חלוקת חבילות סיוע לנזקקים בחיפה / צילום: ברק סלע
הוגה הדעות בן המאה ה-19 אלקסיס דה טוקוויל הגדיר בספר "הדמוקרטיה באמריקה" את ארגוני החברה האזרחית ואת הפעילות של האזרח למען הציבור, כחלק הכרחי במשטר הדמוקרטי ובמדינה המודרנית, ובעיקר בימי משבר. "בסופו של חשבון, הישגיהן של היוזמות הפרטיות עולים לאין שיעור על כל מה שהייתה הממשלה יכולה להשיג" כתב.
נדמה שימי הקורונה מעניקים לנו הזדמנות לבחון את עוצמתה של הדמוקרטיה והחברה הישראלית באמצעות היכולת של הפרט
להתנדב ולהשתתף במאבקים היומיומיים שהפילה עלינו המגפה. ויש לא מעט מאבקים כאלה - רפואיים, כלכליים, חברתיים ואחרים. ומסתבר שאנחנו עומדים במשימה הזו לא רע בכלל. אלפים רבים של ישראלים מקדישים מזמנם, ממרצם ומכספם לסייע לנזקקים בשל המגפה, והיוזמות מגוונות ובהיקפים שונים. מקבוצת נערות אולפנא המתנדבות לבייביסיטר במשפחות ברוכות ילדים כדי לתת להורים הסגורים בבית מעט זמן מנוחה, ועד לאלפים המתגייסים לסייע בחלוקת מזון, ובעבודה בחקלאות, שרוב פועליה הפלסטינים נעדרים.
חיפה: פעילות קהילתית שכונתית
שכונת הדר בחיפה, היא כיום שכונה מגוונת עם אוכלוסיות שונות, ובה החל המיזם הקהילתי של הסיוע לנזקקי הקורונה בעיר. למיזם חברו כמה פעילים חברתיים בולטים, הפועלים בשכונה גם בימים רגילים, ובהם ברק סלע ממיזם שכונות בשינוי של קרן שחף, אור הירשהורן מהגרעין התורני הדר להדר וקרן שגיא מדרור ישראל.
לפי סלע, כשפרץ משבר הקורונה הוא פנה לכמה ממנהיגי הגרעינים והקהילות, והעלה את בעיית האנשים שהוכנסו לבידוד והקשישים המתקשים לצאת מהבית ונזקקים לסיוע. הרשתות החברתיות התגלו ככלי קהילתי רב העוצמה, והן שימשו להקמה מהירה של מערך מתנדבים שנענו לקריאה לסייע.
"בתוך 24 שעות נרשמו 100 מתנדבים והיום יש כבר 250 רק בשכונה שלנו, ועוד 15 חמ"ליסטים, המנהלים את הצרכים השונים ומקשרים בין הנזקקים, לרשויות ולמתנדבים", אומר סלע. לדבריו, הבסיס הרעיוני מאוד פשוט - "עזרה מעשית-קהילתית למי שגרים סמוך אליך, וצריכים דברים שאתה יכול לסייע באספקתם".
המשימה הנדרשת ביותר היא סיוע בקניות, שהתרחבה במהירות גם לאספקת ארוחות חמות למשפחות נזקקות. המתנדבים גם מסייעים בהבאת תרופות וציוד רפואי, משחקים לילדים הסגורים בבתים - וגם מחשבים לילדים שאין להם, לצורך הלמידה מרחוק. סלע מספר כי הם עובדים בשיתוף מלא עם מחלקת הרווחה בעירייה ועם המשרד לשוויון חברתי והביטוח הלאומי, שמספקים מידע וחלק מהמימון, וגם מוצרים ודברים נוספים.
בעקבות המיזם בשכונת הדר קמו בחיפה עוד כחמש עשרה התארגנויות דומות בעידוד העירייה, והן מונות כ-1,200 מתנדבים. ההיבט הנפשי והצורך בהפגת הבדידות מהותיים, ובחיפה כמו בערים אחרות הוקם חמ"ל עירוני, המקשר בין מתנדבים צעירים לקשישים בודדים. הצעיר הופך לאיש קשר המשוחח עם האיש, מפיג בדידות, דואג לצרכיו, קניות וכו', ומקשר עם הרשויות אם צריך. הבחירה היא לרוב של צעירים המתגוררים סמוך לקשישים ולבודדים, מאותה שכונה וקהילה.
באר טוביה: סיוע לקשישים ולחקלאים באזור המועצה
בקהילות הקטנות והמגובשות יותר במושבים ובקיבוצים, ההתגייסות בעת משבר כמעט מובנת מאליה. כך במושב ניר בנים שבמועצה האזורית באר טוביה, לקחו על עצמם ילדי פרויקט "בר ובת" את הסיוע והעזרה לקשישי היישובים במועצה.
בת המושב שירי קציר סיפרה, כי הם החלו את הקשר עם בני הגיל השלישי עוד לפני משבר הקורונה וההגבלות והאיסורים, כשהם חיפשו דרכים לסייע לקהילה. כעת התקבלה ההחלטה להקים קבוצת שתביא למבוגרים משלוחים של מזון, בעיקר לקראת סופי השבוע וחג הפסח.
"למבוגרים יותר קשה ומסוכן לצאת מהבית לקניות או לדואר, ואנחנו עושים את זה בשבילם. הם משאירים רשימה במכולת או אצל המתנדבים, ואנחנו אוספים את המצרכים ומביאים אליהם הביתה. לצערנו אפשר רק להניח ליד הדלת ולנופף להם מרחוק.
לדבריה, "מוצרים אחרים שבני הנוער מביאים לקשישים הם תוצרת חקלאית מהחקלאים בסביבה, פרחים, פירות וירקות... אני מרגישה, שאני גורמת לוותיקים להרגיש פחות בודדים, וזה מרגש אותי כל פעם מחדש. הם מתקשרים להודות לנו בטלפון, ואחת מהן בכתה כשדיברה איתנו. ביום שישי האחרון בעליה של הקונדיטוריה המקומית אפה לכל הוותיקים עוגות, ואנחנו הבאנו אותן אליהם ביחד עם ברכות כתובות, ואת מילות השיר 'יחד'".
חברתה מיקה גולדין מסבירה את הערך המוסף: "כשאני עושה את המשלוחים אני מרגישה שתרמתי וששימחתי אנשים, שאני חלק ממשהו מלא ערך! אני מאוד נהנת לעשות את המשלוחים גם אם זה רק לדפוק בדלת וללכת אפילו בלי לדבר פנים מול פנים."
קיבוץ גת: לדאוג לצד החברתי של המבודדים
בקיבוץ גת שבמערב הנגב, הקהילתיות מובנית ועם פרוץ הקורונה התאימה את עצמה. יעקב קירש, תושב הקיבוץ מספר כי ההתארגנות הקהילתית החלה בדאגה לכל התושבים מעל גיל 65, שלא מגיעים למכולת ומתנדבים מביאים אליהם הביתה. כך גם תרופות וציוד רפואי. "אנחנו מרכזים את הצרכים, ומתנדבים מביאים אותם מבתי המרקחת וקופות החולים. הכנו קלנועית ששמה 'משלוחה' והיא המפזרת את המשלוחים לחברים."
בצד החברתי, קבוצת צעירים חגגה ימי הולדת לוותיקי הקיבוץ, כל אחד בביתו, הם נקראו לצאת למרפסת והצעירים שרו להם שירי יומולדת עם בלונים ופרחים. לקראת פסח, נשארו לא מעט ותיקים לבד כי הבנים והנכדים לא יכולים להגיע. בדרך כלל נחגג הפסח הקיבוצי בחדר האוכל עם מאות אנשים, מה שכבר לא יקרה השנה פיזית. "במקום זה בשעה שבע מחר יצאו כולם החוצה למרפסות ולגינות ונשיר יחד כמה שירי חג, עם רכב בידורית שהמועצה שולחת."
ובחזרה להיבט המעשי, בני הנוער וצעירי הקיבוץ התגייסו להתנדב לקטיף בפרדסי ההדרים והם מצילים לפחות חלק מהיבול.
מודיעין עלית: מוסיקה על הגג לבידור הילדים
אחרי שסרטוני השירה במרפסות באיטליה ריגשו אותנו, התופעה הזאת הגיעה גם לישראל. בעיר החרדית מודיעין עילית עולה המוסיקאי יוני קאהן מדי אחר הצהריים עם אורגן חשמלי ומערכת הגברה על גג ביתו ומנגן שעיקר שירי פסח ושירים חסידיים. לשירה ולנגינה מצטרפים מאות ילדים מחלונות ומרפסות הבתים הסמוכים. קאהן עורך חידונים מוסיקליים ובהם הוא מנגן כמה תווים ומבקש מהילדים לנחש באיזה שיר מדובר. לפי אחד משכניו, כל ילדי השכונה ממתינים לרגע צאתו של הנגן אל הגג, לאחד מרגעי השיא של יומם.
"זה נותן לנו תחושת שיתוף וקהילה, המוסיקה מחברת, וכשמאות ילדים שרים יחד נדמה לך ששום נגיף לא יוכל לנו, ואין קירות שחוצצים בין הבתי, כולנו יחד". אומר השכן. "לאחר הפעם הראשונה של הניגון והשירה, הילדים שלי נכנסו חזרה מהמרפסת מרוגשים מאוד. הם לא הפסיקו לדבר על כך שעות, וביקשו שאסייע להם לזהות את השירים".
קאהן לא לבד וגם בישובים חרדיים אחרים התופעה מתרחבת. היא מרגשת במיוחד כשמדובר באירוע חגיגי שמתקיים בגלל ההגבלות להישאר בפורום משפחתי קטן. אבל הסביבה הקרובה, בבתים ליד משתתפת במחיאות כפיים, ברכות קולניות שירה ואמירת אמן בעת הברכות.
בני ברק וכפר קאסם: חלוקת ציוד רפואי ומזון
בני ברק היא אחד ממוקדי התפרצות המגיפה הגדולים והצרכים שם גדולים, אבל מעבר לסיוע המוחשי, הגיעה השבוע אל ראש העיריה אברהם רובינשטיין, טפיחת עידוד והצעת סיוע מעניינת מעמיתו ראש עיריית כפר קאסם, עאדל באדיר.
באדיל כתב לרובינשטיין, "בשם תושבי כפר קאסם ובשמי, ברצוני לחזקך בעמידתך האיתנה כמנהיג אל מול אתגר הקורונה, עיריית כפר קאסם, כמו גם תושבי העיר כולה, עומדים לרשותך במאבק אותו אתה מנהל בימים אלו. תושבי כפר קאסם ואני בהם מרגישים שאנו בשותפות גורל בימים אלה".
לדברי באדיר, הוא קיבל פניות רבות מתושבי עירו ומעובדי העירייה בבקשה לסייע לבני ברק. "היום אצלו, מחר במקום אחר. תושבים אצלנו רוצים מאוד לעזור במין אחווה בין אנשים. בפועל לאחר שהשיב לי, יצרנו קשר עם פיקוד העורף כדי להצטרף לסיוע שם, אנחנו מרכזים מתנדבים ומארגנים תרומות כספיות ואחרות עבור תושבי בני ברק. ככל הנראה התרומות ישמשו לרכישת ציוד רפואי נחוץ ומזון לנזקקים".
יישובים חרדיים: התארגנות ברמה של דיירי הבניין
הקהילתיות החרדית המפורסמת שביום יום יכולה לשמש דוגמה לכל המדינה בימים רגילים, וכעת עמדה במבחן לא פשוט. רוב גופי הסיוע וההתנדבות המאורגנים כמעט וקרסו תחת מבול הפניות שעיקרן סיוע במזון ובציוד למשפחות נזקקות מרובות ילדים. הגמ"חים המפורסמים הגבירו את איסוף התרומות לשם כך, ומתנדבים מחלקים את חבילות המזון לבתים.
אבל הפעילות הזו שקיימת גם ביום יום, קיבלה עוד דחיפה גדולה מהיוזמות המקומיות. בבני ברק מוקד ההתפרצות שזוכה למיקוד הארצי, ובישובים החרדיים האחרים, צצו אינספור התארגנויות מקומיות, שכונתיות, לדאוג לנזקקים, למבודדים ולחולים הרבים שבחברה החרדית נשארו לרוב בבתיהם.
וכך, בכל בית מגורים כמעט השכנים מוודאים שיש מספיק מזון לכולם, ובעיקר למשפחות שלא יכולות לצאת בשל בידוד. הרכישות במרכולים ככל שניתן הן מרוכזות למספר שכנים, והמתנדבים דואגים גם לציוד רפואי ותרופות.
סוגיית התפילות קיבלה ביטוי מיוחד, כאשר בכל זמן תפילה יוצאים המתפללים למרפסות ולחצרות, והתפילה מתנהלת בסיוע רמקולים שחולקו בשכונות. חבר חרדי סיפר כי בביתר עילית, שם יש גיוון וערבוב בין הקהילות החרדיות השונות, פתאום אפשר לראות חסידים מחצרות שונות מתפללים יחד ולצידם ליטאים ואפילו ש"סניקים, כל אחד בניגון שלו.
היבט אחר של ההתנדבות בחברה החרדית הוא ביחסה לאנשי המשטרה והצבא המסייעים להם. אלה מקבלים מדי יום משלוחי מזון, שתייה קרה וחטיפים מהתושבים בבני ברק. המחזה הזה מעיד כך לפי יוסף וייצמן, עורך דין חרדי, על השינוי העצום בחברה החרדית וביחסה לגורמי הביטחון.
לדבריו, בעקבות המשבר החברה החרדית משנה את פניה ואת התייחסותה למוסדות השלטון ולנציגיהם.
מפגש בין מתנדבים לעמותות בפייסבוק
דף הפייסבוק "התנדבות בימי קורונה - אשכול התנדבויות מרוכז" מרכז מגוון התנדבויות, קהילתיות מקומיות וגם ארציות. אחת הפעילויות, למשל, עוסקת בקבוצת אוכלוסייה הסובלת במיוחד מהגבלת התנועה בעידן הקורונה היא הילדים והנוער בסיכון, כאלה שהוצאו מבתיהם על ידי רשויות הרווחה ומטופלים במסגרות חוץ ביתיות עקב חוסר תפקוד הורי, הזנחה קשה, התעללות נפשית, פיזית ומינית.
עמותה המטפלת בילדים כאלה, אור שלום, פרסמה בקשת סיוע לילדים ונערים בסיכון, רובם הוצאו מבתיהם בצווי בית משפט והם המתגוררים במשפחתונים קטנים, מעין משפחות אומנה המטפלות בהם ובימי הסגר זקוקות לעזרה בשל ביטול כל מסגרות החינוך.
הפעילות כאן רגישה במיוחד, ולכן מתקבלים אליה מתנדבים בעלי ניסיון מסוים בהדרכה. אחת מהן היא אורנה, מירושלים, סטודנטית לתואר שני, שמספרת כי הדריכה בעבר נוער משכונת מצוקה, וכשראתה את הקריאה בדף "התנדבות בימי קורונה" בפייסבוק, זה העיר אצלה את הדחף להדריך. הדף הזה מרכז מגוון התנדבויות, קהילתיות מקומיות וגם ארציות.
אורנה אומרת: "הלימודים מתנהלים בחצי כוח, והאפשרות לצאת החוצה למשהו בעל משמעות הייתה קוסמת. הגעתי אל משפחה לא רחוק מהדירה שלי, וביום הראשון זה היה בעיקר ניסיונות, שלי נראו עקרים ליצור קשר אישי עם הנערה שם. הלכתי בתחושה שזה לא הצליח, אבל אז התקשרו ההורים במשפחתון ואמרו שהנערה שאלה אם אגיע גם למחרת. כשהגעתי, לאט-לאט נפלו המחסומים, ובמקום שעה, ישבנו שלוש שעות בחדר שלה, פטפטנו, שיחקנו, וצחקנו.
"כשיצאתי, בכיתי כל הדרך בחזרה לדירה. למה? קודם כל על הנערה המקסימה הזו שצריכה לשקם חיים מרוסקים אחרי התעללות, וגם מכך שהצלחתי ולו קצת לעזור לה. אנחנו נפגשות כמעט כל יום, ואם יתאפשר במסגרת הטיפול בה, נמשיך גם הלאה".
סיוע בשדות החקלאיים ברחבי הארץ
אחד המיזמים המוצלחים הוא של יואל זילברמן, מנכ"ל ומייסד ארגון השומר החדש, המסייע בימים כתיקונם לחקלאים נגד גניבות והתפרצויות. עם פרוץ המשבר הוא קיבל פניות של חקלאים, המשוועים לידיים עובדות בשל האיסור על כניסת פועלים פלסטינים, והקשיים של הפועלים הישראלים להגיע.
המיזם כולל מה שזילברמן מגדיר מהלך חירום לאומי בשיתוף עם מכינות קדם צבאיות, הרשות לשירות אזרחי ושר החקלאות צחי הנגבי, ועיקרו הבאת מתנדבים ועובדים בשכר המובטלים מאונס בשל השבתת מקומות עבודתם, לעבוד בחקלאות.
העובדים הללו הגיעו בשבועיים האחרונים למשקיהם של כ-150 חקלאים, ולמעשה הצילו להם את היבולים. רבים מהמתנדבים הם סטדנטים או צעירים אחרי צבא, שמקבלים לינה ומזון בתמורה לעבודה בשדות ובמטעים. כמאתיים מבין העובדים הם "מובטלי קורונה", שמקבלים שכר מלא מהחקלאים. אבל, הקבוצה הגדולה יותר הגיעה דרך אפליקציה שהושקה במיוחד למיזם ודרכה יכול כל אחד לבחור לעצמו משק לסיוע, בין אם ליום אחד בין אם ליותר מכך. האפליקציה כוללת מפת שטחי חקלאות, המדורגים לפי קושי עבודה, וכך אפשר להתאים את העבודה גם למשפחות עם ילדים המשתתפים בחוויה. עם זאת, לא מדובר בהפעלה למשפחות המשועממות, אלא בסיוע אמיתי לחקלאים.
"הגמול העיקרי של העובדים המתנדבים הוא הכרת הטוב ותחושת הסיוע לחקלאים, שבהחלט מוקירים את תרומתם", אומר זילברמן. בדרך כלל יחזור המתנדב הביתה עם שקית או קרטון מלא מכל טוב.
גיל טבת, עיתונאי בגלי צה"ל, היה אחד מהמתנדבים שהגיעו דרך האפליקציה למושב בדרום הרחוק של הנגב: "בשבת של ההתנדבות קמנו בשש וחצי ברמת גן ובתשע ורבע היינו כבר בכרם של ערן רז באמצע המדבר. גזמנו ועישבנו 4 שעות. שממה מוחלטת. הבידוד החברתי הכי גדול שאפשר להגיע אליו. טל זוגתי ואני עבדנו בחקלאות בתקופות שונות ומוקדמות יותר של חיינו. הילדים ראו תמונות של אמא על מלגזת חבילות חציר ברפת ושמעו מאבא סיפורים על ג׳ון דירים בעמק בית שאן. והנה הם איתנו עם מזמרות בין הגפנים".
■ רוצים להצטרף לאחד המיזמים שמופיעים בפרויקט או לספר לנו על מיזם שלא הכרנו? כתבו לנו לאימייל i-can-help@globes.co.il