גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: כדי להתמודד עם המשבר, ובכלל - חייבים להגדיל את יחס החוב-תוצר

בניגוד למבקרים הקבועים, הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את השיקום הכלכלי של המשק הישראלי עם תום המשבר, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה של ישראל להתמודד עם משברים עתידיים

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

שבוע אחרי חשיפת התוכנית הכלכלית ה"היסטורית" של הממשלה, כבר ברור: הממשלה מתכוונת לעשות מעט מאוד, הן יחסית לצרכים האקוטיים של אזרחי ישראל והן בהשוואה לממשלות אחרות. מאז שבלון 80 מיליארד השקלים התפוצץ, עולה דרישה ציבורית למענה אמיתי שבראשו פיצוי משמעותי על אובדן הכנסות לשכירים ולעצמאים. מול הדרישה הצודקת וההכרחית הזאת ניצבת, כמו תמיד, השאלה "מאיפה הכסף". התשובה ברורה. בזמן משבר, כפי שכבר הבינו במדינות אחרות, הגדלה של יחס החוב-תוצר היא צו השעה.

מאז תחילת שנות ה-2000 ממשלות ישראל פעלו בשיטתיות ובהצלחה לצמצום היחס בין החוב הממשלתי לבין התוצר. במקביל, בכדי לעמוד ביעדי החוב שהציבו לעצמן, צמצמו בהדרגה את היקף ההוצאה על שירותים לאזרח, וכיום ההוצאה האזרחית של ישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי. כך, במקביל לירידה בחוב הממשלתי, פחתה יכולתה של ישראל לספק לאזרחיה שירותי בריאות, חינוך ורווחה ברמה נאותה, ולצד הירידה בסיכונים הנובעים לכאורה מחוב גבוה מדי, החשיפה לסיכונים אחרים גדלה משמעותית.

המדיניות הממשלתית מתבססת על יעד של יחס חוב-תוצר בגובה 60 אחוז שנקבע במסגרת אמנה של האיחוד האירופי לפני קרוב ל-30 שנה. היות שלא קיימים מחקרים כלכליים המצביעים דווקא על מספר זה כעל אופטימלי, ולא קיימת קורלציה מוכחת בין היצמדות אליו לבין צמיחה או מדדי חוסן-כלכלי אחרים, קשה לקבוע באופן מוחלט מהו יחס חוב-תוצר "גבוה מדי", אך ההשוואה של ישראל למדינות אחרות היא דרך טובה לבחון את הדברים. החוב הממשלתי בישראל נמוך ביחס לממוצע במדינות המפותחות. רבות מהן לא רק זנחו את היעד המקורי אלא גם העלו את החוב בשנים האחרונות, בעוד שישראל מתגאה בירידתו.

שאלות כמו מהו בכלל "חוב גבוה מדי", מהם הסיכונים הנובעים ממנו וכמה חמורים הסיכונים החלופיים שהולידה מדיניות הצמצום האגרסיבית שלו, ראויות היו להישאל גם טרם המשבר העכשווי, אך כעת הן חשובות במיוחד. התשובה לשאלה האחרונה, למשל, ניכרת גם במוכנותה הנמוכה של מערכת הבריאות להתמודדות עם משבר בריאותי, אפילו בסדרי גודל נמוכים בהרבה מזה הנוכחי. לפי בנק ישראל, ההצדקות העיקריות לשמירה על יחס חוב-תוצר נמוך הן שמירה על היציבות הכלכלית של ישראל ויצירת כרית ביטחון למשק במצבים של משבר כלכלי. עד כמה הן רלוונטיות היום?

בנוגע לשמירה על יציבותה הכלכלית של ישראל, לפי נתוני משרד האוצר, רק כ-15% מהחוב הממשלתי מונפק במט"ח ורובו הגדול נמצא בחסכונות ארוכי-הטווח של הציבור. כלומר - מרבית החוב הממשלתי אינו חיצוני. אין משמעות הדבר שרצוי להגדיל את החוב ללא הגבלה, אך עובדה זו ושיעורו הנמוך של החוב בישראל, מחייבים להתייחס בעירבון מוגבל לאיומים הנשמעים בנוגע לכל הרחבה שלו, ולו הקטנה ביותר.

בנוגע להשארת "כרית בטחון למשק" לשעת משבר, אין צורך להסביר מדוע אנו מצויים כעת בשעה כזו. מדינות רבות בעולם מרחיבות משמעותית את החוב כדי לסייע לאזרחים להתמודד עם ההשלכות התעסוקתיות והכלכליות של מגפת הקורונה. בנוסף, כפי שבשגרה יש הגיון כלכלי בנטילת חוב לצורך השקעה שתניב תשואה ותגדיל את הצמיחה בטווח הרחוק, כך יש הגיון ליטול חוב בזמן משבר כדי לצמצם את הפגיעה הצפויה בצמיחה. בעת הנוכחית, השקעה נכונה של החוב תוכל למנוע את צמצום הצריכה ואת הצטמקות המשק ולהגן עליו ממיתון.

הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את השיקום הכלכלי של המשק הישראלי עם תום המשבר הבריאותי, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה של ישראל להתמודד עם משברים עתידיים. הנפקת האג"ח בשבוע שעבר היא צעד בכיוון הנכון, אך מדובר על כ-1.5% מהתוצר בלבד, ויש צורך בהרבה יותר. מכל בחינה - חברתית, מוסרית וכלכלית - זהו צעד נכון ואחראי ואין מה לפחד ממנו. האלטרנטיבה מפחידה בהרבה. 

 הכותבת היא ראש תחום כלכלה וחברה בקרן ברל כצנלסון 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר