גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: השימוש של מערכת המשפט בטכנולוגיה לא צריך להיעצר בשידור דיוני בג”ץ

רק משבר הקורונה שמונע מעיתונאים ומהציבור הרחב להגיע לדיונים, ובקשות של "גלובס", גרמו למערכת להתחיל לנצל את הטכנולוגיה ולהעביר דיונים חיים מבג"ץ ● הגיע הזמן שמערכת המשפט תחשוב מחדש גם על האפשרות לקיים הארכות מעצר בשיחת וידאו

שופטי בג“ץ עוזי פוגלמן, אסתר חיות וחנן מלצר / צילום: ברני ארדוב, וואלה!
שופטי בג“ץ עוזי פוגלמן, אסתר חיות וחנן מלצר / צילום: ברני ארדוב, וואלה!

במאי 1986 הועבר בפעם הראשונה בתולדות הספורט הישראלי משחק כדורגל בשידור חי. ועוד איזה משחק. אני מספיק זקן כדי לזכור את אותו משחק במחזור האחרון של עונת הכדורגל, שבו ניצחה הפועל תל-אביב את מכבי חיפה 0-1 משער של גילי לנדאו בדקה ה-85. ניצחון שהביא להפועל את האליפות על חשבונה של חיפה.
למערכת המשפט הישראלית זה לקח הרבה יותר זמן. אחרי שנים שהנושא נדון, היום (ה') הועבר בשידור חי דיון בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד תקנות שעת החירום שמאפשרות למשטרה ולשב"כ לעקוב אחר חולי קורונה.

הרעיון להעביר דיונים בעלי חשיבות ציבורית בבית המשפט העליון בשידור חי נדון במערכת המשפט כבר שנים. הוא החל להיות מיושם בפועל ב-2014, אז הועבר שידור חי באודיו. אבל רק משבר הקורונה שמונע מעיתונאים ומהציבור הרחב להגיע לדיונים, ובקשות של "גלובס" וכתב המשפט, אבישי גרינצייג, גרמו למערכת לשנס מותניים וסוף-סוף להתחיל לנצל את הטכנולוגיה הוותיקה כדי לעשות את מה שאמור היה להיעשות כבר מזמן. מוטב מאוחר.

אבל את המהלך הזה מערכת המשפט צריכה להרחיב ולא להסתפק בעשרה שידורים. אין למשל שום סיבה שדיונים מבג"ץ לא יועברו באופן תדיר בשידור חי. ורצוי שדיונים רבים נוספים מבתי המשפט השונים יועברו בשידור חי ככל שיש בהם עניין לציבור הרחב. הדבר יביא להגברת הפיקוח על עבודת השופטים ועורכי הדין הליטיגטורים וליישום של עקרון פומביות הדיון. הוא גם עשוי להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט. כשהציבור הרחב יוכל לראות במו עיניו את העבודה הקשה של השופטים, את העובדה שהם יושבים שעות ארוכות ושומעים את טענות הצדדים, ללמוד את האופן שבו ההליכים המשפטיים נערכים, יגבר גם האמון במערכת.

ביטול הטקס המשפיל

השימוש של מערכת המשפט בטכנולוגיה לא צריך להיעצר כאן. אחד הכלים שבו בתי המשפט כבר משתמשים אבל ראוי שישתמשו בו יותר, הוא קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית ("וידאו קונפרנס"). כיום, זה קורה בעיקר כשעדים נמצאים בחו"ל ועדותם מתאפשרת באמצעות היוועדות חזותית. אבל רק במקרים חריגים. 

אחד הנושאים שבהם שימוש בהיוועדות חזותית יכול מאוד לעזור הוא דיונים של הארכות מעצר. גם הנושא הזה, כמו שידור דיונים מבג"ץ, נדון הוא כבר שנים ארוכות. במאי 2019 ניסו משרד האוצר ושרת המשפטים דאז, איילת שקד, להחיות אותו ולקדם תזכיר חוק שיאפשר קיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית. על-פי הנתונים שהציג אז משרד האוצר, שימוש בהיוועדות חזותית בהליכי מעצר צפוי לחסוך בין 23.5 אלף ל-38 אלף הסעות של עצורים לבתי המשפט בשנה. ערכו הכספי של חיסכון זה נאמד בכ-15-25 מיליון שקל לשנה בבסיס תקציב המדינה ובערך מהוון של 200-360 מיליון שקל. 

קיום דיון באופן הזה חוסך בממוצע שלוש דקות בהשוואה לדיון פרונטלי, בין היתר בשל צמצום הזמן הנובע מהכנסת האסיר על-ידי סוהרים לאולם בית המשפט והוצאתו משם. לפי מתווה שהציעה בזמנו ועדה בראשות עו"ד רחל גוטליב, שהייתה המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, שימוש בהיוועדות חזותית חוסך בין 1,220 ל-2,000 שעות בית משפט בשנה. חיסכון זה נאמד בערך כספי של עד כ-1.7 מיליון שקל לשנה וצפוי להפחית את העומס על השופטים. 

