חוקר במעבדת ביוטכנולוגיה בארה"ב עובד במסגרת חיפוש אחר חיסון לנגיף הקורונה / צילום: Jessica Hill, Associated Press
1. למה לוקח הרבה זמן לפתח חיסון?
רבים שגדלו על סיפור החיסון לנגיף הפוליו חושבים על כל חיסון כעל וירוס מת או מוחלש. על פניו, נראה היה שהמדע פיצח את השיטה: ברגע שמערכת החיסון לומדת לזהות ולתקוף את הווירוס המת או המוחלש, היא יודעת לעשות זאת גם לווירוס החי, וייצור של חיסונים אמור להיות עניין פשוט. הרי אם יש לנו את הווירוס, יש לנו גם וירוס מת. גם לשפעת מייצרים בכל שנה חיסונים לזנים חדשים בתוך כמה חודשים.
בפועל, הסיפור מורכב יותר. וירוס מת או מוחלש עלול במקרים מסוימים להיות לא יעיל מספיק בעירור מערכת החיסון, או דווקא יעיל מדי. לכן המטרה היא לפתח חיסון הכולל רק חלק מהווירוס.
"מערכת החיסון הטבעית שלנו פועלת כמעין רולטה", מסבירה פרופ’ טל רוה מאוניברסיטת סטנפורד. "כאשר היא פוגשת וירוס, היא מייצרת נוגדנים לכל מיני חלקים בו, וכשיש מזל, ייווצרו נוגדנים שיחסמו רכיבים בווירוס החיוניים ליכולת ההדבקה שלו ויגנו על תאי הגוף הבריאים. המערכת הזאת כל הזמן רצה ומייצרת עוד נוגדנים, וזהו מרוץ, מה יקרה קודם: המערכת תייצר בכמות גבוהה את הנוגדן הנכון או שהווירוס יתרבה ויכניע את הגוף?"
החיסון המוצלח יעורר בגוף יצירה של הנוגדן הנכון. אבל חברות המייצרות חיסונים לא בטוחות שהן יודעות מהו החלק הכי חשוב בווירוס. וגם אחרי שנמצא חלבון שעיכובו משתק את הווירוס, צריך לבדוק שהוא לא יוצר תופעות לוואי ושמערכת החיסון מייצרת נגדו מספיק נוגדנים. המשחק דורש מידע חיוני, קצת הימור והרבה ניסוי וטעייה.
בווירוסי השפעת, אנחנו אמנם לא מכירים כל זן עונתי, אבל מכירים מספיק את המנגנון שבו הווירוס פועל כדי לדעת אילו חלקים בויש לתקוף. בווירוסים ממשפחת הקורונה, זה עוד לא ידוע. גם לסארס, ל-MERS ולצינון אין עדיין חיסון.
2. האם הממשלה שותפה למאמצים?
מי שקיבלו על עצמן לפתח חיסונים לנגיף הקורונה הן בעיקר חברות בינוניות בגודלן ומעט חברות גדולות שעוסקות באופן שוטף בפיתוח חיסונים למחלות שונות. חלקן מהחברות מפתחות חיסונים בשיטות הקלאסיות וחלקן מפתחות בשיטות חדשות. מבחינת האחרונות, המגפה הנוכחית היא הזדמנות להוכיח את הטכנולוגיה שלהן במהירות, תול דילוג על משוכות ביורוקרטיות ורגולטוריות.
כרגע, הממשלה לא עוסקת בפיתוח חיסונים באופן ישיר, אולם מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר שנתמכו במענקים ממשלתיים לאורך השנים בנו את בסיס הידע המשמש כעת את החברות. כמו כן, גורמים ממשלתיים ובינלאומיים שונים כמו BARDA, הארגון האמריקאי למוכנות לאסונות, CEPI (קואליציה בינלאומית לפיתוח חיסונים) וארגון הבריאות העולמי מעניקים גם היום תמיכה כלכלית לחברות המפתחות חיסון.
3. מי מוביל כרגע במרוץ לחיסון?
החברה המובילה בתהליך הפיתוח היא מודרנה האמריקאית, שכבר החלה לבצע ניסויים בחיסון שלה על בני אדם (מתנדבים בריאים), אף שלא ביצעה ניסויים מקדימים בבעלי חיים, ומעולם קודם לכן לא הביאה מוצר לשוק. מודרנה החלה את הניסוי בחודש מרץ. חברות נוספות שמתחילות לבצע ניסויים בימים אלה הן Innovio, VIR, Neovax, Cansino ו-Sinovac. עשרות חברות נמצאות בשלב הפיתוח במעבדה ואינן מוכנות עדיין לביצוע ניסויים קליניים.
4. כמה זמן ייקח לחיסון להגיע לשוק?
תהליך הפיתוח של חיסון למחלה שלא היה לה חיסון בעבר אורך בדרך כלל שנים רבות, אפילו יותר מעשור, ורוב המוצרים שמתחילים את תהליך הפיתוח לא מגיעים בסופו של דבר לשוק, משום שלאורך הדרך מתברר שהם אינם יעילים או שאינם בטוחים.
חלק מזמן הפיתוח הוא גילוי החיסון, אבל גם ברגע שהחליטה חברה שיש לה מוצר שעשוי להיות חיסון, הוא לא יוצא היישר מהמעבדה לשוק. תחילה יש לבדוק אותו בסדרה של ניסויים. לרוב התהליך יכלול ניסויים בבעלי חיים, ולאחר מכן ניסויים במספר קטן של מתנדבים (ניסוי שלב 1), ניסויים במספר גדול של מתנדבים (שלב 2) ולבסוף ניסוי שמטרתו לאשש את התוצאה בקבוצה גדולה עוד יותר (שלב 3).
בניגוד לתרופות, חיסונים אינם מנוסים על חולים, משום שהם נועדו להגן על אנשים בריאים. מהיכן משיגים כל כך הרבה מתנדבים? כרגע הכוונה של לפחות חלק מהחברות המפתחות היא להתמקד קודם כול בצוותים רפואיים, שיש להם תמריץ להתחסן משום שהם בסיכון.
באופן ניסיוני, אפשר להתחסן גם עכשיו, אם אתם מעוניינים להיות המתנדבים האמיצים. אם אתם רוצים לחכות לחיסון מאושר רשמית, לאחר שעבר תהליך בדיקה סביר, ככל הנראה לוח הזמנים הסביר הוא שנה עד שנה וחצי מתחילת המגפה (עד אמצע 2021).
כדי שהחיסון יגיע לשוק, צריך להקים מפעל שייצר אותו, תהליך שלרוב אורך כמה שנים. כמה מהחברות מציעות חיסון שתהליך הייצור שלו הוא ייחודי, כך שלא טריוויאלי להסב מפעל קיים. עם זאת, הצורך מקצר תהליכים. כבר היום ניתן אישור לחברות להתחיל להקים מפעלים, אף שלא ידוע אם החיסון שלהן אכן יגיע לשוק. מדינות שונות מעניקות גיבוי כלכלי לחלק מההוצאות האלה כדי לעודד את החברות המסחריות לקבל על עצמן את הסיכון.
5. איך אפשר להאיץ את הניסויים?
לאור הצורך הדוחק בחיסון, יש כל מיני דרכים להאיץ את תהליך הבדיקה שלו. לדוגמה, אפשר לוותר על הניסויים בבעלי חיים או לבצע אותם במקביל לניסויים בבני אדם. כמו כן, אפשר להתחיל את שלב 2 בבני אדם לפני שמקבלים את תוצאות שלב 1 בניסוי, או לנהל כמה ניסויי ענק במקביל, כדי לא לאבד זמן בניסוי האישוש. בכל האפשרויות הללו יש סיכונים, משום שמשמעותן מתן החיסון לאנשים רבים לפני שהוא נבדק כפי שנהוג בדרך כלל.
דרך אחרת לקצר את התהליך היא לוותר על השלב שבו מחכים לראות אם המחוסנים החדשים נדבקים בווירוס באופן טבעי, אלא לחשוף אותם לווירוס במכוון אחרי מתן החיסון. אם רוצים להיות מדויקים ומהירים מאוד מבחינה מדעית, אפשר לחשוף לווירוס במקביל קבוצת ביקורת שלא קיבלה את החיסון. זה יהיה ניסוי קצר וקטן, אבל משמעותו היא לחשוף מאות מתנדבים לא רק לחיסון שמעולם לא נבדק אלא גם לווירוס, מהלך מוטל בספק מבחינה אתית. צעד ביניים הוא לחסן צוותים רפואיים, שחשופים ממילא לווירוס בשיעורים גבוהים משאר האוכלוסייה.
6. האם החיסון יינתן בזריקה או בטיפות?
האופן שבו יינתן החיסון תלוי בטכנולוגיה הספציפית לייצור החיסון. כרגע החיסונים שבניסויים ניתנים ברובם בזריקה, אך במחלה המועברת דרך הריאות יש גם סיכוי לפיתוח חיסון שיינתן ישירות לדרכי הנשימה, באמצעות שאיפתו לתוך הפה או האף.
7. האם החזרה לשגרה תלויה בחיסון?
יש כמה תרחישים אפשריים להחזרת החיים למסלולם לגמרי. חיסון הוא ההימור הסביר ביותר, ובין התרחישים שתלויים בבני אדם, ההשקעה בו היא הנמוכה ביותר ביחס לתמורה. תרחיש אחר שתלוי בבני אדם הוא בידוד אגרסיבי כלל עולמי, יותר מהיום. תיאורטית, אם היה ניתן לבודד את כל האוכלוסייה עד שכל החולים היו מבריאים או מציגים תסמינים בביתם ונשארים בבידוד, הווירוס לא היה יכול למצוא קורבנות חדשים והוא היה דועך. זאת הייתה האסטרטגיה בווהאן, וכעת נבחנת מידת הצלחתה.
תרחישים שאינם תלויים בבני אדם, אך קרו במגפות קודמות, הם שתתפתח מוטציה של הווירוס שתהפוך אותו לאלים פחות (גם ההפך יכול לקרות), או שהשפעת מזג האוויר החם תקנה לנו זמן עד הגל הבא. בינתיים, אין לנו אפשרות לדעת אם אחד התרחישים האלה יתממש.
8. כמה עולה לייצר חיסונים?
עלות הייצור של חיסונים בטכנולוגיות הקלאסיות הוא לא גבוה, וגם טכנולוגיות חדשות שנבחנות היום, של חיסון מבוסס RNA ו-DNA, אינן יקרות מאוד. מה שכן יקר הוא הטיפול שהוא בין חיסון לתרופה - הפקת נוגדנים ממטופלים בריאים והזרקתם לחולים. קשה יותר להטמיע את הגישה הזאת באופן נרחב וכלל עולמי באופן מיידי, אולם אם ניתן יהיה לייצר את הנוגדנים הללו באופן סינתטי, הטיפול יהיה לא זול אבל אפשרי.
שאלת מחיר החיסון לצרכן הסופי או לממשלה, שלרוב מממנת חיסונים לאוכלוסייה, תהיה תלויה ברצון של חברות החיסונים להחזיר את ההשקעה בפיתוח, שעשויה להגיע למילארדי דולרים. ייתכן שהחברות, בהשפעת דעת הקהל הציבורית, יהיו מוכנות לדחות את ההחזר הזה לימים שבהם חיסון נגד קורונה יהפוך לשגרה ולא חירום. אולם אם תתגבש הערכה שהחיסון עשוי להעלים את המחלה, יהיה יותר קשה לחברות לוותר על החזר השקעתן כבר בשלב הראשון.
9. מה יקרה לפיתוח אם הנגיף יתפוגג מעצמו?
כשמגפת הקורונה התחילה, היה חשש משמעותי שתרחיש כזה יהיה תמריץ שלילי לפיתוח חיסון. בעבר, הוא אכן התממש וכמה חברות שפיתחו חיסון לסארס נפגעו מכך כלכלית. זו אולי הסיבה שהחברות הגדולות ביותר בתחום נכנסו למשחק בכל כוחן באיחור מסוים. כרגע, נראה שהחשש הזה התפוגג. החברות מתרשמות שהמגפה לא מתכוונת להיעלם, ואם תדעך בגרסתה הנוכחית, אולי תחזור בהמשך בגרסה אחרת, אך הידע הנצבר עדיין יהיה רלוונטי. יש לזכור שגם חברות הענק שמושבתות חלקית כל עוד המגפה משתוללת מפסידות על זה כסף, וכדאי להן שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב.
10. האם אנחנו באמת חייבים למצוא חיסון?
לחיידקים רבים אין חיסון, אבל איננו מפחדים מהם כי הם מנוהלים בהצלחה על ידי אנטיביוטיקה (לפחות בינתיים). גם מחלת האיידס כבר הפכה לפחות מפחידה במדינות המערב, מאחר שקוקטייל התרופות האנטי-ויראליות מאפשר לנהל אותה בהצלחה, עד כדי כך שלא רק שנשא נגיף ה-HIV חי חיים כמעט רגילים, במקרים רבים הוא גם לא מידבק. גם אם לא יימצא חיסון, שהוא האופציה העדיפה, עדיין ייתכן שטיפול תרופתי יהפוך את המחלה לקטלנית פחות ויאפשר לנו לחזור לשגרה, בידיעה שגם אם נידבק, זה לא יהיה נורא, אפילו לא לאנשים בקבוצות סיכון. לכן גם בגזרת התרופות הפעילות רבה וכבר נעשים לא מעט ניסויים, חלקם בתרופות שנועדו במקור לטיפול במחלות אחרות.
11. האם אפשר להסב חיסון ממחלה למחלה?
כל חיסון כולל רכיב מאוד ספציפי שמזהה את הווירוס שנגדו הוא מחסן. מערכת החיסון פועלת במיטבה כאשר היא תוקפת "חשוד" ספציפי. אפילו בתחום השפעת, טרם נמצא החיסון האוניברסלי שמצליח לזהות ולתקוף את כל זני הנגיפים, למרות הדמיון ביניהם.
עם זאת, ישנו רכיב דומה בחיסונים רבים, שנקרא אדג’ובנט. זהו רכיב שנוסף לחיסון כדי להגביר את פעילות מערכת החיסון ביום שבו היא פוגשת בו, ולהגביר את הסיכוי שהיא אכן תיצור את הזיכרון החיסוני נגדו. בימים אלה נעשה ניסיון לשלב אדג’ובנטים מוכרים בחיסונים החדשים.
כמו כן, ישנו המקרה המיוחד של החיסון לשחפת BCG. ישנה השערה שמעבר לפעילות החיסונית הספציפית שלו נגד שחפת, הוא גורם לעלייה כללית בחוסן של מערכת החיסון. אם כך הדבר, הוא יכול לשמש ככלי במלחמה במחלות ויראליות רבות, וביניהן קורונה.
12. איך מתמודדים עם התפתחות מוטציות?
החיסון מלמד את מערכת החיסון לתקוף רכיב מסוים בווירוס, שחשוב להיקשרות שלו לתאים. אם הרכיב הזה נשמר במוטציות שונות, החיסון עשוי להיות יעיל גם נגדן. בתחום השפעת, ההיכרות עם האתרים הקריטיים של הווירוס מאפשרת להתאים חיסון לחלק מזני הווירוס בהתראה קצרה יחסית, גם אם הווירוס עובר מוטציה.
13. כמה עשיר יהיה מי שיגלה את החיסון?
כל מספר זוכה, מכלום ועד עשרות מיליוני דולרים. אם הגילוי הראשוני היה של חוקר באקדמיה, הסכום שייכנס לכיסו תלוי בהסכם שעליו חתמה האוניברסיטה שבה הוא עובד עם החברה המסחרית שקיבלה את הרישיון לפתח את החיסון. בישראל חיים כמה מדענים שגילו תרופות במסגרת עבודתם באקדמיה וכעבור שנים, אחרי שכבר אולי שכחו שעבדו על טכנולוגיה מסוימת, הם גילו שהפכו למיליונרים. אם הגילוי יבוצע על ידי מדען שכיר בחברת תרופות, אנחנו מקווים שיתנו לו בונוס נחמד.
לגבי פוטנציאל הרווח של החברות עצמן, דעת הקהל עשויה להשפיע הקופון שיבקשו לגזור, ובכל מקרה כדאי לזכור שאם זה יהיה רווחי עבורן, הן ייטו לרוץ לפתח חיסון גם בפעם הבאה.
14. כשיהיה חיסון, כולם יקבלו אותו?
תלוי בהתפשטות המגפה באותו זמן. ייתכן שאם המגפה עדיין תשתולל בפראות כשהחיסון יהפוך זמין, יהיה מאבק למי יינתן החיסון תחילה. המדינה שבה פועלת החברה שתצליח במאמץ עלולה לדרוש קדימות לתושביה ולעצור את הוצאת החיסון מגבולותיה, או שהוא יינתן תחילה למרבה במחיר ולאו דווקא למי שצריך. כבר נרשמה שערורייה אחת בתחום הזה, כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציע ככל הנראה הצעה שקשה לסרב לה לחברת CureVac הגרמנית, להעביר את פעילותה לארה"ב או להבטיח אספקה של החיסון בארה"ב. החברה מכחישה שקיבלה הצעה כזו, אך ממשלת גרמניה טענה שאכן הייתה הצעה כזאת וגינתה בחריפות את המהלך.
אם נניח למאבקים האלה, הגיוני שכאשר המגפה מפושטת כולם יקבלו את החיסון, משתי סיבות עיקריות: האחת היא שאף אחד לא יודע איך הווירוס ישפיע עליו, גם לא אדם ללא מחלות רקע לכאורה, והשנייה היא שכך נוכל להפחית את שכיחות המגפה באוכלוסייה ולהגן גם על אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה והם לא מצליחים להתחסן באופן יעיל.
הפחתת שכיחות המחלה באמצעות חיסון (עד כדי העלמתה, בשאיפה) גם מפחיתה את הסיכון שווירוס יעבור מוטציה שתהפוך אותו לאלים יותר. כל זאת בתנאי שהחיסון יהיה בטוח וללא תופעות לוואי משמעותיות.