גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס
מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

1. אנחנו בענן סמיך של אי ודאות, ואין פלא. מגפת הקורונה היא אירוע שלא נראה כמוהו כבר מאה שנה, וטורף את כל הקלפים. האי ודאות עמדה למשל השבוע במרכז מסיבת העיתונאים של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שדיבר על האטה חסרת תקדים, אבל ביקש להזכיר שגם את זה נעבור. בשנה הבאה, בתחזית שלו, המיתון העמוק יתחלף בזינוק חד בצמיחה. ירון גם נתן הערכות במספרים, אבל אמר בעצמו שאסור לייחס להם חשיבות יתרה. כאמור, אי ודאות.

איך ייראה היום שאחרי המשבר? גם כאן מושלת האי ודאות. גם אם הכלכלה תשתקם ברובה, היא לא בהכרח תיראה אותו דבר. יש רצון טבעי לצאת מהסגר ולהמשיך כרגיל. אבל העולם שאחרי הקורונה עשוי להיראות אחרת: עולם שבו נחסוך יותר, נתקשר בווידאו, נקפיד יותר על היגיינה, נחשוב פעמיים לפני שנעלה על מטוס, נהסס לשכור ליומיים דירה זרה בברצלונה, וספק אם נעלה על קרוז. הגבולות יהיו קשיחים יתר. אלה אולי תובנות מובנות מאליהן. אבל העיקרון בעינו: מה שהיה הוא לאו דווקא מה שיהיה.

2. מאז ינואר מתריע נאסים טאלב, הפיננסייר והפילוסוף, על כך שהתפשטות נגיף הקורונה היא אירוע קיצון שצריך להגיב אליו בעוצמה. שהמחיר של לעשות מעט מדי יהיה גבוה בהרבה מהמחיר של לעשות יותר מדי. בשלב הזה אפשר להגיד שרוב הממשלות לא שעו לאזהרה בזמן. טאלב, שסגור בביתו עם משקולות, לפטופ, ואין סוף ספרים, מתפנה עכשיו לעוד אחד מתחביביו: להגיד אמרתי לכם.

נאסים טאלב nassim taleb / צלם: רויטרס / צילום: רויטרס

במיוחד אין לו סבלנות למי שמכנה את מגפת הקורונה "ברבור שחור" שלא ניתן לחזות אותו, בהשראת הספר המפורסם שלו משנת 2007. אם היו קוראים את הספר, כתב לפני שבועיים, היו יודעים שהוא מדבר על מגפה עולמית בתור ברבור לבן דווקא, "משהו שיקרה בסופו של דבר בוודאות גדולה. מגפה כזאת בלתי נמנעת, תוצאה של האופן בו בנוי העולם המודרני".

המגפה מציפה מושג אחר שמעסיק את טאלב רבות בעשור האחרון: שבירות. טאלב מוטרד מהפגיעות של אורח החיים שסיגלנו, מחוסר היכולת שלנו לעמוד בזעזועים. הכלכלה הגלובלית של ימינו, על הקישוריות שלה והדגש על יעילות חסרת פשרות, מעצימה את הבעיה. 

3. מי שמחפש דוגמה יכול למצוא אותה בנושא שנכתב עליו לא מעט לאחרונה: שרשראות האספקה היעילות להפליא שנמתחות מסין דרך יפן ועד ארה"ב או אירופה, והרכיבים בהן מסופקים "בדיוק בזמן". קשה לשרשראות כאלה לעמוד בשיבוש כמו הקורונה, שגורם לחלקים חיוניים בשרשרת להיתקע לפתע. האם לפנינו ארגון מחדש של הכלכלה?

טאלב היה רוצה שנלמד להיות אנטי-שבירים, שנלמד להרוויח מזעזועים ומאי סדר. מה זה אומר בפועל זו כבר שאלה טובה. טאלב עצמו מעדיף יותר מקומיות ופחות תכנון מרכזי. האם זה הלקח המתבקש אל מול אתגר כלל אנושי? לא בטוח. אבל הנה עוד לקח: "אמא טבע נתנה לנו שתי כליות, בשעה שאנחנו זקוקים רק לחלק מכליה אחת", כתב לפני שבועיים. "למה? למקרה הצורך. לא צריך לחזות אירועים שליליים ספציפיים כדי לדעת שאנחנו חייבים כרית ביטחון".

4. הלקח הזה נכון לא רק לשרשראות אספקה גלובליות, או לחברות ממונפות, אלא גם למערכת הבריאות. בוודאי לזו שלנו, שהשיגה לאורך השנים תוצאות מרשימות בלי תקציבים גדולים. ראש הממשלה נתניהו התגאה בכך, בכנס משרד הבריאות לפני שנתיים: "א נחנו ב-7.5% השקעה בתל"ג מקבלים תוצאות מדהימות, בזכותכם", החמיא לנוכחים.