עוד עלה ממסמכי האוצר כי קיום היוועדות חזותית בהליכי מעצר יכול להפחית סיכונים ביטחוניים כגון סיכוני בריחה של עצורים ולהביא להגדלת מלאי שטח הדיור של מערכת בתי המשפט. לפי הנתונים שהציג האוצר במאי 2019, כ-30% מהתפוסה של תאי המעצר משמשת להחזקת עצורים. שטח תאי המעצר בכלל בתי המשפט עומד על כ-8,800 מ"ר. שימוש בהיוועדות חזותית צפוי להקטין בכ-40%-70% את כמות העצורים המגיעים מדי שנה לבתי המשפט, כתלות בשיעורי ההסכמה של העצורים לשימוש במערכת, ובכך להגדיל את מלאי שטח הדיור של מערכת בתי המשפט. 

אבל עם כל הכבוד לחיסכון הכספי, לקיום דיוני הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית יכולות מבחינת זכויות החשודים והעצורים. רבים מכירים את הטקס המשפיל למדי שקורה היום כשעצורים מובלים ב"זינזאנה" מבית מעצר לבית המשפט. אחר כך, כשהם כבולים באזיקים במסדרונות בתי המשפט, הם נאלצים לעתים להמתין במשך שעות ארוכות עד שיגיע תורם. כשמדובר בעצורים מפורסמים, למשל כאלה החשודים בביצוע עבירות צווארון לבן, ההשפלה נמשכת כשהם נאלצים להיחשף בקלונם בשעתם הקשה ביותר.

נוכחים בגופם ובנפשם

ואולם לקיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית יש גם היבטים בעייתיים. המתנגדות המרכזיות למהלך בעבר היו לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט, שהובילו לכך שהצעת החוק ירדה מהפרק לפחות בינתיים. מעבר לקשיים הטכנולוגיים, הטענה המרכזית נגד קיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית היא שחשודים זכאים להיות נוכחים בגופם ובנפשם בהליך משפטי חי, באופן שיאפשר להם מעורבות אופטימלית בהליך המתקיים בעניינם, ותובטח זכותם לשמוע מכלי ראשון את הטענות כנגדם ולהגיב ולהתגונן כראוי כנגד הסנקציות או האמצעים המגבילים המבוקשים כנגדם. 

למעשה, כבר בינואר 2007 אישרה הכנסת תיקון לחוק סדר הדין הפלילי שהתיר לבתי המשפט בתל-אביב פיילוט של שנה, שבמסגרתו התאפשר להם לקיים הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית. ואולם לשכת עורכי הדין לא השלימה עם ההחלטה ובאמצעות עו"ד אביגדור פלדמן עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לחוק.
בעתירה הזכירה הלשכה כי עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית היא שחשודים ונאשמים זכאים להיות נוכחים בגופם ובנפשם בהליך משפטי חי. זאת, "באופן שיאפשר להם מעורבות אופטימלית בהליך המתקיים בעניינם, ותובטח זכותם לשמוע מכלי ראשון את הטענות כנגדם ולהגיב ולהתגונן כראוי כנגד הסנקציות או האמצעים המגבילים המבוקשים כנגדם". 

עוד טענה לשכת עורכי הדין כי "הוראותיו של החוק שוללות, הלכה למעשה, את זכותו היסודית של חשוד להיות נוכח בדיון החי ופוגעות - פגיעה קשה ואנושה - בעיקרון שלפיו אין דנים אדם שלא בפניו; עיקרון אשר נועד להגן לא רק על זכותו של הפרט למשפט הוגן אלא - וכצידו השני של אותו מטבע - להגן גם על האינטרס הציבורי".
הלשכה הוסיפה וכתבה כי זכותו של הנאשם להיות נוכח במשפטו היא זכות יסוד. "נוכחות וירטואלית בדיון באמצעות אמצעי של ועידת וידאו היא תחליף דל ועלוב לנוכחות חיה בהליך, שכן מדובר באמצעי המעביר דימוי מוגבל חלקי ומסונן של המציאות". 

העתירה הדגימה בצורה טובה את הדילמות שניצבת בפני מערכת המשפט כשהיא דנה באפשרות לאמץ טכנולוגיה מתקדמת כדי לקיים דיונים. "הדמויות המרצדות הנשקפות מעבר למסך הטלוויזיה הן שטוחות וחד-ממדיות, ואין בהן החיות והדינמיות של בית המשפט", כתב עו"ד פלדמן. "כשם שנאמר על היחס בין תרגום למקור, כי כמוהו כנשיקה מבעד למטפחת, כך היחס בין הדיון הווירטואלי לבין הדיון החי. מצלמת הטלוויזיה מעבירה חלק קטן בלבד מן הדיון. האם תהיה המצלמה מכוונת אל השופט, אל השוטר המנמק ומשיב לשאלות הסנגור, אל הסנגור, אל הקהל - שהרי כל אלה הם חלק בלתי נפרד מן ההליך. כל אחד מהם דורש תשומת לב עצמאית ומיקוד המשתנה במהלך הדיון". ולמרות הניסוחים היפים והצודקים של פלדמן, לטעמי, הגיע הזמן שמערכת המשפט תחשוב מחדש על האפשרות לקיים הארכות מעצר בהיוועדות חזותית. התנאי לכך צריך להיות הסכמה של החשודים הספציפיים שמובאים למעצר ושל סנגוריהם.

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200