ד"ר איל צימליכמן / צילום: תמר מצפי, גלובס
"זו מחלה כל-כך מורכבת", אומר ד"ר איל צימליכמן, מנהל חדשנות ורפואה בבית החולים שיבא. "בכל יום אנחנו חושפים מידע חדש על המחלה ואני בטוח שבעוד שלושה חודשים נאמר לעצמנו 'איך לא הבנו את זה'. המחלה הזו כל-כך מורכבת וייחודית - ממש לא עוד שפעת - עד שאנחנו לפעמים אומרים לעצמנו בצחוק שאולי בכל זאת מדובר בנשק ביולוגי, אם כי אנחנו לא באמת מאמינים בזה".
צימליכמן מציין כי: "אנחנו רואים בעצם שני מופעים שונים לגמרי של המחלה. בעצם שלושה, אבל שניים הם הנפוצים. באחד, צריך להנשים את החולים. בשני, יש נזק לריאות שהוא כזה שאם ננשים אותם, דווקא נפגע בהם. ואנחנו לא יודעים כרגע מי זה מי, אם כי אנחנו מנסים להבדיל ביניהם על פי לחצי ההנשמה. זה יכול להסביר מדוע כ-70-80 אחוזים מהחולים שעולם על מכשירי הנשמה בסופו של דבר נפטרים".
בנוסף לשני טיפוסי המחלה האלה, ישנו סוג מחלה שלישי שפוגע בלב בנוסף לריאות. בימים אלה בית החולים שיבא עובד יחד עם מאגר הקורונה שבנתה עבור בית החולים חברת MDClone, בשיתוף מכבי ובית החולים רמב"ם, כדי לנסות להבין מוקדם ככל האפשר איזה חולה יפתח איזה סוג של מחלה, כדי להקדים תרופה ולתת את הטיפול הנכון. "התובנות הללו, שמתחילות להתגבש ממש בימים האחרונים, ממש גורמות לנו לחשוב על הפרוטוקולים שלנו מחדש. אנחנו לא מנשימים כל חולה שהיינו מנשימים לפי הפרוטוקולים המקובלים הקשורים לתפקודי ריאה".
מה מבדל בין שתי סוגי המחלות כרגע?
"אנחנו רואים מצד אחד את המחלות המלוות, מחלות אוטואימוניות, סוכרת, אלה חולים עם פחות 'רזרוות' גופניות. וגורם אחר הוא כנראה המטען החיסוני של החולה, שמושפע גם מהגנטיקה וגם מההיסטוריה הרפואית שלו. המאפיינים הללו רלוונטיים גם להתמודדות עם שפעת. אני חושב שלו היינו יכולים לזהות מי בסיכון ללקות במחלה בגרסה החמורה יותר ומי בקלה יותר, היינו יכולים להקל מעט את הגבלות הזהירות עבור מי שדי ברור שהוא בסיכון נמוך יותר".
היה דיון מעניין בין הרופאים בימים האחרונים, האם לתת לחולים מדללי דם. ממה זה נבע?
"אנחנו מזהים במחלה הזו מאפיין שכמעט לא מופיע בשום מחלה אחרת, והוא קרישי דם רבים בכלי הדם הקטנים של הריאה. מיקרו קרישים ממלאים את כל הריאה וסותמים את נימי הדם. לא ראינו בשום מחלה תסמין כזה לבדו. לרוב הבעיה היא קרישים גדולים בכלי הדם הגדולים, או שמופיעים קרישי דם קטנים לצד גדולים במחלות קשות המאופיינות בקרישיות רבה בכל הגוף. התסמין הזה של קרישי דם קטנים בריאות בלבד, הוא די ייחודי.
"ראינו את זה קודם כל בנתיחות שאחרי המוות. אנחנו לא יכולים לראות אותו בסי.טי. אנחנו כן יכולים לזהות קרישיות כללית באמצעות בדיקת קרישיות מסוג די דימר. אנחנו עדיין לא יודעים אצל מי מופיעה הקרישיות או האם היא אחד הגורמים המנבאים את ההבדל בין שני מופעי המחלה, אבל זה בהחלט יכול להיות שהחולים עם קרישי הדם הם המועמדים הפחות טובים להנשמה - אנחנו בודקים את זה וכל יום מתגלה פה משהו חדש.
"היום אנחנו כבר נותנים טיפול נוגד קרישיות לחולים הקשים בקורונה אבל השאלה היא אילו תרופות לתת ובאיזה מימון. אנחנו מנסים היום לבחון חולים שהגיעו מראש כשהם נוטלים מדללי דם, ולראות אם המצב שלהם שונה משל האחרים".
אתה חושב שאולי באמת יש כבר שתי מוטציות של הווירוס שגורמות לשתי מחלות שונות?
"כרגע אנחנו לא רואים וירוסים שונים, אם כי זה מפתה לחשוב כך בהתבסס על מופעי המחלה השונים, וגם על התגובות השונות לווירוס במדינות השונות. למשל בסין רמות גבוהות של פריטין (מאגרי ברזל בדם, שיכולים לעלות במצבי דלקת) נראות כמנבאות טובות יותר על התדרדרות לעומת אירופה".
אמרת שכ-70-80 אחוזים מן המונשמים נפטרים. האם זה אומר שנתוני התמותה שלנו צפויים לנסוק בקרוב?
"כן. מספר המתים לא משקף את המספר האמיתי. למזלנו גם מספר המונשמים לא גבוה, אבל אנחנו מעריכים שלפחות 50% מהם יגיעו לעמודה של המתים".