החוב עשוי להכביד, בוודאי אחרי זעזוע כלכלי שכמותו לא נראה מאז ימי השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה. 

גם המלחמה הסתיימה בחוב כבד, ואולי מסתתר שם לקח. כך לפחות טען פרופ' תומס פיקטי, חוקר האי שוויון הנודע, בהרצאה בה נכחתי בלונדון לפני חודשיים, או במושגים של ימינו - לפני נצח. אחרי המלחמות, סיפר פיקטי, מדינות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה מצאו עצמן עם חוב של 200%-300% מהתוצר - משמעותית יותר מבימינו. והחוב נעלם די מהר.

תומס פיקטי / צילום: GettyImages

במקום לשלם את החוב לאט, שנה אחרי שנה, צרפת בחרה באינפלציה גבוהה ששחקה את החוב. גרמניה, שהייתה בטראומה מהאינפלציה של שנות ה-20', בחרה טקטיקה אחרת - מיסוי אגריסיבי על ההון. ממש במקרה, תיקי ההשקעות של אותה תקופה היו עמוסים באיגרות חוב ממשלתיות, והמס הגבוה שאב את החוב חזרה לידי המדינה. באופן הזה, אומר פיקטי, מדינות אירופה היו מסוגלות לפנות משאבים "להשקעה בתשתית ציבורית והשכלה".

היום החובות עדיין נמוכים יותר והאתגרים אחרים, הסביר פיקטי. הלקח הכללי שלו מהתקופה ההיא: לא צריך לקבל את האופן בו מתחלקים העושר וההכנסות כמובנים מאליהם. ברור שלא חייבים גם לאמץ את ההמלצות של פיקטי. אבל נדמה שתובנה אחת שלו נותרה בעינה: אפשר לנהל את הכלכלה במגוון דרכים. הדברים פתוחים לשינוי. וכפי שזה נראה, שינוי כזה או אחר יגיע כך או כך. 

עוד כתבות

פולי ברונשטיין / צילום: אלעד גוטמן

המינוי שבוטל ועורר סערה: בכירים בליכוד אספו חומרים על מנכ"לית קרן היסוד המיועדת לפני שנפסלה

פולי ברונשטיין כבר נבחרה לתפקיד מנכ"לית קרן היסוד והתחילה חפיפה, כשפתאום קיבלה הודעה על ביטול המינוי ● הנימוק הרשמי: קיצוצים בעקבות משבר הקורונה ● בכיר בליכוד ל"גלובס": "היא, שפעלה להפיל את נתניהו, באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד במוסד לאומי חשוב?"

תמונות מהתערוכה / צילום: הדרן יזמות

עוד קורבן לקורונה: ואן גוך נמצא בבידוד במרינה בהרצליה

וגם: עיריית תל אביב-יפו הודיעה על השלמת הנגשת החופים המוכרזים בעיר ● השיחה

 

ביתן של VMware בתערוכה בלאס וגאס / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

המעבר לסביבת הענן מחזק את מעמדה של VMware

חברת הטכנולוגיה האמריקאית מתאפיינת לא רק בצמיחה עקבית וברווחיות גבוהה, אלא גם במאזן פיננסי חזק מאוד ביחס לרמה BBB שבה מדורגות האג"ח שלה

תוכנית עבודה / עיבוד: גלובס

איך משבר הקורונה שינה את עולם הסייבר? הצטרפו לשידור החי

האם תקיפות הסייבר גדלו בחודשים האחרונים, איך סטארט-אפים ישראליים מסוגלים למכור מרחוק, מה ניתן ללמוד ממתקפת הסייבר של איראן בישראל, ואיך אנחנו צריכים להגן על עצמנו? ● אימוץ טכנולוגיות: האתגרים הניהוליים

סניף של רשת עדיקה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

גל העזיבות בעדיקה: גם סמנכ"ל הכספים יסיים את תפקידו בחברה

סמנכ"ל הכספים של קמעונאית האופנה, ישי שמע, יסיים את תפקידו "בהסכמת הצדדים", כך עולה מדיווח שמסרה החברה לבורסה ● שמע שימש כסמנכ"ל הכספים של עדיקה מאז אוקטובר 2017, והוא צפוי לסיים את כהונתו בתחילת באוגוסט

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

זו לא אשליה אופטית – המניות בארה"ב באמת יקרות

מדד S&P 500 נסחר כעת במכפיל רווחים עתידיים של 21.6, רמה שנראתה לאחרונה בבועת הדוט.קום בתחילת שנת 2000 ● המדד אומנם חזר לאחרונה לרמתו בסוף אוקטובר, אך אז ציפיות הרווחים ל-12 החודשים קדימה היו גבוהות בכ-25% מהציפיות כעת

גיל עומר / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי

ועדת האיתור ממליצה להאריך את כהונתו של גיל עומר כיו"ר תאגיד השידור

ההמלצה הועברה לשר התקשורת ביחד עם המלצה על עוד חמישה חברי מועצה מכהנים ושלושה מומלצים נוספים ● האם יש מי שפועל לסכל את המינוי מאחורי הקלעים?

סניף של יינות ביתן / צילום: איל יצהר, גלובס

הסכם קיבוצי בין הנהלת יינות ביתן לוועד עובדי מגה

בנוסף להסכם הקיבוצי הגיעו הצדדים להסכמות לגבי צעדי ההתייעלות בחברה ● בין צעדי ההתייעלות: סגירת המרלו"ג בקיבוץ אייל, כפי שנחשף לראשונה ב״גלובס״

לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

300 אלף איש יושבים בבית. החל מעוד שבועיים הם לא יקבלו יותר דמי אבטלה

מאות אלפים כבר חזרו מהחל"ת לשוק העבודה, אבל מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר עדיין פסימי ומפנה אצבע מאשימה: "העלינו כל מיני רעיונות כדי לדרבן את החזרה לשוק העבודה, וכדרכו, אגף התקציבים סירב לכולם"

רון וקסלר / צילום: איל יצהר

ישראכרט: ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו פי 4, והרווח הצטמק ב-86%

ישראכרט מדווחת כי עד 19 באפריל היה קיטון חד של 48.2% במחזור העסקאות באמצעות כרטיסיה, כאשר מאותו מועד ועד סוף מאי ישנה התאוששות, אך עדיין לא מדובר על חזרה לשגרה

לגו / צילום: דוברות הכנסת

לגו בעד המפגינים: מסירה פרסום של צעצועים שמכילים שוטרים, כבאים ורכבי חירום

חברת הצעצועים שעומדת מאחורי זיכיון הסרטים המצליח של סרטי לגו לא עצרה רק במתן תרומה אלא הודיעה כי תוריד כל פרסום לסטים של לגו הכוללים דמויות של שוטרים

ליאור ורונה, בעלי חברת השיווק “סילקרואוד” הפועלת מול השוק הסיני / צילום: איל יצהר, גלובס

מייסד סילקרואוד: "מי שחושב שהוא יגיע לשוק הסיני ויחנך אותו, נועד לכישלון"

ליאור ורונה הוא מנכ"ל ומייסד "סילקרואוד", חברת שיווק לשוק הסיני ● "בתקופה הזו הסינים חוששים לפגוש אזרחים זרים, משום שהם חושבים שהזרים לא לוקחים את הקורונה ברצינות, למשל שהם לא עוטים מסכות"

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

ממשלות, בנקים וחברות גייסו 150 מיליארד דולר ממכירת אג"ח קורונה

המגפה יצרה סוג חדש של אגרות חוב ואפשרה למנהלי קרנות לעבור מהשקעות של אחריות חברתית להשקעות ברפואה ובריאות

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס  ERIN SCOTT

צוקרברג על ההחלטה להשאיר את הפוסט של טראמפ: "זו אינה החלטה עם תשובה שנכונה ב-100%"

"למה זה חייב להיות בינארי? למה זה חייב להיות להסיר או להשאיר?", שאל צוקרברג במסגרת שיחה בת 90 דקות שקיים עם עובדי פייסבוק ● עם זאת, כשנשאל כמה אנשים שחורים ומרקעים אתניים אחרים היו מעורבים בהחלטה על הפוסט של טראמפ, הוא לא ידע לענות

טיסת מטען של אל על  / צילום: יח"צ

מחזיקי אג"ח כנפיים מתנגדים להעמדת מימון לאל על

מחזיקי האג"ח דורשים מכנפיים אחזקות, בעלת השליטה באל על, להימנע מביצוע "פעולות מהותיות" ללא התראה מראש ● "החברה עלולה להיגרר להרפתקה מסוכנת אם תעמיד מימון לאל על"

המדריך לזיהוי פייק ניוז / צילום: אפרת לוי, גלובס

איך מסמנים פוסטים כוזבים בטוויטר ובפייסבוק?

איך מסמנים פוסטים כוזבים בטוויטר ופייסבוק, האם לאנשי ציבור מגיע יחס מיוחד, ואיך בודקים עובדות? ● נעה ברק, מנהלת הפיתוח של "המשרוקית", ועמרי זרחוביץ', עורך מדור ההייטק של "גלובס", הגיעו לעשות קצת סדר

ניצן אנגלנדר, יועץ תיירות ומתכנן טיולים / צילום: תמונה פרטית

"בעוד ארבעה חודשים אני מתחתן. החמצן שלנו הולך ואוזל"

ניצן אנגלנדר הוא יועץ תיירות ומתכנן טיולים בהתאמה אישית לאוסטרליה וניו זילנד ● "ההפסד הכספי המיידי הוא עשרות ואולי אף מאות אלפי שקלים" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה  / צילום: ישראל הדרי

אלקטרה תנהל מתקנים עבור רפאל תמורת מאות מיליוני שקלים

אלקטרה זכתה במכרז שפרסמה רפאל לניהול כל מתקניה למשך שנתיים, עם אופציה לשש שנים נוספות ● לפי הודעת אלקטרה, ההיקף הכספי הכולל לתקופה של שמונה שנים צפוי לעמוד על כ-650 מיליון שקל

מיכה אבני/ צילום: שלומי יוסף

בדרך למיזוג אגוד במזרחי טפחות: פנינסולה במו"מ מתקדם לרכישת תיק האשראי ליהלומנים

אגוד ומזרחי טפחות חייבים למכור את התיק על מנת לקבל את אישור רשות התחרות למיזוג ● עם השלמת מיזוג אגוד בבנק מזרחי טפחות יהיו בישראל רק 6 קבוצות בנקאות מסחריות נפרדות

ד"ר טליה כהן סולל (ג'נטיקה +) יונית סירקין, מנכ"ל מסצ'אלנג, שרון ברק (סולוטום)

נתוני מאסצ'לנג': חברות המאיץ שהתבססו בירושלים גייסו 80 מיליון דולר

50% מהחברות הללו מנוהלות על ידי נשים והן מעסיקות באופן ישיר או עקיף 3,000 עובדים בירושלים