קבוצת הפייסבוק "שוקו" - שוק חקלאים נפגעי קורונה / צילום: צילום מסך
יותר מ-31 אלף חברים בשתי קבוצות פייסבוק שקמו לפני שבועיים-שלושה, בקצב שגדל וצומח מדי יום, מלמדים על השפעות הלוואי החיוביות של משבר קורונה - הדדיות והרצון לסייע לעסקים מקומיים, בדגש על חקלאים, סיוע שנעשה דרך מיזמים שהקימו אזרחים טובים שמצאו לעצמם עיסוק בהתנדבות אחרי שהעסק שלהם הושבת.
קבוצת פייסבוק אחת כזו היא הקבוצה "מצב קורונה - עוזרים לעסקים כחול לבן", הכוללת יותר מ-15 אלף חברים, שאותה הקימה ליה גבאי; והקבוצה השנייה היא "Shooco - שוק חקלאים נפגעי קורונה", המונה כ-16.5 אלף חברים, שאותה הקים אופק לוי. מי האנשים שמאחורי המיזמים האלה, ומה מניע אותם?
"העשייה דרך פרגון למישהו אחר עושה לי טוב"
"לפי חודש, בבת-אחת התחיל אצלי כל הבלגן", מספרת ליה גבאי, מעצבת גרפית ומנהלת דיגיטל בת 33 מתל-אביב. "התקשרו כל הלקוחות שלי והודיעו לי שמקפיאים הכול. שקעתי. הייתי בהיסטריה ולא הצלחתי להרים את עצמי. ואז נתקלתי בסרטון ויראלי של חקלאי שנתקע עם 250 אלף חסות וקרא לאנשים לבוא לקנות ממנו בשקל. שיתפתי את זה בעמוד פייסבוק שלי והתחלתי לקבל הודעות כמו איך מגיעים אליו, האם נשארה סחורה וכדומה. אני ממילא מנהלת דיגיטל, ומפה בא לי רעיון.
"תוך חצי שעה הקמתי את הקבוצה 'מצב קורונה'. העליתי שם את הפוסט של אותו חקלאי ששותף במקביל בעוד מקומות, אבל תוך 4 שעות נגמרו לו כל החסות. בערב עלינו ל-1,000 חברים, והתחילה מעורבת מטורפת של חקלאים שמציעים את התוצרת שלהם במחירים אטרקטיביים ושל צרכנים שמשוועים לקנות ומעדיפים לא ללכת לסופר.
"אני לא אגיד שאין כאלה שמנצלים את המצב ומציעים תמחור לא הוגן, אבל הם מעטים. לפני שבוע התחלתי לעשות סדר, כשהדגש הוא על תוצרת הוגנת במחיר טוב. מדובר במגדלי פירות וירקות ובמגדלי פרחים, ואנשים מקבלים את הסחורה הטובה שיועדה ליצוא.
"אני מקבלת המון פידבקים משני הצדדים, מצרכנים שמגלים סחורה טרייה שהם לא מכירים בחנויות, וממשקים ומחקלאים שמספרים שהמכירות האלה עוזרות להם לעבור את המשבר. יש כאלה שממש משגשגים. דוגמת יצרנית של ארטיקים שסיפרה לי שהיא הייתה נואשת ונתקעה עם סחורה, היא העלתה פוסט מבחינתה רק כדי 'להרים את הראש', אבל היא קיבלה 'בוסט' של מכירות שהפכו את התקופה למשגשגת ממש.
"אנשים מודים לי, אבל אני צריכה להגיד להם תודה, כי מהבוקר עד הלילה אני על העמוד, וככה אני שוכחת מהצרות של עצמי. עוד צד יפה בקבוצה הוא שאנשים מתחילים להכיר את הסיפורים שמאחורי היצרנים, הסבא שהקים את העסק, האבא שממשיך. בחג דפקו לי בדלת והביאו לי זר פרחים מהמם ממשתלה שהודתה לי. אני אומרת תודה לכם שאתם מוציאים אותי מהדיכאון".
