כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס
הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-4%, כך לפי נתוני ביצוע התקציב לחודש מרץ, החודש שבו החל משבר הקורונה. מדובר בנתון שאין לו משמעות רבה היות והוא מבטא באופן חלקי ביותר את הזינוק הדרמטי שהחל בחודש מרץ, ומושפע עדיין מנתוני 11 החודשים שלפני תחילת המשבר. גם באוצר טרחו להבהיר בהודעה כי "בחודשים הקרובים תימשך העלייה החדה בגירעון כתוצאה מהמשבר". בנוסף מושפעים הנתונים משינוי מתודולוגי בדרך חישוב הוצאות הממשלה, שנעשה בעקבות תיקון חוק יסוד משק המדינה לפנות בוקר. מדובר בהוצאת החזרי החוב של המדינה מתוך חישוב ההוצאות
אינדיקציה טובה יותר אפשר לקבל מהנתון שלפיו הוצאות הממשלה בחודש מרץ עלו על הכנסותיה בסכום של 15.9 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 3.6 מיליארד שקל בלבד שנמדד במרץ 2019. בנוסף נרשם קיטון של 8.1% בהכנסות המדינה מתחילת השנה. עיקר הנפילה בהכנסות נובעת מכך שהמוסד לביטוח לאומי השתמש בכספים שהיו אמורים לזרום לקופת המדינה (באמצעות רכישת אגרות חוב מיועדות) - לתשלום דמי אבטלה. מתחילת השנה לא העביר המוסד לביטוח לאומי כספים לעומת 6.2 מיליארד שקל שהעביר בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה של כ-7% נרשמה בהכנסות מגביית מסים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות במסים במרץ צללו ב-17.6% לעומת מרץ 2019.