גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך להוריד בהקדם את השכר במגזר הציבורי": אסטרטגיית היציאה של צביקה אקשטיין

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן במרכז הבינתחומי, מבקש לתת דחיפות למשבר הכלכלי ולחשוב עליו במונחי עלות מול תועלת ● "באזורים רבים אפשר ליישם פעילות מלאה – אז למה לסגור הכול?" ● בין היתר הוא מציע לדחות תשלומי פנסיה ולאפשר העסקה יותר גמישה בסיוע המדינה

פרופ' צבי אקשטיין / צילום: איל יצהר
פרופ' צבי אקשטיין / צילום: איל יצהר

התאמת השכר במגזר הציבורי לשכר במגזר הפרטי, דחיית הפרשות לפנסיה לעובדים, מתן אפשרות לעובדים שהוצאו לחל"ת לחזור לעבודה במשרה חלקית, ולפתוח עסקים בתוך יישובים שבהם התחלואה נמוכה - אלה חלק מההצעות שגיבשו חוקרים במכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה.

בראיון ל"גלובס" אומר פרופ' צבי אקשטיין, ראש המכון ודיקן בית ספר טיומקין לכלכלה, כי הוא אינו פוסל את המודל הסיני של סיווג אישי לאזרחים לפי סכנת ההדבקה שלהם. "המדינה צריכה לעבור מממדיניות של הרחקה אגרגטיבית להרחקה סלקטיבית, כלומר הרחקה על-פי אזור, ענף, גיל" מסביר אקשטיין.

"עיקרי מדיניות כלכלית ליציאה מהסגר" הוא שמו של נייר עמדה שאקשטיין כתב יחד עם ד"ר אביחי ליפשיץ חוקר בכיר במכון אהרן. הנייר מבקש לשנות את הקונספציה הנוכחית לגבי הסגר. מדיניות ההסגרים הנוכחית, אותה מכנים אקשטיין ושניר "הרחקה גורפת" היא לדעתם מדיניות לטווח קצר המיושמת "למרות שלא ניתן לדעת כמה זמן יהיה צורך במדיניות של הסגרים, לנוכח מחסור חמור במידע איכותי על היקף המחלה שיצדיק צעדים אלו, ולמרות הנזק החמור למשק ולחברה, שגם לו כמובן השלכות בריאותיות בטווח הבינוני והארוך" כותבים השניים.

רגולציה תומכת תעסוקה

"נדרשת בדחיפות מדיניות על בסיס ניתוח עלות-תועלת שתביא בחשבון היבטים כלכליים- חברתיים לטווח הקצר והארוך כאחד. במדיניות כזו, אותה אנו מכנים "הרחקה חכמה", המטרה המרכזית היא פתיחת המשק על מנת למזער את הנזק לתוצר, תוך ניהול הסיכונים הבריאותיים.

אתם מדברים על רגולציה בריאותית תומכת תעסוקה. למה הכוונה?

"הבעיה המרכזית של המשק היא התעסוקה. בכל יום שאנחנו לא מגבירים את התעסוקה הפגיעה בתוצר היא קשה. צריכה להיות רגולציה בריאותית שתומכת בתעסוקה. שתתיר לעבוד בתנאים שבהם סיכויי ההדבקה הם לא אפסיים, אבל מאד נמוכים עם יכולת מעקב". 

כשאקשטיין מדבר על יכולת מעקב הוא מתכוון לא רק לשקיפות בנתונים הארציים, אלא אינפורמציה חשופה לגבי המצב הבריאותי של הפרטים. "על מנת לאפשר למקומות עבודה להיפתח ולהבטיח את הרגשת הביטחון של העובדים, יש לוודא שהמידע הרפואי על העובדים ורמת סיכון ההדבקה שהם מהווים לסביבה יהיה נגיש למקומות העבודה ולעובדים האחרים", כותבים אקשטיין ושניר, "חשיפה כזו תאפשר לנטר את הפרטים המהווים סיכון, למקד את הבידוד והטיפול בהם בלבד, ולשחרר אנשים אחרים לשוק העבודה"

בסין סיווגו את האזרחים לירוקים ואדומים - זה צעד שנטען שאיננו מתאים למדינות דמוקרטיות.

"עשו את זה לא רק בסין, אלא גם בטיוואן - ושם לא סגרו בית ספר לא סגרו גן ולא סגרו מסעדה. ביל גייטס אומר את זה חד-משמעית - אנשים יצטרכו ללכת עם תעודה שאומרת אם הם נקיים מקורונה, או שכבר הייתה להם והם מחוסנים. אני לא אומר שאין עם זה בעיות משפטיות, אבל בכל העולם מדברים היום על אימוץ אפליקציה שמאפשרת לכל פרט לדעת את מצבו הרפואי. בישראל יש לנו את הכלי של קופות החולים. כל אחת מאיתנו חבר בקופת חולים, שמכירה את הטלפון הנייד שלו ושולחת לו הודעת טקסט אם יש לו איזושהי בעיה רפואית. מה הבעיה אם הקופה תשלח לך בכל בוקר הבנאדם הזה הוא ירוק? מי שלא רוצה לא מוכן לקבל סיווג כזה - שיישאר בבית. זה יאפשר לנו להגיע לרמה מאד מדוייקת של חלוקה".

זה לא שהמשקים בסין ובטיוואן עובדים היום ב-100%.

"הכלכלה העולמית חטפה זעזוע. הביקושים בכל העולם ירדו. גם אם היינו היום בישראל בתעסוקה מלאה, הצמיחה הייתה הרבה יותר נמוכה. כל עוד לא יהיה חיסון, אנחנו נמצא את עצמנו ברמת תוצר יותר נמוכה. השאלה היא אם אנחנו רוצים להישאר ברמה שהיא ב-35% פחות (מהנורמלי, ע"ב) או לשאוף להגיע ל-5% פחות. לפי בנק ישראל אנחנו היום ברמה של 35%-40% מתחת לרמה הרגילה, זה הפסד תוצר של 40 מיליארד שקל בחודש וזה הורס את הכלכלה שנים קדימה. אין לזה שום הצדקה, מכיון שבחלקים גדולים מהארץ, התחלואה וההדבקה הן ברמות מאד נמוכות".

אז מה אתם מציעים?

לעבור מסגר אגרגטיבי לסגר סלקטיבי, מסגר גורף לסגר חכם. זה לא סביר להעלות את שיעור התעסוקה בכל הארץ ל-50%, כשיש מקומות כמו בני ברק שצריכים להישאר בהסגר. אבל, ממש כמו שאנחנו יודעים לסגור נקודתית מקומות שיש בהם תחלואה גבוהה, אנחנו צריכים לפתוח מקומות שיש בהם תחלואה נמוכה. למשל, יישובים במגזר הערבי או מושבים וקיבוצים שיש בהם תחלואה מאוד נמוכה בקורונה, שיש מעט חולים עם תסמינים - זה מעלה את השאלה למה לא לאפשר תעסוקה בתוך היישוב?

"יש עסקים קטנים והרבה מאוד פעילות כלכלית בתוך היישובים. באזורים רבים בארץ אפשר ליישם פעילות מלאה עם הנחיות ברורות של הימנעות מהדבקה - אז למה לסגור הכול? הרי התעשייה האווירית עובדת - לא? אינטל עובדים. כמה הדבקות היו שם? למה המפעל שלידם לא יכול לעבוד באותה הצורה שהם עובדים? בענף הבינוי הרי עובדים, אז למה לא לאפשר לכל מי שעובד במקומות פתוחים לעבוד"?

זה גם מתמרץ את התושבים לשמור על כללי הבטיחות הבריאותיים.

"ברור. זה מתמרץ את התושבים ואת הרשויות המקומיות שרוצות שהעסקים יחזרו לפעול כדי להתחיל לקבל ארנונה בחזרה".

צריך גמישות ביחסי עבודה

לצד צעדים לשחרור המשק, הכוללים שיפור האכיפה, הבקרה ושקיפות המידע הרפואי (כמו השימוש באמצעים הטכנולוגיים לסיווג אישי) וצעדים להקלת מצוקת הנזילות של בעלי העסקים (אקשטיין ושניר ממליצים למשל על דחיית כל תשלומי המסים וכן הפרשות פנסיוניות לעובדים עד נובמבר) הם מציעים גם על הגמשת מודל התעסוקה, כצעד לצמצום האבטלה ועידוד מעסיקים לקלוט עובדים.

מה דעתכם בנושא החל"ת? אתם מסכימים שזה מודל בעייתי?

"אנחנו חושבים שצריך להגמיש את החל"ת. למשל לתת למי שיוצא לחל"ת והמעביד שלו מוכן לקלוט אותו בחזרה למשרה חלקית, להמשיך ולקבל השלמה של דמי אבטלה עד לגובה השכר שלו, גם אם זה ללא הפרשות סוציאליות. מבחינת המעסיקים אנחנו מכירים בכך שיש ירידה בביקושים ומעסיקים שלא יכולים לקלוט עובד במשרה מלאה יוכלו אולי לקחת אותו במשרה חלקית. מצד שני זה חשוב לעובד לחזור לעבוד, זה משמר את הקשר עם המעסיק.

"אני חושב שצריך להאריך לצעירים לחצי שנה אבל אין צורך. חצי שנה חל"ת נגמר בספטמבר, ככה שאם יתחילו לשחרר במאי נגיע למצב שעד ספטמבר כמעט כל העסקים יהיו פתוחים ואלה שלא - כנראה כבר לא יתרוממו וממילא העובדים לא יוכלו לחזור. צריך גם לאפשר הורדת עלויות העסקה, אפשר לעשות את זה על-ידי פטור זמני משתלום פנסיה חובה ו/או תשלומי ביטוח לאומי. אנחנו בעצם מדברים על לקחת את החל"ת קצת יותר לכיוון הסדרים שנעשו באירופה, כי בעצם במקביל אנחנו צריכים שהחנויות יהיו פתוחות. אבל, הנקודה המרכזית היא שזה יכול להיות מהר מאד במקומות שיש בהם תחלואה נמוכה".

ומה לגבי המגזר הציבורי, שהיה עד עכשיו מוגן מכל הזעזועים שעבר הסקטור הפרטי?

"אנחנו חושבים שמאד חשוב שיגיעו להסכמה עם הסקטור הציבורי על התאמת השכר כלפי מטה בהתאם לירידת השכר בסקטור הפרטי. צריך לעשות את זה כבר בהקדם האפשרי זה לא סביר שכל המכה נופלת רק על הסקטור הפרטי".

מה מכל זה מקובל לדעתך גם על האוצר?

"כל ההמלצות שלנו נמצאות בדיונים באוצר ובבנק ישראל". 

באוצר חוששים מרמאויות ומתנגדים לשינויים בכללי החל"ת 

 

במשרד האוצר יתנגדו לכל שינוי במודל החופשה ללא תשלום הנוכחי, בגלל החשש מיצירת תקדים שינוצל לרעה על ידי מעסיקים. לגישת האוצר, כל הסדר שיאפשר ליוצאים לחל"ת לחזור לעבודה בצורה חלקית יוביל ליצירת תכנונים יצירתיים של מעסיקים, בעוד שהמדינה תפסיד פעמיים - גם תממן שכר לעובדים שהמעסיק יכול לשלם להם וגם תתמודד עם נתוני אבטלה מנופחים, שאינם משקפים את המציאות.

מצד שני, אין כיום התנגדות עקרונית באוצר להארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה מעבר למכסה הקבועה כיום בחוק, שנחשבת "קמצנית" ביחס למקובל במערב - במיוחד לצעירים.

מבחינת האוצר, החשש לשימוש לרעה של החל"ת מצד מעסיקים, כבר התממש לגבי ההסדר הנוכחי שמעניק דמי אבטלה למי שהוצא לחל"ת של 30 יום ומעלה. לראייה טוענים באוצר, גם חברות גדולות וחזקות הוציאו עובדים רבים לחל"ת וחלקן אף הבטיחו לעובדים השלמת התשלום מהביטוח הלאומי לגובה השכר החודשי שלהם כעובדים קבועים.

נציגי הסקטור העסקי לחצו, שגם עובדים שממשיכים לקבל רכב מהעבודה יהיו זכאים לחל"ת, למרות שזו אינדיקציה לכך שמדובר בעובדים חזקים שאין כוונה לפטר אותם. לפי גישת האוצר.

גם להצעת אקשטיין-שניר להצמדת השכר בסקטור הציבורי לזה של הסקטור הפרטי אין סיכוי רב להתקבל ללא לחץ ציבורי משמעותי. כל פגיעה בשכר תעורר התנגדות רבה מצד ההסתדרות ובאוצר לא "יתאבדו" כדי להעביר אותה. גישת הממונה על השכר הנוכחי קובי בר-נתן היא שלא צריך לנצל את המשבר הנוכחי להישגים "קצרי מועד" כמו הפחתת שכר, אלא להסדר כולל שיאפשר לטפל בתחלואים מבניים של המגזר הציבורי, למשל בתחום הגמישות הניהולית או הצמדות השכר.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הירידות בוול סטריט מתמתנות; מטא צוללת ב-10%, אנבידיה עולה ב-4%

נאסד"ק יורד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM צוללת ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט