גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

"איך הגענו למצב שאנשים דופקים בדלת של בית החולים ולא מקבלים טיפול?": המדעניות המובילות מתגייסות למאבק בקורונה

פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' ג'ניפר דודנא, זוכות פרס וולף לרפואה, כבר מוזכרות כמועמדות לפרס נובל על גילוי טכנולוגיית CRISPR לעריכה גנטית • בינתיים, הן נעזרות בה לפיתוח בדיקות ביתיות לקורונה ולמלחמה במגפות עתידיות • הכתבה פורסמה במקור באפריל 2020 ועלתה לכותרות מחדש בעקבות זכייתן של השתיים בפרס נובל לכימיה

פרופ’ ג’ניפר דודנא עם פרופ’ עמנואל שרפנטייה / צילום: Eloy Alonso, רויטרס
פרופ’ ג’ניפר דודנא עם פרופ’ עמנואל שרפנטייה / צילום: Eloy Alonso, רויטרס

כאשר פרופ' עמנואל שרפנטייה, שנחשבת אחת האמהות של טכנולוגיית קריספר (CRISPR) לעריכה גנטית, לצד פרופ' ג'ניפר דודנא וחוקרים נוספים, הודיעה ב-2013 שבכוונתה לחזור לחקור מחלות זיהומיות, הורמו גבות רבות. אחרי הכול, מדובר באחת הטכנולוגיות פורצות הדרך של העשור האחרון ורבים רואים בה מועמדת לפרס נובל.

"העמיתים שלי הופתעו מכך שאני פחות מעוניינת לעסוק ביום-יום שלי ביישום הכלי הזה למחקר גנטי ולהנדסה גנטית", היא מספרת בראיון ל"גלובס", "אבל אמרתי להם, הרי הגעתי מתחום המחלות הזיהומיות. כך גיליתי את הקריספר, שהוא בעצם מנגנון הגנה של חיידקים מפני וירוסים. גם אחרי הגילוי, אני אותה אישה, אותה חוקרת, רק שעכשיו אני חוקרת משופרת. לולא חקרתי מחלות זיהומיות, לא הייתי מגלה את הקריספר. כמובן, לולא הייתי מגלה את הקריספר, כנראה לא היו נותנים לי להקים מכון לחקר מחלות זיהומיות בקבוצת מכוני מקס פלאנק, אבל ברגע שהם החליטו להאמין בי, הם נותנים לי לעשות מה שאני מבינה". 

כך עובדת טכנולוגיית ה-CRISPR

"מעט מדינות נערכו כמו שצריך"

כמו חוקרים אחרים בתחום המחלות הזיהומיות, פרופ' שרפנטייה מתוסכלת מהיחס שקיבל חקר הווירולוגיה לאורך השנים. "בחרתי בתחום המחלות הזיהומיות משום שהבנתי מהר מאוד את העול שהן יוצרות", היא מספרת. "כשהחלה מגפת ה-HIV, הגורמת למחלת האיידס, הבנו שווירוסים מתפתחים במהירות ונעים בעולם במהירות, והם עדיין גורם המוות המוביל בראייה גלובלית. אז מה אם בשנים האחרונות הן היו פחות נפוצות במדינות הנחמדות שלנו? שכחנו שהווירוסים הם חסרי גבולות.

"העולם נכשל לגמרי במוכנות לאיום הזה, שכולנו ידענו שהוא קיים. איך הגענו למצב הזה שבו אנשים דופקים בדלת של בית החולים ולא יכולים לקבל טיפול, שיש סבירות גבוהה שיציל אותם? זה היה חלק מהתחזית, אך מעט מאוד מדינות נערכו לכך כמו שצריך. האם באמת היה כל כך קשה לדעת מראש שצריך להכין מלאי גדול של מסכות רפואיות?".

שרפנטייה מעידה, כפי שהעידה גם פרופ' ברכה רגר בראיון שקיימנו עמה לאחרונה, על מיעוט התקציבים למחקר. "כחוקרת מחלות זיהומיות הייתי סוג ב', הגראנטים שלי היו סוג ב' ופרסמתי בכתבי עת סוג ב', ואני ממליצה לכולם, תקראו את כתבי העת סוג ב', כי משם לפעמים יגיעו הרעיונות בעלי ההשפעה המדהימה ביותר.

"אני לא קיבלתי מענק כדי לגלות את הקריספר. הסטתי חלק מהמענקים שקיבלתי בתחומים אחרים כדי לחקור חיידק שלא עניין אף אחד, למרות הקטלניות שלו. כרגע הוא רגיש לפניצילין ואנשים לא חושבים צעד קדימה, על היום שבו הוא יהיה לא רגיש.

"כמו שמגוון ביולוגי אובד עם שינוי האקלים, כך אופנות עלולות לגרום לאובדן של מגוון חוקרים, ואז כשמגיעה מגפה אנחנו מחפשים את האדם עם הידע הספציפי הרלוונטי, ומגלים שאין. צריך ללכת יחד יותר לשטח - אפידמיולוג עם רופא עם אנתרופולוג עם חוקר אבולוציה. היום התחרותיות בין התחומים ובתוך התחומים רבה מדי, אנשים נשפטים על הפרסום הבא ולא על הניסיון להבין תחום אחד לעומק".

תקווה לבדיקה ביתית זולה

היום שרפנטייה משלבת בין התחומים ומשתמשת בטכנולוגיית הקריספר למאבק בווירוס הקורונה. היא לא היחידה שחושבת שללהיט המדובר בתחום ההנדסה הגנטית של תאים אנושיים עשוי להיות תפקיד משמעותי במגפה הנוכחית. גם דודנא, הפועלת כעת באוניברסיטת ברקלי, מגייסת את הטכנולוגיה הזאת למלחמה בקורונה.

"היום אנחנו, יחד עם בית חולים בברלין, משתמשים בטכנולוגיית הקריספר לעריכה גנטית של תאים אנושיים כדי לזהות את הגורמים בתא האנושי שהם חשובים להישרדות של הווירוס, כדי להבין את מנגנוני ההתקשרות. כך אנחנו מוצאים מטרות חדשות לתרופות ולחיסונים", אומרת שרפנטייה.

מחקר כזה יכול לעזור לענות על שאלה נוספת - האם יש הבדלים גנטיים בין מי שרגיש לווירוס לבין מי שעמיד בפניו. אם יש הבדלים, ייתכן שאפשר לבודד אוכלוסיות באופן סלקטיבי.

דודנא משתמשת בטכנולוגיית קריספר כדי לפתח בדיקה ביתית. "זה פיתוח שכבר התחלנו לעבוד עליו לזיהוי של מחלות אחרות", היא אומרת בשיחה עם "גלובס". "עכשיו האצנו אותו מאוד והכוונה היא להגיע לתוצאה בתוך כמה שבועות, במקום כמה שנים טובות. כדי לעשות זאת, היינו צריכים לתאם בין כמה צוותים של כמה מעבדות, בברקלי ובסטנפורד ובמכון המחקר גלדסטון, המתמחה במחלות ללא מרפא, ובחברות ביוטק מקומיות. כמובן, הצוות גובש באופן וירטואלי, מה שמקשה עוד יותר על העבודה.

"אנחנו משתמשים בטכנולוגיה של הקריספר ושולחים אותה לזהות רצפים ייחודיים לווירוס, ולגזור אותם באופן הגורם לכך שיתחבר במקום סמן שאפשר לזהות ממש בקלות, בלי הציוד הדרוש לבדיקות PCR (שיטה ליצירת העתקים של דגימת דנ"א במהירות). זה משהו הרבה יותר מהיר והרבה יותר נייד, והמטרה היא שאנשים ישתמשו במטוש כדי לדגום את עצמם ויקבלו תוצאה במקום.

"אנחנו כבר יודעים היום לעשות זאת במעבדה, כלומר הטכנולוגיה הבסיסית ‘פתורה' ואף כתבנו עליה מאמרים. השאלה היא אם נוכל להפוך את הבדיקה המעבדתית לבדיקה ביתית. האם אפשר להאיץ פיתוח כזה בסדרי גודל על ידי שיתוף פעולה רוחבי והרבה מאוד כסף? יש לנו תוכנית פעולה, שעל בסיסה אני אומרת בזהירות שזה יכול להיות".

התרחיש האופטימי הוא שכל אחד יבדוק בעצמו אם נדבק בווירוס לפני היציאה מהבית בכל יום, ולא ייצא אם הוא חולה. אבל זה תלוי גם במחיר הבדיקה.

דודנא: "אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה המחיר בדיוק, אבל אנחנו מדברים על כ-20 דולר לבדיקה. זול מ-PCR, אבל עדיין קצת יקר לבדיקה יומיומית, אז ננסה שזה יהיה יותר זול. בטוח שזה עדיין זול יותר מלהשבית עובדים כי חוששים מהדבקה המונית או כי הם כבר חולים. אולי החברות יממנו את זה לעובדיהן".

לדברי דודנא, הקבוצה שלה אינה היחידה שעובדת בכיוון הזה. "גם חברת ביוטק בשם שרלוק מבוסטון, וגם באוניברסיטת MIT בוחנים כיוונים דומים".

אם קריספר נועד לאפשר לחיידקים להגן על עצמם מפני וירוסים, אולי הוא יכול גם להיות תרופה נגד הווירוס?

דודנא: "הרעיון הזה בהחלט עלה ויש קבוצת חוקרים באוניברסיטת סטנפורד, בראשות פרופ' סטנלי קי, שעוסקת בכך".
קי וצוותו הצליחו להראות שכאשר הם מסנתזים רכיב של הווירוס בתוך תמיסה, מספרי הקריספר הייחודיות שפיתחו, השונות מעט מה-CRISPR-Cas9, מצליחות לחתוך ולנטרל 90% מהחומר הוויראלי. אולם עד כה לא הוכח הדבר בווירוס האמיתי - לא בתאים שהודבקו בו ובטח לא בבני אדם.

"קי אמר לנו שהוא הגיע לשלב שבו הוא צריך לבדוק את התרופה שלו בדגימות של תאים שנלקחו מחולים במחלה, אבל המעבדה שלו אינה מורשית לעבוד עם הווירוס הפעיל, ולכן אנחנו מנסים להשיג לו גישה למעבדה כזו כאן אצלנו", אומרת דודנא.

"אתגר נוסף של הטכנולוגיה הזאת הוא להביא את הקריספר לתאי הריאות. אני מעורבת בפעילות של קבוצת חוקרים שניסתה לפתח את שיטת ההולכה לריאות כדי לטפל בחולים במחלה הגנטית סיסטיק פיברוזיס, וכעת הקבוצה הזו מנסה לעשות שינוי כיוון מהיר כדי לראות אם תוכל להוליך תרופת קריספר לריאות כדי להילחם בקורונה".

הדור הבא של האנטיביוטיקה?

לטכנולוגיית הקריספר יש יישום נוסף אפשרי לקורונה. בעקבות מחקרים כמו אלה של שרפנטייה, המשתמשים בקריספר כדי לגלות גנים רלוונטיים במיוחד למנגנון ההדבקה, אפשר יהיה בהמשך להשתמש בטכנולוגיה הזאת גם כדי לשנות את הפעילות הגנטית בתאים הללו. "אפשר להעלות ולהוריד את הביטוי בתאים של גנים שהופכים את התא לרגיש למחלה כמנגנון הגנה או בתאים שכבר נדבקו, והשאלה היא שוב - איך מביאים את התרופה לתוך כל התאים. אני חושבת שאם נצליח לפתח את הכלי הזה, הוא יהיה בעל ערך גם במגפות עתידיות", אומרת דודנא.

מה הדבר הבא מבחינת הקריספר, בלי קשר לקורונה?

שרפנטייה: "ישנה מחשבה שהקריספר יכול להפוך בעצמו לאנטיביוטיקה מאוד מדויקת, שתפגע רק בחיידק מסוים ולא אחר".
דודנא: "אנחנו מוצאים וירוסים שכנראה גם להם יש מספרי קריספר מסוגים שונים, שנועדו להגן על וירוס אחד מפני וירוס אחר. אלה כלים עוד יותר קטנים מ-CRISPR-Cas9 ולכן עשויים להתאים יותר להולכת חומרים לתוך תאים. אנחנו מאוד מחכים לחזור למחקר הזה. בינתיים הכול מושבת".

לשרפנטייה יש חזון אופטימי-פסימי לגבי מלחמת האדם בווירוסים. "במחלות הוויראליות הטבע מראה כמה הוא חזק, כמה הוא מהיר בתגובות שלו. אלה מחלות שאפשר לבנות אסטרטגיה כדי להילחם בהן, אבל הן תמיד ינצחו. אם יש לך חיסון, הווירוס ימצא בסוף את הדרך לעקוף אותו. זו כמובן לא סיבה לא לפתח חיסונים, אבל אין סיבה לחשוב שמחלות ויראליות ייעלמו מתישהו. תזכרו, שחפת הורגת 1.5 מיליון איש בשנה. האם שמעתם על כך לפני המגפה? לא שמעתם כי זה קורה כרגע לא ליד הבית, אלא למישהו אחר".

בכל זאת, יש גם סיבה לאופטימיות. "החלום הוא להבין את האבולוציה של הווירוסים, ואז אולי נוכל להיות מוכנים עם אפשרות תגובה עוד לפני שהווירוס עצמו מבין את המהלך הבא שלו. יש מעבדות שמנסות היום להכניס וירוסים של בעלי חיים, שנראה כי יש סכנה שיעברו לבני אדם, לכל מיני מצבים של סטרס כדי לראות איזו אבולוציה הם יכולים לעבור. זו עבודה מסוכנת מאוד כי היא יוצרת וירוסים חדשים, אבל היא גם מעניינת כי היא יכולה להוביל להיערכות מראש עם בדיקות סקר, אולי אפילו חיסונים, או לכל הפחות עם אזהרות לגבי הסיכון הגלום בקרבה מסוימת לזן מסוים של בעלי חיים שיכול להיות מסוכן".

פרס וולף שקיבלתן השנה נחשב מנבא של פרסי נובל. אתן חושבות שתקבלו אותו?

שרפנטייה: "כל הזמן שואלים אותי על כך. אני מעריכה שיום יבוא והטכנולוגיה הזאת תקבל פרס נובל, והוועדה של הפרס תצטרך לבחור מי מהחוקרים יקבלו. עם זאת, אני חייבת לציין שיש עוד המון טכנולוגיות מדהימות שלא קיבלו הכרה".
דודנא: "מבחינתי, פרס וולף כבר מייצג את ההכרה של הקהילה המדעית בתחום שלנו, ואנחנו כמקבלות הפרס מייצגות את ההכרה בכל החוקרים שעבדו בתחום. הלוואי שאוכל באמת להגיע לישראל לקבל אותו".

המהפכה שהקפיצה את המחקר הגנטי

מנגנון העריכה הגנטית קריספר (בשמו המלא CRISPR-Cas9) נולד לאחר ששרפנטייה ודודנא גילו שחיידקים מגינים על עצמם מפני וירוסים באמצעות חלבון שיודע לחתוך חומר גנטי במקום מאוד מדויק. בגילוי היו מעורבים חוקרים נוספים, אך הן נחשבות לאימהות הטכנולוגיה. הן גילו שניתן להחליף רכיב ב"מספריים" האלה כדי לכוון אותן לחתוך דנ"א לפי בחירתנו. הן גם גילו שאשר חותכים את הדנ"א, לפעמים הוא מתקן את עצמו באופן טבעי לכיוון הרצוי, או שאפשר לעודד אותו לעשות את זה.

"חקרתי עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה, המבוססת על העמידות שהם פיתחו לאויביהם הטבעיים", מספרת שרפנטייה על הגילוי מנקודת מבטה. "התמקדתי בחיידק בשם Streptococcus pyogenes , שהורג כחצי מיליון איש בעולם בשנה וגורם תחלואה בקרב מאות מיליונים, בין היתר באמצעות מנגנון של 'חיידק טורף'. "זיהינו את החומר הגנטי בבקטריה שלא היה ידוע לפני כן. למעשה, פוסט-דוקטורנטית שלי היא ששמה את האצבע לראשונה על המולקולה הזאת שהפכה למפורסמת, והצגנו אותה בכנס בעין גדי. שם העולם שמע עליה לראשונה, אך אז עוד התייחסנו אליה בעיקר בגלל תפקידה בחיידקים. ככל שהעמקנו לחקור, הבנו שהיא יכולה להיות כלי לעריכה גנטית פשוטה. אפילו לפני שהראינו זאת במעבדה, הבנתי את המנגנון והייתי די בטוחה שזה יעבוד.

"היופי של המנגנון הזה הוא שהוא מורכב מאוד אבל פשוט ויעיל מאוד לתפעול. הוא מתאפשר משום שהחיידק הוא זה שבנה את המכונה הזאת לאורך שנים של אבולוציה. ומה שאני מאוד אוהבת בסיפור הזה הוא שחקר החיידק, שנועד כדי להתגונן מפניו, הביא אותנו לשימוש ביכולות שלו כדי להתגונן מפני בעיות אחרות.

"כמו שחיידק הסטרפטוקוקוס פיתח את הקריספר המסוים שכל העולם משתמש בו היום, לכל החיידקים יש כלי התגוננות שונים נגד אויביהם, ואנחנו רק מתחילים ללמוד איך להשתמש בהם וליישם אותם לצרכים שלנו".

הקריספר הפך תחילה לכלי מחקרי רב עוצמה ופשוט מאוד לשימוש בהשוואה לכלי עריכה גנטית קודמים, שהשתמשו בווירוס כדי להחדיר חומר גנטי לתא. בעקבות הגילוי וההוזלה המשמעותית של כלים לריצוף גנטי, קפץ המחקר הגנטי מדרגה. כיום כל סטודנט לתואר מתקדם יכול להנדס לעצמו תאים במעבדה.

עד היום הטכנולוגיה יועדה בעיקר למחקר ולטיפול במחלות גנטיות תורשתיות והיא משמשת בטיפולים אימונותרפיים בסוגים מסוימים של סרטן. התחומים האלה מתקדמים והולכים, וכמה חברות כבר החלו בניסויים קליניים.

שרפנטייה ודודנא עצמן היו שותפות להקמה של חברות בתחום העריכה הגנטית, ובין המוסדות המעסיקים אותן ובין החברות שהקימו היו גם מאבקי פטנט מרים.

בינתיים, החברות מתקדמות לעבר טיפולים בבני אדם. חברת CRISPR Therapeutics ששרפנטייה הייתה שותפה בהקמתה ונסחרת בנאסד"ק ב-2.8 מיליארד דולר, מבצעת ניסויים קליניים בתחום האימונו-אונקולוגיה.

דודנא הייתה שותפה להקמת החברות Caribou Biosciences, Editas Medical, Intellia Therapeutics, Mammoth Biosciences ו-Scribe Therapeutics. עד כה, הניסויים מלמדים שהטכנולוגיה, המשמשת לעריכת תאים מחוץ לגוף והחזרתם, בטוחה לשימוש ויש סימנים מעודדים ליעילות. 

הכתבה פורסמה במקור באפריל 2020 ועלתה לכותרות מחדש בעקבות זכייתן של השתיים בפרס נובל לכימיה

עוד כתבות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזה בנק דיווח על הרווח הרבעוני הגדול ביותר מעולם?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

שרידי בתים בכפר עזה / צילום: Shutterstock

בג"ץ דן בעתירת משפחות להותרת שכונת "דור צעיר" בכפר עזה כאתר הנצחה

בג"ץ דן בעתירת משפחות נרצחי כפר עזה למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר" ● העותרים מבקשים להותיר את זירת הטבח על כנה ולהכיר בה כאתר מורשת והנצחה לאומי לדורות הבאים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר

מפתחת קלוד תמחרה את ההנפקה ב־83 דולר למניה, מעל לטווח הצפוי • החברה עצמה גייסה כ־105.4 מיליארד דולר ברוטו, כולל הקצאה פרטית • בין המרוויחים הגדולים: אמזון, גוגל ושבעת המייסדים

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

2,800 איש הפכו הלילה למיליונרים. בדולרים

לפי הערכה שפורסמה ברויטרס, אלפי עובדים בהווה ובעבר של אנתרופיק שהונפקה הלילה מחזיקים בתגמול מנייתי שכבר הבשיל ושווה לפחות מיליון דולר לאדם לפני מס ● בחברה הציעו בעבר מניות גם למועמדים לתפקידים אדמיניסטרטיביים ● כמה מההון הזה אפשר לממש כבר ביום המסחר הראשון?

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?