עכשיו מתגלה הצד הפחות סימפטי של היעילות הזאת. החשש שהמערכת, שנמתחה עד הקצה, לא תעמוד בשטף חולי קורונה, הוא זה שמחייב את מדיניות הסגר. נכון, כפי שמזכיר נתניהו, שבכל העולם מתקשים להתמודד עם מגיפה של פעם במאה. ובכל זאת, כשצריך לגייס בבהילות את המוסד והתעשיות הביטחוניות כדי להשיג מכונות הנשמה, נדמה שאפשר לקבוע שהמערכת רזה ושבירה מדי. אין לה שתי כליות. 

5. איזה לקח, אם בכלל, יילמד מהמשבר? פרופ' ענת אדמתי, במקור מישראל ועכשיו בסטנפורד, קליפורניה, בילתה את רוב העשור האחרון בניסיון לשכנע את מקבלי ההחלטות שהמערכת הפיננסית זקוקה ליותר כריות ביטחון. שהבנקים הגדולים ממונפים מדי. היא התחילה במאמר שמפריך מיתוסים שמשמשים את מתנגדי הרפורמה בוול סטריט, ואז כתבה ספר מדובר, ויצאה לקמפיין שלקח אותה לאינספור הרצאות ופגישות, כולל בבית הלבן. אבל בשבוע שעבר, בראיון ל"גלובס", אדמתי הסבירה שמה "שאני ראיתי בעשור האחרון הוא שהסיפורים ניצחו והשטויות ניצחו. למרות שהיה משבר כזה גדול, לא למדו כמעט".

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי

במילים אחרות, כדי שנלמד מהמשבר, ונפיק ממנו לקחים, צריך להודות במה שקדם לו. וכפי שאומר ההיסטוריון וולטר שיידל בראיון למוסף החג של "גלובס", אנחנו נמצאים בתחילת מאבק על הנרטיב של המשבר. יהיה מי שיציג אותו בתור " זעזוע חיצוני, כמו אסטרואיד שפגע פתאום. זה לא אשמת השיטה. השיטה בסדר גמור, ואנחנו צריכים להציל אותה ולשמר אותה ככל האפשר, ואז לחזור ל'שגרה'".

היום שאחרי תלוי בלקחים שנפיק מהמשבר. אבל לא רק בהם. הוא ימצא את מדינות העולם שרויות בחובות. ארה"ב הכריזה על תכנית חירום בסך 2.2 טריליון דולר, גרמניה על תוכנית של 750 מיליארד יורו, ובישראל מדברים על 80 (או 90) מיליארד שקל - והמספרים עוד יתעדכנו. ההצעות לממן את כל זה באמצעות הדפסת כסף נפסלות כרגע על הסוף (ובצדק, לפי הנגיד ירון). ולכן המשמעות היא עוד גירעון וחוב.

6. את החוב צריך לשלם. כלומר, לא בטוח. שורה ארוכה של כלכלנים מסבירה לאחרונה שתודות לריבית הנמוכה, שכנראה תימשך, אפשר פשוט לגלגל את החוב, ולתת לכלכלה לצמוח. ובכל זאת החוב עשוי להכביד, בוודאי אחרי זעזוע כלכלי שכמותו לא נראה מאז ימי השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה. 

גם המלחמה הסתיימה בחוב כבד, ואולי מסתתר שם לקח. כך לפחות טען פרופ' תומס פיקטי, חוקר האי שוויון הנודע, בהרצאה בה נכחתי בלונדון לפני חודשיים, או במושגים של ימינו - לפני נצח. אחרי המלחמות, סיפר פיקטי, מדינות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה מצאו עצמן עם חוב של 200%-300% מהתוצר - משמעותית יותר מבימינו. והחוב נעלם די מהר.

תומס פיקטי / צילום: GettyImages

במקום לשלם את החוב לאט, שנה אחרי שנה, צרפת בחרה באינפלציה גבוהה ששחקה את החוב. גרמניה, שהייתה בטראומה מהאינפלציה של שנות ה-20', בחרה טקטיקה אחרת - מיסוי אגריסיבי על ההון. ממש במקרה, תיקי ההשקעות של אותה תקופה היו עמוסים באיגרות חוב ממשלתיות, והמס הגבוה שאב את החוב חזרה לידי המדינה. באופן הזה, אומר פיקטי, מדינות אירופה היו מסוגלות לפנות משאבים "להשקעה בתשתית ציבורית והשכלה".

היום החובות עדיין נמוכים יותר והאתגרים אחרים, הסביר פיקטי. הלקח הכללי שלו מהתקופה ההיא: לא צריך לקבל את האופן בו מתחלקים העושר וההכנסות כמובנים מאליהם. ברור שלא חייבים גם לאמץ את ההמלצות של פיקטי. אבל נדמה שתובנה אחת שלו נותרה בעינה: אפשר לנהל את הכלכלה במגוון דרכים. הדברים פתוחים לשינוי. וכפי שזה נראה, שינוי כזה או אחר יגיע כך או כך. 

עוד כתבות

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: ההתעקשות של חמאס בתגובה לטראמפ - והאיתות החיובי

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

העליות בת"א מתחזקות; מדד הבנקים עולה ב-2%, מניית הבורסה נופלת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.4% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה דומה

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי ירד ב-0.6% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב