גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך להוריד בהקדם את השכר במגזר הציבורי": אסטרטגיית היציאה של צביקה אקשטיין

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן במרכז הבינתחומי, מבקש לתת דחיפות למשבר הכלכלי ולחשוב עליו במונחי עלות מול תועלת ● "באזורים רבים אפשר ליישם פעילות מלאה – אז למה לסגור הכול?" ● בין היתר הוא מציע לדחות תשלומי פנסיה ולאפשר העסקה יותר גמישה בסיוע המדינה

פרופ' צבי אקשטיין / צילום: איל יצהר
פרופ' צבי אקשטיין / צילום: איל יצהר

התאמת השכר במגזר הציבורי לשכר במגזר הפרטי, דחיית הפרשות לפנסיה לעובדים, מתן אפשרות לעובדים שהוצאו לחל"ת לחזור לעבודה במשרה חלקית, ולפתוח עסקים בתוך יישובים שבהם התחלואה נמוכה - אלה חלק מההצעות שגיבשו חוקרים במכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה.

בראיון ל"גלובס" אומר פרופ' צבי אקשטיין, ראש המכון ודיקן בית ספר טיומקין לכלכלה, כי הוא אינו פוסל את המודל הסיני של סיווג אישי לאזרחים לפי סכנת ההדבקה שלהם. "המדינה צריכה לעבור מממדיניות של הרחקה אגרגטיבית להרחקה סלקטיבית, כלומר הרחקה על-פי אזור, ענף, גיל" מסביר אקשטיין.

"עיקרי מדיניות כלכלית ליציאה מהסגר" הוא שמו של נייר עמדה שאקשטיין כתב יחד עם ד"ר אביחי ליפשיץ חוקר בכיר במכון אהרן. הנייר מבקש לשנות את הקונספציה הנוכחית לגבי הסגר. מדיניות ההסגרים הנוכחית, אותה מכנים אקשטיין ושניר "הרחקה גורפת" היא לדעתם מדיניות לטווח קצר המיושמת "למרות שלא ניתן לדעת כמה זמן יהיה צורך במדיניות של הסגרים, לנוכח מחסור חמור במידע איכותי על היקף המחלה שיצדיק צעדים אלו, ולמרות הנזק החמור למשק ולחברה, שגם לו כמובן השלכות בריאותיות בטווח הבינוני והארוך" כותבים השניים.

רגולציה תומכת תעסוקה

"נדרשת בדחיפות מדיניות על בסיס ניתוח עלות-תועלת שתביא בחשבון היבטים כלכליים- חברתיים לטווח הקצר והארוך כאחד. במדיניות כזו, אותה אנו מכנים "הרחקה חכמה", המטרה המרכזית היא פתיחת המשק על מנת למזער את הנזק לתוצר, תוך ניהול הסיכונים הבריאותיים.

אתם מדברים על רגולציה בריאותית תומכת תעסוקה. למה הכוונה?

"הבעיה המרכזית של המשק היא התעסוקה. בכל יום שאנחנו לא מגבירים את התעסוקה הפגיעה בתוצר היא קשה. צריכה להיות רגולציה בריאותית שתומכת בתעסוקה. שתתיר לעבוד בתנאים שבהם סיכויי ההדבקה הם לא אפסיים, אבל מאד נמוכים עם יכולת מעקב".

כשאקשטיין מדבר על יכולת מעקב הוא מתכוון לא רק לשקיפות בנתונים הארציים, אלא אינפורמציה חשופה לגבי המצב הבריאותי של הפרטים. "על מנת לאפשר למקומות עבודה להיפתח ולהבטיח את הרגשת הביטחון של העובדים, יש לוודא שהמידע הרפואי על העובדים ורמת סיכון ההדבקה שהם מהווים לסביבה יהיה נגיש למקומות העבודה ולעובדים האחרים", כותבים אקשטיין ושניר, "חשיפה כזו תאפשר לנטר את הפרטים המהווים סיכון, למקד את הבידוד והטיפול בהם בלבד, ולשחרר אנשים אחרים לשוק העבודה"

בסין סיווגו את האזרחים לירוקים ואדומים - זה צעד שנטען שאיננו מתאים למדינות דמוקרטיות.

"עשו את זה לא רק בסין, אלא גם בטיוואן - ושם לא סגרו בית ספר לא סגרו גן ולא סגרו מסעדה. ביל גייטס אומר את זה חד-משמעית - אנשים יצטרכו ללכת עם תעודה שאומרת אם הם נקיים מקורונה, או שכבר הייתה להם והם מחוסנים. אני לא אומר שאין עם זה בעיות משפטיות, אבל בכל העולם מדברים היום על אימוץ אפליקציה שמאפשרת לכל פרט לדעת את מצבו הרפואי. בישראל יש לנו את הכלי של קופות החולים. כל אחת מאיתנו חבר בקופת חולים, שמכירה את הטלפון הנייד שלו ושולחת לו הודעת טקסט אם יש לו איזושהי בעיה רפואית. מה הבעיה אם הקופה תשלח לך בכל בוקר הבנאדם הזה הוא ירוק? מי שלא רוצה לא מוכן לקבל סיווג כזה - שיישאר בבית. זה יאפשר לנו להגיע לרמה מאד מדוייקת של חלוקה".

זה לא שהמשקים בסין ובטיוואן עובדים היום ב-100%.

"הכלכלה העולמית חטפה זעזוע. הביקושים בכל העולם ירדו. גם אם היינו היום בישראל בתעסוקה מלאה, הצמיחה הייתה הרבה יותר נמוכה. כל עוד לא יהיה חיסון, אנחנו נמצא את עצמנו ברמת תוצר יותר נמוכה. השאלה היא אם אנחנו רוצים להישאר ברמה שהיא ב-35% פחות (מהנורמלי, ע"ב) או לשאוף להגיע ל-5% פחות. לפי בנק ישראל אנחנו היום ברמה של 35%-40% מתחת לרמה הרגילה, זה הפסד תוצר של 40 מיליארד שקל בחודש וזה הורס את הכלכלה שנים קדימה. אין לזה שום הצדקה, מכיון שבחלקים גדולים מהארץ, התחלואה וההדבקה הן ברמות מאד נמוכות".

אז מה אתם מציעים?

לעבור מסגר אגרגטיבי לסגר סלקטיבי, מסגר גורף לסגר חכם. זה לא סביר להעלות את שיעור התעסוקה בכל הארץ ל-50%, כשיש מקומות כמו בני ברק שצריכים להישאר בהסגר. אבל, ממש כמו שאנחנו יודעים לסגור נקודתית מקומות שיש בהם תחלואה גבוהה, אנחנו צריכים לפתוח מקומות שיש בהם תחלואה נמוכה. למשל, יישובים במגזר הערבי או מושבים וקיבוצים שיש בהם תחלואה מאוד נמוכה בקורונה, שיש מעט חולים עם תסמינים - זה מעלה את השאלה למה לא לאפשר תעסוקה בתוך היישוב?

"יש עסקים קטנים והרבה מאוד פעילות כלכלית בתוך היישובים. באזורים רבים בארץ אפשר ליישם פעילות מלאה עם הנחיות ברורות של הימנעות מהדבקה - אז למה לסגור הכול? הרי התעשייה האווירית עובדת - לא? אינטל עובדים. כמה הדבקות היו שם? למה המפעל שלידם לא יכול לעבוד באותה הצורה שהם עובדים? בענף הבינוי הרי עובדים, אז למה לא לאפשר לכל מי שעובד במקומות פתוחים לעבוד"?

זה גם מתמרץ את התושבים לשמור על כללי הבטיחות הבריאותיים.

"ברור. זה מתמרץ את התושבים ואת הרשויות המקומיות שרוצות שהעסקים יחזרו לפעול כדי להתחיל לקבל ארנונה בחזרה".

צריך גמישות ביחסי עבודה

לצד צעדים לשחרור המשק, הכוללים שיפור האכיפה, הבקרה ושקיפות המידע הרפואי (כמו השימוש באמצעים הטכנולוגיים לסיווג אישי) וצעדים להקלת מצוקת הנזילות של בעלי העסקים (אקשטיין ושניר ממליצים למשל על דחיית כל תשלומי המסים וכן הפרשות פנסיוניות לעובדים עד נובמבר) הם מציעים גם על הגמשת מודל התעסוקה, כצעד לצמצום האבטלה ועידוד מעסיקים לקלוט עובדים.

מה דעתכם בנושא החל"ת? אתם מסכימים שזה מודל בעייתי?

"אנחנו חושבים שצריך להגמיש את החל"ת. למשל לתת למי שיוצא לחל"ת והמעביד שלו מוכן לקלוט אותו בחזרה למשרה חלקית, להמשיך ולקבל השלמה של דמי אבטלה עד לגובה השכר שלו, גם אם זה ללא הפרשות סוציאליות. מבחינת המעסיקים אנחנו מכירים בכך שיש ירידה בביקושים ומעסיקים שלא יכולים לקלוט עובד במשרה מלאה יוכלו אולי לקחת אותו במשרה חלקית. מצד שני זה חשוב לעובד לחזור לעבוד, זה משמר את הקשר עם המעסיק.

"אני חושב שצריך להאריך לצעירים לחצי שנה אבל אין צורך. חצי שנה חל"ת נגמר בספטמבר, ככה שאם יתחילו לשחרר במאי נגיע למצב שעד ספטמבר כמעט כל העסקים יהיו פתוחים ואלה שלא - כנראה כבר לא יתרוממו וממילא העובדים לא יוכלו לחזור. צריך גם לאפשר הורדת עלויות העסקה, אפשר לעשות את זה על-ידי פטור זמני משתלום פנסיה חובה ו/או תשלומי ביטוח לאומי. אנחנו בעצם מדברים על לקחת את החל"ת קצת יותר לכיוון הסדרים שנעשו באירופה, כי בעצם במקביל אנחנו צריכים שהחנויות יהיו פתוחות. אבל, הנקודה המרכזית היא שזה יכול להיות מהר מאד במקומות שיש בהם תחלואה נמוכה".

ומה לגבי המגזר הציבורי, שהיה עד עכשיו מוגן מכל הזעזועים שעבר הסקטור הפרטי?

"אנחנו חושבים שמאד חשוב שיגיעו להסכמה עם הסקטור הציבורי על התאמת השכר כלפי מטה בהתאם לירידת השכר בסקטור הפרטי. צריך לעשות את זה כבר בהקדם האפשרי זה לא סביר שכל המכה נופלת רק על הסקטור הפרטי".

מה מכל זה מקובל לדעתך גם על האוצר?

"כל ההמלצות שלנו נמצאות בדיונים באוצר ובבנק ישראל".

באוצר חוששים מרמאויות ומתנגדים לשינויים בכללי החל"ת

במשרד האוצר יתנגדו לכל שינוי במודל החופשה ללא תשלום הנוכחי, בגלל החשש מיצירת תקדים שינוצל לרעה על ידי מעסיקים. לגישת האוצר, כל הסדר שיאפשר ליוצאים לחל"ת לחזור לעבודה בצורה חלקית יוביל ליצירת תכנונים יצירתיים של מעסיקים, בעוד שהמדינה תפסיד פעמיים - גם תממן שכר לעובדים שהמעסיק יכול לשלם להם וגם תתמודד עם נתוני אבטלה מנופחים, שאינם משקפים את המציאות.

מצד שני, אין כיום התנגדות עקרונית באוצר להארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה מעבר למכסה הקבועה כיום בחוק, שנחשבת "קמצנית" ביחס למקובל במערב - במיוחד לצעירים.

מבחינת האוצר, החשש לשימוש לרעה של החל"ת מצד מעסיקים, כבר התממש לגבי ההסדר הנוכחי שמעניק דמי אבטלה למי שהוצא לחל"ת של 30 יום ומעלה. לראייה טוענים באוצר, גם חברות גדולות וחזקות הוציאו עובדים רבים לחל"ת וחלקן אף הבטיחו לעובדים השלמת התשלום מהביטוח הלאומי לגובה השכר החודשי שלהם כעובדים קבועים.

נציגי הסקטור העסקי לחצו, שגם עובדים שממשיכים לקבל רכב מהעבודה יהיו זכאים לחל"ת, למרות שזו אינדיקציה לכך שמדובר בעובדים חזקים שאין כוונה לפטר אותם. לפי גישת האוצר.

גם להצעת אקשטיין-שניר להצמדת השכר בסקטור הציבורי לזה של הסקטור הפרטי אין סיכוי רב להתקבל ללא לחץ ציבורי משמעותי. כל פגיעה בשכר תעורר התנגדות רבה מצד ההסתדרות ובאוצר לא "יתאבדו" כדי להעביר אותה. גישת הממונה על השכר הנוכחי קובי בר-נתן היא שלא צריך לנצל את המשבר הנוכחי להישגים "קצרי מועד" כמו הפחתת שכר, אלא להסדר כולל שיאפשר לטפל בתחלואים מבניים של המגזר הציבורי, למשל בתחום הגמישות הניהולית או הצמדות השכר.

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תזנק ב-25%" - מניית השבבים הישראלית שמקבלת המלצה חיובית במיוחד

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

לא מאמינים ללמ"ס: החברות הציבוריות יצטרכו להציג מחירי דירות אמיתיים

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?