סלקום / צילום: בראל
חברת סלקום מכרה מידע פרטי על לקוחותיה ואפשרה לחברת טנדאיט לעקוב אחר משתמשים ולחדור לפרטיותם. האירוע נחשף במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהגישו פנחס יוסף גרינברג ומרדכי גרינברג נגד סלקום באמצעות עו"ד ראובן מושקין. היקף הפיצוי שתשלם סלקום מוערך בכ - 12-20 מיליון שקל.
מהסכם הפשרה שאושר על ידי השופטת מיכל נד"ב, בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד שהותר לפרסום עולה כי סלקום העבירה לחברת טנדאיט איכון על כלל לקוחותיה באופן רצוף כל 5 דקות. העברת האיכון או מתן הנגישות לאיכון אפשרה לטנדאיט לבצע מעקב שוטף ורציף אחר חברי קבוצה במגזר החרדי. הסיפור נחשף על ידי העיתונאי אבי וייס.
משנת 2011 ועד ספטמבר 2014 עקבה טנדאיט בסיועה של סלקום אחר חברי הקבוצה, אפיינה אותם, הגדירה אותם והפיקה על גבי המידע נתונים שנמכרו לצדדים שלישיים. בספטמבר 2014 סגרה או בסמוך לכך, חדלה סלקום להעביר לחברה את הנתונים ובעקבות כך סגרה החברה את פעילותה. לדברי השופטת מעקב רציף על נתוני האיכון של חברי הקבוצה מהווה פגיעה באוטונומיה שלהם. החברה הייתה חברה טכנולוגית מתקדמת שעסקה בתחום הביג דטה. המידע שקיבלה החברה מהמשיבה נשמר במאגריה ועל גביו היא ביצעה ניתוחים והפיקה דוחות.
עוד נכתב כי באמצעות מעקב אחר האות הדיגיטלי, יכלה החברה לאפיין את הלקוח גם ללא שמו וללא מספר המנוי שלו. הנתונים שהעבירה סלקום לטנדאיט די בהם על מנת לחשוף פרטים אישיים, פרטי מכשיר, מספר טלפון של חברי הקבוצה. ניתן לאתר את זהות לקוחות המשיבה למרות האנונימיזציה (בעברית התממה) שלכאורה נעשתה.
עוד עולה מפסק הדין כי הפעילות של סלקום עם טנדאיט מהווה הפרה של פרטיות הלקוחות וצנעתם. יכולת האפיון והניתוח של החברה ביחס לקבוצה היא אינסופית והיא מאפשרת ביחס לכל קבוצה לקבל פרטים כמו היכן גרים האנשים, דעתם הפוליטית, מעמדתם הסוציואקונומי, דתם וכו'.
טנדאיט טענה שהיא עוסקת בעיבוד, ניתוח ואספקת מידע המבוסס על מיקומם של אותות סלולריים אנונימיים, תעשייה מוכרת ומקובלת בארץ. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לה לספק נתונים סטטיסטיים אודות תנועה של "ענני אוכלוסייה" במרחב הפיזי ובזמן, בהתבסס על מדגם סטטיסטי של אותות סלולריים אנונימיים מבוססי מיקום בשילוב שיטות מדעיות ומודלים נומריים וסטטיסטיים. באמצעות הטכנולוגיה האמורה מסוגלת החברה לספק מידע אודות תנועתם ומאפייניהם של מקבצי אוכלוסייה למשל בקניונים, מוזיאונים, פארקים וכו'.
עוד עולה כי טנדאיט ספקה שירותים אלה באמצעות תוכנת people analytics ללקוחות שונים באירופה ובצפון אמריקה. טנדאיט וסלקום שיתפו פעולה בהפעלת השירות עד שהיחסים ביניהם הסתיימו ב-2011 בעקבות חילוקי דעות מסחריים.
לטענת טנדאיט היא מעולם לא ידעה את זהותם ואת פרטיהם האישיים של לקוחות סלקום, ונתוני המיקום האנונימיים שעובדו בשיטות סטטיסטיות שונות התיימרו לשקף את אוכלוסיית כלל מדינת ישראל לרבות אלה שאינם לקוחות סלקום.
עוד טענה כי סיפקה את שירותיה ללקוחותיה באמצעות אתר ייעודי. באתר יכלו לקוחות החברה לבצע שאילתות בנתונים המעובדים לקבל אומדנים סטטיסטיים אגרגטיביים ואנונימיים אודות תנועת מקבצי אוכלוסייה במדינה בתאי שטח שונים כמו קניונים, פארקים וכיו"ב.
כל שקיבלו לקוחות החברה באתר שלה, היה אומדנים סטטיסטיים של מספר ביקורים ומספר מבקרים בתא שטח מסוים, נתונים אודות התפלגות אזור מגורים משוער של המבקרים, התפלגות המבקרים מבחינת דירוג סוציו אקונומי וכד'. כולם אומדנים סטטיסטיים אנונימיים.
סלקום בתגובה עמדה על שיטת האיכון הסלולרי ומגבלותיה והתייחסה בפירוט לטכנולוגיה שהפעילה טנדאיט ולשלבי עיבוד הנתונים, כמו כן התייחסה למידע שניתן על ידי החברה ללקוחות הקצה וכן לחוסר האפשרות לזהות את המשתמשים האנונימיים.
הצדדים ניהלו מספר סבבים בניסיון להגיע לפשרה כאשר גם היועץ המשפטי לממשלה הביע את התנגדותו להסדר הפשרה, ומתנגדים נוספים. כן מונה בודק מיוחד שמונה לתת חוות דעת על גובה הפיצוי. במסגרת הפיצוי יקבלו המנויים שיש בידיהם טלפון כשר 50 שקלים לרכישת טלפון כשר חדש וכן פיצוי בדמות הנחות לשיחות לחו"ל.
מסלקום נמסר, כי "סלקום לא העבירה מידע, אלא נתונים אנונימיים וסטטיסטיים שאינם ניתנים לזיהוי, בשיטות שהיו מקובלות בארץ ובעולם, ואשר נועדו לקבל אומדן משוער סטטיסטי בלבד לגבי מקבצי אוכלוסיה גדולים באזורים מסוימים. מדובר על מידע מלפני שנים רבות שאינו רלוונטי לימים אלו".