גבאי היא אם לשתי פעוטות. "בעלי עובד בשתי עבודות, כי נשארתי בלי כלום", היא אומרת. "מתוך המענק של ה-6,000 שקל קיבלתי 1,700 שקל. העשייה דרך פרגון למישהו אחר עושה לי טוב. אני מקווה שיום אחד הקארמה הזו תחזור אליי. אני רגילה לעבוד 24/7, והקבוצה מאפשרת לי את זה. בתובנות של מה אני אעשה ביום שאחרי, אני מבינה שיהיו לי לקוחות שלא יחזרו, או כאלה שיעכבו את החזרה, ולכן העיסוק בקבוצה משכיח ממני את המחשבות על מה יהיה ואיך יהיה".
"חקלאות היא נושא רגיש אצלי"
גם היוזמה של אופק לוי, בן 41 מאבן יהודה, להקים את העמוד "Shooco" שיהווה פלטפורמה לחקלאים, נולדה מפוסט של חקלאי שנתקע עם סחורה, אותו הוא שיתף בעמוד הפייסבוק שלו. "נתקלתי בעוד כאלה וחשבתי לפתוח קבוצה שבה ארכז את הפוסטים של החקלאים, וכך נפתח קהילה ששני הצדדים ירוויחו ממנה".
החקלאות לא זרה ללוי. אביו גידל בעבר פרחים. לדבריו, "חקלאות היא נושא רגיש אצלי, אלה אנשים שעובדים קשה, רבים מהם ממניע אידאולוגי, הדור של פעם. העמוד הזה בא להחזיר להם על העבודה הקשה שלהם. תוך שלושה שבועות הגענו ל-15 אלף חברים בעמוד עם קצב של 1,000 מצטרפים חדשים ביום. לא ציפיתי שזה יגדל ככה, צירפתי חברים שיעזרו לי להשתלט על העמוד שיש בו הרבה תנועה".
לוי הוא גנן במקצועו המנהל עסק משפחתי של גננות. "העבודה שלי השתנתה לאור המצב שמחייב אותנו להיות דינמיים", הוא אומר. "הקבוצה מספקת לי עיסוק מלא, יש הרבה שאלות מצד חקלאים בנושא המשלוחים למשל".
"יש מאות עסקים שמנסים לפרסם"
בשתי הקבוצות הדגש הוא על חקלאות ותוצרת מקומית. מירקות פירות ועד שמני זית או דבש. חנויות או סיטונאים לא יכולים לפרסם. "יש מאות עסקים שמנסים לפרסם", מספרת גבאי. "גם אני לא מפרסמת את עצמי. פונים אליי ומבקשים להרחיב את זה מעבר לחקלאים, אבל אני מתנצלת ומסבירה שצריך להתמקד בהם, וגם אני באותו מצב יחד עם 1.5 מיליון מובטלים. ממנהלי דיגיטל, ועד בונים אתרים, רואי חשבון, עורכי דין ואחרים. הפוקוס הוא על אנשים שאם לא תעזור להם, כרגע הסחורה שגידלו תלך לפח".
הממשק הישיר לצרכנים לא מוכר לכל החקלאים שלרוב מוכרים בסיטונאות, וכעת מוכרים במשלוח עד הבית. איך זה עבד?
לוי: "יש משקים שמנוהלים על-ידי הדור הצעיר. הוותיקים עובדים באדמה, והצעירים מנהלים את המדיה ומתעסקים עם המשלוחים. אם יש חקלאים שלא יכולים או רוצים להתעסק עם המשלוחים, אנחנו מנסים לעזור בזה. המטרה היא להקל עליהם, שימכרו כמה שיותר. קיבלנו פידבקים מחקלאים שאחרי שהעלו פוסט בקבוצה, נגמרה להם כל הסחורה, והם נאלצו לסגור הזמנות עד להתארגנות מחדש כי לא עמדו בקצב.
"לנו זו זכות גדולה. המטרה היא לעזור, וטוב שכך. כל אחד קובע את מדיניות המשלוחים שלו ואת אזורי החלוקה, אנחנו מוודאים שאין חאפרים וקומבינטורים. שאותו משה שמעבד את שדה המלפפונים שלו כבר 50 שנה ירוויח כמו שהוא צריך להרוויח, ואם הוא ירוויח יותר - אני אשמח".
"ככה מצליחים לשרוד את הקורונה"
"בימים הראשונים החקלאים הציעו לבוא אליהם לקנות את הסחורה", מספרת גבאי, "אבל תוך ימים עברו למודל של משלוחים, זה השתלם להם. גייסו את כל המשפחה שעושה פיזור בחלוקה לאזורים, התפתחו תתי-קבוצות קהילתיות, כמו שכונת מרום נווה ברמת גן או קבוצות שפתחו למשלוחים בחיפה, באזור השרון וכדומה.
"השבוע קיבלתי קרטון של מ-6 משקים שמגדלים ירקות ופירות. הם חברו להרכיב קרטון אחד במחיר משתלם ומכרו מלא. זה התחיל מזה שפנה אליי סבאל'ה חמוד, חקלאי שלא ידע להתעסק עם פייסבוק. העליתי לו פוסט עם טלפון, אחרי זה הנכדים עזרו והתחברו לעוד חקלאים מהאזור. ככה מצליחים לשרוד את הקורונה. בהתחלה היו שהציעו מחירים יותר יקרים מהסופר, ואני אומרת לחקלאים שהמחיר חייב להיות משתלם, ורצוי שהמשלוח יהיה כלול במחיר".
האם אתם מוצאים את עצמכם בסוגיות של שירות לקוחות, אם יש אי-שביעות-רצון ממשלוח למשל?
"אי-אפשר להגיד שלא היו כאלה שניסו לנצל את המצב, אבל הם לא רבים", אומרת גבאי. "אם מישהו פונה ואומר הזר שקיבלתי לא דומה למה שהובטח, אנחנו מחברים אותו לחקלאי, והוא יקבל זר חדש. אין הרבה סיפורים כאלה".
לוי מספר כי "אם נראה מקרה שיחזור על עצמו, נסיר את הפרסום שלא אותו חקלאי מהעמוד. אנחנו עושים הכול בהתנדבות, אבל אנחנו אוהבים לעזור לאנשים ישרים. מעידה חד-פעמית היא נסלחת, אבל לדפוס שחזר על עצמו אין מקום".
האם ביום שאחרי הקורונה, המכירה הישירה הזו תישאר?
"אני מקווה שזה ימשיך, ושגם החקלאים לא ישכחו מאיתנו ברגע שהם יחזרו לייצא ולמכור בסיטונאות למלונות, למסעדות וכדומה", אומרת גבאי. "הישראלים גילו עולם חדש של טריות ושל איכות, והם מעדיפים לקנות ישירות מחקלאים. אני מקווה שגם החקלאים יבינו שזה משתלם להם. כולנו חטפנו מכה בתקופה הזו, ואני מקווה שהם יפנימו שיש קהל שרוצה לקבל את התוצרת מהם ישירות. בסופר מוכרים עגבניות מטורקיה, כאן זו באמת תוצרת כחול-לבן".
"אני מאמין שזה יישאר גם אחרי", אומר לוי. "אומנם זו אופרציה לא פשוטה, אבל אנחנו מנסים לשנות פה את השוק ובעיקר שהמחירים יישארו פיירים כלפי הצרכן. לא פשוט לאגד חקלאים, והאתגר הוא בשינוע של התוצרת. אנחנו מנסים לפצח את זה ולייצר ערוץ מכירה ישירה גם אחרי המשבר. אני יושב עם מנהלי העמוד האחרים, ואנחנו חושבים איך אפשר לשמר פורמט שבו שני הצדדים ירוויחו, ושלא נשמע יותר על השמדת סחורה מצד חקלאים".