קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס
לפני כמה שבועות, החלה להסתובב בקבוצות הווטסאפ העוסקות בתחום הקורונה הודעה מעט קנטרנית: "איפה ד"רקירה רדינסקי? היא לא אמרה שיש לה אלגוריתם לניבוי מגפות?". ואכן, רדינסקי שהפכה לאחת מחוקרות תחום המידע המובילות והמפורסמות בישראל (והיא היום בת 33 בלבד), התפרסמה כמי שפיתחה יכולות לניבוי העתיד. היא ניבאה התנהגות קונים ב-Ebay, ואז הסבה את פעילותה לתחום הניבוי הרפואי. בדוקטורט שלה אף ניבאה התפרצות של מגפת כולירה בקובה, שהפתיעה את הקהילה הרפואית שם.
לא היה צריך את רדינסקי כדי לדעת שמגפה כלל עולמית גדולה של מחלת דרכי נשימה צפויה להגיע מתישהו - זה היה כמעט ידע כללי בקהילה הרפואית. אולם, איש לא שמע את רדינסקי מנבאת כי הווירוס החדש מסין יהפוך לאירוע שישתק את העולם.
אבל עברו כמה שבועות מן ההודעה הזו, והסתבר שרדינסקי לא ישבה בשקט. הסטארט-אפ שייסדה ובו היא משמשת כיו"ר, דיאגנוסטיק רובוטיקס, פיתח מערכת בינה מלאכותית שאומצה על ידי משרד הבריאות ככלי העיקרי לתקשורת עם הציבור, בין היתר במטרה למפות ולנבא מוקדי התפרצות של המגפה. רדינסקי מאמינה כי באמצעות המערכת הזו, משרד הבריאות יכול להחליט היכן להחמיר או להקל את הסגר. למעשה, ההחלטות שמתקבלות ממש בימים אלה לגבי שכונות שבהן האכיפה תהיה מחמירה יותר, מבוססות בין היתר על המערכת שלה.
"ההוכחות הן בתוצאות, והאמת צריכה להיאמר - לא צפינו את המגפה הזו", אומרת רדינסקי בראיון ל"גלובס". "מה ההבדל בינה למגפות קודמות שכן הצלחנו לצפות? אלה מגפות שכבר הופיעו כמה פעמים בעבר במקומות שונים בעולם, התמתנו, ואנחנו בעצם צפינו התפרצות מחודשת שלהן, כשהתנאים שהובילו להתפרצותן בעבר שבו והתהוו. לעומת זאת, מגפה שמעולם לא קרתה בעבר קשה יותר לצפות. אבל, חודש לפני שהמגפה הגיעה לישראל, כבל החלטנו להתאים את המערכת הקיימת שלנו לעקוב אחרי התפשטות המגפה בארץ".
בטרם גויסה דיאגנוסטיק רובוטיקס למשימת הקורונה, היא כבר הייתה סטארט-אפ מצליח עם 100 עובדים בישראל, מהם כ-30 רופאים והיתר ברובם מהנדסים, מדענים ואנשי תחום המידע. לחברה כבר החלו להצטבר לקוחות כמו ממשלות ובתי חולים. בישראל עבדה החברה בפיילוטים עם חלק גדול מארגוני הבריאות, כגון קופות החולים לאומית ומאוחדת ובתי החולים רמב"ם וסורוקה.
יונתן עמיר, מנכ"ל החברה ומי שייסד אותה יחד עם רדינסקי, אומר כי "הרעיון של המערכת שלנו לפני הקורונה הוא פחות או יותר כך: המטופל יוצר עם המערכת קשר כשהוא בבית או כשמגיע לבית החולים, והמערכת כבר מתחילה לתשאל אותו ולאבחן אותו, כמו גם לקחת ממנו את כל הפרטים האישיים המאפשרים לגשת לתיק הרפואי שלו. כשהמטופל מגיע לרופא, המערכת נותנת לרופא המלצות - מה לבדוק ומה לוודא שלא שוכחים לשאול, מה האבחנה הסבירה במצב כזה ומהן אבחנות קצה שאולי פספס, וכיצד לשלול אותן. אפשר אפילו לקבל מהמערכת הפניות לבדיקות שסביר שהחולה יבקש, ולבצע אותן עוד לפני שמגיעים לרופא כדי לחסוך ביקור אחר. הרופא יכול לראות את המידע הזה עוד לפני הביקור ואפילו להציע המלצות, אם בשיחת וידאו או טלפון או באופן א-סינכרוני".
בימי קורונה, המערכת היא אנונימית ותפקידה לתשאל את הציבור לגבי התסמינים כדי להבין את התפשטות המגפה באזורים ובקרב קהלים מסוימים. רדינסקי: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להקל או להחמיר את הסגר, לאן להעביר את מכונות ההנשמה".
רדינסקי טוענת שכרגע בבני ברק המערכת לא רואה פער בין כמות המאובחנים לבין כמות המדווחים על תסמינים בעייתיים, ולעומת זאת באילת ובחברה הערבית קיים פער, כלומר שהסטה של בדיקות לכיוונים הללו תראה חולים לא מאובחנים רבים. בניגוד לבדיקת קורונה, מערכת תשאול התסמינים של דיאגנוסטיק רובוטיקס לא יכולה לומר מי חולה בקורונה ומי סתם משתעל, אבל היא יכולה לחסר תחלואה מקומית נורמלית כדי לאתר תחלואה חדשה בשכונות וערים מסוימות.
לדברי החברה, כרגע היא מתחילה לפתח את היכולת לנבא כמה חולים יהיו בכל שבוע בכל עיר בארץ, בעוד 4 ימים עד שבוע. רדינסקי: "אנחנו משתמשים במידע שגלוי לציבור כמו צפיפות אוכלוסין, מידע על נסיעות בין ערים וסמיכות בין ערים כדי לזהות איזו עיר תשפיע על ערים נוספות. במקביל יש לנו את ההיסטוריה של התחלואה בכל אזור, שמספק לנו משרד הבריאות".
עמיר: "כשההתפרצות של הקורונה הפכה משמעותית, הבנו שיש לנו הזדמנות ייחודית כי בנינו טכנולוגיה שיש לה את כל הרכיבים שיכולים לספק ערך בתחום הזה. עשינו התאמות יחסית מינוריות למערכת, והצגנו אותה למשרד הבריאות, שבחר בנו בתור ספק הטכנולוגיה הראשי שלו בתחום מיפוי הקורונה בארץ. אנחנו מספקים את הטכנולוגיה למשרד הבריאות, לקופות החולים ולמד"א, הכול בחינם".
איך אתם מזהים בתוך המידע שאתם מקבלים את החולים בקורונה? הרי התסמינים מאוד דומים למחלות אחרות, והווירוס הוא כל כך חדש, שלא יודעים עדיין איך נראית אפילו התמונה הקלינית שלו בדיוק.
עמיר: "אנחנו לומדים את הדברים תוך כדי תהליך, כפי שעושים בתחום הבינה המלאכותית. אבל קיבלנו מידע רב מסין ומאיטליה ומדינות אחרות, וכמובן סורקים את כל הספרות הרפואית שנכתבת בימים אלה".
מי שממלא את השאלון מקבל גם המלצה מה לעשות?
"לא, זה שאלון אנונימי וולונטרי, ומי שממלא אותו לא מקבל המלצה אישית. הוא כן יקבל מידע מקיף ורשמי מאתר משרד הבריאות".
כמה ימים קדימה אתם יכולים היום לצפות?
רדינסקי: "כרגע אנחנו רואים בערך 3-4 ימים קדימה, ובאמת הערים החרדיות קפצו במערכת כבר קצת אחרי פורים. ההשערה שלי היום היא שהמקור של ההדבקות המאסיביות בבני ברק היה בפורים ולא בתפילות המאולתרות אחרי כן. עכשיו מספר ההדבקות גבוה כי יש להם כבר הרבה מאוד חולים, וגם אולי כי היו מעט פחות קפדניים, אבל אנחנו לא אמורים לראות שם את התפרצות ההדבקה כמו שהייתה בעקבות פורים.
"ככל שאנחנו אוספים יותר מידע, כך נוכל לנבא ימים רבים יותר קדימה. כרגע יש לנו מידע מלא רק שבועיים אחורה. כדי לנבא שבועיים קדימה, אנחנו צריכים מידע לפחות מחמש פעמים החלון הזה - כלומר עשרה שבועות אחורה. ככל שיהיה לנו מידע רב יותר, כך הניבוי גם עבור העתיד הקרוב מאוד ישתפר.
"ככל שנאסוף מידע, נוכל להתחיל לייעץ לא רק לגבי היכן כדאי לסגור באופן קשיח יותר, אלא גם היכן אפשר אולי להתחיל לפתוח".
מה אתם לומדים על המחלה עצמה מתוך האפליקציה?
"אנחנו רואים איך המחלה מתפתחת. ישנם חולים שמפתחים חום, ואז בעיות נשימה. אחרים מתחילים עם בעיות נשימה מיד, ללא חום. האפליקציה שלנו מאששת את נושא אובדן הטעם והריח, אפילו עד 30 יום ממועד ההדבקה, וגם את הפער של 4-5 ימים בין מועד ההדבקה המשוער לבין הופעת התסמינים".
עמיר: "אנחנו רואים שמי שיש לו שיעול וחום, מזהה נכון את עצמו כחולה קורונה. בקרב חולים שהיו להם נזלת וכאב גרון, יש יותר אנשים שחשבו שהם בריאים כשהסתבר אחר כך שהם בעצם חולים. זה הגיוני, כי אלה לא התסמינים הנפוצים של הקורונה, אבל זיהינו במערכת שאלו תסמינים שלפעמים יכולים להופיע במחלה ולהטעות.
"המטרה היא בהמשך להפנות בדיקות למי שהם בסבירות גבוהה חולים אך לא מוכרים למשרד הבריאות, וגם לנבא הידרדרות, אך זה יקרה לאחר שייאסף מידע רב יותר על התפתחות המחלה".
מה המערכת חוזה לגבי המועד שבו ניקלע למחסור במנשמים?
רדינסקי: "כרגע אנחנו לא צופים מחסור במנשמים, אבל חסר כוח אדם להפעיל אותם".
מתי המחלה תיגמר?
רדינסקי: "אני חסרת יכולת לענות על השאלה הזו. המחלה היא חדשה. מודל אחד הוא המודל של הסארס, שנגמרה אחרי חצי שנה, אולי משום שהגיע הקיץ. אנחנו לא יודעים, אבל רואים שבעיר ווהאן בסין מדובר היה בארבעה חודשים עד שהשתלטו על קצב ההדבקות, כנראה בין היתר משום שנוצרה גם חיסוניות עדר. אז אלה אותם סדרי גודל.
"לעומת זאת השפעת הספרדית נמשכה שנתיים, בשני גלים, בלי קשר למזג האוויר. נראה שאנשים חלו בווירוס כמה פעמים, לאחר שעבר מוטציות. אם אחרי שישה חודשים אין הקלה שלא נובעת מסגר מוחלט, כנראה שאנחנו במודל השני. העובדה היא שאין כרגע מוטציות חדשות רבות, וכן נראה שנוצרת חיסוניות אחרי המחלה, אז אולי זה דומה יותר למודל הראשון. אבל כיוון שרוב הציבור בסגר ולא נדבקים, זה יכול להוביל להיווצרות של גל נוסף כשהסגר ייפתח, כי לא תיווצר חיסוניות. בקיצור, אין לי תשובה כרגע".
אפשר להשתמש במידע שלכם כדי לצפות אילו אסטרטגיות יציאה יהיו טובות יותר?
"ההערכה של אסטרטגיות יציאה היא לא העבודה שלנו. זו בעיה מאוד מעניינת אבל היא מטופלת ברמת משרד הבריאות, שיכול להסתמך בין היתר על המידע שאנחנו מספקים להם".
מערכות כשלכם יכולות להיות רלוונטיות לניטור האוכלוסיה וזיהוי מוקדם של התפרצויות בעתיד הרחוק, אחרי שיוסר הסגר, בתנאי שהישראלים ימשיכו לדווח יומיומית. יש סיכוי שזה באמת יקרה אחרי שהסכנה הברורה והמיידית תעבור?
"אני חושב שיהיה שינוי פסיכולוגי. אנשים התרחקו מאוד מהחיים שאליהם הם רגילים. אנחנו מרגישים שחלק מן ההרגלים הללו נטמעים, למשל לדווח על תסמינים שונים שיש לך ולהיות במעקב תדיר ורציף אחרי מצבך הרפואי, כדי שיהיה גם מעקב צמוד אחרי בריאות הציבור. אולי זה יהיה העולם החדש שבו הרפואה החדשה תתקיים".
