מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס
מהי מדיניות הסגר על ערים במשבר הקורונה ומי הבאה בתור? השאלות הללו בלבלו את הציבור בימים האחרונים, כאשר לא היה ברור כיצד נקבע הסגר דווקא על בני ברק ועל שכונות מסוימות בירושלים, בעוד ערים אחרות, שמככבות בראש טבלת החולים לנפש, לא נסגרו.
אתמול פרסם שר הבריאות יעקב ליצמן הודעה ובה פירט את הקריטריונים להטלת סגר, משום שלדבריו "ההגדרות לפיהן יש להגביל את התנועה בריכוזים החרדיים בלבד מוטעות ומכפישות". על פי הודעה זו, הקריטריונים הם: שיעור תחלואה גבוה מהממוצע הארצי, שיעור תחלואה כולל שעולה על 50 חולים (ייתכן ומספר זה ישתנה בהמשך) ושיעור עלייה בתחלואה גבוה מהממוצע הארצי במשך שלושת הימים האחרונים.
מספר החולים לנפש באוכלוסיה הוא היום 86 לכל 100 אלף איש, ומעליו עומדות עשרות ערים, כולל הערים הגדולות בישראל. יותר מ-30 ערים עומדות בקריטריון השני - 50 חולים ומעלה, וגם כאן כלולות הערים הגדולות בארץ, שלא נראה כי יש כוונה לסגור אותן.
כ-20 ערים עומדות בשני קריטריונים: שיעור תחלואה גבוה מהממוצע הארצי ומעל ל-50 חולים. בניהן נמצאות תל אביב, מודיעין-מכבים-רעות, בת ים, בית שמש, יהוד ואלה רק כמה מהערים שלא הוזכרו מעולם כמועמדות להיסגר. ישנם יישובים נוספים שעונים על שני הקריטריונים ומספר החולים לנפש בהם גבוה מבירושלים, כמו כוכב יעקב (56 חולים, אך מספר החולים ל-100 אלף איש הוא 651), אפרת (64 חולים, 599 ל-100 אלף נפש), ומגדל העמק (99 חולים, 379 ל-100 אלף נפש).
האם ההחלטה על הטלת סגר מבוססת בעיקרה על הקריטריון של עלייה תלולה במספר החולים בשלושת הימים האחרונים? נתוני ההשוואה הנמצאים בידינו הם מיום חמישי, לפני 4 ימים, אך הם מספיקים כדי לחלץ השוואה של קצב הגידול בתחלואה. בהשוואה זו, בירושלים עלה מספר החולים ב-67% (ל-2,093 חולים, 228 ל-100,000 אלף נפש), ובבני ברק ישנה התמתנות ומדובר על עלייה של 18% (ל-1,888 חולים, 996 לכל 100,000 נפש). שתיהן נמצאות כאמור בסגר, כשבירושלים הסגר כולל שכונות מסוימות.
שר הפנים אריה דרעי טען אתמול שהמשרד מתכנן להטיל סגר על אזורים נוספים בהם מודיעין עילית, אלעד, ג'סר א-זרקא (שכלל לא עומדת בקריטריון של מספר החולים האבסולוטי), בית שמש ואשקלון.
ומה קורה בערים המועמדות לסגירה? באלעד, שעונה גם היא לשני הקריטריונים הראשונים (עם 253 חולים היום, שיעור של 541 ל-100,000 איש), העלייה היא של 18%. במודיעין עלית העלייה היא של 25% (218 חולים, 195 לכל 100,000 נפש), באשקלון הגידול הוא רק של 5%, והיא גם לא יוצאת דופן לרעה בקריטריונים האחרים (228 חולים, 163 לכל 100,000 נפש) ובבית שמש גידול של 25% (211 חולים, 174 ל-100,000 נפש). ואילו בג'יסר א-זרקא יש רק 32 חולים.
ומה לגבי ערים אחרות עם מספר ושיעור חולים גבוה אך לא מועמדות כרגע לסגירה? הבה נדגום כמה מהן. במגדל העמק (99 חולים, 379 לכל 100,000 נפגש), קצב הגידול הוא רק 7%, אך גבוה משל אשקלון. באור יהודה יש גידול של 14%, ל-117 חולים (335 לכל 100,000 נפש) - שיעור גידול לא רחוק משל אלעד. בטבריה יש גידול של 11% (133 חולים, 299 לכל 100,00 נפש).
אז האם שלושה הקריטריונים שתיאר ליצמן הם היחידים שקובעים אילו ערים יסגרו? ואם כן, האם ערים נוספות יסגרו בקרוב? נצטרך לחכות ולראות.