גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכתב המדיני ברק רביד: "אם יש משהו אחד שלמדתי על נתניהו זה שהוא מעריך כוח ומבין כוח. וככה אני מתנהל מולו"

ברק רביד בטוח שרשת תצלח את המשבר הנוכחי, משוכנע שהקו שנוקטים הוא וחבריו הוא הביקורתי ביותר כלפי הממשלה, ולא סופר את הטענות שהוא מדבר מפוזיציה ● אחרי 13 שנים ככתב ופרשן מדיני ושנתיים וחצי בטלוויזיה, הוא מתיישב לשיחה בפודקאסט "אוף דה רקורד" ● האזינו

בשבוע האחרון עלה ברק רביד לכותרות הטוויטר בנסיבות שניתן לכנותן "חגיגיות", בשל ויכוח מתגלגל סביב הפרת הוראות הבידוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם קיום ליל הסדר בביתו לצד בנו אבנר - ששודר במסגרת תוכנית של קשת 12. בטוויטר, כמו בטוויטר, הוויכוח גרר שובל תומכים ברביד, ומולם מאות מנאצים ומבקרים שראו בו קטנוני במקרה הטוב ועוכר ישראל במקרה הסביר.

אחרי שנתיים וחצי בתפקיד הפרשן המדיני של חדשות 13 ועוד עשור לפני כן באותו תפקיד בעיתון "הארץ", עבור רביד לא מדובר בפוזיציה חדשה, ונראה כי הוא אפילו די נהנה ממנה. כל-כך נהנה, שדווקא בעיצומו של משבר הקורונה, כאשר ברקע משבר כלכלי חמור שמאיים על גוף השידור בו הוא עובד, הוא חש פנוי נפשית להתראיין לראשונה.

אני רואה כאן עמדת שידור אצלך בבית. אז קודם כל, איך ההרגשה בימים אלה לשדר מהתופת הזאת כאן בשיכון דן שבתל-אביב?

"אני נמצא במצב שאשתי רופאה בבית חולים וולפסון, שהוא אחד מהמוקדים של הטיפול בחולי קורונה, אז בהתייעצות עם הנהלת חברת החדשות הגענו למסקנה שעדיף שאני אהיה כמה שיותר רחוק מהאולפנים. הרי חברות חדשות בבסיסן אוהבות שכל הכתבים באולפן, ושבמצלמות הרחף רואים את כולם. אבל במקרה הזה החברה פשוט שמה את נושא הבטיחות והבריאות של העובדים לפני הכול. בסוף היום זה עובד מעולה, ואני משדר למהדורה כל ערב כאן מהמרפסת, ובחברה גם מאוד אוהבים את הפריים הזה של כל קו הרקיע של תל-אביב".

דיברת על חברה שדואגת לעובדים, אבל אי-אפשר להתעלם ממצבה וממצב רשת שהגיעה למשבר, אולי החמור בתולדותיה, עם גיבנת של בורות עצומים וגל קיצוצים ענק בפתח. אתה מפחד על המשרה שלך?

"אני נמצא בחדשות 13 שנקראה לפני כן חדשות עשר קצת יותר משנתיים וחצי. לטוב ולרע, כבר כשהגעתי, עוד לפני פיצול ערוץ 2 ואז המיזוג, בזמן הזה היו לא מעט משברים. חדשות עשר, אני מזכיר לך, היו על סף סגירה, ובסוף התגברנו על זה.

"אני מבין קטן מאוד במאזן הכספי של החברה או בנושא הניהול שלה, כי אני לא מתעסק בזה, אבל אני כן יודע דבר אחד: הסיבה שחדשות עשר שרדה, ושחדשות 13 תשרוד, היא הנכסיות שלה גם לציבור בישראל וגם לרשת. בסוף זו חברת חדשות מעולה, גם לרשת. רק בשנה האחרונה, כשאנחנו נמצאים בתוך הטירוף הזה של מערכות בחירות חוזרות ונשנות, הסיפורים הכי גדולים שודרו בחדשות 13. זה רביב דרוקר שהביא את ההקלטות של נוני וביבי, הלב של תיק 2000, ההקלטות של בני גנץ שהביא ספי עובדיה, דברים שאנשים לא שמעו עד אז, ההקלטות של נתניהו ואיוב קרא, אביעד גליקמן שהביא את ארוחת המאה אלף שקל של ביבי ושרה במסעדת פושקין במוסקבה. וכמובן יש את מה שעכשיו, בזמן הקורונה, נדב איל והילה אלרואי עושים. אין לי ספק שעבור כל אחד ברשת עד לבעלי המניות והדירקטוריון, חברת החדשות היא נכס, והם לא יחשבו לוותר עליה".

בחדשות עשר וב"הארץ", עבדת בגופים שהיו תמיד תחת קשיים כלכליים, אבל אולי דווקא משום כך נהנו מסוג של אחוות יחידה. מאיזו לכידות ארגונית אנדר-דוגית שייצרה רוח לחימה מקצועית. קשה להתכחש לזה שתחת המעטפת של רשת המצב שונה. כסף אולי אין, אבל גם לא פרסטיז'. רשת לא רואה את עצמה כשחקן נישתי ורוצה לפנות אל המכנה המשותף הרחב ביותר. אשאל בפשטות: עד כמה אתה נאלץ להתפשר?

"אתן לך דוגמה שהתרחשה ממש שבוע לאחר המיזוג. אני עבדתי על סדרה שנקראת 'סודות המפרץ'. ארבע כתבות של בין 10 ל-15 דקות כל אחת, שעסקו בקשרים הסודיים של ישראל עם מדינות המפרץ. תסכים איתי שלא מדובר בנושא קליל, נמוך או שמכוון למכנה משותף רחב ככל האפשר. השקיעו בה הרבה כסף, וחלקה גם צולם בחו"ל וכו'. וזה שודר והביא רייטינג. בסוף-בסוף שודרו 45 דקות בשבוע שדיברו על היחסים של ישראל עם מדינות ערב, שזה נושא שאני מודע לחלוטין שקשה מאוד להביא לטלוויזיה מסחרית. ויש עוד המון דוגמאות. הכתבים של חדשות עשר נשארו אותם כתבים גם בחדשות 13".

הכתבים נשארו אותם כתבים, אבל קשה להתעלם מביקורת שנשמעת במסדרונות על הדרה של חלקם מהפרונט ועל דחיקה לשולי המהדורה. אולי יהיה נכון לסמן את זה על ציר הזמן בנקודה בה הודח מנכ"ל חברת החדשות לשעבר גולן יוכפז?

"אני מסתכל על עצמי ולא יכול להעיד על אחרים. האם אני מרגיש שיש דברים שרציתי לשדר ולא שודרו? התשובה היא לא. אתה יודע, היה לי איזה סיפור כמה ימים לפני הבחירות על איך שרה נתניהו דחפה את עצמה לנסיעה של ביבי לאומן, בניגוד לכל הפרוטוקול הדיפלומטי ובניגוד לכל ההסכמים. לפי אותו רחש-בחש שאתה מתאר, הכתבה הזאת לא הייתה צריכה להיכנס ולא להיות משודרת - והיא שודרה כמו גדולה. ואגב, מי שהכי התלהב ממנה בחברה הוא מנכ"ל החברה, ישראל טויטו. והוא נתן לי את כל הגיבוי לזה.

"אז האם היה שינוי במינונים במהדורה, והאם הייתי רוצה שייתנו לי כל מהדורה לשדר כתבה של 3 דקות ועוד פרשנות? ברור שכן, אבל אני מניח שזה נכון לגבי כל כתב. בסוף, אם אתה שואל אותי האם כשהייתה עסקת המאה, ובכל כלי התקשורת באו ואמרו שהולך להיות סיפוח וציטטו את ביבי שאומר ששבוע הבא יביא סיפוח, ובחדשות 13 אמרו 'לא יהיה סיפוח. זה לא הכיוון שזה הולך'. והיו התקפות, וקיללו אותי וקראו לפטר אותי ומה שאתה לא רוצה, ולכאורה לפי הרחש-בחש אני כבר הייתי אמור לא לעבוד בחדשות 13, נכון? אז עובדה שלא. ונתנו לי את כל הגיבוי שבעולם.

"אז האם המהדורה נראית שונה? ברור. אבל זה לגמרי פררוגטיבה של כל מנכ"ל וכל עורך מהדורה, שעורך אותה כראות עיניו. התחום שאני מסקר הוא תחום באמת קשה לטלוויזיה. זה ממש לא פשוט לשכנע אנשים לדבר על תוכנית טראמפ או על סיפוח, אבל וואלה, הדברים האלה נכנסים - ונכנסים למקום בולט, בכותרות ובפתיחת מהדורה".

"קורונה? חדשות 13 נקטה בקו הכי ביקורתי"

אני רוצה לחזור להדחת המנכ"ל הקודם יוכפז, כי אני חושב שזה אירוע טראומתי בחייה של חברה. הוא הודח בטענה כי הרייטינג לא היה מספיק גבוה, וכך גם הנתח המסחרי של החברה. והנה, עברה לה שנה, והמצב רק מחמיר מהבחינה הזאת.

"דבר ראשון אני רוצה להגיד שמי שהביא אותי לחברה זה גולן יוכפז. אנחנו ישבנו בבית קפה 200 מטר מפה, כשבערב הייתי אמור לטוס לעצרת האו"ם. הוא אמר לי 'תכין רשימה של כל הדברים שאתה רוצה, רק תבוא'. ואני חייב לו המון. הוא עיתונאי ענק, ואני מאוד נהניתי לעבוד אתו. עכשיו, למה החליטו לסיים את תפקידו? אני באמת לא יודע. אני לא מנסה לשחק את עצמי איזה טמבל, אבל אני באמת חושב שאין לי בינתיים את הכלים לדעת מה היה, וזה בכל מקרה מים מתחת לגשר. ודרך אגב, אני מזכיר שטויטו התחיל את הקריירה העיתונאית שלו בחדשות עשר, המשיך אותה בחדשות עשר, והוא היום בחדשות עשר שקוראים לה חדשות 13. זה בן אדם מבפנים, והרבה מאוד מהדי.אן.איי של החברה - הוא נושא אותו.

"לגבי הרייטינג, אני מרגיש שזה קצת יומרני מצדי לענות, כמי שנמצא שנתיים וחצי בלבד בטלוויזיה. אני גם עד היום לא ממש סגור איך בדיוק מודדים את הדבר הזה וכמה זה באמת משקף. אבל דבר אחד שאני כן רואה זה שבחודש האחרון לפחות, אנחנו שוברים שיאי רייטינג בכל התוכניות".

טוב, זה בגלל הקורונה. העניין הוא שהמתחרים שלכם שוברים יותר ומגדילים עוד יותר את הפער.

"בסדר גמור. אני אומר לך באופן אובייקטיבי שכשחדשות עשר הגיעה לשיאי הרייטינג שלה, זה היה בימי 'צוק איתן'. אלה היו 50 ימים של מלחמה, ומשם החברה רק המשיכה לצמוח, ואם אני מנסה להשוות, אז אני חושב שמשבר הקורונה הוא הזדמנות אדירה. בינתיים אנחנו די עומדים בזה. מהדורה היום מביאה 12% בממוצע לעומת 9% בעבר. גם ביום שישי אנחנו עוברים את ה-10%, וביום שבת מגיעים לנתונים יפים. זו עלייה משמעותית שאני מבסוט ממנה. וזה המבחן הגדול, איך עכשיו ממשיכים את זה גם אחרי הקורונה. ואיך ממשיכים את זה? ממשיכים להביא סיפורים ולהתאבד עליהם ולהיות ביקורתיים ולבדל את עצמנו, ולהראות לצופים שלנו שיש סיבה להישאר נאמנים לנו".