רדינסקי: "מגפות חושפות את הבעיות הכי גדולות שלנו כחברה. כפי שהכולירה חשפה את הצורך במי שתיה נקיים, כך הקורונה חשפה את קוצר ידה של מערכת הבריאות לתת טיפול אישי מיטבי לכל חולה. לא תהיה ברירה, וזה ייפתר על ידי הרפואה הדיגיטלית".
למי הקרדיט על השאלונים ואיזו אפליקציה הציבור מעדיף
בימים האחרונים עלו בתקשורת טענות של מכון ויצמן וקבוצת המחקר מתוכו, בראשות פרופ' ערן סגל, לפיהן הקבוצה מויצמן היא זו שיזמה את הרעיון לבצע סקר יומיומי בציבור על מנת למפות ולנבא באמצעותו את דפוסי התפשטות המחלה. היו גם מי ששמו לב לדמיון לשאלון של דיאגנוסטיק רובוטיקס עבור משרד הבריאות, כאשר השאלון של החוקרים ממכון ויצמן הוא זה שנחשף קודם.
משיחה עם גורמים שונים המעורבים בעניין עולה התמונה הבאה. משרד הבריאות פנה לחוקרי מכון ויצמן לאחר שנחשף לשאלון שהפיצו החוקרים כפרויקט עצמאי, עדכן אותם בכך שכבר החלה עבודה עם דיאגנוסטיק רובוטיקס, והזמין אותם לשתף פעולה. החוקרים ציינו כי המערכת שלהם כבר מוכנה לעבודה, ומאגר הנתונים כבר החל להיאסף, ועל רקע זה הציעו להחליף את המערכת של דיאגנוסטיק, אך משרד הבריאות בחר להמשיך עם המערכת המסחרית.
על פי דיאגנוסטיק רובוטיקס, השאלון פותח על ידה ולא הועתק מהמוצר של מכון ויצמן. בכל מקרה, בשלב זה מכון ויצמן כבר הסכים לתהליך של שיתוף פעולה עם משרד הבריאות. אפליקציה נוספת בשם K Health, שהושקה לפני כמה שבועות על ידי קופת החולים מכבי, משתמשת גם היא בשאלון דומה.
מכון ויצמן טען כי לא נערך מכרז או אפילו תהליך מכרזי מהיר כדי לבחור את הספקית העדיפה, אולם יש לציין כי בימים אלה פועלים המשרדים הממשלתיים ללא מכרזים בתחומים רבים, בשל שעת החירום. ההתקשרות של דיאגנוסטיק רובוטיקס עם משרד הבריאות היא בתשלום סמלי, אך החברה עשויה ליהנות מהמידע הנאסף בתוך המערכת בעתיד, כך שהיא אמנם נותנת כרגע את היכולות שלה בהתנדבות, אך יש לה גם מה להרוויח מכך.
טענה נוספת של המכון ויצמן היא כי למרות שהחוקרים שיתפו פעולה עם משרד הבריאות והזרימו אליו גם מידע שכבר נאסף, הם עצמם לא קיבלו נגישות לכלל המידע במערכת, כפי שהובטח להם, וזאת במשך למעלה מ-10 ימים. כרגע ממשיכים במכון להמתין לקבל את המידע.
מסקר קהל מהיר ולא מדעי, עולה כי האפליקציה של מכון ויצמן היא קצת יותר פופולרית מזו של דיאגנוסטיק, הן משום שהייתה הראשונה והן משום שהיא נתפסת כאפליקציה אנונימית באמת, שבוודאות אינה מזרימה מידע על המשיב לגורמי מודיעין ממשלתיים (גם האפליקציה של דיאגנוסטיק אנונימית, אך לא נראה שהציבור בוטח בכך). בשני המקרים, המשיבים מתקשים לעמוד בדרישה של מילוי השאלון באופן יומי.
בשאלה האם יש כוונה להנגיש את המידע לכלל החוקרים ומערכות הבריאות בהמשך, כדי להאיץ מחקר בתחום הקורונה, אומר יונתן עמיר מדיאגנוסטיק רובוטיקס כי "המידע מועבר מאיתנו למשרד הבריאות, והם אלה שאחראים על הנגשה של המידע לחוקרים שונים ולציבור הרחב, לפי השיקולים שלהם. המטרה היא להנגיש את כל המידע במחקר לקהילה האקדמית, כדי שכולם יוכלו ללמוד את הנגיף בצורה טובה יותר".