גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

נניח שיצאתם לערוך קניות לקראת הפסח בסופרמרקט. אתם בוודאי מחכים בסבלנות בחוץ, במרחק בטוח משאר הממתינים, שומרים על ההוראות. כהרף עין אתם משחקים בסלולרי, ומתעדכנים מה התחדש בסוגיה המבלבלת של חבישת מסכות. גוגל יציג לכם מסגרת עם כותרת אדומה, "התרעות קורונה", ובה תקראו את הטקסט הנחרץ הבא: "אם אתם בריאים, אין צורך להשתמש במסכה אלא בעת טיפול באדם חולה. מומלץ לחבוש מסכה רק אם אתם משתעלים או מתעטשים".

ההנחיות הללו לקוחות היישר מההמלצות הרשמיות של ארגון הבריאות העולמי. אף על-פי כן, כשאתם מרימים את העיניים מהמסך, כמעט כל הפרצופים סביבכם עוטים מסכות - פשוטות, משוכללות, קנויות או תוצרת בית. סביר להניח שגם אתם מצוידים בכיסוי כלשהו לאף ולפה. הסיבה היא שכבר זמן מה משרד הבריאות בישראל מעביר מסר שונה: "המסיכה מצמצמת את הסיכוי להידבק ולהדביק", נאמר באתר המשרד. "חובה לחבוש מסיכת פה ואף במרחב הציבורי ובעבודה (אין צורך לחבוש בבית)".

פרשת המסכות ממחישה את הבלבול שכופה עלינו המשבר הנוכחי: אנחנו רוצים להיאחז בתשובות ודאיות, אבל כשפורצת מגפה חדשה, לעתים קרובות אין מידע חד-משמעי. הנתונים נאספים בהדרגה, אבל האירועים מקדימים אותם. גופים רשמיים נאלצים להסתפק במה שיש, כי חייבים לספק לציבור הנחיות כלשהן. אבל הטענות העובדתיות שהם מציגים, מטבע הדברים, עלולות להיות רק "אמת לשעתה".

מסכה ביתית: מ"לא להעביר", להמלצה רשמית

עיתונאים, ובפרט ארגוני בדיקת עובדות כמונו, מתקשים לפעמים להתמודד במגרש כזה. אנחנו רגילים להילחם בכזבים מובהקים, להפריך שמועות שווא ולתת להן ציונים ברורים. בודקי העובדות המצוינים של סוכנות AFP, וגם שני ארגונים ספרדיים, קבעו שהטענה "מסכות תוצרת בית מונעות את התפשטות הקורונה" היא שקר, חד וחלק. הטקסטים שליוו את הקביעות האלה אמנם הבהירו ש"אין ראיות חזקות", "קיימת מחלוקת", ש"הטענה דורשת הקשר". אבל המדיום הוא המסר, והחותמת האדומה "שקר" העמידה את הקביעה הזאת לצד הפייק ניוז המוכר כמו "בצל הורג את הקורונה" ו"כוס תה חם היא תרופה למגפה".

נימה בוטחת כזאת לא תמיד הולמת ימים שהספקנות יאה להם. לבודקי עובדות היה נוח להישען על מסמך שהכינו אנשי ארגון הבריאות העולמי, שכותרתו "ניפוץ מיתוסים"; אבל בינתיים המדיניות באירופה ובארצות-הברית השתנתה. באוסטריה חובה לחבוש מסיכה בחנויות מזון. בסלובקיה ובצ'כיה החבישה היא חובה בכל יציאה מהבית. המרכזים לבקרה ולמניעת מחלות של ארה"ב (CDC) ממליצים על חבישת מסכה ביתית. משרד הבריאות הישראלי הציג בשבוע שעבר סרטון הדרכה ליצירת מסכה מחתיכת בד מקופלת ושתי גומיות - דומה לסרטונים ויראליים שלפני חודש-חודשיים אולי היינו ממליצים לא להפיץ.

בינתיים מדווחים שארגון הבריאות העולמי שוקל בעצמו לעדכן את ההמלצות. אחת הסיבות היא מחקר שנערך לא מזמן בהונג קונג בהשתתפות הארגון, ורמז שבכל זאת יש במסכות תועלת גם לציבור הרחב. אבל גם לעדכון כזה לא צריך להתייחס כתשובה סופית ומוחלטת. האמת היא שאנחנו לא יודעים מספיק.

ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון, טוען ששינוי בעמדה ככל שמצטבר חומר לא מעיד על מחדל. "ככה השיטה המדעית עובדת", הוא אומר. אבל בינתיים הרשויות צריכות לתת לציבור הנחיות כלשהן.

העובדה שהרשויות נאלצות להעביר לציבור מסרים ברורים גם בתנאי אי ודאות היא סיבה נוספת לבחון בזהירות את הקביעות שלהן בזהירות. לגורמים מקצועיים אין חס וחלילה אינטרס להפיץ ידיעות כוזבות, כמו אלה שאנחנו מקבלים בוואטסאפ ממקורות לא מזוהים. אבל יכולים להיות להם שיקולים זרים אחרים.

במאמר ב"ניו יורק טיימס" טענה ד"ר זיינפ טופקצ'י, מומחית להשפעות החברתיות של טכנולוגיה, שארגון הבריאות העולמי "ירה לעצמו ברגל" כשדבק בטענה שמסכות לא יועילו לאנשים רגילים. לדבריה, הקביעה שמסכות הן חיוניות לאנשי רפואה ולחולים, אבל אין בהן שום תועלת לשאר בני האדם - לא הייתה אמינה. הלוא בכירי ארגון הבריאות העולמי עצמם חובשים מסכות במסיבות עיתונאים. מה שעמד מאחורי ההמלצה, היא טוענת, היה כנראה החשש שהמלצה לציבור לחבוש מסכות תגרום לעודף ביקוש, ובמחסור במסכות לעובדי מערכות הבריאות. אלא שההתפתלות בסוגיה הזאת פגעה בסופו של דבר באמינות הארגון.

טובעים במספרים: אשליית הוודאות של הנתונים

לא רק עמדות רשמיות מפתות אותנו לאמץ ודאות כוזבת. סטטיסטיקה רשמית נוטה להלך קסם על תחקירנים ועיתונאים. המוחלטות של המספרים נדמית כנקודת משען לטיעונים ביקורתיים. ניתוח מדוקדק של עקומות תחלואה ותמותה, השוואה בין מדינות, מדידת שיפועים וכיוצא באלה הפכו כמעט לספורט בחוגים מסוימים. אבל הוודאות של ניתוח לא עולה על הוודאות של חומרי הגלם שלו, וגם כאן אולי מוטב להודות שאנחנו עדיין לא יודעים מספיק.

נסתכל למשל בשיעור התמותה מקורונה, שתופס לעתים קרובות את כותרות עיתוני העולם. אינפוגרפיקה נאה שפורסמה אצלנו ב"גלובס" בסוף פברואר גרסה שבממוצע מתים 2.3% מהחולים שאובחנו. כוכבו של המספר הזה דרך לכמה שבועות בעיתונות העולמית, משום שהוא היה הנתון הטוב ביותר לשעתו - מחקר שערכו הרשויות בסין. אבל הממוצע הזה היה תוצאה של ממצאים שונים: התמותה שנמצאה במחוז הוביי הייתה 2.9%, ובשאר סין - 0.4%.

בינתיים התרבו החולים במדינות אחרות, וארגון הבריאות העולמי אמד את התמותה מקורונה ב-2%. ב-10 במרץ כתבנו ב"משרוקית", לפי מה שהיה ידוע באותה עת ש"ההערכות נעות בין חצי אחוז ל-3%, תלוי במדינה". במקביל, דווח על מחקר שבחן מחדש את החישובים מהמחקר הסיני, והגיע למסקנה שהשיעור בווהאן עצמה היה 1.4% בלבד; ואילו ארגון הבריאות העולמי עדכן את ההערכות, ונקב ב-3.4% אחוזי תמותה.

מאגר הנתונים של ארגון הבריאות העולמי איפשר לכל גולש, כבר משלב מוקדם של המגפה, לקבל בלחיצת כפתור את "מספר החולים" המדויק בכל מדינה. לכאורה אין טוב מזה לעידוד שיח עובדתי מושכל. אבל דווקא מראית העין הדייקנית עלולה להשכיח את הצורך בספקנות. בעוד שבאיטליה שיעור המתים שנמדד הגיע בשלב מסוים ל-10%, בגרמניה, לפי מכון רוברט קוך, הוא עמד על 0.5% בלבד. להבדל הזה הוצגו שלל הסברים נחרצים: איטליה מבוגרת יותר; חסרות בה מיטות; הרשויות הגיבו מאוחר. אחרים טענו שאיטלקים סופרים אחרת. מה האמת?

האמת היא שאפילו כולנו חכמים וכולנו יודעים את התורה, עוד אין תשובה סופית לשאלות האלה. לחדשות הכוזבות מומלץ לא להגיב בוודאות כוזבת, אלא בצניעות ובסבלנות. 

עוד כתבות

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

הלמ"ס: היקף רכישת הדירות החדשות בחודש יוני זינק לנתוני הימים שלפני הקורונה

רבע מהדירות החדשות בחודש זה נמכרו במחוז הדרום ● בסך הכל כמות רכישת הדירות החדשות במחצית השנה נמוכה ב-2.5% מזו של המחצית הראשונה של 2019

ממתינים / צילום: כדיה לוי, גלובס

בריאותית ותעסוקתית: בני ה-50 פלוס נפגעים פעמיים מהקורונה

העובדים המבוגרים שפוטרו או הוצאו לחל"ת עלולים להיפלט ממעגל העבודה מוקדם מדי • מומחים טוענים שההכשרות המקצועיות לא מכוונות לפלח האוכלוסייה הזה, והתיוג שלהם כ"קבוצת סיכון" מרתיע מעסיקים • "המבוגרים, לא הצעירים, עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר"

כיכר המדינה, ת"א / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בדרך לעסקת מימון חוץ בנקאי ענקית בכיכר המדינה בתל אביב

בעלי הזכויות הפרטיים בקרקע חתמו על מזכר הבנות למימון בגובה של כ-1.8 מיליארד שקל מול חברת ברקת ● כלל ביטוח תיקח אף היא חלק במימון ● בפרויקט מתוכננים להיבנות שלושה מגדלים ובהם 450 דירות

ד"ר סיניה נתניהו / צילום: יוסי כהן

ד"ר סיניה נתניהו מונתה למנהלת התוכנית לסביבה והערכת השפעות בריאותיות בארגון הבריאות העולמי באירופה

ד"ר סיניה נתניהו תופקד על חיזוק ויצירת התשתית המקצועית בתחום הערכת השפעות בריאותיות כתוצאה מחשיפה לסיכונים סביבתיים, הערכת הסיכונים וניהול הסיכונים בכל היבשת האירופאית, וצפויה להתחיל את תפקידה במטה הארגון בבון בתחילת חודש ספטמבר

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

הפועלים ממשיך להפריש בגין הפסדי אשראי והרווח צנח בכ-85%

המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה ממשיכים לטלטל את תוצאות בנק הפועלים ● בנטרול ספיחי הפרשות שבהן היה מעורב הבנק בארה"ב ההיפרדות הסופית מישראכרט ועוד היבטים "חריגים", רשם הבנק ברבעון השני רווח נקי של 161 מיליון שקל ●  תיק האשראי לציבור של הבנק קטן ברבעון השני ב-2%

סאנה מרין

המנהיגה הצעירה ביותר בעולם שוברת שיאי אהדה בפינלנד אחרי משבר הקורונה

היא נאבקה לשרוד כלכלית בילדותה, גדלה במשפחה חד-מינית, לא נותנת לפוליטיקה להשתלט על חייה ומכונה "המנהיגה של דור האינסטגרם" ● בגיל 34, כשהיא מובילה את הממשלה הנשית ביותר אי פעם ומתמודדת בהצלחה עם משבר הקורונה, סאנה מרין עושה היסטוריה

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, לע"מ

היסטוריה בשיחת טלפון: ישראל ואיחוד האמירויות חתמו על הסכם נירמול יחסים

הצדדים חתמו על ההסכם בשיחת טלפון בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש ויורש העצרת של המדינה הערבית מוחמד בין זייד

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

איך מודדים עבודה מהבית? כלי עזר למשקיעים בימי קורונה

עובדים וחברות עוברים בעקבות הקורונה לעבודה מהבית, ובשוק האמריקאי נוצרה קבוצת חברות שמפתחות כלי עבודה מרחוק ומניותיהן נוסקות בחדות ● אילו פעילויות נכללות תחת ההגדרה "Work From Home", וכיצד ייראה מדד דמיוני ייעודי לסקטור זה?

קניון שבעת הכוכבים בחודש שעבר. חיכוכים בין קבוצות אופנה גדולות לקניונים / צילום: כדיה לוי, גלובס

מאזן האימה החדש של הקניונים: זארה מכתיבה מודל תשלומים חדש והיא לא היחידה

כך נראה המאבק בין רשתות האופנה לחברות הנדל"ן על השכירות ודמי הניהול בימי הקורונה • החנויות דורשות שהקניונים יתחשבו בפדיונות הקורסים שלהן • חלק מהקניונים נתנו "הקלות קורונה", אבל נשמעות גם טענות על ניצול המצב • האם ההפסדים של מליסרון ברבעון האחרון הם רק קצה הקרחון?

הפגנת עובדי ועובדות המעבדות / צילום: תמונה פרטית

בדרך לשביתה: התפוצץ המו"מ בין עובדי המעבדות למשרד האוצר

יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון: "בנימין נתניהו, בהתעלמותו ובהתעלמות שריו, מכין את מדינת ישראל למשבר ענק שהוא כנראה לא מבין את משמעותו"

שטיפת מכוניות. רק להתקין חיישן ולהוריד אפליקציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תשלומים אוטונומיים: כשהמכונית משלמת בעצמה עבור השטיפה

חברת Finn ההולנדית מפתחת מודלים של תשלומים אוטונומיים בין חפצים ● אחד המוצרים שלה, מערכת של Pay by Car, הופכת את הרכב לכלי תשלומים - שבאמצעות חיישנים יודע לשלם בעצמו, למשל, לכבישי אגרה או למתקנים לשטיפת רכב

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

רק 13 רשויות מקומיות מבטלות את ההעלאה האוטומטית בתעריף הארנונה. מי צריך את המנגנון הזה?

רק 13 רשויות מקומיות ביקשו להשאיר את הארנונה לשנה הבאה כמו שהיא ולא להעלות אותה • אבל למה בכלל צריך עדכון אוטומטי אחיד לכל הרשויות? הרי לחלשות זה לא יעזור, ולחזקות זה לא נותן סיבה להתייעל

אלון מאסק, מנכ"ל SpaceX / צילום: רויטרס

אלון מאסק יבנה לווינים לצבא ארה"ב במיליארדי דולרים

מומחים בתחום מעריכים כי החוזה מעניק ל-SpaceX יתרון לטווח ארוך על פני בלו אוריג'ין של ג'ף בזוז להפוך לגורם הדומיננטי החדש בשיגור לווייני ביטחון לאומי בעשורים הבאים ● ההערכה היא שהחוזה הסופי יהיה בהיקף 4-6 מיליארד דולר

ליאון רקנאטי / צילום: תמר מצפי

יצרנית המנועים של ליאון רקנאטי ומריוס נכט בדרך להנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

החברה שבין בעלי המניות שלה נמנים מריוס נכט וליאון רקנאטי, פועלת בפיתוח מנועים חסכוניים ויעילים

אחוזת ראשונים / צילום: סיון שוב עמי

בדיור המוגן מסתכלים לטווח הארוך וממשיכים לבנות, אבל הרבה יותר קשה לשווק בקורונה

כמו בתי דיור מוגן אחרים, גם באחוזת ראשונים נקטו צעדים מחמירים בתקופת סגר הקורונה, והתמודדו עם הפחד הגדול מהידבקות ● אבל המגבלות והחששות לא עצרו את הבעלים מלקדם את בנייתם של שלושה בתי דיור מוגן נוספים ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

בדיקת קורונה ללא מגע בשדה התעופה: ככה זה הולך לעבוד

חברת בינה. AI, המפתחת מערכת לחישה מרחוק של סמנים רפואיים, הודיעה על תחילתם של שני ניסויי פיילוט עם שדות תעופה בעולם, לבדיקות קורונה ללא מגע

אסי (אסא) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אנרגיה ירוקה: קפיצה של 118% ברווחי אנרג'יקס ברבעון השני

את החצי הראשון של השנה סיימה החברה עם הכנסות של כ-132 מיליון שקל, צמיחה של 8% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 ● בשורה התחתונה רשמה החברה עלייה של 45% ברווח הנקי לכ- 46 מיליון שקל

בני רוזנברג ז"ל במסיבת הפרידה מ"גלובס" / צילום: תמונה פרטית

"אמרת בני רוזנברג אמרת 'בית הדפוס של גלובס'"

רוזנברג, שניהל את בית הדפוס למעלה מ-20 שנה, נפטר השבוע • ילדיו ועמיתים לשעבר מספרים עליו