אל על דרימליינר / צילום: גלובס
במהלך חג הפסח יוכל ראש הממשלה נתניהו לקחת את הזמן ולהחליט האם הוא מתכוון להיות המושיע של חברת אל על או לתת לחברה להיכנס לחדלות פירעון במשמרת שלו. בפנייה ששיגרו יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי לנתניהו הם קוראים לו להבטיח את המשך קיומה של אל על. נזכיר כי משרד האוצר, מולו ניהלה אל על דיונים בעת האחרונה במטרה לקבל הלוואה בערבות מדינה, הודיע כי לא יעמיד לאל על את הסיוע. השניים הגדירו את הסירוב להעמיד לחברה הלוואה בערבות כהחלטה 'שערורייתית שמעלה תהיות קשות'. "המציאות בעת הנוכחית הוכיחה לנו שוב ושוב כי עצמאות תעופתית חיונית ליכולת המדינה לדאוג לאזרחיה. ללא חברת תעופה כמו אל על, מדינת ישראל מסתכנת להפוך לאי במצור בשעת משבר", כך נכתב.
לטענתם "ההתנערות מאל על היא זניחת כל הערכים שלאורם הוקמה המדינה, והאזרחים ישלמו על כך מחיר יקר. התוצאה הישירה של שתיקתך עלולה לעלות, כבר בטווח המיידי, בעשרת אלפים מפוטרים, באובדן הכנסה לכ-30,000 בתי אב במעגל השני ובאובדן של 2.5 מיליארד שקל בתל"ג. בתוך כך, מדינת ישראל החזקה תאבד את היכולת הבסיסית שלה לחלץ ישראלים ברחבי העולם, בשעת משבר או בחירום".
בשעה שאל על נלחמת על קיומה מדינות רבות בעולם כבר העניקו סיוע לחברות התעופה שלהן, פרטיות או לאומיות. בעניין זה ציינו במכתב כי "המדינות בעולם הפנימו כי הבטחת חוסנן של חברות התעופה הלאומיות והמקומיות, היא לא רק החלטה נכונה יותר כלכלית אלא גם נדרשת לשמירה על הביטחון הלאומי". האם פנייה זו שמצטרפת לעשרות אחרות שכבר שוגרו לנתניהו על גורמים שונים, תוביל אותו לנקוט בהחלטה הפוכה מזו של משרד האוצר?
אל על לא, ארקיע וישראייר כן?
בשעה שאל על מתמודדת עם תשובה שלילית לסיוע בהיקף של כ-400 מיליון דולר מסתמן כי בקשת הסיוע של ישראייר וארקיע ממשרד האוצר תאושר בקרוב. שתי החברות ביקשו לקבל הלוואה במימון מדינה בהיקף של 25 מיליון דולר לכל אחת. המתווה המסתמן הוא הלוואה ב-75% ערבות מדינה, 10% תמיכת בעלים והשאר בתמיכת הבנקים. שני הבנקים המלווים הם הבינלאומי ומזרחי. , אמר ל"גלובס" מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס. "אנחנו מקווים שלפני החג נקבל אישור כדי שעובדי ישראייר יוכלו לשבת בליל הסדר כבני חורין". יו"ר ארקיע אבי חורמרו מסר כי "אנחנו מקווים לבשורות טובות, לצערינו עדיין לא קיבלנו אישור סופי". בבנק הבינלאומי מוסרים "איננו מגיבים בענייני לקוחות", במשרד האוצר מציינים כי הדיונים נמשכים כל העת וכי כאשר דברים ייסגרו ייצא עדכון.
הדיונים בכל הנוגע לסיוע שביקשו שלוש החברות הישראליות, אל על, ישראייר וארקיע פוצלו והבקשה של כל אחת מהן נידונה בנפרד. אל על כאמור תמתין להכרעת הדרג המדיני. באל על זוכרים היטב הבטחות מפורשות שנשמעו גם על ידי שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' וגם על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אף הזכיר באחד מנאומיו מפורשות את הנחיצות של אל על לישראל ואף הבטיח כי ענף התעופה יקבל סיוע בנפרד. אלא שמאז מעגלי החברות והענפים שנפגעו הלכו והתרחבו ונדמה שהמדינה לא רוצה לתת עדיפות לענף מסוים ולהקים עליה דרישות דומות של חברות אחרות. נזכיר כי אל על איננה חברה לאומית וכי היא הופרטה מאז 2005. אל על מקווה שמניית הזהב שבה מחזיקה המדינה בחברה, ושמשמעותה היא כי אל על היא חברה חיונית למשק הישראלי, תוביל את הדרג המדיני להפוך את החלטת האוצר.
אל על שואפת לקבל אשראי מידי בהיקף של כ-400 מיליון דולר, וזאת על-מנת שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה. האוצר פנה לבנק דיסקונט כמלווה העיקרי לחברה אלא שהבנק התנה את העמדת האשראי בהגדלת ערבויות המדינה להלוואה. חרף תכניות ההתייעלות שהציגה אל על בדיונים מול האוצר, המו"מ נכשל כשבאוצר טענו כי אל על לא תהיה מסוגלת להחזיר את ההתחייבות בשעה שצוין גם הסכסוך של העובדים מול ההנהלה כמכשול לאישור המימון. אל על טענה כי אישור הוועד יינתן ברגע שהעובדים ישתכנעו שהמדינה מוכנה לסייע לחילוץ החברה. ההוצאה הקבועה של אל על עומדת על כ-40 מיליון דולר בחודש.
"עמדנו בחלק שלנו של הצגת תכנית התייעלות", אמר ל"גלובס" מנכ"ל אל על גונן אוסישקין. "על זה יש וי. על מה שאין וי הוא על סוגיה שמעלים בפניי והיא למשך המשבר. תרחיש שבו המשבר לא ייעצר אחרי 6 חודשים אלא אחרי 12 חודשים. ולזה אין לנו מענה כפי שאף אחד יודע כמה זמן המשבר יימשך. אנחנו עבדנו לפי תרחישי האוצר".
תוכנית ההתייעלות שהציגה אל על מתייחסת לשלושה שלבים, דימום - מה שקורה כעת לאור משבר הקורונה, התאוששות הדרגתית ותכנית שתאפשר לחברה לעמוד על הרגליים ביום שאחרי. התכנית כוללת צמצום בכוח האדם של החברה שעומד על כ-6,360 עובדים - קיצוץ כזה מגלם חיסכון של 150 מיליון דולר וקיצוץ רוחבי נוסף בעלויות תפעול שיגלם חיסכון של 50 מיליון דולר. "ללא סיוע ממשלתי מיידי אל על נמצאת על סף סגירה תוך פרק זמן קצר", אומר אוסישקין. פרק הזמן הזה מוערך בשבועות. לדבריו, "האינטרס של ביטחון תעופתי באמצעות אל על הוא חלק מאינטרס של ביטחון לאומי. וזו החלטה שצריכה להתקבל על ידי הממשלה". אם אל על לא תקבל את הסיוע, השלב הבא הוא ללכת לפירוק, אלא שמדובר בהליך לא פשוט. הצי של אל על ממונף בתוכניות מימון על ידי בנקים וחברות ליסינג, אם אחד הספקים יגיש בקשה לחדלות פירעון המטוסים יחזרו לבעלות של הגופים הללו שלא בהכרח יאפשרו את השמשתם על ידי גורם אחר, רוכש חדש למשל. במילים אחרות, המטוסים, בלי הסדר רשמי לא יישארו בארץ. אם ישראייר וארקיע יינצלו באמצעות הלוואה של 25 מיליון דולר לכל אחת - יוכלו לתת מענה חלקי עם צי המטוסים שלהן המונה כ-10 מטוסים. הן לא יוכלו לבצע טיסות לצפון ארה"ב עם הצי הזה ולמעשה השוק יישאר לחברות התעופה הזרות.
הליך של חדלות פירעון יכלול פנייה של אל על להגנה מפני נושים. בית הדין שימנה מנהל זמני שייתן הנחיות להנהלה או שיחליף אותה. הליך כזה יכול להתרחש גם אם אחד מספקים החברה יחליט שהוא תובע את אל על. עוד נושא שנידון "מעל ראשה של אל על", הוא להעביר את אל על למודל של 50% מהיקפה כיום עם צי של 20 מטוסים וכוח אדם בהתאם. מתווה כזה, אומרים באל על לא ישנה את גובה ההזרמה הנדרשת ויאריך את משך החזרת ההלוואה ליותר מ-10 שנים כשאלפי עובדים ייפלטו לשוק העבודה.
הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה. החברה תוכל לבצע מהלך של התייעלות מהשורש, מה שהיא הייתה אמורה לבצע עוד קודם לכן לנוכח תוכנית ההצטיידות הרחבה שכללה 16 מטוסי דרימליינר שהעמיקו את ההוצאה הקבועה.
בשבועות האחרונים מבצעת אל על טיסות להשבת ישראלים, כולל מיעדים שהיא מעולם לא טסה אליהם כמו פרו, קוסטה ריקה או אוסטרליה בטיסה ישירה. אל על מבצעת עשרות טיסות מטען להבאת ציוד רפואי מסין, 20 טיסות כאלה מתוכננות לשבועות הקרובים, 11 מתוכן במימון משרד הביטחון כשגם טיסות להבאת ביצים מליסבון ומקייב בוצעו לבקשת המדינה. במהלכים הללו מקווה אל על שהמדינה לא תרצה לוותר על החברה וכי תכיר בכך שיש לה זכות קיום, במודל צר ויעיל בהרבה מזה שהיא פועלת כיום. החלטה לכאן או לכאן, לאל על יש את הזכות לדעת לאן עליה להוביל את הספינה שלה שעומדת להתנגש בקרחון - האם לחוף מבטחים או להתנגשות עוצמתית ובלתי נמנעת.