בובה שמשמשת כחלק מהסימולטור לבדיקת מכונות ההנשמה / צילום: דו"צ
כבר היום, שבועות ספורים אל תוך משבר הקורונה בישראל, ברור שאחד המוטיבים המרכזיים שלה הוא ניצחון היוזמה ושיתופי הפעולה. רשויות ממשלתיות, מערכת הביטחון, התעשיות השונות, בהן ההייטק כמובן, האקדמיה, ואזרחים מן השורה - שוברים את דפוסי הפעולה השגרתיים בניסיון להציע עוד ועוד פתרונות למשבר הבריאותי והכלכלי מהקשים בתולדות המדינה.
כחלק משבירת המנהגים הללו יחידות המודיעין של צה"ל התגייסו לסייע באיסוף המידע הבריאותי הדרוש למקבלי ההחלטות וכן לפיתוח ולייצור האמצעים הטכנולוגיים הדרושים לטיפול בחולים ולצוותים המטפלים בהם. בנסיבות החריגות הללו גם צה"ל הגמיש מעט את מעטה הסודיות הכמעט הרמטי שעוטף חלק מיחידות המודיעין ואפשר הצצה נדירה אל אחת היחידות שתרמו בשבועות האחרונים תרומה משמעותית למלחמה בקורונה - יחידה 81, היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין.
היחידה, שאותה אפשר להגדיר כמעבדת המחקר והפיתוח של צה"ל הוקמה ב-1948 ועד 2012 הייתה כפופה ישירות לראש אמ"ן, אך מאז היא כפופה למפקד מערך המבצעים המיוחדים. בוגרי היחידה הם עובדים מבוקשים בהייטק הישראלי לא פחות מאחיהם בוגרי 8200, וחלקם מובילים חברות שפיתוחיהן הטכנולוגיים הם מן היצירתיים ביותר בנוף הסטארט-אפים המקומי.
"הייעוד של היחידה הוא להתמודד עם האתגרים המורכבים של מדינת ישראל אותם מציבים בפנינו מפקדינו", מנסה סגן מפקד היחידה סגן אלוף (סא"ל) א' להסביר בזהירות את המהות של היחידה. סא"ל א', שהיה אמור להיות בימים אלו בחופשת פרישה לאחר 24 שנות שירות בצה"ל, מנצח על מאמצי היחידה במאבק בווירוס הקורונה ובמשבר הבריאותי והכלכלי שהוא מייצר.
"אם אפשר לקנות פיתוחים חדשניים והם עונים על הצרכים שלנו, אז נרכוש אותם מהמדף". אלא שלרוב, אומר סא"ל א', "הם לא תואמים בול לצורך המבצעי". הוא ממשיך ומסביר את תפקיד היחידה בגישור על אותם פערים: "אנחנו עוסקים בפיתוחים פורצי גבולות שנעשים בפרקי זמן קצרים עד בינוניים, בקשת תחומים - בעיקר תוכנה, חומרה, מכניקה, חומרים וסייבר, שמשרתים תכליות מודיעיניות ומבצעיות באתגרים הביטחוניים שבפניהם ניצבת ישראל".
סא"ל א' מספר כי המוטו של היחידה הוא להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. "גם כאשר דברים נראים מפחידים או מאוד קשים אפשר לקחת בעיה מורכבת ולפרק לרכיבים כך שהיא תיראה פחות מפחידה. גם כשלוקחים את אתגר הקורונה מבינים שיש לא מעט משימות אבל אפשר לפרק אותן למספר אתגרים מהקל אל הכבד", אומר סא"ל א'. אחת המשימות הבולטות שהיחידה לקחה על עצמה היא לסייע במציאת פתרונות יצירתיים במסגרת המאמץ לצייד את ישראל במכונות הנשמה. האופן שבו התמודדה היחידה עם האתגר מספק הצצה לצורת החשיבה והפעולה של היחידה.
"כבר בשלב מוקדם הבנו שיש אתגר של מערכות הנשמה. היה חשש אמיתי שלא התממש שנגיע למצב של איטליה, ונצטרך לבחור את מי להנשים ואת מי לא", מספר סא"ל א'. "היה גם חשש כי יהיה קושי רב להביא ציוד מחו"ל, כי כולם נלחמים על אותם דברים. בנוסף, ידענו שלהמציא מכונת הנשמה מאפס, עם האתגר של קבלת אישורים מהגורמים הרפואיים בארץ, עלול להפוך את האתגר לכזה שלא תלוי רק בנו, עובדה שתקשה עלינו לעבוד".
המורכבות - בגלל מגבלות הזמן
גודל האתגר וחשיבותו היו כה עצומים, עד שהוחלט להתגמש ולאפשר באופן חריג את חשיפת מעורבות היחידה. סא"ל א' מספר כי התוצאה לא איחרה לבוא: "שנייה אחרי הפרסום צלצלו אלינו בוגרים רבים והציעו לשתף את יכולותיהם. מפעלים הציעו לנו לקחת את מה שאנחנו צריכים והעמידו לרשותנו קווי ייצור, ומנהלים של בתי חולים הגיעו אלינו עם הצעות ובקשות לעזרה".
לדבריו, היחידה יודעת לעשות דברים יותר מורכבים מבחינה טכנולוגית, אך זו הייתה משימה מורכבת בגלל מגבלות הזמן, ובשל העובדה ש"המשימות בתחום הרפואי מאתגרות בשל הרגולציה והנורמות בתחום". את הכיוון הראשוני לפתרון מצאו ביחידה בזכות אחד מבוגריה, שמאז שחרורו עוסק בתחום הטכנולוגיה הרפואית. "הגענו בהתחלה למסקנה שהכי טוב יהיה אם ניקח אמצעי הנשמה ביתיים שאין להם מערכות ניטור ואתראה, כמו למשל עזרי נשימה ביתיים שנועדו במקור לסובלים מנחירות או להפרעות שינה (כדוגמת מכשיר הביפאפ - BiPAP), ונוסיף להם יכולות ניטור ואתראה על מצב החולה".
"אתה לא יכול לחבר מערכת הנשמה אם אתה לא יודע כמה חמצן הכנסת לגוף של החולה, תצוגה של גרף הנשימה שלו, אתראה למקרה שיש בריחת לחץ, או מה ריכוז החמצן בדם שלו", מסביר סא"ל א' את הרציונל מאחורי הבחירה באמצעי הנשמה ביתיים. בית חולים שיבא, משרד הבריאות ורופאי ריאה ומרדימים ליוו את מאמצי היחידה כבר מהשלבים הראשונים והנחו את אנשי 81 באשר לצרכים המדויקים שלהם.
כל המאמצים הללו החלו לפני כחודש. "ככה היחידה עובדת", מתאר סא"ל א', "היא לא מחכה להיתקע בקיר, אלא מחפשת הרבה קודם לכן את הדרך לעקוף את הקיר כבר כשהוא מופיע באופק. לא מחכים להיתקל בו ואז לחפש סולם. זו הגישה ביחידה וככה ניגשנו לאתגרי הקורונה".
סא"ל א' מעדכן שפרויקט מכונות ההנשמה אוטוטו עומד לשאת פרי - "אנחנו בשלבים האחרונים, בהרכבות, ולקראת מסירה של הקופסאות הסגורות שלנו, שיהפכו אביזרי נשימה למכונות הנשמה. יש בתוכן כרטיס אלקטרוני שארוז עם מקבץ חיישנים למדידת פרמטרים כמו ספיקת חמצן ולחץ דיפרנציאלי. אלה עוברים עיבוד דרך הכרטיס ומשם עוברים לתצוגה, שמצפצפת אם משהו לא תקין בפרמטרים. הצוות שולט במערכת בעזרת מסך מגע שבו הוא יכול לשנות פרמטרים ולשלוט בהם. הוספנו בהמשך גם אתראות למקרה שיש בעיות ויכולת לשדר את הביצועים".
"בעצם התלבשנו על אביזר ביתי ושדרגנו אותו כך שהפכנו אותו למשהו שמאפשר הנשמה עם אינטובציה חודרנית. הוא אמנם לא מחליף מנשים תקני אבל מאפשר לגשר על פער בהצטיידות של גופי הבריאות במקרה שייווצר כזה. היחידה טובה בפרויקטים לזמן קצר בסוג של בליץ. ריכזנו הרבה אנשים מכל קשת הדיסציפלינות מכניקה, אלקטרוניקה, ייצור, תוכנה ופיקוח איכות - את כל המערכות שלנו אנחנו בודקים בתנאי קיצון, יש התקנים שנועדו להרצה של מערכות בחדרים נקיים, כדי לבדוק את כל מעטפת הביצועים גם בסביבה הכי קיצונית. זה דבר שבשגרה", הוא אומר.
"לא מחפשים את הכי טובים מקצועית"
את היכולת הזו להעמיד פרויקטים איכותיים תוך זמן קצר תולה סא"ל א' באופן די צפוי באיכות כוח האדם ביחידה. באופן מעט פחות צפוי הוא הוא מספר כי ב-81 דווקא "לא מחפשים את הטובים ביותר מבחינה מקצועית, אלא את המתאימים ביותר - אנשים שיודעים להשתנות מהר. שתוך זמן קצר מסוגלים להיות מומחים לנושא, לצלול אליו לקרוא מאמרים אקדמיים, לדבר עם בוגרים שלנו וגופים אחרים בתעשייה. זה מצריך אנשים שיודעים להגיד למפקדים 'אתה טועה', בלי שיערפו לו את הראש".
פרויקט מכונות ההנשמה הוא רק אחד מעשרות פרויקטים בהם מעורבת היחידה. פרויקט נוסף הוא פיתוח מיגון לאמבולנסים של מגן דוד אדום. "כשהתחיל המשבר והיו אנשים שנאלצו לעבור לבידוד, הוספנו מחיצת הפרדה באחד הרכבים הצבאיים כדי שהנהג לא יחשוש, ומצד שני לא ייאלץ ללבוש מיגון עודף שיקשה על תפקודו", סיפר סא"ל א'.
לאחר שסיימנו חשבנו לעצמנו רגע - הרי אנחנו מסיעים אולי חייל פה חייל שם, אבל מי מסיעים חולים כל הזמן? הרמנו טלפון למנכ"ל מד"א והצענו את עזרתנו הרבה לפני שהצבא נכנס לנושא בכל הכוח. היינו הסנונית הראשונה. המנכ"ל היה המום שצה"ל מצלצל ומציע עזרה אך מיד שאל אם אנחנו יכולים לספק 150 התקני הפרדה. כמה ימים לאחר מכן כבר התחלנו להתקין אותם באמבולנסים וכבר חצינו את רף מאה המחיצות". אלו כוללות בין היתר חלון ומערכת קשר לנהג כדי שלא יהיה מנותק מהפרמדיק, ופתרון איטום למערכת האוורור שתישאר יציבה ושקטה גם בזמן נסיעה.
פרויקטים נוספים שפיתחה היחידה כוללים אפליקציה לניהול מלאי בבתי חולים שפיתחו ביחידה תוך כמה ימים ושמאפשרת לנהל את מלאי המנשימים והחומרים המתכלים אל מול מספר החולים, וחומרת מצבם. "זו מערכת בסיסית במהותה אבל היא ענתה על צורך שהיה חסר. מערכת הבריאות מתכננת שנה מראש ופחות רגילה לשינויים בקצב יומי כפי שמתרחשים בזמן המשבר כשציוד מתכלה בקצב מהיר", אומר סא"ל א'.
"אחד הדברים היפים שקורים סביב משבר הקורונה הוא שיתופי הפעולה - גם בתוך אמ"ן, גם עם כלל קהילת הביטחון כולל מפא"ת, התעשיות הביטחוניות והמוסד. בצד הרפואי הפכנו לפרויקטורים של בית חולים שיבא בהרבה מיזמים, אני כל היום בשיחות עם מנהלי מחלקות ריאות", אומר סא"ל א' אבל לא שוכח את אחד מסודות הכוח של כל ארגון יוקרתי - רשת הבוגרים. גם במאבק בקורונה גויסו הבוגרים, בעקבות ביקור ביחידה של מנכ"ל הבריאות ומפקד מערך המבצעים של אמ"ן.
היחידה התבקשה לחשוב על פתרון לייצור מסכה שאנשים יוכלו לייצר לבד בבית, או שניתן יהיה לייצר בזול במתפרות קיימות. יחידת החדשנות של 81 הוציאה קול קורא לבוגרים המשרתים ובני משפחותיהם בווטסאפ ו"כמו בתוכנית ריאליטי הם קיבלו 24 שעות להפיץ את האתגר הלאה", הוא מספר. ההצעה שהתקבלה בסופו של דבר היתה של קצין צעיר בדרגת סגן ביחידה ששלח סכמה ותמונות שתיארו את האופן שבו הוא מציע לבצע את המשימה.
כעת המסכה בדרך לייצור המוני בכל הארץ, עם תווית של משרד הבריאות. "כרגע מול העיניים שלי במשרד יש כבר מסכה כזו שנתפרה בבית ג'אן", אומר סא"ל א'. היחידה גם מעורבת, בשיתוף עם חיל האוויר, בפעילות שמטרתה איתור מכונות הנשמה תקולות, תיקונן והשבתן למלאי.
לדברי סא"ל א', המעורבות הזו של הצבא במשבר מגיעה מלמטה. "אנחנו לא מצפים לטלפון שיגיד לנו שצריך לעשות, כי אם תחכה הוא לא יצלצל. אנחנו מבינים לבד. יש אנשים אינטליגנטים שיודעים לקרוא את המפה, שיודעים לערער, לשאול את כל השאלות ואף דרג לא בולם את הדרג שתחתיו מלהציף שאלה נכונה וזו התרבות. הקורונה בהיבט הזה יצרה הזדמנות גדולה כי די מהר קלענו לצרכים והבנו מה הפערים, וכשהיה צריך להירתם אז נרתמנו".
גם היחידה המקבילה: ב-8200 עוזרים למשרד הבריאות להבין מה קורה בעולם
כשראשי מערכת הבריאות מנסים להתגונן מפני הביקורת ומסבירים כיצד מידע נאסף ונלמד כל יום, שעה-שעה - מי שבין השאר יכולים לחייך לעצמם הם חיילי יחידת חצב שפועלת במסגרת יחידת 8200 של חיל המודיעין. בשיחה עם "גלובס" מתארים מפקד היחידה רב סרן א' וסרן מ' את האופן שבו הם מסייעים למאבק במגפה באמצעות איסוף מידע על דרכי הפעולה במדינות אחרות.
חצב מתמחה באיסוף מודיעין מהמרחב הגלוי - כל מה שמתפרסם בתקשורת, ברשתות הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט - תוך שהם מתמודדים עם האתגרים של סינון מידע רלוונטי בעידן של עודף מידע ופייק ניוז. בחצב משרתים דאטה אנליסטים שבוררים מתוך הררי המידע את המידע הרלוונטי לטובת המשימות שמוגדרות ליחידה על ידי אמ"ן.
"באירועים האחרונים, כבר בשלב התחלתי הבנו שהאינטרנט ואמצעי התקשורת מוצפים במידע שחיוני למשרד הבריאות ולקברניטים והם מבינים שלנו יש את הכישורים לרדוף אחריו להביא, לסדר ולהנגיש אותו בצורה נכונה, תוך שאנו מנסים לברר איזה מידע אמין ומה מתוכו עלול להיות פייק", מסביר רס"ן א'.
תפקיד היחידה ביומיום הוא למשל לספק מידע באשר להלך הרוח בצד השני, כמו למשל לאחר פעולות צה"ל בעזה. "אנחנו נדרשים לשקף בכל זמן נתון את הלך הרוח - איך הצד השני מבין את האירועים - ובעצם מלווים אירועים מתחילתם ועד שהם מסתיימים", מספר רס"ן א'. לדבריו, שטח המרעה של היחידה הוא כל מקום בעולם חוץ מישראל, וחיילי היחידה לא מנטרים את דעת הקהל ברשת ובאמצעי התקשורת הישראליים.
"אזרחי ישראל הם מחוץ למנדט. אנחנו עוסקים במה שקשור בידע ממדינות אחרות, ושם אנחנו עובדים מאוד צמוד עם מרכז המידע והידע שקם בשיתוף נציגי אמ"ן ומשרד הבריאות ואחראים על ניתוח כל המידע שעולה סביב סוגיית הקורונה. "אנחנו בודקים למשל אלו מדינות הגבילו את תנועת האזרחים, מה ההמלצות למיגון הסגל הרפואי, תפעול מערכת הבריאות, מחקרים על תרופות וחיסונים, וסוגיות שנוגעות באפקטיביות של פעולה כזו או אחרת כמו הטלת סגר. אנחנו לומדים גם מההצלחות במדינות אחרות וגם מהכשלונות", אומר רס"ן א'. בנוסף לשאלות אלו, על שולחן היחידה ניצבות גם שאלות שנוגעות לאסטרטגיית היציאה מהמשבר, אך רס"ן א' וסרן מ' לא היו מוכנים לפרט בנושא.
השרות שהיחידה מעניקה למקבלי ההחלטות לא מתיימר לשפוט את המידע "וגם כשנתקלים בדו"חות סותרים, אנו יודעים להגיד מי עומד מאחוריהם ואז להציף ולומר כי אמנם יש מחקר שאומר דבר מסוים, אבל לעומתו יש מחקרים שאומרים את ההיפך. מקבלי ההחלטות הם אלה שיודעים להתעמק בחומרים, להיבטים הרפואיים ולקחת משם תובנות רלוונטיות", מסביר רס"ן א', ומדגיש: "אנחנו מסבירים את המספרים. מידע לבד לא מספיק אם הוא בא בלי הצלבה והסתכלות כללית".
סרן מ' מסביר כי הדרך של דאטה אנליסט היא "לפרק את השאלה לתת-שאלות ועל כל אחת לפנות למקור מידע מסוים שממנו כדאי להביא אותו, לעשות הצלבות מתקדמות בין נתונים ומידע שונה ממקורות שונים, לראות את ההבדלים ביניהם ואז להסתכל על עובדה כלשהי בספקנות מסוימת ולהגיד מה רמת המהימנות שלה בעקבות המקור שאליו פנינו".
כדוגמה להצלחה של היחידה מספר סרן מ' על תרופה שהיתה לגביה התלבטות האם היא יכולה לעזור בהתמודדות עם מצוקות נשימתיות. "לפני שבועיים וחצי ראינו המלצה מחקרית באירופה לטפל בתרופה זו בחולים במצב קשה. בעקבות זאת גובשה גם בישראל המלצה להתחיל להשתמש בתרופה. קיצרנו את זמן המחקר והתאפשר להשתמש בה הרבה יותר מוקדם מאשר אלמלא אותו מידע מודיעיני", סיפר סרן מ'.
אחת מהמדינות מהן שאבו אנשי חצב מידע שימושי רב היא גרמניה, שאחוז התמותה בה הוא מהנמוכים בעולם. הם ניסו להבין מה הגורמים לכך וסימנו כמה. "הבנו שהדבר נובע מכמות הבדיקות הגדולה, והשיעור הגבוה של חולים שנתגלו באמצעות הבדיקות - 500-380 אלף בשבוע. גילינו שמערך ההסברה שלהם מותאם לכל סוגי האוכלוסיות, כולל חרשים ואלמים. חשוב להתאים את ההסברים, בשל ההבדלים בין האוכלוסיות שחוות את הנגיף בצורה שונה בשל רקע גנטי, גיל ומחלות רקע", סיפר סרן מ'.
לא רק בישראל שאלת אחוז התמותה עדיין לא פתורה, אלא גם בגרמניה. לדברי סרן מ', ממש בימים אלה הגרמנים עוקבים אחר הנושא באופן רציני, והם בחרו מחוז שלם כדי לבחון אותו יותר לעומק כך שניתן יהיה לנפק ממנו סטטיסטיקה יותר מדויקת.