אתה קיבלת מטויטו עם כניסתו לתפקיד דלי מים קרים על הראש, כשנדרשת להפסיק לקרוא לנתניהו "ראש ממשלת המעבר". נוסיף לזה את הבמה הנרחבת - הרבה יותר מבעבר - שמקבל לדוגמה אבישי בן חיים ותיאוריית "ישראל השנייה" שלו, וגם אייטמים שלפעמים נקברים במהדורות מוקדמות. אולי בכל זאת עמוד השדרה העיתונאי יותר חלש היום בכל הנוגע ללחצים שמגיעים מימין?

"זה מצחיק, כי זה בדיוק מה שחברת חדשות צריכה לעשות. אבישי בן חיים אמר לראשונה את הדברים בשידור באולפן. ואחריו דיברו ברוך קרא ורביב דרוקר ואני. היה ויכוח בשידור, והצופים ראו אותו. וזה בעיניי הכי מעניין. יש מעין תזה כזאת, אני מכיר אותה, שאומרת על כל מיני דברים שהם לא שודרו מכל מיני סיבות. אז הלכתי לבדוק. ודי השתכנעתי שהרבה פעמים זה לא נובע מאיזו אידאולוגיה או מאיזו הנחתה מלמעלה או מאיזו שבירת ההגה לכיוון כזה או אחר. הרבה פעמים סיפורים לא נכנסים למהדורה פשוט בגלל החלטות של עורך".

זה ברור. השאלה היא ממה ההחלטות האלה מגיעות. אתן לך דוגמה: ביום שיולי אדלשטיין עשה את המרד שלו עם אי-קיום החלטת בג"ץ, המהדורה שאתה חלק ממנה מיקמה את האייטם הזה בדקה ה-50. זה נראה לך סביר?

"לפעמים אני חושב שההחלטות נכונות ולפעמים שהן לא נכונות, ההחלטות של ליאור לנדנברג (עורך המהדורה ד.ו) לגבי הליין-אפ הן החלטות ענייניות. האם אני אוהב כל החלטה? לא. האם הן לגיטימיות? לגמרי. הוא העורך. לגבי אדלשטין, תרשה לי לדייק אותך, כיוון שאני כן הייתי מעורב באותו יום, והאייטם הזה נכנס בתחילת המהדורה אחרי חמש דקות ו-40 שניות, אם אני לא טועה, כאשר תמר איש-שלום פתחה את האייטם במילים 'דמוקרטיה במשבר', ואז היה דיווח על זה, וחזרו לזה כמובן שוב בכתבה בהמשך. אגב, אותו דבר היה יומיים לפני כן בסוגיית ההחלטה להשתמש באמצעי השב"כ למעקב אחרי חולי קורונה. וגם כאן שמו את זה אחרי חמש דקות במהדורה וגם כן בצורה מאוד בולטת, יותר מהמתחרים.

"ברמה האישית אני חושב שמשבר הקורונה הוא אירוע שבו התקשורת באופן כללי כן הייתה צריכה להיות הרבה יותר ביקורתית. אני חושב שבהשוואה בין שלוש מהדורות החדשות הגדולות, חדשות 13 נקטה את הקו הכי ביקורתי. תסתכל על הדברים שנדב איל אומר כמעט כל ערב על מחדל הבדיקות והקונספציה שבה נתניהו שבוי, תסתכל על הסיקור שלנו של ליצמן. וזה חשוב מאוד, כי בתקופות כאלה, כשאנשים בחרדה מוצדקת, הם מוכנים לתת לממשלה הרבה יותר כוח, ולכן זה כל-כך מסוכן".

"אני חייב לנתניהו הרבה. הוא שדרג לי את הקריירה"

בוא נדבר על תא הכתבים המדיניים בו אתה חבר כבר 13 שנה. תן לי פרספקטיבה.

"כשאני התחלתי להיות כתב מדיני, אז מי שישב בתא הכתבים המדיניים במטוס היו אנשים כמו בן כספית, שמעון שיפר, אילה חסון, נחום ברנע, אודי סגל. התפקיד של כתב מדיני היה באותו זמן הרבה יותר מרכזי בכל מערכת חדשות. אני חושב שמה שקרה, בגלל הרבה סיבות - אחת מהן היא שאין תהליך מדיני - הוא שהתחום איבד מהדומיננטיות שלו. ויש דבר נוסף, שנובע מזה שנתניהו כל-כך הרבה שנים בשלטון, והיום אין כמעט בתא הכתבים המדיניים אנשים שלא סיקרו את נתניהו או שסיקרו ראש ממשלה אחר. לדעתי זה רק אני ואיתמר אייכנר (כתב "ידיעות אחרונות" ד.ו) מתוך 20 כתבים בערך. זה מצב בעייתי, כי הרבה דברים שנתניהו עושה שהם לא נורמליים נראים לאנשים נורמליים, כי הם לא ראו משהו אחר. ונתניהו מנצל את זה, באופן לגיטימי מבחינתו, לצרכיו הפוליטיים".

היחסים שלך עם נתניהו - אתם בחרם הדדי?

"אני אף פעם לא החרמתי את נתניהו. אגב, אני חייב לנתניהו הרבה, והוא שדרג לי את הקריירה בכמה מדרגות. הנושא המדיני מאוד מעניין אותו. הוא לא רואה אותו כמוני מן הסתם, אבל הוא מתעסק בו הרבה, וזה נותן לי הרבה עבודה, ומגיע לו קרדיט על זה".

לא הבנתי. כשאתה מגיש שאילתה, אתה מקבל ממנו תגובות? אתה מקבל תדרוכים?

"אני לא יודע מה זה חרם, אבל ברמה העובדתית בעשר השנים האחרונות נתניהו לא דיבר איתי בטלפון, לא העניק לי ראיון, לא קיים איתי שיחות רקע, והאינטראקציות היחידות שהיו לי אתו היו במסיבות עיתונאים או בתדרוכים בחו"ל שהוא עושה לכל הכתבים שמצטרפים. אבל אני אגיד לך ככה: אם יש משהו אחד שלמדתי על נתניהו, זה שהוא מעריך כוח ומבין כוח, וככה אני מתנהל מולו, אני חושב די בהצלחה.

"אני לא קיבלתי אף סיפור מלשכת ראש הממשלה, שום הדלפה של 19:45, שום דבר ברוך השם, והצלחתי לא רע. ויש משהו אחד שאני יודע, זה שנתניהו מאוד מעריך את זה. והוא גם יודע שאין לו עליי שום מנוף לחץ. זה לא שאם אני אגיד עליו משהו שהוא לא אוהב, הוא לא ייתן לי סיפורים, הוא ממילא לא נותן. וככה אני חושב צריך עיתונאי בישראל של 2020 להתנהל מול כל ראש ממשלה. זה לא משנה אם מחר זה יהיה בני גנץ.

"פוליטיקאים מעריכים כוח. אני לא מאמין שדרך ההתרפסות, ההתחנפות, הדברור והפרגון אתה משרת את הציבור. ומעבר לכך, זה גם לא משרת את העיתונאי. אתה זוכר פעם שנתניהו נתן איזה סיפור גדול ל'ישראל היום'? לא. ולמה לא? כי הוא לא סופר אותם".

אתה נתפס כעיתונאי שלא ממש מסתיר את דעותיו השמאלניות. איך אומרים בטוויטר - מדבר מפוזיציה. למה אתה מצפה שיחשבו שאתה הוגן?

"יש עוד איזה ספקות שאנחנו צריכים להשתמש בראיון הזה כדי סופית להסיר את המסכה שאני שמאלן? וברצינות, תראה, זה טיעון שאני לרוב שומע ממי שלא רוצה להתמודד עם הסקופים שלי. זה הכי קל, כי ככה עוברים מהתמודדות עם עובדות להתמודדות עם דעות. כל צופה צריך לבדוק ולראות אילו סיפורים כל עיתונאי מביא, האם הוא מבקש תגובות, האם הוא נותן הזדמנות למבוקר להשמיע את קולו, והאם הוא מפרסם כתבות על כולם. הסיבה שאני הכי מחכה שיהיו חילופי שלטון היא שאני סוף-סוף אוכל למתוח ביקורת על מישהו בממשלה שהוא במחנה שלי".

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון