גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: האם משבר הקורונה ייחשב "כוח עליון" המצדיק השתחררות מהסכם שנכרת ערב המשבר?

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים, וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות ● איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים?

חתימת חוזה / צילום: פוטוס טו גו
חתימת חוזה / צילום: פוטוס טו גו

שני צדדים חתמו על הסכם שמטרתו הוצאה לפועל של פרויקט כלשהו. על-פי המוסכם, הצד המבצע אמור לממן את חלקו באמצעות אשראי בנקאי. לאחר החתימה השתנו תנאי השוק באופן משמעותי כתוצאה ממשבר עולמי. הבנקים אינם מוכנים להעמיד מימון בתנאים דומים לתנאים ששררו בשוק ערב המשבר. הצד המבצע שהסתמך על המימון הבנקאי טוען כי אינו מסוגל עוד לקיים את התחייבויותיו נוכח המשבר והשלכותיו.

עכשיו דמיינו שמדינת ישראל היא צד להסכם, וקונסורציום בינלאומי אמור לממן פרויקט תשתית בסדר גודל לאומי, שהמדינה חפצה בהקמתו. לשיטת הקונסורציום, סירוב הבנקים להעמיד מימון בתנאים הקודמים עולה לכדי סיכול. האומנם? האם יורשה להשתחרר מהתחייבויותיו מבלי שהדבר ייחשב כהפרת ההסכם?

מדובר באירוע שהתרחש לפני למעלה מעשור. הקמת "הקו האדום" של הרכבת הקלה בתל-אביב, באמצעות זכיין. הנושא נידון בבוררות בין המדינה, שהסתייעה בשני כותבי מאמר זה, לבין זכיין. הבוררות, טענות הצדדים במסגרתה ותוצאותיה, הכול על רקע המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 - יש בהם עניין מיוחד נוכח הנסיבות שכולנו חווים בימים אלה, ימים של "משבר הקורונה" העולמי.

האם משבר הקורונה ייחשב "כוח עליון" או "גורם מסכל" המצדיק השתחררות מכבליו של הסכם אשר נכרת ערב המשבר? הגישה הכלכלית של המשפט מבוססת על התפיסה שהצדדים להתקשרות חוזית עושים זאת בתנאי אי-ודאות. על הצדדים להפנים את אי-הוודאות, לשאת בתוצאות הסטייה מהציפיות ובמידת הצורך לקבוע מנגנונים חוזיים מראש המתייחסים גם לאירועים חריגים באמצעות סעיפי "כוח עליון" שנועדו לאפשר לצדדים להשתחרר מהתחייבויותיהם, בהתקיים אחד מן התרחישים המזכים בכך.

בדין הישראלי קיימים שלושה מעגלי הסדרה רלוונטיים, מהספציפי יותר לכללי יותר, כשהסדר ספציפי הוא עדיף על הסדר כללי: (1) הסדר חוזי בין הצדדים המכיל סעיפי "כוח עליון"; (2) הסדר סיכול או "כוח עליון" מיוחד בדין; (3) הסדר סיכול כללי תחת דיני החוזים הכלליים.

ללשון ההסדר החוזי יש משמעות אקוטית, גם בעידן הקורונה. סעיפי "כוח עליון" יכולים למנות לא רק את סוג הנסיבות והאירועים אשר יהוו "כוח עליון", אלא גם את התנאים לקיומו של הסעיף, את המשמעות שלו על המשך ההסכם, ואף יכול למנות, להגדיר ולהגביל את הסעדים והכלים שעומדים בפני הצדדים. נראה כי לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על מגפת הקורונה כ-pandemic, סביר שגם סעיף כוח עליון כללי עשוי לתת עילה להשתחרר מהסכם.

באשר לאפשרות של הסדרי סיכול "מיוחדים" שנקבעו בחוק, חוק השכירות והשאילה המקנה פטור לשוכר מדמי תשלום אם נמנע מהשוכר השימוש במושכר כאשר "בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות... ולא יכול היה למנען". מהחלטת בית המשפט העליון (השופט יצחק עמית) ניתן להבחין בין מצב בו נמנעת גישה פיזית לנכס, בו השוכר יזכה לפטור מתשלום - לבין מצב שבו פרנסתו של השוכר נפגעה, כשהאחרון לא יזכה לפטור מתשלום. עם זאת, מכיוון שבית המשפט נתן משקל לאורך המגבלה, ייתכן כי גם מגבלת ביקוש (למשל אבטלה ממושכת של השוכר) עשויה בכל זאת לשמש עילה לפטור במשבר הקורונה.

דוגמה שנייה מצויה בדינים המעניקים לחברות המצויות בהקפאת הליכים את האפשרות להשתחרר מחוזה "מכביד". משבר הקורונה עשוי להוות הצדקה להשתחרר מנכס מכביד ביחס לחברות אשר תקלענה לקשיים.

כאשר אין הסדר חוזי או הסדר מיוחד, דבר שיחייב הסתמכות על הסדר סיכול כללי תחת דיני החוזים, או לחלופין, ההסדר המיוחד יחייב פרשנות, יידרשו בתי המשפט לפסוק לנושא ולדון לא רק בשאלת עובדת קיומו של אירוע מסכל, אלא ברשימה של שאלות כלכליות לגופו של עניין. בטרם נדון בכך מן הראוי לצטט את ההוראה החוקית הכללית, אותה קבע המפרק בחוק החוזים (תרופות):

פטור בשל אונס או סיכול החוזה

(א) הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

על יסוד הוראה זו ניתן לגבש ארבעה מבחנים כלכליים לזיהוי אירוע חריג שכזה: (1) לא הייתה לצד המבקש להשתחרר מההסכם כול דרך סבירה לצפות את בוא האירוע, וגם לא למתן מראש את השפעותיו; (2) התרחשות האירוע הוא מחוץ לשליטתו של הצד הרלוונטי; (3) קיום החוזה הוא בלתי אפשרי או שונה יסודית ממה שהסכימו הצדדים, כלומר הוא מטיל עלויות חריגות וקיצוניות על צד אחד לפחות; (4) אין אפשרות בדיעבד למתן משמעותית את השפעות האירוע).

ברור כי ככלל, שני התנאים הראשונים מתקיימים. באשר לשני התנאים (3) ו-(4), אף שההשפעות אינן אחידות וברורות, ניתן לומר כי מאפייני המשבר הידועים והמשליכים על תנאי סף אלה הם ייחודיים וקשים, וזאת מארבעה טעמים עיקריים:

ראשית, מדובר במגיפה חוצת יבשות, בעלת קצב התפשטות ודעיכה (וחוזר חלילה) בלתי ידוע.

שנית, הפתאומיות והחדות. בפברואר שיעור האבטלה בישראל עמד על 4%. בסוף מרץ - על קרוב ל-25%, והתוצר צפוי לצנוח ב-10% לפחות. המצב בישראל אינו ייחודי. תופעות כאלה לא נצפו בישראל ובמערב ב-80 השנים האחרונות. גם קודם, במיתון הגדול של שנות ה-30, שיעור האבטלה בארה"ב הגיע ל-25% רק ב-1932, שלוש שנים לאחר תחילת המשבר.

מדובר באירוע כלכלי בקנה-מידה גלובלי, גם מצד הביקוש וגם מצד ההיצע שהצטמצם בעקבות חסימה בצווים של הפעילות העסקית (הגבלת כוח-אדם ומניעת אספקה).

שלישית, התגובה של הרשויות בעולם - החל מהטלת סגר כללי, המשך בהתקנת תקנות שעת חירום וכלה בהוצאה תקציבית מסיבית (אף שבישראל הצעדים לעת הזו הם צנועים יחסית).

רביעית, המשבר העולמי, כמו גם המקומי, נמצא בעיצומו, ולא ניתן לחזות מתי יסתיים, באיזה אופן ומה תהיה מידת הפגיעה שלו במשק ובענפי המשק השונים.

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים, וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות. לאחר מלחמת יום כיפור קבע השופט המנוח לנדוי כי "בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם בישראל ". עם זאת, גישה זו רוככה עם השנים, ונמצא כי במצבים מסוימים עשויה להיות השלכה לאירוע מלחמה על יכולת צדדים לקיים את התחייבויותיהם.

הדבר בא לידי ביטוי בקשר למלחמת לבנון השנייה והאינתיפאדה השנייה, וניתן לצדדים מסוימים להשתחרר מהתחייבויותיהם, כאשר לאירועים היו השפעה מיידית וממשית על היכולת לעמוד בהן. אולם ברור לחלוטין כי האירוע הנוכחי איננו דומה לאירועים הקודמים, בעיקר אירועי מלחמה, והוא שונה בתכלית בשל ארבעת הטעמים שציינו לעיל.

יחד עם זאת יהיה על בתי המשפט שידונו בסכסוכים שייווצרו בהמשך למשבר הנוכחי, לשקול בין היתר את השיקולים הבאים, כולם או חלקם:

■ מהות הסעד: הדין בישראל מכיר רק סעד של הגנה מפני תביעות אכיפה או פיצוי ומאפשר לצדדים רק תרופה של השתחררות מהסכם, שינויו בהתאם לנסיבות וביטול חיובים עתידיים. אך מה לגבי פעולות שהספיקו הצדדים לעשות לפני הביטול ומקדמות שכבר שולמו? הדין הישראלי מאפשר לבית המשפט שיקול-דעת אם להורות במקרים מסוימים על השבה הדדית ואף להורות על שיפוי על הוצאות סבירות שהוצאו או התחייבויות אחרות שניטלו. כמו כן, האם האירוע מביא לביטול ההתחייבויות או רק לדחייתה?

■ חסימה חלקית של ההיצע: שאלה חשובה תעלה ביחס לעסקים שפעילותם נחסמה באופן חלקי. למשל עסק שלא הושבת, אך מכסת העובדים בו הוגבלה ל-15%. האם קיימת הצדקה לפטור חלקי, וכיצד יחושב חלק יחסי זה?

■ השפעות ביקוש: מה דינם של מגזרים שלמים שאין להם כל ביקוש בעת הזו, כמו תעופה, תיירות, כנסים ואירועים?

■ טווח הזמן: מהו הזמן הרלוונטי בו ניתן יהיה לטעון ל"כוח עליון". נניח כי ענפי משק רבים יפעלו תחת סגר למשך תקופה של שישה חודשים, אולם המשק עשוי להימצא במיתון כלכלי לתקופה ממושכת יותר שלא יאפשר לעסק להתאושש לזמן רב יותר. במקרה שכזה מהי התקופה שלגביה ניתן לטעון לכוח עליון, האם רק התקופה בה הוטל הסגר או אף לאחריה?

■ נזקי שרשרת מתגלגלים: במצב בו קיימות מערכות יחסים חוזיות הכרוכות אחת בשנייה, התמוטטות של אחת מהן תשפיע על כל היתר: עוסק שתלוי באספקת מוצר או חומר גלם מצד ג', אשר הוא עצמו הושבת. ספק חומרי הגלם אינו מסוגל לספק את המוצר, והחוזה בינו לבין היצרן אינו בר-ביצוע; כפועל יוצא מכך, גם היצרן לא יוכל לממש את התחייבויותיו כלפי צדדים שלישיים, אשר כתוצאה לא יוכלו לקיים את התחייבויותיהם כלפי צדדים רביעיים.

איפה מתחילה ההגנה הכלכלית והמשפטית לכל הצדדים הללו, ואיפה היא נבלמת? ההשלכות של סיוע ממשלתי. ככל שהמדינה פועלת לסייע לסקטור מסוים, באיזו מידה סיוע כשזה יכול או לאיין את הטענה לכוח עליו או למתן את תחולתו?

לשאלות אלה אין תשובה חד-משמעית. ככל הנראה יידרש ניתוח כלכלי ומשפטי מדוקדק של העובדות, וכל מקרה לפי נסיבותיו. אך השאלה הניצבת בפנינו היא האם להשאיר את פתרונן של סוגיות אלה ורבות נוספות בידי השופטים שישבו לדין בכל אחד מן הסכסוכים הרבים שצפויים להציף בקרוב את בתי המשפט שלנו - או שמא יש מקום לחשיבה מערכתית כוללת?

לדידנו, משבר הקורונה מחייב פתרון מערכתי ורחב כתחליף לפתרון נקודתי לכל מערכת יחסים קונקרטית, בדרך של חקיקה שתקבע מהם הפרמטרים המדויקים לפטור מהתחייבויות חוזיות בעת הזו. אולם פתרון שכזה לא יכול להתקבל במנותק מצעדיה הפיסקליים והתזרימיים של המדינה. בפרט ככל שהמדיניות הממשלתית תיגזר מהעיקרון שניתן פיצוי חלקי או מלא למי שנפגע מכוח עליון, הצורך בפתרונות נקודתיים יפחת. בכל מקרה, נראה כי מדיניות ממשלתית מושכלת ורחבה היא זו שעשויה למתן, ולו חלקית, את הצורך העתידי בדיונים משפטיים סבוכים ומכבידים שיפגעו בשיקום המשק.

ולא שכחנו, בבוררות הקו האדום, בה פתחנו, לא נתקבלה טענת הזכיין כי המשבר הפיננסי של 2008 הוא בבחינת "כוח עליון" כפי שזה הוגדר בסכם הזיכיון, ועל כן בוטלה ההתקשרות בין המדינה לזכיין, והוא חויב בתשלום פיצוי למדינה בשל הפרת החוזה.

פרופ' אשר בלס, יועץ כלכלי, מכללת אשקלון, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל

עו"ד יוסי בנקל הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין שיבולת

עוד כתבות

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

משלחת ישראלית יוצאת לקטאר, עימות בדיון בין רה"מ לרמטכ"ל

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר מחר

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות